מערכת יחסים עם בני אותו מין

מערכת יחסים מינית עם בן או בת אותו מין

איך יתייחס לכך בית הדין הרבני?

האם זוהי בגידה?

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של האתר gerushin.co.il

אישה אשר בגדה בבעלה עם גבר אחר

אישה נשואה הנואפת ובוגדת בבעלה עם גבר אחר, אסורה לבעלה ואסורה לבועלה, אם יש עדות ל”מכחול בשפופרת”. לעומת זאת אישה המקיימת קשר אינטימי עם אישה אינה נאסרת חד משמעית על בעלה משום שאין בדבר “ביאה”.
אחד האיסורים החמורים ביותר על פי ההלכה היהודית הוא כאשר אישה נשואה מקיימת יחסים עם גבר אחר. לבגידה זו של אישה בבעלה יכולות להיות תוצאות חמורות. הדבר עשוי להביא לממזרות של הילדים אם תעשה בדיקת רקמות ויתברר כי האישה הנשואה הרתה לגבר אחר ולא לבעלה.

יחד עם זאת כאשר אישה נשואה נכנסת להריון ישנה חזקה של “רוב בעילות אחר הבעל” דהיינו יש חזקה מובנית כי נכנסה להריון מבעלה ולא מגבר אחר וזאת כדי למנוע ממזרות. בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מאפשרים ביצוע בדיקת רקמות אם קיים סיכוי שהילד יוכרז כממזר כתוצאה מן הבדיקה.

אישה המקיימת מערכת יחסים לסבית עם אישה אחרת

למרבה ההפתעה קיום יחסים עם אישה אחרת אינו דבר כה חמור כמו קיום יחסים עם גבר אחר. ההלכה מנמקת זאת בכך שבקיום יחסים עם אישה אחרת אין בה “ביאה”.בתורה עצמה אין אזכור מפורש אלא משתמע בלבד לנשים המבצעות אקט של בגידה אם הן המקיימות יחסים ביניהן. הדבר קרוי “נשים המסוללות זו בזו” ויש על כך איסור. הדבר אינו חמור כמו קיום יחסי אישות עם גבר אחר אך יש בכך פריצות או זנות, והדבר מהווה הפרה של בסיס חיי הנישואין ויכול להביא לחיוב בגט של אישה שחטאה במעשה כזה גם אם האישה אינה אסורה באיסור מוחלט על בעלה.

השאלה האם ניתן לכפות גט על אישה המקיימת מערכת יחסים לסבית עם אישה אחרת, והשאלה האם עצם קיום יחסים עם אישה אחרת מהוות עילה לחיוב האישה בגירושין, הן שאלות המעסיקות את דייני בתי הדין הרבניים הרכב דיינים מסוים ייקבע כי אין בעצם קיום יחסים בין נשים משום עילה לכפות גט בניגוד לרצון האישה, וזאת מכיוון שאין דין הלכה מפורש בנושא. מצד שני, ישנם גם הרכבי דיינים אשר יכירו במעשה קיום יחסי המין בין נשים על ידי האישה הנשואה לגבר, כמעשה ניאוף לכל דבר ועניין, גם אם הדבר חמור פחות מקיום יחסי אישות עם גבר, וכפועל יוצא מכך יחליטו לכפות גט על האישה.

הומוסקסואליות בהלכה

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה. ההלכה אינה עוסקת בנטייה המינית עצמה או בזהות ההומוסקסואלית, אלא אוסרת על קיום יחסים בין גברים דהיינו איסור משכב זכר.

התורה אוסרת באיסור חמור על שני גברים לקיים יחסי מין אנאליים. מקור האיסור בפסוק מספר ויקרא: “וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אישה תּוֹעֵבָה הִוא” (ויקרא י”ח, כב), והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: “וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אישה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם” (כ’, יג).

העונש ההלכתי הקדום למי שעובר על איסור זה במזיד, בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו, הוא מיתת בית דין בסקילה. האיסור בתורה הוא על יחסי מין אנאליים בלבד, כפי שמפרש רש”י: “מכניס כמכחול בשפופרת“.

חז”ל הוסיפו סייגים לאיסור זה, ואסרו על גבר להעמיד עצמו במצב שעלול להביאו לעבור עבירה. לדוגמה: אסרו חז”ל על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת. גם יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורה, שכן ישנה אפשרות שאחד הגברים או שניהם יגיעו לשפיכת זרע, והדבר אסור לפחות מאותה סיבה שאוננות אסורה, משום שפיכת זרע לבטלה.

ראינו אם כן, שבגידה, בין עם בין מינים שונים ובין עם בני אותו מין, הינה דבר שהערכאות השיפוטיות אינן רואות בעין יפה, וכך גם לגבי מעשים שאינם בגידה של ממש כמו חיבוק או נשיקה או הימצאות בחדר סגור שיש בהם כדי להוות “מעשה כיעור”.