האם תמיד ובכל מקרה ומקרה קשר בין הורה לילד הינו קשר מיטיב
בפסק דין שניתן על ידי כב’ השופטת מירה רום פלאי, אושר רצונה של ילדה שלא להיות בקשר עם אביה ויש לציין כי עסקינן במקרה חריג שכן השיח כיום הוא על גינוי הניכור ההורי וטיפול בניתוק קשר בין הורה לילדו. תלה”מ 35115-03-19 ש (אסיר) נ. ו.
ההבדל בין סרבנות קשר לניכור הורי
ניכור הורי הוא מצב בו ילד מבטא ניכור בוטה כלפי אחד מההורים, בדרך כלל כלפי ההורה שאינו גר עמו, ומסרב ליצור או לשמור אתו על קשר. הסירוב מלווה במסע הכפשה והשמצה של הילד נגד ההורה המנוכר, כאשר לתוכן ההכפשה אין יסוד במציאות. ברוב המקרים ההורה שאינו משמורן הוא זה הסובל מניכור.
לעומת זאת, סרבנות קשר מאופיינת כמצב בו הילד מסרב להיות בקשר עם ההורה השני לאחר פירוד ממגוון של סיבות נורמליות, מציאותיות וצפויות מבחינה התפתחותית.
איך בודקים האם המדובר בניכור הורי או בסרבנות קשר עצמאית של הילד
לצורך בחינת המאפיינים הדקים המבדילים בין מצב בו הורה יוצר ניכור של ילדה כלפי אביה באופן שגורם לה לסרב להיות בקשר עמו, לבין מצב בו הסירוב של הילדה הוא סירוב עצמאי, מבוסס על סיבות נורמליות, מציאותיות וסבירות מבחינה התפתחותית – בית המשפט נפגש עם הקטינה בליווי נציגה מיחידת הסיוע שליד בית המשפט בראשון לציון. פרוצדורה זו מוסדרת בתקנות ושמיעת קולו של קטין הינה דבר לא שגרתי אך לחלוטין לא נדיר.
דברי הקטינה חסויים, הוקלדו על מסמך וורד ומוצפנים בכספת בית המשפט.
בית המשפט התרשם מקטינה עדינה, רגישה, אינטליגנטית וחכמה. הקטינה דיברה בשפה נעימה, בטון שקט ומכבד וביטאה את עצמה באופן רהוט ובוגר.
לשיטתו של בית המשפט, אין ספק כי חייה הצעירים של הילדה בת ה-13 היו רוויי תהפוכות, נטישות, חרדות, ועובדות קשות לעיכול, גם לאדם מבוגר, לא כל שכן, לילדה צעירה. האב גם נעדר בפועל מחייה של הקטינה בהיותו מרצה עונש מאסר.
במשך שנים רבות, נוכח מעצרו ומאסרו לאחר הרשעתו בעבירת מין חמורה כלפיי קטינה בת תשע שנים – האב לא היה נוכח בחייה. למעשה, אין מחלוקת כי בערך מגיל שלוש, הקשר בין האב לקטינה הוא קשר דל ביותר, עד כדי נתק מוחלט למשך תקופות ארוכות. עסקינן בעשר שנים של נתק.
נפשה הצעירה של הקטינה נאלצה להתמודד עם החסך ב”אבא” עוד בהיותה פעוטה ונגזר עליה לגדול בבית בו האם היא זו המפרנסת, המטפלת, והמתמודדת עם כל קשייה. ברור שחייה הצעירים לא היו קלים בלשון המעטה.
במרוצת השנים, האם נישאה ובן זוגה משמש לקטינה כאב, וממלא את צרכי הקטינה לקשר אבהי. הקטינה משולבת במשפחה החדשה שנוצרה באופן מיטיב עבורה.
כיום, כאשר הקטינה גדלה והפכה לנערה צעירה, מבקש האב לחדש את הקשר שלו עם הקטינה, בעודו מרצה עונש מאסר. מאז הגשת התביעה על ידי האב, שוב עולמה של הקטינה מטולטל, שוב היא נדרשת לחוות חוויות לא נעימות בלשון המעטה, ושוב היא נקלעת למערבולת רגשית שמאיימת על יציבותה הרגשית ושלוות נפשה.
רצונה של הקטינה לשמור על שגרת עולמה ושלוות חייה הוא מובן והגיוני. סירובה של הקטינה לפתוח את דלת נפשה ולהכניס סערה נוספת אליה, הוא צורך הישרדותי. לא מדובר כאן בסרבנות קשר במובן הקלאסי, והמניעים כאן שונים לחלוטין וגם אינם נובעים מהסתה של האם אלא מרצונה החופשי של הילדה. אין זה המקרה בו הורים מתגרשים והילדים מסרבים לקשר עם אחד מהם, שאותו הם מאשימים בגירושים.
ניתן היה לצפות מהאב להתחשב בקטינה. מצופה היה כי האב יגלה סבלנות, ואורך רוח. יתגייס לטיפול עצמי והדרכה הורית לצורך כתיבת מכתבים אליה, ובעיקר יראה לנגד עינו את טובתה לפני רצונו.
ישנן פעמים בהם התעקשות של הורה על קשר עם ילדו נובעת אך ורק מתוך ראיית רצונו, תוך התעלמות ודחיית רצונה של הקטינה שלא להיות בקשר עמו, לפחות לא בשלב זה. במלים אחרות האב מגלה פה גישה אנוכית וחסרת התחשבות בילדה.
התוצאה היא כי יש לאזן בין שתי אפשרויות פחות טובות בכל מקרה ואין כאן אפשרות טובה אלא שתיים רעות.
בית משפט שוכנע כי סירובה של הקטינה בשלב זה לקשר עם אביה הוא רצון עצמאי המבוסס על נסיבות מציאותיות, וצורך הישרדותי לשמור על יציבותה הרגשית. זו הפעם שעל בית המשפט לכבד את סרבנותה של הקטינה לקשר עם אביה, על פני רצונו לקיים הסדרי שהות עמה. לפחות בשלב זה.
הקטינה מופנית לשיחות עם עו”ס נער בהתאם להמלצת התסקיר. לאחר שהאב ישקיע זמן בהדרכה הורית בהתאם להמלצות התסקיר, וימציא אישור על כך לידי העו”ס נער, יוכל הוא לכתוב מכתבים לקטינה. המכתבים יועברו לקטינה על ידי העו”ס, והקטינה תבחר אם לקרוא אותם.
אין ספק שהמקרה שלפנינו מכמיר לב ובשל כך כיבד בית המשפט את רצונה של הנערה והעדיף אותה על פני זכותו של האב לפגוש בבתו.
לעיון נוסף:
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
