המשמעות המשפטית של מעורבות בעריכת צוואה
מהי מעורבות בעריכת צוואה ומדוע היא מהווה בעיה משפטית?
מעורבות בעריכת צוואה היא מצב שבו אדם הנהנה מהצוואה או בן זוגו נוטל חלק בתהליך עריכתה, באופן ישיר או עקיף.
חוק הירושה, תשכ”ה-1965, מכיר בכך שמעורבות כזו עלולה להטיל ספק באותנטיות של הצוואה, שכן היא עשויה להוות אינדיקציה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה. בהתאם לכך, סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי אם הוכחה מעורבות בעריכת הצוואה מצד הנהנה, תיפסל ההוראה שנקבעה לטובתו – וזאת ללא צורך להוכיח השפעה בלתי הוגנת בפועל.
הרציונל מאחורי ההוראה שבסעיף 35 לחוק הירושה
דיני הירושה מבוססים על העיקרון כי צוואה צריכה לשקף את רצונו החופשי והבלעדי של המצווה.
מעורבותו של נהנה בעריכת הצוואה מעלה חשש שההוראות הכלולות בה אינן משקפות באופן מלא ואותנטי את רצון המצווה, אלא שהן תוצאה של מניפולציה או לחץ שהופעל עליו.
החשש הוא שהנהנה היה בעל יכולת להשפיע על התוכן לטובתו, גם אם ההשפעה לא נראית לעין. מסיבה זו, המחוקק קובע כלל חד וברור: די בעצם הוכחת המעורבות כדי לפסול את הצוואה בחלקה או במלואה, ללא צורך בבדיקת כוונות או תוצאה בפועל.
הקשר בין מעורבות והשפעה בלתי הוגנת
מעורבות בעריכת צוואה והשפעה בלתי הוגנת הן שתי עילות משפטיות נפרדות לפסילת צוואה, אך לעיתים יש ביניהן חפיפה. בעוד שמעורבות הנהנה בעריכת הצוואה יוצרת חזקה חלוטה לפסילה, השפעה בלתי הוגנת היא מבחן גמיש יותר, שבמסגרתו יש להוכיח כי המצווה היה במצב של תלות או לחץ שגרמו לו להכניס הוראות מסוימות לצוואה בניגוד לרצונו האמיתי.
עם זאת, בתי המשפט קבעו כי במקרים שבהם מוכחת מעורבות בעריכת הצוואה, עולה גם חשד להשפעה בלתי הוגנת, ולעיתים די בכך כדי להביא לפסילתה.
סוגי מעורבות שעלולים להוביל לפסילת צוואה
בתי המשפט בוחנים את שאלת המעורבות בצוואה בהתאם למבחנים שהתפתחו בפסיקה לאורך השנים. מעורבות כזו יכולה להתבטא בדרכים שונות, ישירות או עקיפות, כאשר עצם הוכחת המעורבות מספיקה כדי להביא לפסילת הצוואה בחלקה או במלואה, בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה. להלן סוגי מעורבות עיקריים אשר עשויים להוביל לפסילת הצוואה:
מעורבות פיזית בעריכת או כתיבת הצוואה
אם הנהנה או בן זוגו היו מעורבים פיזית בעריכת הצוואה – למשל, אם הם סייעו בכתיבתה, הדפיסו אותה, העבירו טיוטות בין המצווה לעורך הדין, או היו נוכחים בעת ניסוחה – הדבר עלול להיחשב כמעורבות פסולה שתוביל לפסילת ההוראה לטובתם.
פסק דין לדוגמה: ע”א 4902/91 גודמן נ’ ישיבת פתח תקווה – בית המשפט העליון פסק כי כאשר הנהנה סייע למצווה בניסוח הצוואה והעבירה להקלדה, יש בכך משום מעורבות פסולה שמובילה לביטול ההוראות לטובתו.
מעורבות בהנחיית המצווה לגבי תוכן הצוואה
מעורבות פסולה יכולה לכלול גם מתן הנחיות למצווה בנוגע להוראות הצוואה, במיוחד כאשר מדובר בהשפעה על תוכן הצוואה עצמה. הכוונת המצווה לגבי זהות היורשים, חלוקת הרכוש או שינוי סעיפים מסוימים עלולה להיחשב כהתערבות פסולה.
פסק דין לדוגמה: ע”א 433/77 שטיינר נ’ שטיינר – במקרה זה, נקבע כי בן משפחה אשר לחץ על המצווה להוסיף סעיף מסוים בצוואה לטובתו, פעל בצורה שמחייבת את ביטול ההוראה האמורה.
מעורבות בקביעת זהות העדים או נוכחות הנהנה בעת עריכת הצוואה
על פי פסיקת בתי המשפט, אם הנהנה היה מעורב בבחירת עדי הצוואה, הכווין אותם או נכח במעמד החתימה – יש בכך כדי להוות מעורבות אסורה. גם אם הנהנה לא השפיע ישירות על המצווה, עצם נוכחותו בעת עריכת הצוואה עלולה להוביל לביטולה, מחשש ללחץ פסיכולוגי סמוי על המצווה.
פסק דין לדוגמה: ת”ע 8510-09-14 פלוני נ’ פלונית – בית המשפט קבע כי נוכחות הנהנה במעמד החתימה פגעה באותנטיות הצוואה, גם אם לא הוכח שלחץ על המצווה באופן ישיר.
מעורבות עקיפה – לחץ משפחתי או תלות כלכלית
לעיתים, המעורבות אינה ישירה אלא נובעת מיחסי התלות בין המצווה לנהנה. לדוגמה, כאשר המצווה תלוי בנהנה מבחינה כלכלית או פיזית (במיוחד במקרים של מטפל אישי או קרוב משפחה מטפל), עצם העובדה שהמצווה עלול היה להרגיש מחויב להעניק לו חלק מהירושה עשויה להיחשב כהשפעה בלתי הוגנת.
פסק דין לדוגמה: ע”א 5185/93 היועמ”ש נ’ מרום – נפסק כי כאשר מטפל אישי של המצווה היה הנהנה העיקרי מהצוואה, והמצווה היה תלוי בו לחלוטין, קמה חזקה להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות פסולה.
מקרים שבהם לא תיחשב מעורבות פסולה
למרות הכלל הנוקשה הקבוע בסעיף 35 לחוק הירושה, בתי המשפט הכירו במצבים שבהם מעורבות מסוימת של הנהנה או אדם הקשור אליו לא תיחשב כמעורבות פסולה, ולכן לא תביא לפסילת הצוואה. החריגים הללו מבוססים על ההבחנה בין סיוע טכני או אדמיניסטרטיבי שאינו משפיע על תוכן הצוואה לבין מעורבות מהותית שעשויה להטיל ספק ברצונו החופשי של המצווה.
הסעת המצווה לעורך הדין שערך את הצוואה
עצם העובדה שהנהנה או אדם מטעמו מסיע את המצווה לעורך הדין או מסייע לו להגיע לפגישה לצורך עריכת הצוואה אינה מעורבות פסולה. פעולה זו נתפסת כשירות טכני שאינו משפיע על תוכן הצוואה ואינו מצביע על הפעלת לחץ על המצווה.
פסק דין לדוגמה: ע”א 8510-09-14 פלוני נ’ פלונית – נפסק כי הבאת המצווה למשרד עורך הדין לא מהווה עילה לפסילת הצוואה, כל עוד המצווה היה כשיר, פעל מרצונו החופשי, והתוכן לא הושפע מהנהנה.
תשלום שכר טרחת עורך הדין על ידי הנהנה
במקרים מסוימים, ייתכן שהנהנה הוא זה שמזמין את עורך הדין לצורך עריכת הצוואה ואף משלם את שכר טרחתו. פעולה זו כשלעצמה אינה מעידה על מעורבות מהותית, כל עוד המצווה הוא זה שהכתיב את הוראות הצוואה ועורך הדין פעל כגורם עצמאי שאינו נתון להשפעתו של הנהנה.
פסק דין לדוגמה: נקבע כי תשלום שכר טרחה לעורך הדין על ידי הנהנה אינו מעיד בהכרח על מעורבות פסולה, כל עוד עורך הדין פעל באופן עצמאי ולא נטל חלק בהכוונת הצוואה.
מסירת תוכן הצוואה לעורך הדין בשליחות המצווה
אם הנהנה מסר לעורך הדין את עיקרי הצוואה בהתאם להנחיות מפורשות של המצווה, ואין ראיות לכך שהשפיע על התוכן, הדבר לא ייחשב כמעורבות בעריכת הצוואה. בתי המשפט קבעו כי כאשר הנהנה פועל כשליח בלבד, ואין לו נגיעה לתוכן הצוואה, הצוואה תישאר תקפה.
פסק דין לדוגמה: ע”א 2098/97 בריל נ’ היועמ”ש – נקבע כי מסירת הנחיות ע”י הנהנה לעורך הדין, כאשר ההוראות שיקפו את רצון המצווה ולא נבעו מלחץ או מניפולציה, אינה מהווה עילה לפסילת הצוואה.
מעורבות טכנית ושליחות בהכנת צוואה אינן בגדר “נטילת חלק בעריכתה“
פעולות טכניות או אדמיניסטרטיביות, כגון תיאום פגישה עם עורך דין, הבאת המצווה לנוטריון או העברת פרטים טכניים, אינן עולות לכדי מעורבות פסולה בעריכת הצוואה על פי סעיף 35 לחוק הירושה. בפסיקה נקבע כי עצם העובדה שהנהנה מסייע למצווה בהיבטים לוגיסטיים של עריכת הצוואה, ללא התערבות בתוכנה, אינה מובילה לפסילתה.
כך למשל, ב-ע”א 7506/95 שוורץ נ’ בית אולפנא, נקבע כי תיאום פגישה עם נוטריון, הסעת המצווה וחזרתו אינם מהווים מעורבות בעריכת הצוואה. ב-ע”א 5869/03 חרמון נ’ גולוב נפסק כי גם העברת מידע לעורך הדין או הפניית המצווה אליו אינם גורמים לפסילת הצוואה, כל עוד ההוראות משקפות את רצונו החופשי של המצווה.
וראו גם ת”ע (ב”ש) 43252-03-15 מ. מ. ואח’ נ. א. ה. (פורסם בנבו), ס’ 30 בפסה”ד עמ’ 23-24:
“אין חולק כי המשיב הוא זה אשר יצר קשר עם עוה”ד (לטענת המשיב, בחיפוש אקראי בגוגל). אין חולק גם כי עו”ד ל’ ידע מטרת פנייתו – בין אם זו נאמרה לו במפורש – כטענת עוה”ד – ובין שהבינה מדברי המשיב – כטענת המשיב.
אין חולק גם כי המשיב תיאם עימו מועד חזרתו לביה”ח – כפי עדות המשיב.
אין גם חולק כי גובה שכה”ט סוכם עם המשיב, בין אם במסגרת השיחה הטלפונית הראשונה ובין אם לאחריה (המשיב טוען כי אינו זוכר אם הסיכום היה באותה שיחת טלפון או לאחר מכן).
אין גם חולק כי תשלום שכר טרחתו של עורך הדין שולם מחשבונו של המשיב ואולם יש לזכור כי כספה של המנוחה היה מופקד בח-ן זה, אם כי למשיב עצמו לא היה ח-ן נוסף, כפי עדותו.
המשיב גם העיד כי קיבל מעוה”ד עותקים של הצוואה.
אלא שבכל אלה לא סגי כדי לפסול את הצוואה.”
דרכים למניעת מעורבות פסולה ולחיזוק תוקף הצוואה
מעורבות בעריכת צוואה היא אחת העילות המרכזיות להתנגדות לקיום הצוואה, ולפיכך ישנה חשיבות רבה לנקיטת צעדים שיבטיחו את תוקפה המשפטי שלה. המצווים ובני משפחתם יכולים לנקוט במספר אמצעים על מנת למנוע מצב שבו הצוואה תיפסל בשל טענות למעורבות פסולה.
עריכת צוואה באופן עצמאי וללא נוכחות הנהנים
הכלל הבסיסי למניעת טענות על מעורבות פסולה הוא הקפדה על כך שהמצווה יפעל באופן עצמאי לחלוטין בעת עריכת הצוואה. מומלץ שהמצווה ייזום בעצמו את תהליך עריכת הצוואה, יבחר את עורך דינו ללא התערבות חיצונית, ויקבע את תוכן הצוואה באופן עצמאי לחלוטין. על הנהנים להימנע מכל מעורבות בתהליך, לרבות תיאום פגישות, נוכחות במשרד עורך הדין, או הבעת דעה בנוגע לתוכן הצוואה.
פנייה לעורך דין מומחה לצוואות וירושה
ליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בדיני ירושה הוא צעד חיוני לשמירה על תוקף הצוואה. עורך הדין יוודא כי הצוואה עומדת בדרישות החוק, כי המצווה מבין את משמעותה וכי אין חשש להשפעה בלתי הוגנת או למעורבות אסורה של נהנים פוטנציאליים.
תיעוד הליך עריכת הצוואה
כדי למנוע טענות עתידיות על השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה, מומלץ לתעד את הליך עריכת הצוואה באמצעים שונים:
הקלטת וידאו – תיעוד המצווה מקריא את צוואתו, מאשר כי מדובר ברצונו החופשי וכי לא הופעל עליו כל לחץ.
חתימה בפני עדים ניטרליים – בחירת עדים שאין להם קשר לנהנים מהצוואה תחזק את תוקפה המשפטי.
חוות דעת רפואית – במקרים שבהם קיים חשש שהמצווה עשוי להיות מושפע מלחצים חיצוניים, מומלץ להצטייד באישור רפואי המעיד כי היה צלול וכשיר משפטית בעת עריכת הצוואה.
בחירת סוג הצוואה המתאים
ישנם מספר סוגי צוואות המעוגנים בחוק הירושה, ולכל אחד מהם יתרונות משלו מבחינת תוקף משפטי והגנה מפני התנגדויות:
צוואה בעדים – הצוואה הנפוצה ביותר, שנערכת בכתב ונחתמת בפני שני עדים.
צוואה בפני רשות – צוואה שנערכת בפני נוטריון, שופט או רשם לענייני ירושה, שמעניקה לה תוקף חזק יותר ומפחיתה את הסיכון לפסילתה.
צוואה בכתב יד – אם המצווה בוחר לערוך צוואה זו, יש להקפיד שתהיה כתובה כולה בכתב ידו וללא מעורבות חיצונית כלשהי.
הימנעות משימוש בשפה מפלה או מפתיעה
לעיתים, צוואה המכילה הוראות חריגות, כגון נישול של יורש מסוים או הענקת חלק גדול מהעיזבון לאדם אחד, מעוררת מחלוקות משפטיות רבות. אם המצווה בוחר לעשות כן, מומלץ לכלול בהסבר ברור ומפורט שיבהיר את מניעיו, ואף לשקול לצרף מסמך נלווה שיסביר את שיקוליו, כדי להקטין את הסיכוי להתנגדות עתידית.
לסיכום
מעורבות בעריכת צוואה היא נושא קריטי בדיני ירושה, אשר עלול להוביל לפסילת הצוואה אם יוכח כי נהנה היה מעורב בתהליך ניסוחה.
סעיף 35 לחוק הירושה יוצר חזקה חלוטה לפסילת הוראה בצוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה, גם ללא הוכחת השפעה בלתי הוגנת.
יחד עם זאת, לא כל מעורבות תיחשב לפסולה – בתי המשפט הבחינו בין מעורבות מהותית המשפיעה על תוכן הצוואה לבין סיוע טכני ולוגיסטי שאינו פוגם בתוקפה.
על מנת למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח את קיום רצון המצווה, מומלץ לערוך צוואה בליווי עורך דין צוואות מומחה, להימנע ממעורבות הנהנים בתהליך ולתעד את ההליך באמצעים שונים. נקיטת צעדים אלו תחזק את תוקף הצוואה ותמנע טענות עתידיות שיביאו לפסילתה.
