חובת אדם לזון את קרוביו
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה – 37 שנות ניסיון.
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
לרינה ומשה שתי בנות מיכל בת שבע ויעל בת חמש. משה ורינה התגרשו ובית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעת מזונות ילדים פסק כי על משה לשלם לרינה עבור מזונות הבנות 2,550 ₪. סכום נמוך יחסית המתחשב בעובדה כי בבעלות רינה דירה ללא משכנתא, ובכך שמשה חסר השכלה או מקצוע. עם זאת, משה לא שילם ולו שקל אחד עבור מזונות ילדיו מיום מתן פסק הדין, משה מתחמק מתשלום המזונות, מעתיק את מקום מושבו באורח קבע, וכל מאמץ לאתרו נכשל. רינה אינה עובדת ומקבל קצבת נכות מהמל”ל.
רינה נמצאת בפני שוקת שבורה שכן היא חייה מקצבת נכות זעומה בעוד שבעלה מתחמק מתשלום המזונות ועליה לפרנס את שתי בנותיה לבדה.
נשאלת השאלה האם רינה יכולה לגבות מזונות מקרוב משפחה אחר???
חובת האב לזון את ילדיו היא חובה מוכרת, אשר ידועה לכול. עם זאת ואף שרבים אינם מודעים לכך, מזונות נפסקים לא רק בן אב לילדיו אלא גם בין קרובי משפחה אחרים.
ס’ 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי”ט -1959 (להלן: “החוק”) קובע כי:
“אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –
(1) הוריו והורי בן-זוגו;
(2) ילדיו הבגירים ובני-זוגם;
(3) נכדיו;
(4) הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;
(5) אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו”
ס’ 5 לחוק קובע שלושה תנאים מצטברים לחיוב אדם במזונות שאר בני משפחתו:
- “יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו.
- אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;
- אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2(מזונות מבן זוג) או לפי סעיף 3(מזונות מהוריו) או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.”
ס’ 4 לחוק לא קובע סדר עדיפויות בחובת סיפוק מזונות. כך למשל אין עדיפות להוריו של אדם לקבל מזונות על פני ילדיו הבגירים. החובה בס’ זה היא כללית כלפי כל המנויים ברשימה.
עדיפות מוחלטת בקשר לחובת מזונות ניתנת רק ביחס לילדים קטינים של החייב או כלפי בן-זוגו, והיה אם יבוא קרוב אחר הדורש מזונות (קרוב אחר המנוי בס’ 4 לחוק) , יוכל לטעון החייב כי מוטלת עליו חובה ראשונית כלפי ילדיו או כלפי בן-זוגו וזאת תילקח בחשבון.
סדר העדיפויות היחיד הוא המנוי בס’ 5(3) אך הכוונה בס’ זה הוא מבחינת הזכאי במזונות כלפי מי הוא יכול לבוא קודם בדרישה. ע”א 261/67 בימין לוי נ’ יאיר ו-ארנה לוי, קטינים, באמצעות שר הסעד, פ”מ כ”א (2) 499.
יש להבדיל בין חובת המזונות הקבוע בס’ 4-6 לחוק לחובת אדם לזון את אשתו וילדיו.
בעוד שאדם חייב לזון את אשתו על פי דין תורה לפי עושרו או לפי הכלל של “עולה עמו ואינה יורדת” ובעוד שאב חייב לזון את ילדיו ולמכור עצמו אפילו לעבד על מנת לספק את כל צרכיהם הכרחיים גם כן על פי דין תורה אין כך הדבר לגבי ההוראה המצויה בס’ 4 לחוק שכן אין לאלץ אדם לדחוק את עצמו כדי שיוכל לספק את מזונות קרוביו האחרים המפורטים בס’ 4 לחוק. ח’י 1094/89 רוטשטיין בת שבע נ’ רוטשטיין ישראל, פ”מ תש”ן (3) 252.
______
וכעת נחזור לשאלתנו –
לאור האמור, מיכל ויעל באמצעות אימם יכולות לתבוע את סבם וסבתם, הורי אביהם למזונותיהם לאור ס’ 4(3) לחוק.
בהגשת תביעה מעין זאת, יבחן בית המשפט האם מתקיימים התנאים המנויים בס’ 5 לחוק, יש לזכור כי אלה תנאים מצטברים ולכן שלושתם חייבים להתקיים.
במקרה הנ”ל, נראה כי ס’ 5 (3) מתקיים שכן אביהם של הקטינות חומק מתשלום מזונות והאם נכה ואין ביכולתה לעבוד. ס’ 5(2) גם הוא מתקיים שכן קטינה בת 7 או קטינה בת 5 לא יצאו לעבוד כדי לפרנס עצמן. כמו כן על בית המשפט לבחון את ס’ 5 (1) ולבדוק האם הסב והסבתא יכולים לספק את מזונות הקטינים לאחר סיפוק הצרכים של עצמן.
בע”א 431/80 רוזנברג נ’ חזן פ”ד לה(2) 742 בחן השופט שמגר לפי המבחנים המצויים בס’ 5 האם קטינה זכאית לקבל מזונות מהורי אביה:
“לעניין קביעת חובתם של המערערים, נפנה בית המשפט המחוזי בצדק, אל האמור בסעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ואך מובן הוא כי לצורך יישום הוראותיו של סעיף 4 צריך לפנות אל סולם המזונות אשר בסעיף 5 לחוק האמור. אשר לכך הרי לא היה למעשה חולק, כי המערערים יש בידם לספק מזונותיה של הקטינה לאחר סיפוק הצרכים של עצמם. בית המשפט המחוזי גם רשאי היה להגיע לכלל מסקנה, כי הקטינה אינה יכולה לספק צרכיה מעבודה, מנכסים או ממקור אחר.
אשר לאמור בסעיף 5 (3) לחוק הנ”ל, ממנו נובע כאחד מן התנאים, כי הקטין יוכל לפנות לסב ולסבתא, רק אם אינו יכול לקבל מזונותיו לפי סעיף 3, היינו מהוריו, הוכח כדבעי, כי האב אינו משלם מזונות כלשהם, וכי האם אינה עובדת עתה.
מכאן, שבית המשפט המחוזי רשאי היה לפנות לסעיף 6 לחוק מתשי”ט כדי לקבוע את שיעור המזונות, לפי מחסורה של הקטינה ולפי יכולתם של המערערים. הטענה, כי האם יכולה למכור את הדירה שלה כדי לזון את הקטינה, מוטב שלא הייתה נטענת כלל.”
עוד בנושא לעיונכם:
בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה לפסיקת מזונות זמניים בשל פגמים חמורים בבקשת האם