מזונות קטינים כנגד אם

מהם סיכוייו של אב משמורן הדורש מזונות מאם הקטינים כי בית המשפט יפסוק מזונות כנגד אם הקטינים?

תיאורטית ואקדמית – הזכות קיימת. במציאות – הסיכויים לא גבוהים, אם כי היו מספר תקדימים

הדין העברי מפלה בין אב לאם. הדין העברי שעל פיו נפסקים מזונות גם בבית המשפט לענייני משפחה, קובע חובה אבסולטית לאב לזון את ילדיו הקטינים עד גיל 15 בכל הנוגע לצרכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה מטיל על האם ועל האב את צרכיהם ההכרחיים. צרכים הכרחיים נחשבים כאלו שבלעדיהם אין אפשרות קיום: מזון, קורת גג, חינוך רפואה וכו’

יחד עם זאת, אב חב לזון את ילדיו – לפחות במינימום הנדרש – וחובתו זו קודמת לזכותו לקיים את עצמו. אדם חייב להשכיר עצמו אף לעבד על מנת לספק את צרכי המחיה הבסיסיים לילדיו, ואילו אם חבה במזונות ילדיה רק אם יש לה קודם כל לספק את צרכי עצמה, וקיימת יתרה המאפשרת את השתתפותה במזונות ילדיה.

אם כן, אין שוויון בין אב לאם בנוגע לעצם החבות במזונות ילדים. חוסר השוויון גם בא לידי ביטוי כאשר המשמורת עוברת מהאב לאם. קטנים הסיכויים של גבר לזכות במזונות עבור הקטינים שבמשמורתו מאם הילדים, והיא צריכה להיות “אמידה” במובן המשפטי של המילה, כדי שתחוייב במזונות הילדים.

הבסיס ההלכתי לחיובו של האב במזונות ההכרחיים בגפו ולחיובם של שני ההורים בצרכים העודפים, אלו שאינם הכרחיים, ואשר ילד אינו נזקק להם לצורך קיומו, והם צרכים של “מותרות

בהתאם לדין היהודי, אב חייב במזונות לילדיו לפי צרכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה חייב הוא בצרכיהם הנוספים. “הלכה בידינו כי, מצד הדין, חייב האב לספק לילדיו הקטינים מזונות לפי צרכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה חייב האב לספק לילדיו את האמצעים הדרושים לשם קיום רמת החיים אשר הם הורגלו אליה או שהם ראויים לה. החובה מדין צדקה ושיעורה של חובה זו תלויה ביכולתו של האב (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן עג. סעיף ו; שו”ע, יורה דעה, סימן רנ”א , סעיף ד; וראה ע”א 591/81, פד”י לו (449 (3; ע”א 469/84, פד”י ל”ט (197 ,(3; ע”א 210/82, פד”י ל”ח(14 ,(2)”. (רע”א 324/88 אדר נ’ אדר, פ”ד מב(3), 347, 351)

בחובה שמדין צדקה חייבת האם במידה שווה לאב, בכפוף ליכולתה הכלכלית

וכדברי הנשיא (בדימוס) מ. שמגר: מדין צדקה שווים האב והאם בחובותיהם כלפי ילדיהם הקטינים”. (ע”א 2776/94 – עדנה קינד נ’ יצחק קינד, קטין ואח’ .תק-על 94(4), 260). וכן: “נראה לי איפוא, כי בקביעת שיעור השתתפות ההורים יש להביא בחשבון באופן כולל, כי האב חייב לשאת בהוצאות המינימום ההכרחיות. ועל – כן יישאו ההורים במזונות ילדיהם באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות אך בהתחשב בכך שיש להטיל על האב מידה יתרה מסוימת של הוצאות לשם כיסוי הצרכים ההכרחיים, מבלי לקבוע את הסכומים במדויק”. (ע”א 591/81, יחיאל פורטוגז נ’ רוית פורטוגז , פ”ד לו(3), 449 ,עמ’ 463-464).

תשלום מזונות במשמורת משותפת

חובת האב לתשלום מזונות הקטינים באופן מלא קמה רק באותם מקרים בהם הקטינים נמצאים במשמורת האם, והיא זו אשר נושאת באופן ישיר בהוצאותיהם ההכרחיים. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיו כלפיהם.

הפועל היוצא הינו שכאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.

שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת מקובל לפסוק הפחתה של 25% בחיובו של האב.

יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת, בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל”כדאית” יותר מבחינה כלכלית, ובכך ייוצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות, ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים תשכח טובת הילדים. לפיכך, בתי המשפט מנסים לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כן ואמיתי ומיושם באורח המאפשר דאגה אמיתית לצורכי הקטינים, הן הרגשיים, הן הפיזיים, והן הכלכליים.

בתי המשפט קבעו בשנים האחרונות כי אין דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר.

משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין. הנחה היא גם כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר.

בתי המשפט מצאו כי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.

חוסר השוויון בין גברים לנשים, בא לידי ביטוי גם במצבים בהם יש משמורת משותפת. שיטת משפט נאורה היה עשויה לקבוע כי במצבים כאלו ההורים ישאו בהוצאות הילדים כשהם אצלם ישירות, ולא יועברו כספי מזונות מהאחד לשני. במשמורת משותפת יופחתו המזונות שהיו נפסקים כנגד האב ב- 25% בלבד.

חיוב במזונות כאשר האב משמורן יחיד

בחלק הארי של המקרים, אב אינו משמש הורה משמורן בלעדי ועל כן מעטים הם המקרים בהם נזקק בית המשפט לסוגיית חיוב אם במזונות.

תביעתו של אב המשמש הורה משמורן, כאמור, מבוססת על ההנחה בדבר חובתה של האם לזון את הקטינה מדין צדקה.

בשונה מחובת המזונות מן הדין עד גיל 15 – המוטלת על האב לבדו (ולפחות על פי “צרכים הכרחיים”), בחובה מדין צדקה – האם שווה לאב, וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה ובקיומם של שאר המבחנים של חייב מדין צדקה.

וראה לעניין זה פסקי דין בהם יש התייחסות לחובת האם לשלם מזונות לאבי הילדים כחלק מהשתתפותה במזונות ילדיה: ע”א 2776/94 קינד נ’ קינד (פורסם בנבו), מ”א (תל אביב) 5677/93, הינד נ’ הינד, פדאו”ר 94 (3), 754, ע”א 166/66 גולדמן נ’ גולדמן, פ”ד כ (2) 533,536; ע”א 508/70 נתוביץ נ’ נתוביץ, פ”ד כה’ (1) 603, 609; ע”א 4523/90 קהאן נ’ קהאן, פ”ד מה’ (5) 529, 531; ע”א 93/85 שגב נ’ שגב, פ”ד לט’ (3) 822, 828.

ואולם בשורה של פסקי דין בבתי המשפט למשפחה, בעניין מזונות קטינים, מאימם, מקום בו הם במשמורת אביהם, נקבע כי במסגרת העברת משמורת של קטין מאימו לידי אביו, מקופלת גם חובת האב, אליו הועברה המשמורת, לטפל בקטין ולכלכלו. ראה תמ”ש (ר”ג) 4869/99 ע.ש. ואח’ נ’ ע.ד. (פורסם בנבו), תמ”ש (ר”ג) 33690/02 פלוני נ’ אלמוני (פורסם בנבו), תמ”ש (חי’) 10218/02 א.ו. נ’ צ.ו. (פורסם בנבו.

חיובה של אם במזונות ילדיה מדין צדקה, אינו חובה אבסולוטית, כחובת אב במזונות ילדיו עד גיל 15, שכן על פי כללי הקדימה שבדיני צדקה, על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה.

בתמ”ש 34894-08-10 ג’ נ’ ג שניתן לאחרונה על ידי כב’ השופטת רותם עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, פסקה כב’ השופטת סך של 250 ₪ לחודש לקטינה בת 17.5 שנים שישולמו ישירות לילדה.

העולה מן המקובץ הוא העדר השוויון בין נשים לגברים בכל הנוגע לחבות במזונות כלפי ילדיהם. נכון שאין שוויון גם בנושאים אחרים אבל לא מתקנים עוול בעוול…

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן