מעמדו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
המקור למינוי מומחה
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “תקנות סדר הדין האזרחי”) קובעות הוראות מיוחדות לעניין חוות דעת של מומחה בבית המשפט לענייני משפחה.
תקנה 258 יב(א) קובעת: “בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לענייני המשפחה”
לאחר הגשת חוות דעת נתונה הדרך, בהתאם לתקנות שנקבעו על ידי המחוקק, להפנות למומחה שאלות הבהרה (תקנה 258 י”ב (ד))
חקירת של המומחה על חוות דעתו איננה זכות קנויה אלא ברשות ביהמ”ש בלבד (תקנה 258 י”ב (ה)).
המומחה משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ומסייע לבית המשפט במסגרת תחום מומחיותו, כגורם ניטרלי המחווה דעתו רע”א 4757/00 פלונית נ’ אלמוני, פ”ד נה( 2).
בבית המשפט לענייני משפחה מתמנים מומחים – כאשר צריך לפרק את רכושם של בני זוג מתגרשים, בתחום ראיית החשבון לצורך הערכת שווי חברות ועסקים, מומחים בתחום האקטואריה לצורך איזון משאבים בין בני זוג אגב גירושין בזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שלהם, פסיכולוגים ופסיכיאטרים לצורך בדיקה מיהו ההורה המשמורן המתאים ביותר לילדים, במקביל לפירוד הפיסי ולגירושין, ולצורך המלצה על הסדרי המפגש והמגע עם ההורה שאינו משמורן.
התייחסות בית המשפט לחוות דעת המומחה שמינה
משהוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה שמונה על ידו, איזה משקל יש ליתן לחוות הדעת ולהמלצת המומחים?
בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שמונו על ידו, “…אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה” (בע”מ 9358/04) ;רע”א 4575/00.
חוות הדעת הינה רק בגדר המלצה וההכרעה הסופית הינה של בית המשפט שיכול לסטות מהמלצות חוות הדעת על פי שיקול דעתו ובמקרים המתאימים לכך
“יחד עם זאת, הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי.
כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש “חותמת גומי” לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה
אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע.
האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו.
“הדבר תלוי בהתרשמותו של השופט מחוות הדעת, מיסודיות הבדיקות שנערכו על ידי המומחה ובהתרשמותו מן המומחה עצמו ומתשובותיו לשאלות שהוצגו בפניו עת נחקר בבית המשפט”. בע”מ 27/06 פלוני נ’ פלונית, פסקה 15 , כב’ השופטת ארבל.
ההכרעה נתונה לבית המשפט עפ”י מכלול הראיות שבפניו, כאשר בית המשפט רשאי לדחות מסקנתו של המומחה, לאמץ חלקים מחוות הדעת, ולבקרה על כל מרכיביה.
בית המשפט יפסוק האם לתת אמון בחוות דעת המומחה, איזה משקל אם בכלל לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק. דנ”א 9201/08 פלוני , ע”א 1240/96 חברת שיכון עובדים בע”מ נ’ רוזנטל.
סטייה מחוות דעת מומחה לא כל שכן פסילתה – רק במקרים מיוחדים
בית המשפט רשאי לסטות מהמלצות חוות הדעת, תוך שהוא מנמק זאת כפי שנפסק בדנ”א 9201/08.
יחד עם זאת פסילת חוות דעת מומחה לא תעשה כעניין שבשגרה. ההחלטה תלויה בנסיבות כל מקרה ובין היתר בשאלה אם פעל המומחה בתום לב, וכן בשאלה אם השגגה ניתנת לתיקון. רע”א 6116/97, שוחט נ’ ציון חברה לביטוח בע”מ.
נקבע כי פסילת חוות דעת מומחה “הינה צעד קיצוני, השמור לאותם מקרים בהם המומחה גילה בהתנהלותו או בניסוח חוות דעתו נטייה כה ברורה ובלתי מוצדקת לטובת אחד מבעלי הדין, עד שיש בכך כדי להצביע על חוסר אובייקטיביות שלו באופן מובנה”. רע”א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח בע”מ נ’ סאלח, פ”ד נה ( 3)
עילות ההתערבות של בית המשפט מצומצמות למקרים חריגים ויוצאי דופן בהם פעל המומחה בחריגה מסמכות או בניגוד לכללי הצדק הטבעי, כאשר עצם תקיפת שיקול דעת המומחה, אין בה די כדי להתערב בחוות הדעת, או לנהל הדיון בדבר יישום שיקול הדעת.
ע”א 1168/07 יפה נוף תחבורה תשתיות ובניה בע”מ נ’ הפלר עו”ד; ע”א 4341/11 מזרה נ’ דהן.
עם זאת, הפסיקה הכירה בעילה של “שגיאה גסה” שנפלה בחוות דעת המומחה כזו שעשויה להביא לביטול חוו”ד, גם כזו שניתנה מתוקף הסכמת הצדדים. זאת, כאשר השגיאה “עולה מן הכתוב או מכוונתם הברורה של הצדדים”. ע”א 1168/07 יפה נוף.
רק אם יתברר כי יש יסוד לביקורת עניינית על קביעותיו והערכותיו של המומחה, רשאי בית המשפט לדחות את קביעותיו של המומחה, ולא לפסוק על פיהן ע”א1240/96 חברת שיכון עובדים, אלא על פי שיקול דעתו ובהתחשב בשאר הנתונים העובדתיים וכמובן במתווה המשפטי הקיים.