האם מנהל עזבון יכול להיחשב למעוניין בדבר או נוגע בדבר?
פסק דין שעוסק בנדון (לאו דווקא חדש) מתאר מקרה בו בקשה הוגשה לקיום צוואה בעל-פה על ידי אדם פלוני אשר לכאורה אמור להיות נהנה מן הצוואה שכן הוא מאוזכר בה כיורש.
לבקשה זו הוגשה התנגדות על-ידי מי שנחזה להיות מנהל עזבונו של המנוח על-ידי בית משפט בחו”ל, אשר טוען לקיומה של צוואה אחרת מזו שהוגשה למתן צו קיום צוואה.
פלוני המבקש את קיום הצוואה טען כי למתנגד אשר הגיש את ההתנגדות לקיום הצוואה אין כל מעמד מאחר ולא הגיש עותק לא כל שכן מקור של צוואה שלפי טענתו נעשתה בחו”ל ואשר ממנה אותו כמנהל עזבון. לאור זאת נטען כי אין למנהל העזבון לכאורה כל מעמד.
לביסוס טענתו על חוסר מעמדו של המתנגד לצוואה שהוגשה לקיום, פלוני הסתמך על חוק הירושה המנדטורי המגדיר אדם “שיש לו עניין בעזבון” כמי שנתמנה למנהל עזבון או מי שהינו נהנה בצוואה אשר נעשתה על-ידי המנוח.
לטענת פלוני כיוון שכך, חל כאן, סעיף 39 לחוק, הקובע: “אין לתבוע זכויות ע”פ צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי”.
בית המשפט דחה את הניסיון של פלוני להוציא מן התמונה את מנהל העזבון. בית המשפט אפשר את שמיעת ההתנגדות לצוואה גם אם סיכוייה אינם גבוהים.
מי רשאי להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה?
בחוק הירושה נאמר: “כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות תוך זמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו”. מכאן ניתן ללמוד כי די בכך שיהא אדם “מעוניין בדבר“.
בע”א 49/64 פוקס נ’ קוסובסקי נקבע כי: “מבחינת הדין המהותי נראה לי כי העובדה שצו קיום צוואה הוא בגדר צו חפצי התקף כלפי כולי עלמא אין בה כשלעצמה כדי לפתוח שערי בית המשפט לרווחה בפני כל דכפין”, ולכן לא כל איש מהציבור יכול לפנות בהתנגדות לצוואה;
יחד עם זאת מי שטוען שבידו צוואה אשר לפיה יש לו זכות כלשהי, יכול להיחשב מעוניין בדבר.
בית המשפט דוחה את הטענה לפיה רק אם הצוואה קוימה, ייווצר מעמד של מעוניין בדבר וטענה זאת אכן אינה הגיונית שכן כאשר מוגשת בקשה לקיום צוואה ונטענת טענה נגדה, שלאחר מכן ערך המצווה צוואה אחרת שביטלה את הראשונה, לא יוכל הנהנה לפי הצוואה השנייה להגיש את ההתנגדות לצוואה הראשונה – כל עוד אותה צוואה שניה לא קוימה. זוהי תוצאה שאין הדעת סובלת ואין בה היגיון.
על כן אם אדם טוען כי בידו צוואה הממנה אותו כמנהל עזבון או עושה אותו נהנה, הרי שהוא הופך האיש “למעוניין בדבר“. כמובן שזכותו לא תקום עד אשר תקוים הצוואה, שהוא טוען לה, אבל לעומת זאת להגיש התנגדות לצוואה ולהצטרף להליך המשפטי כצד מעוניין הוא רשאי גם רשאי.
במקרה הנוכחי הוגש צו של בית משפט בחו”ל, אשר לכאורה נראה ממנו כי המתנגד נתמנה כמנהל עזבון של המנוח – וודאי שבתור שכזה “מעוניין הוא” ונכנס להגדרת החוק כמי שרשאי להיות צד להליך ההתנגדות ויש לו מעמד בדיונים על הצוואה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916