מהו גישור חובה וכיצד הוא פועל בהליכי גירושין?
הגדרת הגישור וההבחנה בינו לבין הליכים משפטיים
גישור הוא הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, המאפשר לצדדים להגיע להסכמות בסיוע צד שלישי – המגשר. בשונה מהליך משפטי רגיל או מבוררות, שבהם ההכרעה מסורה לשופט או לבורר, המגשר אינו בעל סמכות לכפות החלטה.
תפקידו הוא ליצור דיאלוג בין הצדדים, להנחות אותם להבנה הדדית של האינטרסים שלהם, ולסייע בגיבוש פתרון מוסכם. הגישור מבוסס על רצון חופשי, כנות ותקשורת פתוחה, ולכן נחשב לכלי מרכזי בפתרון מחלוקות רגישות – ובפרט בסכסוכים משפחתיים.
מהו גישור חובה בהליכי גירושין?
מאז ספטמבר 2015, החוק מחייב זוגות בהליכי גירושין להתחיל את התהליך באמצעות פנייה להליך של יישוב סכסוך, טרם פתיחת הליך משפטי רשמי. כל תביעה לערכאה שיפוטית בענייני משפחה נפתחת באמצעות טופס “בקשה ליישוב סכסוך”, ולא בכתב תביעה ישיר.
בעקבות הגשת הבקשה, הצדדים מופנים לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הרבני. הפגישה נועדה לסייע לבני הזוג להבין את האפשרויות העומדות בפניהם, ולבחון את האפשרות לנהל הליך גישור, במקום לנהל סכסוך מתמשך בערכאות.
מטרות החקיקה בנושא גישור חובה
המחוקק ביקש להתמודד עם הבעיות הכרוכות בהליכי גירושין באמצעות עידוד הצדדים לנהל דיאלוג ולנסות למצוא פתרון משותף טרם ההגעה לבית המשפט. למהלך זה מספר מטרות עיקריות:
הפחתת העומס על בתי המשפט – מערכת המשפט מוצפת באלפי תיקי משפחה מדי שנה. החובה לפנות תחילה לגישור מקטינה את מספר התביעות המגיעות לדיון מלא בערכאות.
מניעת החרפת הסכסוך – הליך משפטי גירושי נוטה להסלים את המאבק בין בני הזוג. גישור מאפשר דיון רגוע וממוקד יותר, המעודד פתרונות של שיתוף פעולה.
שמירה על טובת הילדים – כאשר ההורים נמצאים במאבק משפטי ממושך, הילדים נפגעים רגשית וכלכלית. הליך גישור מקדם פתרונות מהירים ומונע מהילדים להיקלע למאבקים משפטיים מתישים.
הנגשת פתרונות יעילים יותר – תהליך הגישור מאפשר לצדדים שליטה מלאה בהסכמות שאליהן יגיעו, בניגוד להכרעה משפטית המוכתבת להם על ידי השופט.
עקרונות ויתרונות הגישור – האם חובה היא הכרחית?
גישור מבוסס על מספר עקרונות יסוד, ההופכים אותו לכלי מועדף לפתרון סכסוכים:
רצון חופשי והשתתפות מרצון – הצלחתו של הליך הגישור תלויה במידה רבה בנכונות הצדדים להשתתף בו מתוך רצון כן להגיע להסכם. כאשר צד נגרר לגישור מתוך כפייה, ישנה סכנה שהוא ינהל את ההליך מתוך אדישות או מתוך מטרה להרוויח זמן – ולא מתוך כוונה אמיתית להגיע להסדר.
סודיות מוחלטת – דברים הנאמרים במהלך הגישור אינם יכולים לשמש כראיה בהליך משפטי עתידי, מה שמאפשר לצדדים לשוחח בחופשיות ולחפש פתרונות יצירתיים.
גמישות ופתרונות מותאמים אישית – בניגוד להליך משפטי פורמלי, אשר מוכתב על ידי דינים וחוקים, גישור מאפשר פתרונות יצירתיים וגמישים המתחשבים באינטרסים האישיים של כל צד.
שיתוף פעולה – בניגוד לגישה היריבה של ההליך השיפוטי, הגישור מעודד פתרונות המבוססים על אינטרסים משותפים במקום מאבק על זכויות.
יתרונות הגישור לעומת התדיינות משפטית
למרות ההתנגדויות השונות לגישור חובה, קשה להתעלם מהיתרונות המובהקים של גישור ביחס להליך המשפטי:
שליטה מלאה על ההסכם – כאשר הסכסוך מוכרע בבית המשפט, ההחלטה נמצאת בידי השופט, ולעיתים התוצאה אינה מספקת אף אחד מהצדדים. בגישור, הצדדים הם אלו שקובעים את הפתרון, מה שמגביר את שביעות הרצון ומונע מאבקי אגו.
הליך קצר ויעיל יותר – בעוד שהתדיינות משפטית עשויה להימשך חודשים ואף שנים, הליך גישור נמשך לרוב מספר פגישות קצרות ומסתיים בהסכם כולל.
חיסכון כלכלי משמעותי – עלות ההליכים המשפטיים עלולה להיות כבדה מאוד בשל שכר טרחת עורכי דין, אגרות והוצאות נלוות. גישור לרוב זול משמעותית, שכן הוא מצמצם את משך הזמן הנדרש לפתור את הסכסוך.
שמירה על מערכת יחסים תקינה בעתיד – בהליכי גירושין, במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים, חשוב לשמור על תקשורת בריאה בין הצדדים. בניגוד להליך משפטי מתוח ועוין, הגישור מאפשר קיום דיאלוג מכבד יותר, אשר מסייע לקשר ההורי לאחר הגירושין.
**למדריך על גישור גירושין/מגשר גירושין – לחצו כאן >>
השאלה המרכזית: האם יש הצדקה להפיכת גישור לחובה?
גישור במהותו נשען על עקרון ההסכמה החופשית של הצדדים, ולכן עולה השאלה – האם ניתן לכפות אותו על בני זוג הנמצאים בסכסוך? האם כפיית גישור אינה פוגעת באחד מעקרונותיו המרכזיים?
בעוד שתומכי גישור חובה סבורים כי מדובר במהלך חיובי שיכול לשפר את ההתנהלות בין בני הזוג ולמנוע מאבקים משפטיים מיותרים, ישנם המתנגדים לכך בטענה שכפיית השתתפות בגישור עשויה להפוך אותו למיותר, ואף להקשות על הצלחתו.
הגישה המתנגדת לגישור חובה – חסרונות והשלכות
המתנגדים לגישור חובה סבורים כי הוא עומד בסתירה מהותית לעצם הרעיון של גישור – הליך המבוסס על רצון חופשי. לטענתם, ניסיון לכפות גישור על צדדים לסכסוך משפחתי עלול לא רק שלא לשפר את המצב אלא אף להזיק להליך יישוב הסכסוך ולגרום להחרפתו.
הטיעונים המרכזיים כנגד גישור חובה
סתירה לעקרון הרצון החופשי – גישור נשען על שיתוף פעולה מרצון, ועל נכונות הדדית להגיע להסכמות. כאשר צדדים מחויבים להליך שהם אינם מעוניינים בו, הם עשויים להגיע אליו מתוך אדישות, נוקשות או אפילו רצון מכוון לסכל אותו.
חשש לפגיעה באפקטיביות הגישור – אם צדדים לסכסוך מגיעים לגישור מתוך אילוץ, הדבר עלול להוביל להליכי גישור עקרים וחסרי תועלת. במקרים כאלה, הגישור הופך להליך טכני בלבד, שבו הצדדים מגיעים כדי “לצאת ידי חובה” ולא כדי להגיע להבנות אמיתיות.
הגדלת העומס והוצאות נוספות – במקום לקצר את הדרך לפתרון, גישור חובה עלול להוסיף שלב בירוקרטי נוסף ולגרור הוצאות מיותרות. אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה, הצד השני עלול להידרש להוצאות משפטיות נוספות בניהול הליכים נלווים.
עלול להוות כלי בידי צדדים בלתי הגונים – במקרים של פערי כוחות בין בני הזוג, צד חזק יותר עלול לנצל את הליך הגישור כדי להפעיל לחץ על הצד החלש, מתוך תקווה להשיג הסכמות לא הוגנות. במקרים של אלימות במשפחה, למשל, גישור חובה עלול להעניק יתרון לצד הפוגע ולהחליש את הקורבן.
בזבוז זמן ומשאבים – גישור אמור להוות חלופה מהירה לפתרון סכסוכים, אך כאשר הוא נכפה על מי שאינו מעוניין בו, הוא עלול להפוך לשלב מעכב נוסף, שבסופו של דבר מוביל בכל מקרה להליך משפטי.
חשש מפגיעה בעצמאות המגשר – כאשר גישור הוא חובה, מגשרים עלולים לחוש לחץ להציג תוצאות מסוימות כדי להוכיח שההליך יעיל. יש חשש שהדבר יגרום למגשרים לנסות “לייצר” הסכמות גם במקרים שבהם אין לכך בסיס אמיתי.
ביקורת על הניסיון להשתמש בגישור חובה להורדת העומס בבתי המשפט
המתנגדים טוענים כי אחת הסיבות המרכזיות להנהגת גישור חובה היא הפחתת עומס מבתי המשפט, אך הם סבורים כי זו גישה שגויה. מערכת המשפט צריכה להיות נגישה למי שבאמת זקוק לה, ולא לנסות לדחוף צדדים לסכסוך לתהליך שבו אינם מעוניינים.
מסקנה – האם גישור חובה באמת מועיל?
המתנגדים מסכימים כי גישור הוא כלי חשוב ביישוב סכסוכים משפחתיים, אך הם סבורים שהוא חייב להישאר הליך וולונטרי. כפיית גישור, לדעתם, עלולה להפוך אותו לכלי טכני וחסר ערך, ואפילו לפגוע בצדדים חלשים בסכסוך.
הגישה המצדדת בגישור חובה – יתרונות והצדקות
התומכים בגישור חובה טוענים כי מדובר בצעד חיוני שיש לו יתרונות ברורים הן עבור בני הזוג עצמם והן עבור המערכת המשפטית. הם סבורים כי חובת גישור אינה באה לשלול את זכות הגישה לערכאות אלא לספק מסגרת מחייבת לחשיבה מחודשת על דרכי יישוב הסכסוך לפני פתיחה במאבק משפטי ממושך.
הטיעונים המרכזיים בעד גישור חובה
הפחתת עימותים ומאבקים משפטיים מיותרים – חובת גישור מאפשרת לצדדים להתנסות בגישה פחות לוחמנית ליישוב הסכסוך. במקרים רבים, עצם קיום הליך גישור גורם להורים לראות את טובת הילדים לנגד עיניהם, ומאפשר להם למצוא פתרונות מוסכמים.
חשיפת הצדדים לגישור כפתרון אפשרי – רבים אינם פונים לגישור ביוזמתם משום שאינם מכירים את יתרונותיו. גישור חובה חושף אותם להליך, ובמקרים רבים הם מבינים שביכולתו להועיל להם יותר מאשר דיון משפטי ארוך ומתיש.
צמצום העומס על בתי המשפט – מערכת המשפט מוצפת בתיקי גירושין, וגישור חובה מאפשר להפנות חלק ניכר מהם למסלול פחות עימותי. בכך נחסכים משאבים שיפוטיים יקרים, והמערכת יכולה להתמקד בתיקים שבהם באמת נדרשת הכרעה שיפוטית.
שיפור היחסים בין בני הזוג לאחר הגירושין – הליך גירושין מלחמתי עלול לפגוע קשות בקשרים בין ההורים ולהקשות עליהם לקיים קשר תקין בעתיד. גישור מאפשר להם למצוא דרך מכבדת יותר להתמודד עם המחלוקות, מה שמשפר את התקשורת ביניהם גם לאחר הפרידה.
שמירה על טובת הילדים – עימות משפטי מתמשך בין ההורים גורם נזק פסיכולוגי לילדים. הליך גישור מאפשר פתרון מהיר והומאני יותר, תוך התמקדות בטובת הילדים ושימור יחסים הוריים יציבים.
תוצאות טובות יותר מהליך שיפוטי – מחקרים מראים כי כאשר הצדדים מגיעים להסכם במסגרת גישור, הם נוטים לכבד אותו יותר מאשר פסיקה משפטית שהוכתבה להם על ידי בית המשפט.
מניעת שימוש לרעה בהליכים משפטיים – פעמים רבות צדדים מגישים תביעות מתוך רצון להפעיל לחץ פסיכולוגי או כלכלי על בן הזוג השני. גישור חובה מצמצם את האפשרות לנצל את מערכת המשפט לצורך הפעלת לחץ כזה.
מענה לחששות שהועלו נגד גישור חובה
התומכים בגישור חובה אינם מתעלמים מהביקורת שנמתחה עליו, אך הם מציעים מספר פתרונות שיכולים להפוך אותו ליעיל יותר:
שמירה על איכות הגישור – יש להבטיח שמגשרים יהיו מקצועיים, מיומנים ובעלי ניסיון, על מנת למנוע מצבים שבהם צד חלש ירגיש כי הופעל עליו לחץ להסכים להסדר לא הוגן.
הגבלת משך הזמן של הליך הגישור – כדי למנוע סחבת, ניתן לקבוע מסגרת זמן ברורה שבה תסתיים החובה לנסות גישור, ולאחר מכן לאפשר פנייה חופשית לערכאות.
פטור מגישור במקרים מסוימים – ניתן לאפשר פטור מגישור חובה במקרים של אלימות במשפחה או במקרים חריגים אחרים שבהם ברור כי אין תועלת בהליך.
למה גישור חובה הוא עדיף?
לדברי המצדדים, גישור חובה לא בא לבטל את זכותם של בני זוג להגיש תביעות, אלא רק להכניס שלב של הידברות טרם כניסה לקרב משפטי ממושך. בפועל, גם אם רק אחוז מסוים מהזוגות מצליחים להגיע להסכמות בגישור, מדובר בחיסכון עצום בזמן, בכסף ובעוגמת נפש – הן לצדדים והן למערכת המשפטית.
הצעת ביניים – איזון בין כפייה לרצון חופשי
לאחר סקירת הגישות השונות, ברור כי אין פתרון חד-משמעי לשאלת גישור חובה. מצד אחד, לגישור חובה יתרונות משמעותיים כגון צמצום עומס בבתי המשפט, הפחתת עימותים בין בני זוג ושיפור חוויית הגירושין. מצד שני, יש סכנות בהפיכת גישור לכלי טכני-ביורוקרטי שעלול לפגוע בצדדים חלשים ולבזבז משאבים.
לכן, במקום גישה דיכוטומית של “בעד או נגד” גישור חובה, מוצע כאן מודל משולב שמאפשר למקסם את היתרונות של הגישור תוך מזעור החסרונות.
העקרונות המרכזיים של מודל משולב
- הפניה לגישור – אך עם אפשרות יציאה מהירה
- בני זוג יחויבו להשתתף במפגש גישור ראשוני (Session Information), שבו יקבלו מידע מפורט על ההליך ויבחנו האם הוא מתאים להם.
- אם אחד הצדדים מצהיר בתום הפגישה כי אינו מעוניין בהמשך ההליך – תינתן אפשרות יציאה והם יוכלו לפנות לערכאות.
- אפשרות זו תשמור על חופש הבחירה אך גם תחשוף צדדים לגישור, מבלי לכפות עליהם הישארות בו.
- פטור מגישור במקרים חריגים
- במקרים של אלימות במשפחה, חשש לניצול צד אחד או יחסי כוחות לא שוויוניים, יינתן פטור אוטומטי מהליך הגישור.
- הפטור יינתן באמצעות הצגת תצהיר לבית המשפט, והכרעה תתקבל על ידי גורם מוסמך (כגון שופט או עובד סוציאלי ביחידת הסיוע).
- מנגנון להבטחת הגינות הגישור
- הגדרת כללים ברורים להליך, כדי למנוע ניצול צד אחד את הצד השני.
- חובת נוכחות עורך דין מלווה, במקרה שקיים חשש לפערי כוח מהותיים.
- הגבלה של מספר פגישות הגישור, כדי למנוע “משיכת זמן” בלתי מוצדקת.
- תמריצים למשתתפים בגישור
- בני זוג שישלימו גישור בהצלחה ייהנו מהקלות מסוימות (למשל, הפחתת אגרות משפטיות אם יצטרכו להגיש תביעה בעתיד).
- עידוד בעלי הדין להגיע לגישור באמצעות מתן אפשרות לתיאום הליך מזורז לפסיקה מוסכמת, אם הם יגיעו להסכם חלקי בגישור.
מהו היתרון של מודל זה?
שומר על חופש הבחירה – גישור נותר אופציה רצונית לאחר מפגש ראשוני.
מקטין את הנזק של גישור חובה – אין כפייה להישאר בגישור למי שאינו רואה בכך תועלת.
מאפשר סיוע לצד חלש – הגבלת הליך הגישור במקרים שבהם יש חשש לאי-שוויון.
מונע ניצול לרעה של גישור – הגדרה של מנגנונים ברורים שמונעים “מריחת זמן”.
משמר את עקרון הגישור ההסכמי – מבטיח שמי שנשאר בגישור עושה זאת מתוך רצון אמיתי.
מודל זה מאזן בצורה נכונה בין הרצון להבטיח שבני זוג ייחשפו לאפשרות של גישור, לבין הצורך למנוע כפייה שתפגע באפקטיביות של ההליך.
הדרך הנכונה ליישוב סכסוכים בגירושין
מהדיון עולה כי אין פתרון אחד מוחלט. גישור הוא כלי חיוני, אך החלתו באופן גורף על כל הצדדים עלולה להיות בעייתית. לכן, הפתרון האידיאלי הוא גישת ביניים – מודל המשלב חובת השתתפות במפגש מידע, תוך מתן אפשרות יציאה מגישור למי שאינו מעוניין בו.
הצעה לשיפור הליכי גישור חובה
- הפיכת מפגש המידע לחובה, אך לא את הגישור כולו
- מפגש מידע שיאפשר לבני הזוג להבין את ההליך, את יתרונותיו וחסרונותיו, לפני שיחליטו אם להמשיך.
- מי שמצהיר בתום המפגש שאינו מעוניין להמשיך – יקבל פטור מהליך גישור.
- תוספת הגנות משפטיות
- הכשרת מגשרים מקצועיים שידעו לזהות פערי כוח ולמנוע ניצול.
- דרישה לעורכי דין מייצגים במקרים שבהם יש חשש לפערים משמעותיים.
- תמריצים למי שמשלים גישור
- הנחות באגרות, סיוע משפטי מוזל או מסלולי פסיקה מואצת למי שהגיע להסכם בגישור.
- הגברת השימוש בגישור באמצעות מנגנונים חיוביים ולא כפייה.
מסקנה
אין ספק שלגישור משפחתי יש תפקיד מכריע בהפחתת סכסוכים משפחתיים, אך אסור להפוך אותו לחובה מוחלטת. המודל המוצע כאן שומר על עקרון הרצון החופשי, אך בו-זמנית מחייב חשיפה מסודרת להליך. מערכת המשפט חייבת לאזן בין האינטרס הציבורי בצמצום עומס, לבין הצורך לשמור על חופש הבחירה של בני הזוג.
אם יונהג מודל מאוזן, ניתן יהיה ליהנות מהיתרונות של גישור תוך הימנעות מהבעיות של כפייתו. הדבר יאפשר הליך הוגן, יעיל ומותאם אישית לכל זוג הנמצא בהליכי גירושין.
