מזונות לבן משפחה

האם קיימת חובת מזונות בין אחים ואחיות?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

עקרונית, התשובה לכך חיובית על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אולם הכל תלוי

בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, באמידות האח ובנזקקות האח האחר

האם יכול ורשאי בית משפט לחייב אח או אחות לפרנס את אחיהם, מן הטעם שאין ביכולתם לפרנס את עצמם?

התשובה העקרונית לכך הינה חיובית ואולם הכל תלוי במקרה הספציפי ובנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט -1959 קובע בסעיפים 5-4, באילו נסיבות חב אדם במזונות קרוב משפחתו.

סעיף 4 לחוק קובע כי: "אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו,והם –

(1) הוריו והורי בן-זוגו

(2) ילדיו הבגירים ובני זוגם

(3) נכדיו

(4) הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו

(5) אחיו אחיותיו שלו ושל בן-זוגו

סעיף 5 לחוק קובע כי : "אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן –זוגו ושל הילדים הקטינים והילדים הקטינים של בן-זוגו.

(2) אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.

(3) אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם בסדר שנקבע בסעיף 4".

תנאי הכרחי עליו מתבסס חיוב בן המשפחה לזון את קרובו הינו נזקקותו של התובע, זאת כאמור עולה מסעיף 5(2) לחוק, אשר אינו יכול לספק צרכיו מעבודה או מנכסים או ממקור אחר.

מלשון סעיף 5, המונה שלושה תנאים מצטברים שקיומם הכרחי לעצם חובתו של אדם לזון את בן משפחתו, עולה כי במידה ואותו בן משפחה יכול לספק צרכיו מעבודה או מנכסיו או מכל מקור אחר– אין כל חובה חוקית לזון אותו.

תנאי סעיף 5 נידונו גם בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית פ"ד מח (3) 482 ונקבע: "תנאי הסעיף הם למעשה שני התנאים הראשונים של דיני צדקה: סעיף קטן 5(1) קובע כי חובת המזונות תוטל רק על "אמיד" (המוגדר כמי שיש ביכולתו לספק מזונות לבן משפחתו המנוי בסעיף 4 לאחר שסיפק צרכיו וצרכיהם של ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו הקטינים ושאין לערבבו עם "עשיר") כלפי "נצרך" המוגדר כמי שאינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו (סעיף 5(2) ושאינו יכול לקבל מזונות בסעיף 2 או לפי סעיף 3, או מעיזבון או מבן משפחה הקודם בסדר לפי סעיף 4 וסעיף 5(3)".

ניקח לצורך הדוגמא אישה בעלת נכות של 100%, המקבלת מן המוסד לביטוח לאומי כ- 3,000 ₪, המתגוררת בשכר דירה ציבורי (עמידר, חלמיש), ןמשלמת תשלום סמלי לשכירות ולה אח, אשר משתכר 15,000 ₪ נטו, בעלים ביחד עם אשתו של שני נכסי מקרקעין, בת זוגו של האח משתכרת גם היא משכורת טובה, ולהם שני ילדים בוגרים, הלומדים באוניברסיטה ונתמכים חלקית על ידי ההורים.

האם במקרה כזה קיים סיכון שהאח יחוייב במזונות אחותו?

נראה כי התשובה לכך חיובית.

ואולם לו האח היה משתכר משכורת ממוצעת, וילדיו היו קטינים, והוא חב בפרנסתם כמובן על פי דין תורה, קיים סיכוי טוב שלא היה כל טעם בהגשת תובענה כזו על ידי האחות. כאמור, כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו המיוחדות.

בע"א 113/77 יעקב בוימגולד נ' אביגדור בוימגולד ,לא (3) 164, מתייחס השופט שמגר בפסק דינו של ביהמ"ש העליון הנכבד לסעיף 5 לחוק התיקון לדיני משפחה (מזונות) ולשאלת "חוסר יכולת ההשתכרות" באומרו: "הכוונה היא לאדם אשר מפאת מצב בריאותו, או מסיבה שאינה תלויה בו ומרצונו, נבצר ממנו לפרנס את עצמו מעבודה ואין לו מקור אחר למחייתו".

מכלל הן שומעים לאו. מי שיכול לעבוד ואינו עושה כן – אינו מחוסר יכולת השתכרות אלא בוחר הוא מבחירה שרירותית שלא לעשות כן, ובמקרה כזה לא יפסקו מזונות עבור אדם כזה, שמרצונו אינו מנסה לכלכל את עצמו, ומנסה ליפול על קופת הציבור ו/או על קרובי משפחה.

תביעות של ילדים כנגד אב ואפילו תביעות של ילדים כנגד אמם הינם דבר שבשיגרה. גם תביעת קטינים כנגד סב וסבתא, לסיפוק צרכיהם הינה דבר מקובל, ולא מעט פסקי דין דנו בנושא.

נדירות ביותר הן תביעות בין קרובים אחרים והפסיקה על כך הינה מעטה.