ביהדות
אישה יהודייה הנשואה ליהודי המתעברת כתוצאה מיחסיה עם גבר אחר – הילד הנולד הינו ממזר. ההשלכות של ממזרות חמורות ביותר, ועיקרן – שלילת האפשרות מן הממזר (או הממזרת) להינשא לבן זוג או לבת זוג יהודים כשרים.
במקרה כזה גם אם הבעל החוקי טוען כי הילד איננו שלו – ימנעו ממנו מלהעלות טענה זו בבית המשפט, ולא יאפשרו לו לכפות על האישה בדיקת רקמות לצורך בדיקת האבהות.
בדיקת רקמות אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד והיא מנוגדת לאינטרס שלו ועל כן בית המשפט לא יאפשר ברור של טענת הבעל כי אין הוא אבי הילוד, משום שבדיקה כזאת – אם תתבצע – עשויה להכתים את הילד בכתם ולהמיט עליו קלון לכל ימי חייו.
בית המשפט המגן על אינטרסים לגיטימיים של הקטין ימנע הצהרה העשויה לגרום נזק לקטין. על כן במקרה של שני בני זוג יהודים לא תצלח הטענה כי האישה הרתה שלא מבעלה ובא כוח היועץ המשפטי – בתמיכתו של בית המשפט – יתנגד לבדיקת רקמות במקרה זה.
על כן נקבעה ההלכה של "רוב בעילות אחר הבעל", דהיינו במידה והאישה קיימה יחסים עם בעלה ועם אחר – קיימת חזקה כי הילד הינו פרי זרעו של בעל, ואולם אין כלל זה חל על נישואי תערובת אלא רק על בני זוג ששניהם יהודים.
בנישואין בין גויים או בנישואי תערובת (יהודי/ה ובן עדה דתית אחרת) – דין זה אינו חל על נישואי תערובת, ודין ממזרות אינו רלוונטי כאשר אחד מבני הזוג או שניהם אינם יהודים.
רק שיטת המשפט של הדין העברי מתייחסת בחומרה כה רבה לילד שהינו פרי ניאוף. שיטות משפט אחרות אינן רואות בעין יפה ניאוף ורואות בו מעשה בלתי מוסרי, אולם אינן גורמות לפסלות גורפת של הסטטוס של הילד ואינן פוגמות בכשרות היוחסין של הקטין.
כאשר אין מדובר בחשש של הכרזת הילד כממזר יאשר בית המשפט בדיקת רקמות וכאשר קיימת מחלוקת בדבר אבהות יש אינטרס גם לילד וגם לאב להסיר את הספק בדבר אבהות על ידי הכרעת בית המשפט, וחשוב לחקור את האמת.
בנוגע למעמדם המשפטי של ילדים ישנן מספר אפשרויות:
- ממזר אינו יכול להינשא בקהל ישראל והוא יכול להינשא רק לממזר או ממזרת אחרים. גם ילדיהם לדורי דורות יישארו ממזרים. ומיהו ממזר???
- ילד שנולד מהורים יהודים שנשאו זה לזו כדת משה וישראל (כדמו"י) או בנישואין אזרחיים – ילד זה הינו כשר ובעל אותן זכויות וחובות הקיימות לפי הדין בין ילד יהודי כשר לבין הוריו. אין כל הבחנה בין ילד שנולד להורים יהודים שנשאו כדת משה וישראל, לבין ילד שנולד להורים יהודים, אשר נשאו בנישואים אזרחיים.
- ילד שנולד להורים שאינם נשואים והם פנויים (רווקים, גרושים, אלמנים) – ילד זה הינו ילד כשר לחלוטין. גם ילד שנולד לאישה פנויה כאשר אבי הילד נשוי – הינו ילד כשר לחלוטין. לעומת זאת ילד שנולד לפנויים והם לא נישאו מאחר ועל פי הדין לא יכלו להינשא ולו היו נישאים היו אלו נישואי איסור (כמו כהן וגרושה) – הינו ממזר.
- ילד שנולד לאם יהודייה מגבר שאינו בעלה – ילד שנולד לאישה יהודייה הנשואה ליהודי, והאישה הרתה לגבר שאינו בעלה הילד יחשב כממזר. לעומת זאת אישה הנשואה לגוי (כמו רבים מנישואי התערובת המקובלים בקרב העולים מחבר העמים) אף אם הרתה לגבר אחר – ילדה לא ייחשב ממזר.
- גם ילד שנולד לאב שנשא בחיי אשתו את אחותה או קיים עמה יחסי אישות ייחשב ממזר.
- ילד שנולד להורים שאחד מהם או שניהם אינם יהודים – דיני ישראל אינם מכירים בתוקף של נישואין אינם בין יהודים, ונישואי תערובת אינם מוכרים על פי דין תורה. ילד כזה סוחב אחריו את ייחוסה של האם. אם האם הינה יהודייה הרי גם הוא יהודי, ואם אינה יהודייה הרי שגם הילד ייחשב כנוכרי. העובדה שאחד ההורים אינו יהודי אינו הופך את הילד לממזר.
- ילד הינו ממזר רק אם הקשר בין הוריו היה עבירה בבחינת ערווה ממן התורה. מי שאינו יהודי כלל לא יכול לעבור עבירה כזאת מאחר ומצוות אינן מוטלות כלל על הנוכרי שאינו יהודי, ועל כן גם אם אחד מההורים לא היה יהודי אין הילד הופך לממזר.
- ילד שנולד מנישואי איסור כמו ילד של כהן וגרושה יחשב כממזר מאחר והילד הולך תמיד אחר הצד הפגום. קידושין בין כהן וגרושה תופסים אולם הינם נישואי איסור ("יש קידושין ויש עבירה") ועל כן הילד ייחשב ממזר ולא יוכל להינשא לבן/בת זוג יהודים כשרים. ילד הנולד להורים יהודים ושחיי האישות ביניהם הינם בבחינת ערווה מן התורה – הינו ממזר.
- ממזר או ממזרת הנישאים לבן או לבת ישראל – הנישואין אסורים אולם תקפים ועליהם להתגרש זה מזו.
