מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה: תפקידו, חשיבותו ומשקל חוות דעתו

מעמדו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה

מאת עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! 

המקור למינוי מומחה מטעם בית משפט וקריטריונים לבחירתו

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “תקנות סדר הדין האזרחי”) קובעות הוראות מיוחדות לעניין חוות דעת של מומחה בבית המשפט לענייני משפחה.

תקנה 258 יב(א) קובעת: “בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לענייני המשפחה”.

הליך מינוי מומחה על ידי בית המשפט לענייני משפחה מתבצע בהתאם לשיקול דעתו של השופט, אשר רואה לנגד עיניו את טובת הצדדים המעורבים ואת הצורך לקבל חוות דעת מקצועית וניטרלית.

על מנת למנות מומחה, בית המשפט מתבסס על מספר קריטריונים מרכזיים, בהם: הכשרה מקצועית רלוונטית, ניסיון מעשי בתחום הספציפי של הסכסוך המשפחתי, אובייקטיביות מוכחת ויכולת לספק הערכות מבוססות ומקיפות.

לרוב, בעלי הדין אינם יכולים להתערב ישירות במינוי המומחה, אך באפשרותם להעלות הסתייגויות במידה וקיימים ניגודי עניינים או חששות בדבר חוסר אובייקטיביות. במקרים מסוימים, הצדדים אף יכולים להגיע להסכמה על זהות המומחה המיועד, מה שעשוי להקל על קבלת חוות הדעת ולחזק את האמון בהליך.

בנוסף, בית המשפט שוקל את העלות הכרוכה במינוי המומחה, תוך ניסיון לאזן בין הרצון לקבל חוות דעת מקצועית לבין היכולת הכלכלית של הצדדים. חשוב לציין כי קיימים תחומים בהם נדרש מינוי מומחה בעל התמחות ייחודית, כמו פסיכולוגים להערכת מסוגלות הורית או אקטוארים לצורך איזון משאבים.

הליך המינוי כולל בדרך כלל מתן הוראות מפורטות למומחה בדבר היקף סמכויותיו ואופי הבדיקה שעליו לבצע. לעיתים, בית המשפט אף מגדיר מראש שאלות ספציפיות שעל המומחה להשיב עליהן בחוות דעתו, כדי למקד את הדיון בנושאים החשובים לסכסוך המשפחתי.

• על שכרו של מומחה בדיני משפחה כתבתי בהרחבה כאן >>

אופן הפיקוח על עבודת המומחה

לאחר מינויו, עבודת המומחה נתונה לפיקוח מצד בית המשפט, שמטרתו להבטיח כי חוות הדעת שתוגש תהיה מקצועית, אובייקטיבית ומבוססת על תשתית עובדתית רחבה. בית המשפט מפקח על המומחה במספר דרכים, וביניהן הגדרת הנחיות ברורות באשר להיקף סמכויותיו, דרכי הבדיקה שעליו לבצע, ולוחות הזמנים להגשת חוות הדעת. המומחה מחויב לפעול במסגרת ההנחיות שנקבעו ולספק חוות דעת מקיפה ומנומקת בהתאם לדרישות בית המשפט.

פיקוח נוסף מתבצע באמצעות האפשרות הנתונה לצדדים להליך להפנות למומחה שאלות הבהרה (תקנה 258 י”ב (ד)), כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. שאלות אלו מאפשרות לצדדים לבחון את מהימנות חוות הדעת, לחדד סוגיות בלתי ברורות ולוודא שהמומחה התייחס לכלל הנתונים הרלוונטיים. בית המשפט, בהתאם לשיקול דעתו, רשאי להגביל או להרחיב את היקף השאלות בהתאם לנסיבות המקרה.

בית המשפט מחזיק בסמכות לאפשר חקירת המומחה על חוות דעתו, אך זכות זו אינה ניתנת באופן אוטומטי. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, חקירת מומחה אפשרית רק באישור בית המשפט, ורק כאשר קיימת הצדקה ממשית לכך. הפעלת פיקוח זה נועדה למנוע ניצול לרעה של חוות הדעת או פגיעה באובייקטיביות של ההליך השיפוטי.

במקרים בהם מתעוררות טענות מצד בעלי הדין בנוגע לחוסר מקצועיות, הטיה אפשרית או חריגה מסמכות מצד המומחה, בית המשפט רשאי לזמנו לדיון ולהורות על ביצוע בדיקות נוספות או מתן הבהרות. פיקוח זה משמש כערובה להבטחת הליך הוגן ושמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.

חקירת של המומחה על חוות דעתו איננה זכות קנויה אלא ברשות ביהמ”ש בלבד (תקנה 258 י”ב (ה)).

*עוד בהרחבה על חקירות מומחים – כאן>>

המומחה משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ומסייע לבית המשפט במסגרת תחום  מומחיותו, כגורם ניטרלי המחווה דעתו רע”א 4757/00 פלונית נ’ אלמוני, פ”ד נה( 2).

בבית המשפט לענייני משפחה מתמנים מומחים – כאשר צריך לפרק את רכושם של בני זוג מתגרשים, בתחום ראיית החשבון לצורך הערכת שווי חברות ועסקים, מומחים בתחום האקטואריה לצורך איזון משאבים בין בני זוג אגב גירושין בזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שלהם, פסיכולוגים ופסיכיאטרים לצורך בדיקה מיהו ההורה המשמורן המתאים ביותר לילדים, במקביל לפירוד הפיסי ולגירושין, ולצורך המלצה על הסדרי המפגש והמגע עם ההורה שאינו משמורן.

השפעת חוות דעת מומחה על ניהול המשא ומתן בין הצדדים

חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט יכולה לשמש כלי מרכזי בניהול המשא ומתן בין הצדדים בהליך הגירושין. לעיתים, קביעה מקצועית ברורה עשויה להוביל את הצדדים להבנה כי סיכוייהם להצלחה בבית המשפט נמוכים, ולפיכך לעודד אותם להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.

במקרים בהם חוות הדעת תומכת בעמדת אחד הצדדים, היא עשויה להוות מנוף לחץ ולגרום לצד השני להתפשר כדי להימנע מהכרעה שיפוטית שעלולה להיות לרעתו. מאידך, אם הצדדים תופסים את חוות הדעת כמוטה או בלתי מבוססת, הם עשויים להערים קשיים ולסרב לכל פשרה.

לעיתים, המומחה עצמו, בהסכמת הצדדים, עשוי לשמש כמגשר נייטרלי, המסייע בגיבוש פתרונות המבוססים על ממצאיו. במקרים כאלה, הצדדים יכולים להיעזר בהערכותיו המקצועיות כדי להגיע להסדר הוגן ומאוזן, תוך חיסכון בזמן ובמשאבים משפטיים.

התייחסות בית המשפט לחוות דעת המומחה שמינה

משהוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה שמונה על ידו, איזה משקל יש ליתן לחוות הדעת ולהמלצת המומחים?

בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שמונו על ידו, “…אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה” (בע”מ 9358/04) ;רע”א  4575/00.

חוות הדעת הינה רק בגדר המלצה וההכרעה הסופית הינה של בית המשפט שיכול לסטות מהמלצות חוות הדעת על פי שיקול דעתו ובמקרים המתאימים לכך.

יחד עם זאת, הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי.

כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש “חותמת גומי” לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה

אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע.

האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו.

“הדבר תלוי בהתרשמותו של השופט מחוות הדעת, מיסודיות הבדיקות שנערכו על ידי המומחה ובהתרשמותו מן המומחה עצמו ומתשובותיו לשאלות שהוצגו בפניו עת נחקר בבית המשפט”.  (בע”מ 27/06 פלוני נ’ פלונית, פסקה 15 , כב’ השופטת ארבל).

ההכרעה נתונה לבית המשפט עפ”י מכלול הראיות שבפניו, כאשר בית המשפט רשאי לדחות מסקנתו של המומחה, לאמץ חלקים מחוות הדעת, ולבקרה על כל מרכיביה.

בית המשפט יפסוק האם לתת אמון בחוות דעת המומחה, איזה משקל אם בכלל לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק. דנ”א 9201/08 פלוני , ע”א 1240/96 חברת שיכון עובדים בע”מ נ’ רוזנטל.

האם צד להליך יכול להגיש חוות דעת מומחה מטעמו?

כן, צד להליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה יכול להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, אך הדבר כפוף לאישור בית המשפט ובהתאם לנסיבות המקרה. הנ”ל מתרחש בפרקטיקה רק לעיתים רחוקות.

בעל דין רשאי לבקש להגיש חוות דעת מומחה מטעמו במקרים חריגים, למשל כאשר עולה חשש שחוות הדעת של המומחה שמונה אינה מקיפה, אינה מבוססת דיה, או כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חוות דעת נוספת.

כדי להגיש חוות דעת מומחה פרטית, על הצד המבקש להראות כי יש בכך צורך ממשי, לדוגמה:

*קיומן של טעויות מהותיות בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.
*גילוי עובדות חדשות שטרם נבחנו.
*חשש לניגוד עניינים או חוסר אובייקטיביות של המומחה שמונה.

כאמור, בית המשפט נוטה להיזהר מאישור הגשת חוות דעת פרטיות, כדי למנוע מצב שבו ההליך המשפטי יהפוך למאבק בין מומחים ולמנוע “קרב גרסאות” שעלול לסרבל ולהאריך את ההליך. עם זאת, אם בית המשפט סבור כי חוות הדעת הפרטית עשויה להוסיף מימד חיוני לבירור האמת, הוא עשוי להתיר את הגשתה ואף לשקול מינוי מומחה נוסף לבחינת הפערים בין חוות הדעת.

במקרה שבו מוגשת חוות דעת פרטית, בית המשפט אינו מחויב לקבלה, והוא יכריע בשאלת משקלה ומהימנותה בהתאם למכלול הראיות בתיק.

סטייה מחוות דעת מומחה לא כל שכן פסילתה – רק במקרים מיוחדים

בית המשפט רשאי לסטות מהמלצות חוות הדעת, תוך שהוא מנמק זאת כפי שנפסק בדנ”א 9201/08.

יחד עם זאת פסילת חוות דעת מומחה לא תעשה כעניין שבשגרה. ההחלטה תלויה בנסיבות כל מקרה ובין היתר בשאלה אם פעל המומחה בתום לב, וכן בשאלה אם השגגה ניתנת לתיקון. רע”א 6116/97, שוחט נ’ ציון חברה לביטוח בע”מ.

נקבע כי פסילת חוות דעת מומחה “הינה צעד קיצוני, השמור לאותם מקרים בהם המומחה גילה בהתנהלותו או בניסוח חוות דעתו נטייה כה ברורה ובלתי מוצדקת לטובת אחד מבעלי הדין, עד שיש בכך כדי להצביע על חוסר אובייקטיביות שלו באופן מובנה”. רע”א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח בע”מ נ’ סאלח, פ”ד נה ( 3)

עילות ההתערבות של בית המשפט מצומצמות למקרים חריגים ויוצאי דופן בהם פעל המומחה בחריגה מסמכות או בניגוד לכללי הצדק הטבעי, כאשר עצם תקיפת שיקול דעת המומחה, אין בה די כדי להתערב בחוות הדעת, או לנהל הדיון בדבר יישום שיקול הדעת.

ע”א 1168/07 יפה נוף תחבורה תשתיות ובניה בע”מ נ’ הפלר עו”ד; ע”א 4341/11 מזרה נ’ דהן.

עם זאת, הפסיקה הכירה בעילה של “שגיאה גסה” שנפלה בחוות דעת המומחה כזו שעשויה להביא לביטול חוו”ד, גם כזו שניתנה מתוקף הסכמת הצדדים. זאת, כאשר השגיאה “עולה מן הכתוב או מכוונתם הברורה של הצדדים”. ע”א 1168/07 יפה נוף.

רק אם יתברר כי יש יסוד לביקורת עניינית על קביעותיו והערכותיו של המומחה, רשאי בית המשפט לדחות את קביעותיו של המומחה, ולא לפסוק על פיהן (ע”א 1240/96 חברת שיכון עובדים), אלא על פי שיקול דעתו ובהתחשב בשאר הנתונים העובדתיים וכמובן במתווה המשפטי הקיים.

*כתבתי כאן בהרחבה על פסילת חוות דעת של מומחה בענייני משפחה >>

לסיכום – חוות דעת מומחה מטעם בית משפט לענייני משפחה

מעמדו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה הוא מרכזי ובעל השפעה משמעותית על מהלך ההליך המשפטי ותוצאותיו.

חוות דעתו של המומחה משמשת לרוב כבסיס להכרעות בית המשפט, אך היא אינה מחייבת אותו, שכן ההכרעה הסופית מסורה לבית המשפט בלבד.

הפיקוח על עבודת המומחה, כמו גם האפשרות לחקירה, הגשת שאלות הבהרה או ערעור על מסקנותיו, מבטיחים הליך הוגן ומאוזן עבור כל הצדדים.

לצד החשיבות שבמתן משקל להמלצות המומחה, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון את חוות הדעת כחלק ממכלול הראיות בתיק.

בסופו של דבר, תפקידו של המומחה הוא לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת ומאוזנת, תוך שמירה על עקרונות ההוגנות, האובייקטיביות וטובת הצדדים המעורבים.

תוכן נוסף בנושא שעשוי לעניין אתכם:

היקף התערבותו של בית המשפט לענייני משפחה בשאלות למומחה שמונה על ידו בעניין איזון משאבים

חוות דעת מומחה במשפט האזרחי ובבית המשפט לענייני משפחה

פסילת מומחה בבית המשפט לענייני משפחה