מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    מטעמי יעילות דיונית הורה בית המשפט לענייני משפחה לדון באיזון משאבים כולל גם כאשר תביעה שהוגשה הינה רק לפירוק שיתוף

    אישה הגישה תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת לה ולבעלה אשר רשומה בבעלותם שווה בשווה

    לאחר שהוגשה תביעה לפירוק שיתוף על ידי אישה כנגד בעלה, הציע בית המשפט כי ידון גם באיזון משאבים כולל בין בני הזוג, לצורך יעילות וקיצור זמנים, דהיינו בית המשפט שאף לנהוג בדרך פרקטית ויעילה במסגרת ההליך שנפתח בפניו.

    האישה סירבה להצעה זו וטענה כי על הבעל להגיש תביעה מטעמו אם הוא מעוניין באיזון משאבים. בית המשפט לענייני משפחה על ידי כב' השופט אסף זגורי בתלה"מ (נצרת) 36626-10-21 ש.כ נ' ש.כ קבע כי ההליך המשפטי יכלול גם איזון משאבים ולא רק את ההליך המקורי של פירוק שיתוף במקרקעין שהוגש.

     

    החלופות העומדות בפני בית המשפט באשר לאופן בירור התביעה הרכושית

    לפעול על פי בקשת התובעת ולדון אך ורק בסוגיית פירוק השיתוף בדירה ובתכולתה ורק במידה והנתבע יגיש תביעה לאיזון משאבים, לדון במשאבים נוספים שלא נכללו בתביעתה המקורית.

    אפשרות אחרת היא לעכב את פירוק השיתוף עד אשר תוגש תביעה לאיזון כלל המשאבים מצד הנתבע (אלא שהוא לא עתר לכך).

    עוד קיימת אפשרות לדון במסגרת תביעת התובעת באיזון המשאבים כולם, ללא צורך בהגשת תביעה מטעם הנתבע והגם שלא נכללו סעדים בעניין זה בכתב התביעה וכאשר התובעת מצהירה מפורשות שאין לה עניין בכך.

    בית המשפט מחליט ליישב את הסכסוך באופן כולל ולדון בפירוק שיתוף אגב איזון משאבים כולל.

    היא היעילה והנכונה בנסיבות מקרה ממספר טעמים: יישוב סכסוך רכושי כולל בין בני הזוג, תום לב, אחריות שיפוטית לצמצום התדיינות בעקבות התקנות החדשות והכל כמפורט להלן :

     

    תכלית חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995

    המטרה היא ליישב את הסכסוך במשפחה ולא רק להסמיך בימ"ש לענייני משפחה להכריע בכל תביעה בנפרד. הגישה הנוהגת היא גישה כוללנית ואינטגרטיבית שמטרה ליישב הסכסוך בכללותו על ידי אותו גורם שיפוטי (רע"א 4358/01 בר אל נ' בר אל וכן מאמרם של ארבל וגייפמן "חוק בית המשפט  לענייני משפחה התשנ"ה – 1995".

    יודגש כי השופט יהושע גייפמן היה גורם מהותי ועיקרי בניסוח חוק בית המשפט לענייני משפחה וגם ביישומו.

    הכרעה כוללת בסכסוך הרכושי לא תיעשה באם יבוצע פירוק שיתוף בדירת המגורים בלבד ללא יתר המשאבים (מכונית, חשבונות בנקים, זכויות סוציאליות).

     

    גם זכות קניינית יש להפעיל בתום לב

    לתובעת זכות קניינית לעתור לפירוק השיתוף בדירת המגורים, אך זכות זו יש להפעיל בתם לב (ראו בע"מ 8873/06 ).

    הדירה היא חלק מהמשאבים המשותפים שנצברו בחיי הנישואין, וברור כי מסור לבית המשפט לענייני משפחה מרווח של גמישות דיונית בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין המתדיינים בפניו ובנסיבות מסוימות יכול בית המשפט לעכב את פירוק השיתוף בין בני הזוג אם ברצונו להגיע למצב שבו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל (הלכת בר אל)

    יש מקרים בהם יש להפריד בין פירוק שיתוף לאיזון משאבים אך ברוב המקרים אין זה כך.

    כמובן שלעתים רצוי דווקא להפריד בין הדברים ולערוך איזון חלקי או פירוק שיתוף בנכס כדי לסייע לצדדים להביא לסיום הסכסוך והכל נתון לשיקול דעת שיפוטי (ראו בהלכת בר-אל ובע"מ 8873/06 וכן בע"מ 1334/12 פלוני נ' פלונית.

    בעניין בע"מ 8873/06 לעיל הסביר כב' השופט אדמונד לוי כיצד כנגד חלקו של בן זוג בדירת מגורים יכולות לעמוד זכויות בן הזוג האחר בנכסים אחרים לרבות חובות ואת כולם יש להסדיר באיזון כולל. משמע לעיתים ויתור על זכות בדירה של אחד הצדדים כנגד ויתור של הצד האחר על איזון משאבים יכולה להביא למצב בו צד אחד ייוותר עם דירת המגורים והצד השני יוותר עם מלוא הזכויות הסוציאליות.

    נכס המקרקעין שפירוק השיתוף בו נדרש – ובפרט מקום בו מדובר בבית-המגורים – אפשר שייכלל במסת הנכסים העומדים לאיזון משאבים עם פירוקו של קשר הזוגיות. כנגד חלקו של בן הזוג האחד בו, עשויות לעמוד זכויותיו של בן הזוג האחר בנכס זה או בנכסים אחרים, כמו גם זכויות והסדרים שאינם קניניים, ואף חובות של בן הזוג האחד למשנהו. אלה הם כולם נושאים להסדר כולל (סעיפים 6-5 לחוק יחסי ממון; ע"א 1229/90 חנוך נ' חנוך, פ"ד מה(5) 584; תמ"ש (ת"א) 20950/96 גלילי נ' גלילי, תמ"ש (ת"א) 103490/00 בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני.

    התייחסות לפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג קיימת גם בסעיף 6א' לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 ללמדנו, כי מדובר בנכס שעל אף מאפייניו הקנייניים ככזה, הוא נחשב למשאב משותף שיש לאזן כיתר המשאבים של בני הזוג.

     

    תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו בינואר 21 לתוקפן

    נוסף על טעמים אלה יש להזכיר את השינוי שנובע מתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א – 2020. אלה קבעו כלל דיוני של איחוד עילות וסעדים במובן זה שחלה חובה על בעל דין לכלול את כל עילות וסעדי התביעה הנובעים מהמסכת העובדתית הנפרשת בכתב טענותיו וכך נאמר בתקנה 15 (א)(1) לתקנות לעיל בעניין תביעה רכושית:

    "תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה:

    תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית".

    לדעתו של השופט זגורי רשאי ואולי גם חייב בית המשפט לענייני משפחה להורות על קידום בירור התביעה באופן שתכלול את כל המשאבים ותביא לאיזונם כמצוות סעיף 6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973. זאת ללא צורך בחיוב בעל דין שנתבע בתביעה לפירוק שיתוף לעתור בתביעה נפרדת מצדו לאיזון המשאבים. די לבעל דין שכנגד שיעתור לאיזון כלל המשאבים בכתב ההגנה.

    בהקשר זה קובעת תקנה 2(א) לתקנות: "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי הדין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי"

    על בעלי דין המגישים תביעות לאיזון משאבים בבית המשפט לענייני משפחה לדעת, כי לא מדובר בתביעה כספית או ממונית "רגילה" שאם יזכו בה, יקבלו סעד כספי או קנייני חיובי מסוים.

    המדובר בתביעה לאיזון כלל המשאבים שהיא למעשה התחשבנות בין הצדדים ביחס לכלל זכויותיהם ורכושם :החיובי והשלילי (חובות), המוחשי (נדל"ן, כלי רכב, מיטלטלין וכספים) והלא מוחשי (פוטנציאל השתכרות או פערי הכנסה בין בני הזוג), הנוכחי והעתידי (זכויות פנסיוניות).

     

    שומה והתחשבנות כוללים באשר לכל המשאבים הכלכליים של בני הזוג

    תביעה לאיזון משאבים מצריכה את בית המשפט לערוך שומה והתחשבנות של כלל נכסי הצדדים מכל מין וסוג ובסיומה לאזן ביניהם באופן שוויוני. זו המהות של הליך איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973.

    לבית המשפט הסמכות לדון בכל היבטי הסכסוך של המשפחה אלא גם יש לו שיקול דעת כיצד לנהל ההליך באופן שיביא לסיום הסכסוך באופן כוללני. כפועל יוצא, גם אם בעל דין מסוים מעוניין באיזון חלקי של המשאבים, רשאי ומוסמך בית המשפט לקבוע כי יאוזנו כלל המשאבים.

    אין ספק כי החלטה זו הגיונית ביותר ותצמצם את היקף הדיונים והתביעות שיכולות להתקיים בין בני זוג אגב הליך של גירושים.

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

    יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        עוד בנושא

        מה ההבדל בין תביעה רכושית בדיני משפחה לבין תביעה להליכי ביצוע לפי סעיף 7 חוק בית המשפט לענייני משפחה

        סעיף 7 לחוק בית לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 קובע כדלקמן: "הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בעניינו...
        להמשך קריאה

        מהי בגידה ומהו המשקל אשר ניתן לבגידה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה

        בגידה בזוגיות היא אחת מהסיבות המרכזיות להחלטה להתגרש, דבר שהוא מובן מאליו וטבעי ביותר, שהרי מדובר בפגיעה רגשית קשה מאוד. יהיה מי שיאמר שבגידה היא רק סימפטום ולא המחלה עצמה,...
        להמשך קריאה

        מטעמי יעילות דיונית הורה בית המשפט לענייני משפחה לדון באיזון משאבים כולל גם כאשר תביעה שהוגשה הינה רק לפירוק שיתוף

        אישה הגישה תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת לה ולבעלה אשר רשומה בבעלותם שווה בשווה לאחר שהוגשה תביעה לפירוק שיתוף על ידי אישה כנגד בעלה, הציע בית המשפט כי ידון גם...
        להמשך קריאה
        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים