מסוגלות הורית, מהי הבדיקה או האבחון ובאלו מקרים נזקקים לבדיקה כזו

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

אנשים נישאים מאהבה, אך בשליש מהמקרים או יותר, מגיעים לגירושין.

עובדה היא שמרבית האנשים נישאים מאהבה.  ברוב המקרים אנשים לא מתחתנים כשאין ביניהם אהבה. מיעוטם של האנשים נישאים בשל אינטרס כזה או אחר, בידיעה שהנישואין יסתיימו בגירושין. מטבע הדברים רובנו, אם לא כולנו, חפצים להצליח בנישואין ואף אחד לא מתחתן כדי להתגרש.

במרבית הנישואין, גם מגיעים ילדים לאוויר העולם וילדים אלו נולדים מאהבה.  כיום יש דרכים מרובות להביא ילדים ללא זוגיות (פונדקאות, הסכמי הורות בין אנשים זרים ועוד) ועל כן סביר להניח שמי שמתחתן ומביא ילדים, עושה זאת כדי להצליח בזוגיות ולא רק כדי להביא ילדים. אם כי יש לציין שהנחה זו אינה מוחלטת או מדעית.

יחד עם זאת, לא יהיה מופרז או מופרך לומר כי רוב האנשים שהחליטו בשלב כזה או אחר בחייהם, להתחתן ואף להביא לעולם ילדים עשו זאת מתוך אהבה ומעולם לא חשבו על היום שבו אולי הם יחליטו להיפרד או להתגרש.

כעורכת דין המתמחה בתחום דיני המשפחה, מזה 30 שנה עדיין מפתיע אותי להיווכח כי כל עוד הזוגיות הייתה תקינה לפחות למראית עין לא טען הורה אחד כנגד משנהו כי הוא חסר מסוגלות או חלילה מסוכן לילדים.  טענה מעין זו עולה רק כאשר המצב הגיע לדרך שאין ממנה חזרה ואין מנוס מהגירושין.

במקרים רבים, בהם הנישואין עולים על שרטון, יטען צד זה או אחר כי ההורה השני אינו ראוי ואינו מתאים לגידול הילדים וצריך לצמצם כמה שיותר את שהותו במחיצת הילדים. דברים אלו קורים בחלק לא גדול מתיקי הגירושין אך הם תופסים נפח נוכח הטענה כי מי שבחרת להביא עמו ילדים בעצם לא מתאים לגדלם או להשתתף בגידולם או להיות חלק מחייהם לעת גירושין.

בגירושין, בין בהליך של גישור לגירושין, בין בהליך של משא ומתן לגירושין ובין בהליך המתקיים בבית המשפט ובו מנהלים את התביעות, עולה השאלה החשובה מה עושים עם הילדים ואיך ממשיכים לדאוג להם כאשר התא המשפחתי מתפרק.

כאשר יש מחלוקות תהומיות ודרמטיות בין הורים, בית המשפט מורה על הזמנת חוות דעת בנושא של מסוגלות הורית, שכן על פי חוות דעת כזאת ניתן יהיה לקבל החלטות חשובות, כגון חלוקת הזמנים בין ההורים, האם תיתכן משמורת משותפת, אם לא – מי יהיה ההורה המשמורן, ומה יהיו הסדרי המפגש עם ההורה שאינו משמורן.

אמנם חוות הדעת בעניין המסוגלות ההורית אינה מחייבת את בית המשפט ושופט רשאי לסטות מההמלצות המופיעות בחוות הדעת ואין הוא אמור לקבלן באופן אוטומטי ורשאי ויכול הוא להפעיל שיקול דעת, אך יחד עם זאת יש משקל רב וחשיבות לממצאים ולהמלצות האופרטיביות של המומחה שנתן חוות דעת בעניין מסוגלות הורית.

מהי מסוגלות הורית ומה היא בודקת?

מסוגלות ההורית מתייחסת לשאלה מה יכולתו של כל הורה לדאוג לילדיו מההיבט הנפשי והפיסי. לעיתים אלו משליכים על אלו וניתן ללמוד מהיכולת לדאוג לילדים בהיבט הפיסי גם על היכולת לדאוג לילד בהיבט הנפשי ולהיפך.

יכולתו של הורה נבחנת הן על פי היכולת לדאוג לצרכים פיסיים בסיסיים כגון דאגה למזון לילד, לבית המתאים לצרכיו וכיוצ”ב והן בכל הנוגע להיבטים הנפשיים של התפתחות הילד, יכולת הכלה, גלויי אמפטיה, יכולת להציב גבולות, יכולת התארגנות, יכולת להפגין חום אהבה ותמיכה וכיוצ”ב.

כל יכולת או העדר יכולת של הורה נבחנת בהתייחס לגילו של הילד, לצרכים שלו ולמצבו בתקופה הרלוונטית לבדיקה.

המסוגלות ההורית הינה דבר שיכול להשתנות עם השנים, כפי שהילד משתנה והצרכים שלו הופכים להיות אחרים ככל שהוא גדל ומתבגר. אם ילד פעוט מסתפק בחום, אהבה, בגד נקי ומזון זמין הרי שדברים אלו אינם נכונים לגבי ילד בגיל ההתבגרות הזקוק לתמיכה נפשית במצבים קשים בהם הוא עשוי להיתקל בבית הספר או במסגרת חברתית או להצבת גבולות ברורים.

כפועל, יוצא מכך ישנם הורים המתאימים לגדל ילדים בגיל הרך אך אין להם מסוגלות הורית טובה כאשר צריך מעבר לסיפוק אוכל וקורת גג סבירים.

כיום, כאשר המשמורת המשותפת הינה שגורה ומקובלת ואבות אינם נופלים מאמהות בחלק מן המקרים נזקק בית המשפט הרבה מאד פעמים לחוות דעת בדבר מסוגלות הורית.

מתי מפנה בית המשפט לקבלת חוות דעת בנושא המסוגלות ההורית?

• בגירושים – במחלוקת בין הורים מתגרשים או נפרדים על משמורת ילדים או חלוקת האחריות ההורית ביניהם
• ילדים בסיכון – כשהילדים הוצאו ממשפחות המוצא שלהם בשל היותם בסיכון.
• אימוץ ילדים – אי אפשר לקבל פסק דין המכריז על ילד כבר אימוץ מבלי להוכיח את העדר המסוגלות ההורית של ההורים הביולוגיים.

באזור המרכז, יש לא מעט מכונים הבודקים מסוגלות הורית ונותנים חוות דעת לבתי המשפט בעניין המסוגלות ההורית, מכונים שבהם בעלי מקצוע רב תחומיים שיכולים ליתן חוות דעת מסוג זה וזאת לאחר מבדקים/טסטים, אבחון קליני ושיחות עם בעלי המקצוע השונים העובדים במכון, כגון: פסיכולוג קליני, פסיכיאטר, פסיכולוג חינוכי, עובדת סוציאלית וכו’.

לעיתים, צריך להסביר ללקוחות מהי מהות הבדיקה, להכין אותם באופן כללי לצורת המבחנים ולאופיים, לראיון הקליני, ולשלוח אותם לבדיקה עם מינימום של חרדה או חששות מפני עצם הבדיקה.