האם כל אחד יכול לעתור למינוי מנהל עזבון ולמי יש מעמד על פי חוק הירושה להגיש בקשה כזו?
סעיפים 78-80 לחוק הירושה קובעים באלו מקרים ממנה בית המשפט מנהל עזבון
בית המשפט רשאי לפי בקשת מעונין בדבר, למנות בצו מנהל עיזבון .
למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי . לא יתמנה למנהל עיזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה על הסכמתו לכך.
מעוניין בדבר אין משמעותו כי כל מי שמעוניין בכך, אלא רק מי שיש לו עניין לגיטימי. ולמי יש עניין לגיטימי במימוש עזבון וחלוקתו? מאליו ברור שליורשי המנוח יש עניין בכך, אך יש להביא בחשבון שגם לנושים יש זכות לגבות מתוך העזבון חוב של העזבון, ועל כן גם נושה בנסיבות מסויימות יכול לעתור למינוי מנהל עזבון על מנת ליצור מצב בו החוב כלפיו יכוסה ויסולק מנכסי העזבון.
סעיף 81 לחוק הירושה קובע כי
קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שביהמ”ש או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.
חוק הירושה מבוסס על החובה ועל הציווי לכבד את רצונו של המת, חובה זו נגזרת מהחופש של כל אדם ומזכותו הבלתי מעורערת לצוות את רכושו למי שהוא חפץ. לעיתים נוצר צורך לנהל את רכוש העזבון לאחר פטירתו של אדם ולא תמיד אפשר לחלק את הרכוש בין היורשים ללא התערבות של גורם חיצוני, דהיינו מנהל העזבון.
על פי הוראת סעיף 81 לחוק הירושה, העובדה שמנוח הורה בצוואה שכתב על מינוי אדם כמנהל העזבון שלו וכמבצע צוואתו, אין בה כדי לחייב את ביהמ”ש למנות מנהל עזבון כאשר אין הצדקה לכך, כלומר כשאין צורך למנות מנהל עזבון באותו מקרה בית המשפט לא יעשה כך, וכאשר הזוכים בצוואה הם בגירים, מיוצגים על ידי עורכי דין, ואין בעיה מיוחדת ביניהם והם מסוגלים בכוחות עצמם לכנס את נכסי העזבון ולחלקם ביניהם – סביר להניח שבית המשפט לא יורה על מינוי מנהל עזבון. במקרה שכזה צריך ביהמ”ש להפעיל את שיקול דעתו ולהורות כי מתקיימת ההצדקה שלא לקיים את ההוראה הספציפית הקבועה בצוואה. במרבית המקרים נהוג לא למנות מנהל עיזבון, גם אם המנוח ציין זאת במפורש בצוואתו, למעט מקרים שבהם יש חילוקי דעות בין היורשים, או במקרים שבהם לא ניתן לאתר חלק מן היורשים.
בע.א. 181/52, ברוינר נ’ ברוינר, פ”ד ח, 224, נפסק כי “במקום שנפטר לא השאיר אחריו כל עיזבון אין ממנים מנהל עיזבון מפני הטעם הפשוט שאין מה לנהל”.
משמע אם אין עזבון גם אין צורך במנהל עזבון וזאת מאחר ואין כל טעם במינוי מנהל עזבון לעזבון שאין בו מאומה, מה גם שלא יהיה ממה לשלם את שכרו של מנהל העזבון, שכן השכר אמור להיות משולם מן העזבון עצמו. עוד נפסק כי אם המנוח משאיר אחריו עזבון כלשהו ולו גם לא רב ביותר והיורשים חלוקים בדעותיהם בדבר ניהולו וחלוקתו, יהיה זה נוח והוגן למנות מנהל עזבון אשר יפעל לטובת כל הצדדים המעוניינים.
השיקול האם למנות מנהל עזבון אם לאו אינו נובע מגובה העזבון דווקא אלא ממערכת היחסים בין היורשים, וכמו כן יש חשיבות לשאלה האם צריך לבצע פעולות משפטיות כדי לממש את נכסי העזבון. כדי לדאוג לחלוקת העיזבון של אדם נפטר מתמנה לעתים מנהל עיזבון מטעם הרשם לענייני ירושה. בין השאר תפקידיו של מנהל העיזבון הם לאתר את היורשים, לפרוע את חובותיו של הנפטר ולהסדיר את חלוקת העיזבון בין היורשים.
מהו עיזבון?
עיזבון הוא סך כל הרכוש, הנכסים, הזכויות והחובות שהיו לאדם בעת מותו. חוק הירושה קובע כי רק כספים שיש לשלם לאחר פטירתו של אדם על פי חוזה ביטוח, חברות בקרן פנסיה או בקופת תגמולים, אינם נכללים במסגרת העיזבון.
העיזבון מתחלק בין יורשי הנפטר, לפי ההוראות בצוואתו. אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, העיזבון מחולק בהתאם לחוק הירושה.
מהו מנהל עיזבון?
מנהל עיזבון מתמנה מטעם האפוטרופוס הכללי ותפקידו לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.
על מנהל העיזבון להגיש פרטה ודו”חות לאפוטרופוס הכללי, בקשות שונות לבית המשפט, והליכים נוספים מטעם היורשים, הכרוכים כולם בתשלום אגרות ובהוצאות נלוות.
מנהל העיזבון והיורשים יכולים להגיע להסכם בין יורשים, ולקבוע את דרך חלוקת העיזבון, אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה.
מנהל העזבון אחראי על ניהול העיזבון כולו עבור כל היורשים, ולא ניתן למנות מנהל עיזבון רק לחלק או לחלקים של העיזבון, או מנהל עיזבון שיפעל רק מטעמם של חלק מן היורשים.
מי יכול להתמנות כמנהל עיזבון
מי שהנפטר ציין בצוואתו כמנהל עיזבון.
אדם שלא הוזכר בצוואה, אך כל היורשים המוזכרים בצוואה מסכימים על מינויו למנהל עיזבון.
במקרה שהנפטר לא השאיר צוואה, כל אדם המוסכם על כל היורשים על פי דין.
בכל מקרה אחר, או במקרה שהבקשה ה, יא למינוי מנהל עיזבון זמני, יש להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר המדובר בעזבון שיש בו נכסים ו/או כספים רבים, ונושאים מורכבים לטפל בהם מקובל למנות עורך דין ביחד עם רואה חשבון, אך זאת כאשר עסקינן בעזבון מורכב ורב נכסים ומחלוקות בין יורשים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
