מזונות ילדים בין אב לאם

הבדלים בחיוב מזונות ילדים בין גבר לאישה-בין אב לאם 

את נושא השוויון יש לבחון בהביאנו בחשבון גם המעמד הבלתי שווה בעבודה 

ובהשתכרות של האישה לעומת הגבר?

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

בדיני משפחה, אין שוויון בין גברים לנשים, ונתון זה אינו מהווה הפתעה או חידוש.

מזונות

מי שמכיר, אפילו בצורה שטחית, את דיני המשפחה בישראל יודע כי, המזונות ההכרחיים חלים על האב, והוא צריך לשאת בהם אפילו האישה משתכרת יותר ממנו ואפילו הינה אישה בעלת רכוש רב. המזונות ההכרחיים חלים על האב בצורה אבסולוטית, ואפילו האם היא אישה אמידה, אין אפשרות להשית את המזונות הבסיסיים עליה. שוויון בין האב לאם למעשה חל רק מרגע שילדים מגיעים לגיל 15 שנה.

גט

כך גם לגבי הגט. גבר יכול לסרב ליתן לאישה גט, וקשה לכפות זאת עליו וכתוצאה מכך שהאישה אינה יכולה להתגרש ללא הסכמת הגבר ושיתוף פעולה מצידו – היא נתונה ללחצים ולסחטנות כלכלית מצידו. גבר לעומת זאת פחות נזקק לגט מן האישה ויכול הוא לחיות חיים זוגיים מלאים עם אישה פנויה.

משמורת

עד לאחרונה, ורק בזכות המלצות ועדת שניט, הייתה המשמורת ניתנת לאם כדבר שבשיגרה והאב היה זוכה להסדרי ראיה (במקרה הטוב אם האם לא נלחמה עמו). כיום, השיח הציבורי מדבר ב”אחריות הורית משותפת” ולא במשמורת. אבות רבים זוכים בבתי המשפט להלין את ילדיהם באמצע השבוע כמו גם בסוף השבוע, ונראה כי נושא המשמורת מתכנס לכיוון של שוויון, גם אם חלוקת הזמנים אינה מחצה במחצה.

מוניטין

מנגד, הרעה במצבם של הגברים, חלה לפני מספר שנים כאשר נפסקה ההלכה בדבר נכסי קריירה ומוניטין, כאשר בית המשפט קבע שיש להכליל אותם במסת הרכוש המשותף, ובמקרים מסויימים פסק בית המשפט סכום נוסף שעל הגבר לשלם לאישה אגב האיזון בעת הגירושין. עקרונית הלכה זו חלה על כל המינים אך בפועל היא הרעה מצבם של גברים.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

בשנים האחרונות, נוטה בית המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות ילדים מופחתים בשיעור של 25% מהמזונות שהיה פוסק, כאשר ההורים חולקים במשמורת הילדים.

גברים רבים מתרעמים על כך שהם צריכים לשלם מזונות ילדים אשר נמצאים שווה בשווה (או כמעט) אצלם ואצל האם. יש משהו בטרוניה זו, שכן גם האב צריך מקום מגורים להלין את הילדים כשהם אצלו וגם האב מאכיל אותם, משקה אותם, ומספק את צרכיהם, וככל שהם נמצאים אצלו יותר – כך פוחתת ההוצאה של האישה על הצרכים השוטפים בחלק מהפרמטרים המרכיבים את הוצאות המחיה.

יחד עם זאת, לא ניתן לבדוק את נושא השוויון בין גבר לאישה בנושא מזונות ילדים מבלי להביא בחשבון את העובדה שאין שוויון בין נשים לגברים בשעות העבודה ובהשתכרות הכוללת.

נכון הוא שיש נשים שמשתכרות כמו או אף יותר מאשר גברים ואולם סטטיסטיקות שנערכות מעת לעת, מצביעות על כך שנשים אשר מבצעות את אותה עבודה משתכרות פחות, ועובדתית שנות העבודה שלהן ושעות העבודה שלהן פחותות מאלו של גברים.

מצבן של הנשים בשוק העבודה נובע מכך שנשים יולדות, לוקחות חופשת לידה לאחר הולדת הילד או הילדים, ולעיתים כשהילדים קטנים ועלויות מעונות היום או המטפלות – גבוהות כמעט כמו המשכורת – הן נותרות בבית למספר שנים נוסף, עד אשר היציאה לעבודה תהיה כלכלית.

במצב כזה, כשהן יוצאות לשוק העבודה בגיל מבוגר יותר, עם ניסיון שאינו תואם את גילן, וכשהן עדיין מטופלות בילדים (הגם אם אינם תינוקות) סיכוייהן למצוא משרה הולמת ומתגמלת – קטנים, והן נתפסות כחסרות ניסיון בעבודתן למרות גילן. רווקות שרכשו את אותו מקצוע באותו גיל הגיעו רחוק יותר מבחינת הקריירה.

זאת ועוד, חלק מעבודת הנשים היא חלקית, בעוד שעבודתם של גברים הינה בדרך כלל במשרה מלאה. נשים מטבע הדברים מעוניינות בעבודה שתאפשר להן להגיע לביתן לא יאוחר משעות אחר הצהריים המוקדמות. בשל רצון זה, נשים בדרך כלל משלמות מחיר בגובה השתכרותן. השתכרותן נמוכה יותר בגין אותה עבודה.

נשים הנותרות עם ילדים לטיפולן בעת הגירושין פגיעות יותר כלכלית. משום כך יצירת שוויון מלא בין נשים לגברים בפסיקת מזונות ילדים כאשר האישה הינה המשמורנית – יוצרת עיוות לרעת האישה, זאת מאחר ואם האם הינה המשמורנית, היא זו שיוצאת ברוב הימים מוקדם מעבודתה, היא זו שנאלצת לקחת ימי חופשה כדי לשהות עם הילדים במהלך החופשים והיא זו שמפסידה ימי עבודה (אם אין לה אם שתסייע לה) בגין מחלות של הילדים, טיולי בית ספר ואירועים.

על כן, השוואת הנשיאה בנטל מזונות ילדים בין ההורים אינה הוגנת בנסיבות אלו כאשר האישה משתכרת פחות ועובדת גם פחות שעות, ומטבע הדברים ברוב המקרים הכנסתה נמוכה יותר.

שוויון צריך לראות את התמונה הכוללת, ויש להודות בעובדה כי ברוב המקרים יש פער כלכלי משמעותי לטובת האב. בתשלום המזונות המשולם על ידי האב יש לראות גם פיצוי על כך שהאם היא המטפלת ברוב המקרים בילדים בטיפול יומיומי בהם.

כאשר מדובר באם אמידה המשתכרת יותר מן האב, לבית המשפט יש שיקול דעת בפסיקת המזונות, ונראה כי כיום הנטייה היא להתחשב בנתון זה בפסיקת מזונות.