מקח טעות מהו
מקח טעות הוא עיקרון בהלכה היהודית, שמשמעתו ביטול של פעולת קנייה בשל התבררות של טעות או הטעיה שקרתה במשא ומתן בין הצדדים לקראת הקניין. לעניין נישואין, ‘מקח טעות‘ יכול להוביל לביטול הקידושין אשר למעשה מבטל את הנישואין, ללא צורך בגירושין, במקרה שבו נמצא פגם משמעותי או הטעיה מכוונת של אחד מבני הזוג. מקח טעות, על פי המשפט העברי וההלכה, הוא “עקרון המבטא ביטול קניין בעקבות טעות או הטעייה, שנעשתה במהלך משא ומתן בין צדדים, קודם למעשה הקניין”. החיים הזוגיים והמסגרת המשפחתית מבוססים בעיקרם על אמון, תום לב והגינות. כאשר בן זוג מסתיר מידע משמעותי בקשר הזוגי, עומדת לצד השני עילה הן לתביעה נזיקית והן לתביעת גירושין. זאת, מכוח חובת השיתוף והגילוי המתחייבת בין בני הזוג.
כאשר אחד מבני הזוג סובל מבעיה רפואית, בין אם היא פיזית ובין אם היא נפשית והוא מודע לכך, ויש בבעיה כדי להגביל את יכולתו לחיות בקשר של נישואין, ועל אף המודעות לבעיה בחר הוא להסתיר עובדה זאת מבן הזוג, הצד השני יוכל לטעון ל’מקח טעות’. כלומר, זוהי מהווה עילה לביטול הנישואין שכן האדם מלכתחילה לא היה מתחתן אילו היה מודע לאותו מום.
חובת גילוי מידע בין בני זוג בהלכה היהודית
כבר לפני שנים חכמי ההלכה עמדו על כך שהתקשרות זוגית שונה מזו העסקית ואף הנה מורכבת יותר. בעוד שבהתקשרות עסקית, אדם המסתיר מידע בעניין המכירה באופן מודע, עושה זאת כדי להונות את הקונה, ואילו הקונה היה מודע לאותו המום (הפגם) הוא אינו היה מתקשר בעסקה.
במקרה של מום המוסתר על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין, להבדיל מהסתרת מידע עסקי, אין הוא עושה זאת בכוונת זדון על מנת להונות ולגרום לנזק אלא מתוך תקווה או הנחה מסוימת שבן הזוג יצליח להתמודד עם אותו המום, אם וככל שיתגלה בעתיד, וכן מתוך הנחה שאין במום כדי לגרום לו נזק. חרף זאת, העמדה המרכזית בהלכה היהודית היא שעילת ‘מקח טעות’ מתקיימת כאשר המום הוא מהותי ומוביל לכך שהצד השני לא היה מתקשר בנישואין אילו היה מודע לאותו המום, ואפילו היה מבקש להתגרש אילו המום היה מתגלה לאחר הנישואין.
בתיק 1127602/5 הגיש הבעל ערעור על החלטת בית הדין האזורי שבה בית הדין חייב אותו בדעת הרוב בתשלום מלוא דמי הכתובה בסך של 52,000 דולר. הצדדים נישאו במרץ 2017. בכתובה נכתב סך של 52,000 דולר ארצות הברית ואולם כבר במהלך ה’שבע ברכות’ גילה האיש דברים בעניין בעיות נפשיות שהיו לאישה בעבר או בהווה, ובעיקרן חרדה ממגע פיסי, ועל כן טופלה בכדורים פסיכיאטריים, ובעקבות זאת עזב האיש את האישה. האישה פתחה תיק יישוב סכסוך ולאחר מכן האיש פתח תיק גירושין ובסופו של דבר התגרשו הצדדים, והוסכם שהכתובה תידון לאחר הגירושין.
בית הדין הרבני האזורי מצא שאין לראות באשה כבעלת מחלת נפש ועצם העובדה שהיא טופלה ו/או מטופלת בכדורים אינה עילה מספיק חזקה לחייבה בגט ולפטור את הבעל מכתובתה. בית הדין הרבני הגדול ראה את הדברים אחרת והפך את פסק הדין וביטל את חיוב הבעל בכתובתה ובתוספת כתובה.
הנימוק לכך הוא בעיקרו במישור העובדתי ובהתאמה לחברה, לרקע ולסביבה שבהם הצדדים חיים, ובדרך הנהוגה והמקובלת שבה צדדים שכאלה נכנסים לקשר מחייב של אירוסין ונישואין. בחוות דעת של המומחית שמינה בית הדין, נכתב כי המדובר בבחורה שהתפתחה באופן נורמטיבי, למדה במסגרות חרדיות, סיימה שלוש־עשרה שנות לימוד, תיכון, ושנה נוספת סמינר, ולאחר סיום התיכון החלה לעבוד במקום עבודתה עד היום במשרה מלאה, לרבות שעות עבודה נוספות שהיא מקבלה מאז שבעלה עזב אותה ופניו לגירושין. המומחית קבעה שהאישה אינה סובלת ממחלת נפש ונעזרת בטיפול תרופתי באופן זמני ואינה בלתי כשירה לנישואין. עצם העובדה שאינה סובלת ממחלת נפש עדיין אינה מספקת ואין ספק שלאשה יש חרדת מגע ומידע זה היה עליה לחשוף בפני הבעל בטרם הנישואין ולתת לו להחליט על בסיס מידע מלא האם רוצה הוא להינשא לה או אם לאו.
חרדת מגע הינה תופעה המונעת או מכבידה על חיי אישות
ככלל תופעה של חרדת מגע מהווה הפרעה ומכשול גדול בחיי האישות שהם אחד היסודות העיקריים של חיי הנישואין.
כמו כן לא התקבלה כל חוות דעת מקצועית שמבטיחה שהמשיבה נרפאה לחלוטין מחרדת המגע ושאין שום חשש שהתופעה תשוב ותתפרץ בהמשך. המשפט שנאמר בחוות הדעת מטעם המומחית “והיא מסוגלת לנהל בית ולתפקד כאשת איש וכאם” אינו מבטיח שלא תהיה הישנות התופעה בעתיד, אלא אומר שכרגע היא מסוגלת, ואם וכאשר התופעה תחזור חלילה היא תטופל בהתאם. עוד ידוע שתרופות פסיכיאטריות רבות ממכרות, דהיינו, כשמתחילים להשתמש בהן במשך תקופות ממושכות קשה להיגמל מהן, ובנוסף לכך יש להן תופעות לוואי. משכך, הופטר הבעל מתשלום הכתובה ותוספת כתובה.
חובת גילוי של מומים נסתרים ואי קיומם כסיבה להכריז על הנישואין כנישואין שלא התקיימו
במקרה של מום המוסתר על ידי אחד הצדדים טרם הנישואין, יתכן שהסתרת המום תנבע לאו דווקא מרצון להונאה וגרימת נזק, אלא כהסתרה מתוך אמונה כי בן הזוג יוכל להתמודד עם המום כאשר זה יתגלה לו בעתיד.
למרות זאת, על פי ההלכה היהודית, ‘מקח טעות’ מתקיים כאשר המום בעל משמעות, היה גורם לצד השני לא להינשא באם היה מודע למום מראש, ואף היה מתגרש לאחר התגלות המום לאחר הנישואין.
חיי הנישואין מבוססים על אמון, כאשר צד אחד מסתיר מידע בעל משמעות נרחבת, ניתנת לצד השני עילה לתביעת נזיקין והן לתביעת גירושין. כאשר אחד הצדדים, בעל מום רפואי, הן פיזי והן נפשי ומסתיר זאת מהצד השני, הצד השני יוכל לטעון למקח טעות, ולמעשה, לצד השני עילה לביטול הנישואין.
ד”ר א’ הכהן בספרו דמעות עשוקים – לפי תפיסתו המפורטת בהרחבה בספר, גורס כי במקרים מסוימים ניתן לשקול לסייע לעגונות במצוקתן על הבסיס ההילכתי של קידושי טעות, שמשמעותו לא הפקעת הנישואין אלא ראייתם כמי שלא תפסו מלכתחילה, ואזי אין צורך בגט. ד”ר הכהן מסתמך על תשובות רבות של חכמים לאורך הדורות שדנו ברוח זו בנישואין שהבעל לקה בהם במומים פיזיים (בייחוד סריסות או חוסר כוח גברא), באי-שפיות ואף בליקויי התנהגות כמו רמייה כלפי האישה וזניחתה, או שנדון הבעל למאסר ארוך או שהמיר דתו. כל אלו הינן דוגמאות שהצד השווה בהן, הוא שהדעת נותנת כי אילו נשאלה האישה אם מתרצה היא לנישואין בדעה שכך יקרה, לא הייתה מסכימה. זוהי דרך מעניינת ומקורית לפתור מצב של עגינות באמצעות תפיסת הנישואין כסטטוס שלא התקיים בעניינם של צדדים מסויימים בשל עילות מיוחדות.
ביטול התחייבות בכתובה בשל מקח טעות
הכתובה הינה מסמך חוזי מחייב, עליו חותם הבעל טרם החופה. בכתובה מפורטות התחייבות הבעל כלפי אשתו וכן, הסכום אותו הבעל מתחייב לשלם לאשתו באם הם מסיימים את פרק הנישואין. במקרה של גירושין, תוכל האישה לתבוע תביעת כתובה דרך בית הדין הרבני. אחד מהמקרים בהם פטור הבעל מתשלום הכתובה לאשתו הוא במקרה של נישואין עקב מקח טעות.
הצד הנפגע יכול להגיש תביעה כי הנישואין ארעו של מקח טעות ואם תביעתו תתקבל יש לכך תוצאות ומשמעויות
באם מדובר במקרה של מקח טעות, הצד הנפגע יגיש תביעה לבית הדין הרבני. ככל שבית הדין הרבני יפסוק כי התקיים מקח טעות, יבוטלו הנישואין בין הצדדים ללא גירושין, מכאן שהאישה תוכל להיות מותרת לכהן שכן גרושה אסורה לכהן. אם האישה היא זו שהסתירה את המום, מקח טעות יפטור את הבעל מתשלום דמי הכתובה להם התחייב בחופה.
חובת הגילוי המוקדמת
בראי המשפט העברי, בספרות ההלכתית ובפסקי דין רבניים ניתן למצוא דיון נרחב – במספר הקשרים – בשאלת חובת הגילוי המוקדם בין בני זוג. כך למשל, במספר תשובות הלכתיות נדונה שאלת המחויבות ההלכתית של אחד מבני הזוג לגלות לבן או בת זוגו, בטרם הנישואין, מידע הקשור במחלת נפש, טיפול פסיכיאטרי, היעדר כוח גברא והתנסויות מיניות קודמות.
כעולה מהדיון בפסק דין שניתן בבית הדין הרבני הגדול ב 1127602/5 אפשר להסיק כי לא מן הנמנע, שאי-גילוי מידע מהותי יכול להקים טענת ‘מקח טעות’, שיש בה כדי לסייע במקרים של סרבנות גט.
ניתן לומר, כי ככל שמדובר במידע מהותי יותר לקשר הנישואין – באופן שגילויו של המידע היה גורם לפירוק קשר הנישואין, אף לאחר שכבר נוצר – נוטה המשפט העברי להטיל חובה משפטית לגלות מידע זה בטרם הנישואין (תמ”ש (משפחה פ”ת) 14022-05).
אי גילוי נטייה מינית
אי-גילוי נטייה מינית נדון ועולה השאלה האם מדובר בהטעיה שיכולה לעלות כדי ‘מקח טעות’ בקידושין, באופן הפוטר מן הצורך ההלכתי בגט וכן השאלה האם גילוי אודות נטייה מינית (או עוצמתה) במהלך הנישואין יכול לשמש כעילה לחיוב במתן גט (תיק (תל-אביב) 05740219-21-22, פד”ר כא, בעמ’ 279 תיק (טבריה) 923/תשס”ג, א.א. נ’ א.י, תיק (חיפה) 9801-21-1 א.ה נ’ א.ר.
מעניין לציין שמקרה של תביעת נזיקין בסך של מיליוני שקלים הוגשה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים על ידי אישה ואמה כנגד הבעל לשעבר אשר התגלה בדיעבד כי יש לו נטיה מינית שונה דהיינו הומוסקסואל. בקשה למחיקה על הסף כנגד התביעה שהוגשה על ידי הבעל התקבלה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ואולם בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה הבעל ערער לבית המשפט העליון ושם זכה כאשר נקבע כי נטייה מינית אינה מהווה עילה לתביעת נזיקית במשפחה. לפיכך נמחקה התובענה על הסף בע”מ 5827/19.
מנגד, בית הדין הרבני יפסוק אחרת וישנם פסקי דין בהם חוייב בעל בדמי כתובה כאשר התגלה שהוא בעל נטייה מינית שונה. אפשר לומר באופן כללי כי גישת בית המשפט האזרחי שונה מגישת בית הדין הרבני בכל הנוגע לגילוי נטייה מינית חריגה שאילו הצד הנישא היה יודע אותה ודאי שלא היה מתחתן עם בן או בת הזוג.
חיי נישואין מבוססים על אמון ומכאן נובעת חובת הגילוי ואי הסתרה של דברים עקרוניים
חיי הנישואין מבוססים על אמון, כאשר צד אחד מסתיר מידע בעל משמעות נרחבת, ניתנת לצד השני עילה לתביעת נזיקין והן לתביעת גירושין. כאשר אחד הצדדים, בעל מום רפואי, הן פיזי והן נפשי ומסתיר זאת מהצד השני, הצד השני יוכל לטעון למקח טעות, ולמעשה, לצד השני עילה לביטול הנישואין.
ביטול התחייבות בכתובה
הכתובה הינה מסמך חוזי מחייב, עליו חותם הבעל טרם החופה. בכתובה מפורטות התחייבות הבעל כלפי אשתו, וכן, הסכום אותו הבעל מתחייב לשלם לאשתו באם הם מסיימים את פרק הנישואין. במקרה של גירושין, תוכל האישה לתבוע תביעת כתובה דרך בית הדין הרבני. אחד מהמקרים בהם פטור הבעל מתשלום הכתובה לאשתו הוא מקח טעות. משמע אם האישה לא ביצעה גילוי נאות אודות מצבה הרי שהבעל יכול להפטיר את עצמו מתשלום כתובה ותוספת כתובה אם יוכיח טענותיו.
ביטול הנישואין
באם מדובר במקרה של ‘מקח טעות’, הצד הנפגע יגיש תביעה לבית הדין הרבני. ככל שבית הדין הרבני יפסוק למקח טעות, יבוטל הנישואין בין הצדדים ללא גירושין, מכאן שהאישה תוכל להיות מותרת לכהן שכן גרושה אסורה לכהן. אם האישה היא זו שהסתירה את המום, מקח טעות יפטור את הבעל מתשלום דמי הכתובה להם התחייב בחופה.
תביעה לחיוב בעל בגט נוכח חוסר יכולת לחיי אישות
בבית הדין הרבני האזורי בירושלים נדון מקרה אחר, של זוג שמקורו בצרפת כאשר מתברר שהבעל כלל לא יכול לקיים יחסי אישות עם אשתו, זו הייתה בתולה ונותרה כך גם לאחר הנישואין והרתה כתוצאה מהפריה. לא זו אף זו אלא שעסקינן בבעל ממאן המציב דרישות כדי לתת לה גט, המציב דרישות סחטניות ובית הדין הרבני בוחן האם ניתן לראות בנישואין כבטלים מלכתחילה ללא צורך במתן גט פיטורין.
בתיק 1393-14-1 טוענת האישה למקח טעות ולבטלות הנישואין מעיקרא ללא צורך בגט אשר הבעל מסרב לתת לה . המדובר באישה שהתחתנה לפני 15 שנה, ואחר 11 שנות נישואין נולדה להם בת בהפריית מבחנה. לפני יותר משלוש שנים הבעל עזב את הבית, ומסרב עד היום לתת גט לאשתו.
האישה הביאה לפני בית הדין מכתב מהרופא שטיפל בבעלה, הכותב כי בעלה הסתיר ממנה את הבעיה ואמר לה שיכול להיות שאחד מהם עקר, ועל כן היפנה אותה לרופאים מומחים לענייני פוריות. כשהייתה האישה מדברת עם בעלה בענין יחסי אישות, היה מספר לה שלא כל גבר בנוי אותו דבר (לא כל שמש והכוחות שווים), ובכל מיני דרכים היה מרחיק את יחסי האישות, עד שרק פעם בחודש היה משמש איתה. גם אז היה מרבה בהכנות לתשמיש, וכך הייתה שוכחת מעצם הביאה (שאת זה היה עושה עצמו כמו שבועל).
בית הדין קובע כי מאחר ועיקר האישות הם חיי אישות ובנפול היסוד נפל הבנין. אמנם בית הדין ממליץ על גירושים אך אינו יכול לבטל את הנישואין מעיקרא.
למרות האמפתיה לאשה בית הדין אינו מוצא פתרון אלא בסידור גט והנישואין אינם בטלים מקדמית אלא יש להתגרש.
ראינו, אם כן, שהמום צריך להיות דרמטי ומשמעותי כדי שבית הדין יקבע שהקידושין לא התקיימו מלכתחילה. ברור שבית הדין ימליץ על גירושין כל אימת שהמדובר במום שהוסתר ושהתגלה רק לאחר הקידושין ולא גולה על ידי הצד שהסתיר את המידע מבן או בת זוגו.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
