עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
איך יכול בית המשפט לפסוק מזונות זמניים כאשר לא ראה ראיות, לא שמע הוכחות, והדיון הוא בשלב מקדמי ביותר?
שופט בתוך עמו הוא יושב ומתוך ניסיון החיים וידיעתו השיפוטית יכול הוא לפסוק מזונות זמניים לצורך עזרה ראשונה לילדים.
הלכה ותיקה היא כי דיון במזונות זמניים נערך על ידי בית המשפט לענייני משפחה בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות, טרם הוצגו מסמכים, טרם נחקרו הצדדים ועדיהם, וכל ההתרשמות של בית המשפט מרמת החיים של המשפחה ומהכנסות הצדדים, הינה התרשמות לכאורית בלבד, שיש אפשרות לשנותה עם שמיעת הראיות.
קדם המשפט הראשון במזונות ילדים נערך לאחר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה בסוגיית המזונות ולעיתים לאחר הגשת בקשה בכתב למזונות זמניים, מטעם האם והילדים, ולאחר הגשת תגובה מטעם הנתבע, בדרך כלל האב.
אם כן, עסקינן בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד שיש אפשרות להפריכן ולשנות את התמונה בעיני בית המשפט לחלוטין.
בפסיקת מזונות ילדים או מזונות אישה, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה ואין לו כלים לערוך בירור מקיף ואין לו יכולת להכריע במחלוקת העובדתית ובפערים בין הגרסאות של כל צד וצד.
זוהי מעין עזרה ראשונה עד לבירור התביעה (ע”א 542/68 בן סירה נ. בן סירה, ע”א 637/68 ווהב נ. ווהב, ע”א 342/83 גלוזמן נ. גלוזמן ועוד). בשלב זה, יכול בית המשפט להסתמך על ראיות לכאוריות שעל יסודן יכול בית המשפט לקבוע את רמת החיים שניהלו בני הזוג בעבר וכפועל יותר מקביעה זו יכול הוא לקבוע את שיעור המזונות הזמניים (בר”ע 2923/92 פורת נ. פורת).
בית המשפט צריך להתחשב בצרכים של הקטינים ובאינטרס שלהם לקבל סעד זמני ולאמוד את סכום המזונות הנחוץ ומנגד עליו לאזן החלטה זו באמצעות התחשבות בפגיעה האפשרית בנתבע, האב, שיכולה לנבוע מסכום מזונות זמניים שאינו ריאלי ואינו תואם את יכולת האב ואת רמת החיים שהייתה נהוגה (בן סירה שלעיל).
ומה קורה כאשר בשלב זה לא מוגשות ראיות כלשהן ולא מוצגים מסמכים הנוגעים לצרכיהם של הילדים ובית המשפט לענייני משפחה בכל זאת נזקק וצריך לפסוק את מזונותיהם על מנת שלא ירעבו ללחם ולא יהיו תלויים ברצונו הטוב של האב.
כאן נכנסת לתמונה הידיעה השיפוטית של בית המשפט, שהרי שופט בתוך עמו הוא יושב ויש לו גם יכולת וגם סמכות להעריך את צרכי הקטינים ועל פי הערכתו לפסוק את מזונות הקטינים (ע”א 92/85 שגב נ. שגב).
אמנם, בית המשפט יכול למחוק את התביעה בטענה כי לא הוצגו כל ראיות, אך נוכח העובדה כי הדבר יכול לפגוע בקטינים, אין הוא נוהג לעשות כן, למרות שתביעת אם למזונות קטינים מצריכה הוכחה ככל תביעה אזרחית, ועל התובע לצרף ראיותיו לכתב התביעה ככל שניתן ולפרט את המסמכים הרלוונטיים לתובענה העומדים לרשותו ע”א 1/69 סבן נ. סבן שם נאמר: “… אינני שולל את האפשרות, כי במקרה אחר תדחה תביעה רק בשל אי הוכחה נאותה ומדויקת של הצרכים וההוצאות. אין כל הצדקה לכך שביהמ”ש יחויב לעסוק בהשערות, בהנחות ובניחושים כשמדובר על תביעה כספית אשר אותה חייבים להוכיח כיאות, ותביעת מזונות איננה שונה מבחינה זו מכל תביעה אחרת”.
על פי ההלכה הפסוקה, הסכום המינימלי לצרכיו של הקטין אינו מצריך ראיה ובית המשפט מוסמך לפוסקו אף בלא שהוצגה לו ראשית ראיה ו/או אסמכתא כלשהיא. סכום זה עומד כיום על 1,350 ₪ לערך והוא משתנה מעת לעת.
כאשר ישנם מספר ילדים במשפחה, אין להעריך את צרכי הילדים במכפלה של סכום זה
אלא על בית המשפט לפסוק סכום נמוך יותר ככל שמספר הילדים הולך וגדל (ע”א 552/87 ורד נ. ורד) בית המשפט מוסמך לקבוע כי צרכי הילדים מושפעים מרמת החיים שניהלה המשפחה ועליה ניתן ללמוד מהכנסות כל אחד מההורים (2433/04 צינובוי. נ. צינובוי וכן – בע”מ 5750/03 אוחנה נ. אוחנה).
לסיכום, זה יש להוסיף את מדור הקטינים, כחלק ממזונותיהם, אם וככל שאין דירה בבעלות האם והילדים מתגוררים עם האם בשכר דירה ו/או האם משלמת משכנתא, וכן מחויב האב במחצית חינוך והוצאות רפואיות של הילדים, הוצאות שאינן מכוסות על ידי חוק בריאות ממלכתי ו/או הביטוח המשלים.