עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
גילי ודן ניהלו הליכים האחד כנגד השני בבית המשפט לענייני משפחה וכל אחד מהם טען כי הצד השני לא השקיע ככל יכולתו במשפחה, והייתה הסכמה ביניהם כי החיים היו רצופי מריבות ויכוחים, פרידות ליום יומיים ושתיקות לאורך חודשים.
האם תחול במקרה שלהם חזקת השיתוף?
התשובה לכך חיובית למרות שחיי הנישואין לא היו טובים.
חיי נישואין ללא קרע או פירוד של ממש אינם דבר שקיים באמת בחיים הממשיים אלא רק בסרטים ובספרים המתארים בצורה אידילית חיים. בפסיקה אין ציפייה לאידיליה ולחיי נישואין רצופי גילויי אהבה ונטולי מריבות ומחלוקות. הפסיקה הינה ריאלית והיושבים בדין מכירים את החיים כהווייתם.
פסיקת בתי המשפט שהחילה את חזקת השיתוף על בני זוג שנישאו לפני תחילת חוק יחסי ממון בין בני זוג, לא בחנה את חיי הנישואין של בני הזוג מתוך תפיסה נאיבית או דרך משקפיים ורודים שדרכם חיי הנישואין תמיד יהיו מושלמים ובני הזוג חיים באושר ובעושר בעולמם הקט ומפליגים בהרמוניה מושלמת אל הזריחה. נהפוך הוא.
הפסיקה הכירה בכך שבחיי כל הזוגות הנשואים יש עליות ומורדות ושנדירים מאד המקרים – אם הם קיימים בכלל – בהם שני בני הזוג רואים תמיד את כל הקורה בחייהם עין בעין ומסכימים תמיד לוותר האחד לשני ולהתנדב לעשות הכל כדי לשמור על הזוגיות ועל חיי המשפחה המושלמים.
זאת הסיבה שאם בעבר חיפשו בפסיקה "חיי שלום ושלווה", או "מי מנוחות" או "הרמוניה" בחיי הנישואין, במהלך השנים השתנתה התפיסה וכיום מחפשים בחיי הנישואין התנהלות ללא "קרע או פירוד ממשי", ורק כשיש "קרע או פירוד ממשי" – לא מוחלת חזקת השיתוף, כשגם "קרע או פירוד ממשי" אינם מובנים מאליהם.
"קרע או פירוד ממשי" לא נמצאו במקרים רבים בפסיקה, גם כאשר בפועל היה בעצם באותו מקרה קרע או פירוד ממשי, אלא שאותו קרע או פירוד ממשי שהיו, היוו רק חלק לא עיקרי ולא גדול מדי ממכלול חיי הנישואין של בני הזוג.
למשל, ראה בג"צ 8214/07 הנ"ל, שם הוחלה חזקת השיתוף על בני זוג שהיו אלה נישואיהם הראשונים, חיו יחד 24 שנים וגידלו שלושה ילדים, כשהם נושאים במאמץ משותף במערכת המשפחתית, למרות שהאישה עזבה את הבית לתקופה של כשנה וחצי. דהיינו, עזיבת הבית למשך שנה וחצי – אקט קיצוני למדי, יש שיאמרו – גם היא לא נחשבה בפסיקה לכזו המוכיחה על "קרע או פירוד ממשי" כאשר משווים אותה לתקופת נישואין של 24 שנים.
"דין טענתו של הבעל להידחות. אמנם נכון הדבר, כי חיי נישואיהם של בני הזוג התקיימו בצל משברים וזעזועים לא קלים. עם זאת לא ניתן להתעלם מן העובדה שבמשך קרוב לשלושה עשורים עלה בידם לקיים מסגרת חיים משפחתית שבה גידלו את שני ילדיהם."
"כבר נזכר כי החלטת האישה לבודד את הכנסתה ממשכורתה באה בתגובה על סירובו של הבעל להעמיד לרשותה אמצעים שנדרשו לה, אך בכך לא היה כדי לשמוט את בסיס ההבנה, שעל יסודה הוסיפו בני הזוג לחיות יחדיו במסגרת משפחתית במשך קרוב לשני עשורים נוספים." (ע"א 4151/99 בריל נ. בריל, פד נה(4) 709).
גם לפי פס"ד בריל הנ"ל, משברים וזעזועים לא קלים בחיי הנישואין, בצירוף העובדה שהבעל סירב להעביר לאשתו את האמצעים שדרשה ושהיא בתגובה הפסיקה להעביר משכורתה לחשבון הבנק המשותף שלהם, כל אלה יחדיו גם לא הספיקו כדי לשלול את חזקת השיתוף, כאשר מדובר בבני זוג שהשכילו לחיות יחדיו עוד כעשרים שנה (מתוך סה"כ כמעט 30 שנה ביחד) ולגדל שני ילדים.
או, ראה בפס"ד הדרי, הנ"ל, שם קבע בית המשפט שחזקת השיתוף חלה על בני זוג הנשואים 30 שנה, כש"רוב מניין התקופה התנהלו חיי בני הזוג על מי מנוחות." ודוק: רוב התקופה, נאמר בפסה"ד – ולא כולה, כך שבחלק מהתקופה לא התנהלו חיי הנישואין על מי מנוחות, ועם זאת מתקיימת חזקת השיתוף כשלוקחים בחשבון שהם חיו יחד 30 שנה.
וכן, בפס"ד ת"א (י-ם) 2260/08, הנ"ל, שם נאמר כי חזקת שיתוף מתקיימת "כאשר בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת במשך שנים כה רבות מבלי שקיים סכסוך גלוי ביניהם". הסכסוך צריך להיות גלוי, אם כן, כדי לשלול החלתה של חזקת השיתוף.
"משמצאנו כי אף אם בשלב זה או אחר הייתה מערכת היחסים בין הצדדים עכורה, אין בכך כדי לסתור את חזקת השיתוף …" (תמ"ש (י-ם) 25750/09 ח' נ. ד', פורסם בנבו).
חיי נישואין ללא קרע או פירוד של ממש – המקרה הפרטי של גילי ודן:
ראינו אם כן, שהפסיקה ערה לאפשרות של חילוקי דעות, סכסוכים, משברים, טלטלות, זעזועים ועוד כהנא וכהנא מהמורות הנקרות בדרכם של חיי הנישואין, אך כאשר מדובר בבני זוג שחיי נישואיהם נמשכו שנים רבות –– שגרו תחת קורת גג אחת, שנשאו ביחד במאמץ משותף פנימה והחוצה בניהול ותחזוקת משק הבית כמו גם בעבודה מחוץ לבית, שגידלו וחינכו ילדים משותפים -, אזי אורח חייהם נחשב כתקין או כזה שאין בו קרע או פירוד ממשי, גם אם יבוא מאן דהוא ויוכיח באותות ובמופתים שהוא ראה ו/או שמע ו/או יודע שבני הזוג סבלו ממהמורה כזאת או אחרת בכברת הדרך הארוכה מאד שהלכו בה יחדיו.
