מעורבות בעריכת צוואה מהי?

הדין מבחין בין מעורבות שמגיעה כדי נטילת חלק בעריכת צוואה לבין מעורבות שהינה אך ורק פעולה טכנית ושליחות

מעורבות המהווה פעולה טכנית ושליחות המסייעת למי שרוצה להכין צוואה

מעורבות מסוג זה הינה "מעורבות" שאיננה מגיעה כדי "נטילת חלק בעריכת צוואה", גם לא "באופן אחר", ואין היא יותר מסיוע טכני לתהליך, שבאופן טבעי נעשה על ידי מי שקרוב למנוח.

בפסקי דין רבים נקבע כי פעולה טכנית באופייה, של שליחות, למשל התקשרות עם עורך דין בנוגע לעריכת הצוואה, או שיחות עם המצווה, אינן נכנסות לגדרו של סעיף 35 לחוק הירושה.

כך למשל, ב- ע"א 7506/95 מיכל שוורץ נ. בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2) 215, 227, למרות היות אנשי הישיבה מעורבים בתיאום פגישת המצווה עם הנוטריון, בהבאת המצווה לנוטריון וחזרה, נפסק:

"מעורבותם של אנשי הישיבה בכל מה שקדם להליך הכנתה הטכנית של הצוואה ולניסוחה המילולי אינה נופלת בגדר עריכת הצוואה" (ראו: ע"א 681/77 מרק נ' שאבי [12], בעמ' 11; ע"א 6496/98 הנ"ל [10], בעמ' 28). אנשי הישיבה אף לא היו עדים לצוואה במובן הוראת סעיף 35 לחוק הירושה, שכן הוראה זו מכוונת "…לאותם העדים שאישרו בחתימת ידם על פני הצוואה, במעמד עשייתה, כי המצווה הצהיר אז בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה" (הנשיא אגרנט בע"א 746/70 השכל נ' שומלו [13], בעמ' 655). המונח "עד" שבסעיף 35, אינו מכוון למי שנכח בפועל במעמד עשיית הצוואה והיה עד לעריכתה ולחתימתה, כי אם למי שאישרהּ בחתימתו."

וראה ע"א 5869/03 חרמון נ. גולוב, פ"ד נט(3) 1, 9:

"נקבע בעבר כי העברת הפרטים לעורך-הדין על-ידי מי שעשוי להיות הנהנה על-פי הצוואה אכן מחייבת בחינה זהירה אם היה בדברים שמסר משום ביטוי לרצונו של המצווה, אף אם אין בכך כדי לפסול מכול וכול צוואה בשל השתתפות בעריכתה" (ע"א 2014/95 פרל נ' בס [16], בעמ' 305 (השופטת ביניש) והאסמכתאות המובאות שם). גם העובדה שהנהנית הביאה את המצווה לעורך-הדין שטיפל בעבר בעניינה שלה לא פורשה כעולה כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה (ע"א 2500/93 הנ"ל [7], בעמ' 349-347 (השופטת ביניש))."

וראה ת"ע (ב"ש) 43252-03-15 מ. מ. ואח' נ. א. ה. (פורסם בנבו), ס' 30 בפסה"ד עמ' 23-24:

"אין חולק כי המשיב הוא זה אשר יצר קשר עם עוה"ד (לטענת המשיב, בחיפוש אקראי בגוגל). אין חולק גם כי עו"ד ל' ידע מטרת פנייתו – בין אם זו נאמרה לו במפורש – כטענת עוה"ד – ובין שהבינה מדברי המשיב – כטענת המשיב.

אין חולק גם כי המשיב תיאם עימו מועד חזרתו לביה"ח – כפי עדות המשיב.

אין גם חולק כי גובה שכה"ט סוכם עם המשיב, בין אם במסגרת השיחה הטלפונית הראשונה ובין אם לאחריה (המשיב טוען כי אינו זוכר אם הסיכום היה באותה שיחת טלפון או לאחר מכן).

אין גם חולק כי תשלום שכר טרחתו של עורך הדין שולם מחשבונו של המשיב ואולם יש לזכור כי כספה של המנוחה היה מופקד בח-ן זה, אם כי למשיב עצמו לא היה ח-ן נוסף, כפי עדותו.

המשיב גם העיד כי קיבל מעוה"ד עותקים של הצוואה.

אלא שבכל אלה לא סגי כדי לפסול את הצוואה."