מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    מיהי הידועה בציבור לצורך קבלת זכויות מן המוסד לביטוח לאומי או מקרן פנסיה כגון מבטחים

     

    הרבה פסקי דין ניתנים במחלוקת שבין ידועה בציבור (מעט בנוגע לידוע בציבור) לבין המוסד לביטוח לאומי או קרן פנסיה כזו או אחרת, וזאת בבית הדין לעבודה.

    ומדוע ידועה בציבור שהתאלמנה מעוניינת בהכרה כזו. התשובה היא כמובן, כמו בהרבה מקרים, עוסקת בכסף

    ביטוח שאירים המשתלם מהמוסד לביטוח לאומי, מזכה אלמנה או ידועה בציבור של נפטר בביטוח שאירים כפי שנקבע בסעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי:

    "(א)    נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:

    (1)        17.7% מהסכום הבסיסי –

    (א)       לאלמנה שעמה ילדים;

    (ב)       לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;

    (ג)        לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;

    (2)        13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו-(ב)."

     

    מיהי אלמנה

    סעיף 238 לחוק  מגדיר מי תחשב "אלמנה":

    "אלמנה" – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –

    (1)        מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;

    (2)        מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;"

     

    ידועה בציבור תיחשב כאשתו

    סעיף 1 לחוק קובע כי גם הידועה בציבור תחשב כאשתו:

    "אשתו" – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;"

    אלמנה מוגדרת בחוק מי שהייתה נשואה לנפטר או שהייתה ידועה בציבור שלו ושחיה עמו תחת קורת גג אחת עד לפטירתו והיא באה בגדר אחת מאלה: היא הייתה נשואה לנפטר או ידועה בציבור שלו עד לפטירתו, שנה אחת לפחות או חצי שנה אם הייתה בת 55 ומעלה כאשר נפטר בעלה או הידוע בציבור שלה. עינינו הרואות כי דינה של ידועה בציבור הוא כדין נשואה אולם עליה להתגורר עם הידוע בציבור.

    לאור האמור לעיל נעשים ניסיונות חדשות לבקרים של נשים שהתאלמנו, הגם שחיו ללא נישואין עם המנוח, לקבל הכרה בסטטוס של ידועים בציבור על מנת לקבל קצבה חודשית,

    כך גם נכונים הדברים אם המנוח היה מבוטח בקרן פנסיה כגון מבטחים למשל או מבטחים החדשה.

     

    בני זוג שחיו פרק זמן קצר עד לפטירת הבעל

    בב"ל (תל אביב-יפו) 35539-02-17 תמרה דולז'נסקי נ. המוסד לביטוח לאומי נדחתה טענה של אשה לזכות בהכרה המבוקשת כידועה בציבור נוכח העובדה שהצדדים עד לפטירת המנוח היו יחדיו תקופה קצרה ביותר המוערכת במספר חודשים בודדים לכל היותר וגם זה לא ברצף.

    התובעת הגיעה לישראל על מנת לבקר את בתה אך אושפזה בבית החולים וביקורה הראשון ארך 19 ימים, ועל כן, לכל היותר הכירו הצדדים באותה תקופה כשבועיים, לא התגוררו יחד ובוודאי שלא ניהלו משק בית משותף.

    התובעת חזרה למולדתה ושהתה שם 4 חודשים. הצדדים לא נפגשו כלל באותה תקופה אלא היו בקשר טלפוני ובדוא"ל ולאחר מכן שבה לארץ ל-19 יום בלבד, שבה למולדתה והמנוח נסע אליה לקצת פחות מ-3 חודשים ובאותה תקופה נישאו. המנוח חזר ארצה ונסע שוב אל התובעת ונפטר לאחר זמן קצר.

    מהראיות עלה שבני הזוג התגוררו יחדיו לכל היותר 5 הצדדים נישאו בחודש 4/08 והמנוח נפטר לאחר כ-7 חודשים, אך הם חיו בנפרד רוב התקופה.

    כך או כך אין בכך כדי להשלים שנת זוגיות מלאה. אין תקופה רציפה של 12 חודשים, לא של ידועים בציבור ובוודאי לא של נשואים. לא זו אף זו, לא הוכח כי בתקופות אלו ניהלו הצדדים משק בית משותף או שניתנה תמיכה כספית קבועה של המנוח בתובעת, אלא סכום כסף חד פעמי ועל כן אין המדובר בעזרה כספית חודשית ואין בכך כדי להעיד על ניהול משק בית משותף או על שיתוף כלכלי.

    אמנם המנוח מימן לתובעת את הניתוח השני אך אין בכך כדי להעיד על חיי שיתוף כלכליים ולא התקיימה תקופה של שנה של מגורים משותפים.

     

    על פי הפסיקה נדרשים מגורים משותפים של בני הזוג ואין די בנישואין ו/או בזוגיות

    משמע, על מנת לעמוד בתנאי הזכאות לגמלת שאירים עקב פטירתו של בן הזוג צריך שיתקיימו באישה שאינה נשואה שני תנאים מצטברים השלובים זה בזה: האחד – יחסים של "ידועים בציבור" בעת פטירתו של בן הזוג; והשני – מגורים משותפים בשעת הפטירה." (עב"ל (ארצי ) 47676-01-14 מזל סלח – המוסד לביטוח לאומי.

    "בכל הנוגע לזכאות המערערת לגמלת שאירים על פי הוראת סעיף 238(2) לחוק, מקובלת עליי קביעתו של בית הדין האזורי כי הוראה זו חלה רק על בני זוג הנשואים זה לזה במועד הפטירה, וכי עת מדובר בידועים בציבור, על האלמנה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – יחסים של "ידועים בציבור" בעת פטירתו של בן הזוג ומגורים משותפים בשעת הפטירה." (עב"ל (ארצי ) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן נ. המוסד לביטוח לאומי

     

    המטרה והתכלית של קצבת שארים

    בית הדין הארצי לעבודה קבע כי קצבאות שאירים תכליתן לפצות על חסר כלכלי וכי הן נועדו בעיקרן לשמר את רמת החיים, פחות או יותר כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג (ר' עב"ל (ארצי) 1169/01 אביטל נ. המוסד לביטוח לאומי.

    בפסק דין בעניין סלח (עב"ל (ארצי) 47676-01-14 מזל סלח – המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי על מנת להכיר במעמדה של אישה כ-"ידועה בציבור", יש להימנע מהשימוש במושגים הטומנים בחובם עמדות סטראוטיפיות והמייחסות לאישה "תלות" כלכלית בבן זוגה ואין לצאת מהנחת יסוד כי בן זוגה הוא ה"מפרנס" ומותו יוביל את בת זוגו לחיי מחסור וראוי להמיר מושגים אלו ב"פגיעה כלכלית" או "חסר כלכלי" שנגרם לאישה עקב מות בן זוגה.

    בפסק דין אחר שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 46205-08-18 אולנה סידורובה – אינה מז'ריצר התקבל ערעור שהוגש על ידי ידועה בציבור/אלמנה, על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה אשר דחה תביעה של ידועה בציבור אשר חיתה עם המנוח למעלה מ- 20 שנה.  ילדי המנוח וגם גרושתו יצאו כנגד המערערת, בת זוגו של המנוח, וטענו כי לא היתה ידועה בציבור של אביהם, למרות שככל הנראה לא היתה זו האמת ולילדים היו מניעים כלכליים.

    ערכאת הערעור קיבלה את הערעור וקבעה באשר למגורים משותפים בנסיבות מקרה זה, כי עולה מן הראיות שהמנוח התגורר עם המערערת שנים רבות, כמו גם בשנה האחרונה לחייו. בערוב ימיו אמנם אושפז המנוח ומכאן שמדובר באילוץ שאין בו כדי למחוק את השנים הרבות (למעלה מ- 20) בהן השניים חיו יחד, גם אם שהה זמן מה בבית גרושתו או בשל אשפוזו.

    מאחר שהמערערת והמנוח ניהלו חיים של בני זוג והתגוררו יחדיו בדירתה, בחן בית הדין את קיומו של משק בית משותף. אמנם המערערת והמנוח ניהלו את ענייניהם הכספיים בנפרד , יחד עם זאת, המערערת החזיקה כרטיס אשראי של המנוח דבר המצביע על כך שבחיי היומיום הייתה תמיכה ועזרה הדדית גם אם לא שיתוף כלכלי מלא, ובנוסף, בני הזוג התגוררו יחד 23 שנים ובילו את חופשותיהם בצוותא.

    מכאן שהמערערת הייתה בת זוגו והידועה בציבור של המנוח לכל דבר ועניין.

     

    צוואת המנוח שימשה גם היא אינדיקציה לתפיסתו כי הצדדים היו בני זוג ידועים בציבור

    אשר לצוואה שערך המנוח, נראה כי המנוח, שנים לפני מותו, שירטט בפני המערערת את האופן בו בכוונתו לחלק את רכושו. העובדה שאת הצוואה ערך רק שבועיים לפני מותו מחזקת את המסקנה, שברגע האמת, בוצע מה שנאמר לאורך שנים.

    לאור האמירה הברורה בצוואה "בת זוגי" ושעה שהצוואה קוימה ללא כל התנגדות, לא היה מוצדק להגיע למסקנה שגויה לפיה אין בצוואה לשקף את הקשר בין המערערת למנוח.

     

    תצהיר גרושת המנוח קיבל משקל מופחת למרות שלא נחקרה

    אמנם בא כוח המערערת-הידועה בציבור ויתר על חקירת הגרושה ועל כן בית הדין קיבל את הגירסה אשר בתצהיר ואולם שלל הראיות שהוצגו מביאות למסקנה הפוכה ועל כן אין לתת משקל יתר לאותו תצהיר.

     

    בעזבון נותרו רק חובות

    בנוסף, מדובר בגרושת המנוח, אימם של ילדי המנוח שברצונה להציל עבורם כספים, במיוחד בהתחשב בעובדה שבעזבון המנוח נותרו רק חובות, ויש לקחת זאת בחשבון בהערכת משקל הודעתה אל מול משקל ההימנעות מחקירתה.

    לאור כל האמור, המערערת היא אלמנת מבוטח כמשמעותו בתקנון האחיד.

     

    בית הדין האזורי טעה בקובעו שאין למערערת די ראיות כדי להוכיח חיים ומגורים משותפים ואין בעובדה שלא היה לצדדים חשבון משותף כדי להוות אינדיקציה להעדר חיים משותפים

    ראוי לומר שבנושא זה סבר בית הדין האזורי שלא היו בידי המערערת מספיק ראיות ואולם, משנקבע שהזוג התגורר יחדיו, על המערערת להרים נטל קל יחסית וממילא היא הניחה תשתית ראייתית מספקת על מנת לשכנע את היותה הידועה בציבור.

    אמנם, בנושא התשלומים בגין אחזקת הדירה, יש חסר משמעותי בראיותיה של המערערת, ואולם, המערערת נתנה הסבר מניח את הדעת והגיוני למדי על מנת להבהיר מדוע היא זו ששילמה את ההוצאות.

    למערערת היתה נגישות למערכת תשלומים מתוקף עבודתה בדואר ועובדה זו יכולה להוות הסבר לדפוס התשלום שנוצר, אשר יש בו להקל עם המנוח, שכן נחסכת ממנו הטרחה הכרוכה בתשלומם.

    אין ספק שהמערערת לא הקפידה לשמור ניירת וקבלות על מנת להוכיח את היותם ידועים בציבור אך אין להתעלם מכך שלאנשים שזוהי זוגיות שניה יש נטיה לנהל חשבון נפרד ואין בכך כדי להעיד על הפרדה ביניהם ועל העדר כוונת זוגיות מלאה וחיים של ידועים בציבור לכל דבר ועניין, שעיקרם הוא ניהול משק בית משותף וקיומם של חיי אישות.

    לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחזיקה ברשותה כרטיס אשראי של המנוח דבר המצביע על כך שבחיי היומיום היתה תמיכה ועזרה הדדית גם אם לא שיתוף כלכלי מלא.

    כשכל אלו מתווספים לעובדה שבני הזוג התגוררו יחדיו 23 שנים ובילו את חופשותיהם בצוותא, התמונה הברורה המצטיירת היא שהמערערת היתה בת זוגו והידועה בציבור של המנוח לכל דבר ועניין. לאר זאת ערעורה התקבל.

     

    משמעות ההכרה

    כאשר מוכרת אשה כידועה בציבור של מנוח הופכת היא לזכאית לקצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי וגם אם למנוח היתה זכאות לפנסיה מקבלת היא את החלק היחסי המגיע לכל אלמנה שבעלה אשר נפטר היה זכאי לפנסיה מהמעביד או מקרן הפנסיה.

    המדובר בתשלום או תשלומים חודשיים, אשר לאורך שנים יכולים להגיע לסכומים משמעותיים ביותר, באופן מצטבר.

     

     

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

    יצירת קשר: 03-6969916

    חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

    לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

    מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

      חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים