מעשה בית דין בנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג מתגרשים

הצד התובע הגיש תביעה בה התבקש בית המשפט לדון בחלק מהרכוש אך לא בכולו

במסגרת הליך גירושין אשה הגישה תביעה כנגד בעלה, תביעה בה תבעה איזון רכוש ופירוק שיתוף בנוגע לדירה, אך רכוש אחר במקרקעין – לא אוזכר בכתב התביעה.  מה הדין במקרה זה והאם ניתן לטעון כנגד האשה שעצם העובדה שלא תבעה רכוש אחר מהווה השתק והיא מנועה מלעתור בתביעה אחרת באשר לרכוש הנוסף שאליו לא התייחסה בתביעה המקורית?

התשובה לכך אינה חד משמעית, וישנם מקרים בהם תוכל האשה להגיש תביעה נוספת, ויש שופטים שיקבעו כי מתקיים השתק.

מעשה בית דין

יש מי שיגרוס כי לא ניתן  לראות את פסק הדין המתייחס לפירוק שיתוף בדירה כיוצר מעשה בית דין. משלא נדון או הוכרע נושא הרכוש הנוסף, ומשלא הוכרעה שאלת הבעלות ברכוש האחר מלבד הדירה – הרי שאין עסקינן בהתדיינות חוזרת בעניינים שכבר נדונו ואין חשש מפני הכרעות סותרות.  כמו כן אפשר לומר שאין המדובר בהטרדה נוספת של בעלי הדין עצמם באותו העניין שכבר הוכרע.  מי שמצדד בדעה זו יוכל לומר ולגרוס כי משרכוש מסויים לא בא לידי ביטוי בתביעה וממילא גם לא נדון – הרי שמשאין הכרעה גם אין מעשה בית דין ומשכך אין גם השתק.

מנגד, מעשה בית דין עשוי ליצור השתק גם לגבי טענה פוטנציאלית שלא נטענה אם בעל דין היה יכול להעלותה בהליך קודם שהסתיים בהכרעה. בעניין זה נפסק כי :” דוקטרינה נוספת המאפשרת גם היא לחסום את דרכו של בעל דין מלהעלות טענות שיכול היה לטעון בהליך קודם, היא דוקטרינת המניעות. על פי דוקטרינה זו כפי שפותחה בפסיקה, קיימת מניעות להעלות טענות שחובה הייתה להעלותן בהתדיינות קודמת בין הצדדים וחליפיהם ]ע”א 8273/16 fundacjo gala Salvador dali נ’ וי אס מרקטינג, וכן  רע”א 2237/06 בנק הפועלים בע”מ נ’ וינשטיין).

בתיק בו יצגתי בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה נמחקה על הסף תביעה לשיתוף בדירה לאחר ששלוש שנים קודם לכן האשה הגישה תביעה לאיזון משאבים ולא אזכרה את נושא הדירה

ההכרעה הסופית כמובן תלויה בבית המשפט. אציין כי בתיק שבו יצגתי בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, בתמ”ש  5233-03-16 הגישה האשה תחילה תביעה לאיזון כספים וניתן פסק דין אשר הכריע בשאלת האיזון הכספי.  כשלוש שנים לאחר מכן, הגישה האשה תביעה לפסק דין הצהרתי בנוגע לדירה שהיתה והינה רשומה על שם הבעל, ודרשה מחצית מן הזכויות בדירה זו, על אף שנרכשה טרם ההכרות בין בני הזוג.

הגשנו בקשה למחיקה על הסף מחמת מעשה בית דין השתק ומניעות, ובית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתנו ומחק את התובענה ולא אפשר את הדיון בה.  מקרה זו הינו חריג שכן על דרך הכלל מחיקת תובענה על הסף הינה ארוע נדיר ובית משפט לא בנקל ימחק תובענה על הסף ולא יאפשר דיון ממשי.

טענתנו באותה בקשה למחיקה על הסף היתה כי הדוקטרינה של “מעשה בית-דין” מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים – “השתק עילה” ו”השתק פלוגתא”, אשר שניהם מתקיימים במקרה נשוא בקשה זו.

השתק עילה והשתק פלוגתא

השתק עילה – מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך.

השתק פלוגתא – מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת.

יש שופטים המגדירים את השתק העילה בשם: “השתק ישיר”, היינו במקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה, ועסקינן בעילה זהה הנובעת מיחסיהם הרכושיים של בני הזוג.

הדין והפסיקה קובעים לענין תחולת הכלל של מעשה-בית-דין, את מבחן זהות העילה על פני מבחן זהות הסעד מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה.

לעניין תביעה חוזרת בין אותם הצדדים באותה עילה נקבע כי: מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם אם זו מבוססת על עילה זהה.   במקרה כזה אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילת תביעתו שם “נבלעה” (merged) בפסק הדין אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד… וכן אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום (bar) המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת”. (ע”א 246/66 קלוז’נר נגד שמעוני, פד’ כב’ (2) 561.

מיצוי עילה

יודגש כי כלל זה מתייחס לתובע ונעוץ בכך שתובע מיצה את עילת התביעה בעת שתבע את נתבע גם אם לא כלל את מכלול סעדיו באותה תביעה.

המטרה, שלא להטריד אדם בשנית על אותה עילה. באה “כדי להבטיח יציבות כלכלית, כדי להעניק בטחון לבעל דין אשר זכויותיו וחובותיו הוכרעו סופית על-ידי בית-משפט מוסמך, כדי לשחרר בעל דין מן הנטל לשמור על ראיותיו לאחר מתן פסק-הדין במשפט הראשון”; ואילו המטרה הכללית, אשר לציבור ענין בה ללא קשר עם בעלי הדין – כי יבוא סוף להתדיינות שביניהם – באה כדי למנוע, על-ידי הפחתת האפשרויות של פסקי-דין סותרים, את החלשת מעמדו של בית-המשפט בעיני הבריות וכדי להבטיח פעולה תקינה וחסכונית של בתי-המשפט.

 

יש לציין, כי מושג זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, וזאת אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת.

 

עקרון זה בא לידי ביטוי בפרשת מונאש: “אין לדקדק במרכיבים מישניים, ויש לראות את העיקר – את התשתית הבסיסית של העילה”.

התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת ששמשה יסוד להליך ולפסק הדין. בגדר “עילת התביעה” תיכלל גם כל טענה אפשרית הקשורה קשר ענייני הדוק בעילה, אפילו לא הועלתה בפועל על ידי התובע; כלל “השתק העילה” ימנע מתובע בהליך מאוחר יותר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן.

וכדברי השופט מ’ אילן בפרשת סררו: “השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך”

השתק עילה-עקרון סופיות הדיון

הדוקטרינה של “מעשה בית-דין” מושתתת על עקרון סופיות הדיון, דוקטרינה זו טומנת בחובה  שני כללים בשני סיטואציות שונות. האחת היא “השתק עילה” והשנייה “השתק פלוגתא”. ההבדל המרכזי המונח בין שני מונחים אלו הוא, כי בהשתק עילה יש צורך שתהיה זהות בין שתי העילות ואילו בהשתק פלוגתא אין צורך.

התנאים לתחולת כלל השתק עילה:

  • מקום שקיים זהות בין העילות.
  • מקום שהתביעה נדונה לגופא.
  • מקום שהתביעה נדונה בבימ”ש מוסמך.

תמציתו של השתק העילה הוא ש”על התובע לרכז את כל הטרוניות הנובעות ממעשה אחד שיש לו נגד המבקש, בהליך הראשון שהוא מגיש נגדו”.

דחיית תביעה על הסף היא תוצאה קשה, ולפיכך בפסיקה עקבית וארוכת-שנים קבע בית המשפט העליון, כי שומה על בתי המשפט להפעיל סמכות זו בזהירות רבה.

יפים לענייננו הדברים שנאמרו כבר לפני כמה עשורים ב-ע”א 335/78 שאלתיאל נ’ שני, פ”ד לז(2): “המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו (ע”א 109/49. דחייה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו – להידחות (ע”א 716/75 . תקנות 105ו-  106לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ”ג-1963, המעניקות לבית המשפט את הסמכות לנהוג בדרך הנ”ל, נועדו לשמש מעין קפיצת דרך, החוסכת את הדיון לגופו, אולם כך ייעשה רק במקום שברור הוא ונעלה מכל ספק, שכל הדיונים והטענות והמענות הרגילות יהיו לשווא, באשר התביעה לגופה אין לה יסוד, וחסרים בה התבן והלבנים להקים נדבכים על בסיסה (המ’ 87/51 ). יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על-ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף (ע”א 788/76)”.

עולה אם כן שכל מקרה ידון על פי הנסיבות המיוחדות שלו ואין מקרה אחד דומה למשנהו, ודאי שלא בדיני משפחה, כך שאין בטחון בתוצאה, ועל כן מומלץ לשכור שירותים של עורך דין מנוסה הבקיא היטב בדיני משפחה וגירושין והמכיר את כל ההלכות הרלוונטיות שיש בהן כדי להשפיע על המקרה המיוחד שלכם.

 

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

יצירת קשר: 03-6969916

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן