מזונות זמניים הם סעד זמני המעניק מענה כלכלי מידי לילדים, ולעיתים גם לבן הזוג החלש כלכלית (בד”כ האישה), במקרים של פרידה או גירושין. מטרת הסעד הזה היא לאפשר לילדים ולבן הזוג להמשיך לשמור על רמת חיים סבירה עד להשלמת ההליכים המשפטיים והכרעה סופית במזונות בתיק העיקרי.
מזונות זמניים ומשמעותם המשפטית
מזונות זמניים מהווים פתרון כלכלי קריטי כאשר ההליכים המשפטיים המתנהלים בין בני הזוג המתגרשים עלולים להימשך זמן רב, ולעיתים אף שנים. ההחלטה על מזונות זמניים מבטיחה שהצדדים הזקוקים לסיוע כלכלי – לרוב הילדים או בן הזוג שלא מחזיק במקורות הכנסה מספקים – יוכלו לשמור על רמת חיים נאותה גם בתקופת הביניים, שבה אין הכנסה קבועה או סיוע כלכלי אחר.
בניגוד למזונות קבועים, שנפסקים לאחר בחינה מעמיקה של הנתונים הפיננסיים והמשפטיים של שני הצדדים, מזונות זמניים הם החלטה ראשונית, המבוססת על המידע הזמין במועד הגשת הבקשה. הם נחשבים ל”סעד חירום” ולכלי שנועד להגן על זכויות הילדים ורווחתם. בניגוד לפסק דין סופי בענייני מזונות, מזונות זמניים הם זמניים בלבד ונמשכים רק עד לסיום ההליך.
*כתבתי כאן בהרחבה על איך יכול בית המשפט לפסוק מזונות זמניים כאשר לא ראה ראיות, לא שמע הוכחות, והדיון הוא בשלב מקדמי ביותר?
כאמור, המזונות הזמניים הם סוג של סעד זמני, אשר נועד להעניק תמיכה זמנית לצד הזקוק לכך, על פי הערכת בית המשפט (ראו: רע”א 2923/92 פורת נ’ פורת, תק-על 92(2) 2934; ע”א 342/83 גלוזמן נ’ גלוזמן, פ”ד לח (4) 105; ע”א 37/68 גינז נ’ גינז (מאירי), פ”ד כב(1) 525).
מטרת המזונות הזמניים היא שמירה על מצב קיים כפי שהיה לפני פרוץ הסכסוך בין בני הזוג, ובייחוד כאשר מדובר במצב שבו קטינים תלויים בתמיכת האב. הפסיקה קובעת כי על האב להתאמץ ככל יכולתו ואף לשקול עבודות פשוטות כדי לפרנס את ילדיו הקטינים. דוגמות לכך ניתן למצוא בע”א 378/80 יצהר נ’ יצהר, פ”ד לה(1) 329; ע”א 364/62 דגני נ’ דגני, פ”ד יז 1989; בר”ע (ת”א) 95/97 כדורי נ’ כדורי (לא פורסם) וכן בתמ”ש (י-) 24051/03 ת’ ק’ נ’ י’ ק’ שניתן על ידי כבוד השופט סגן הנשיא, פיליפ מרכוס.
בתי המשפט מדגישים כי מזונות זמניים הם כלי גמיש, הניתן לשינוי במקרה של שינוי מהותי במצב הכלכלי של הצדדים או בהתאם לצרכים המשתנים של הילדים.
בעידן הנוכחי, פסיקת מזונות זמניים אינה מובנת מאליה כפי שהייתה בעבר. כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, והכנסות ההורים דומות, ובמיוחד אם חלוקת זמני השהות בין ההורים מאוזנת, גם אם לא באופן שווה לחלוטין, קיימת אפשרות ממשית שבית המשפט יחליט שלא לפסוק מזונות זמניים כלל – ואף לא מזונות שוטפים.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
הפרוצדורה לקבלת מזונות זמניים
ההליך לקבלת מזונות זמניים מתחיל בהגשת תביעה מסודרת הכוללת את כל המסמכים והמידע הנדרשים להוכחת הצורך הכלכלי של המבקש, עם בקשה מפורשת למזונות זמניים (לעיתים היא תצורף לתביעת הגירושין העיקרית). על ההורה המבקש לפרט את הכנסותיו והוצאותיו, את הכנסות בן הזוג ואת כלל ההוצאות השוטפות הנדרשות לצורך גידול הילדים.
החוק מאפשר הגשת בקשה למזונות זמניים כבר בשלבים הראשוניים של הליך הגירושין, ולעיתים אף לפני הגשת התביעה הרשמית. כך, למשל, עם פתיחת הליך יישוב הסכסוך – שלב שמתקיים לפני הדיון המשפטי הרשמי – ניתן לבקש מבית המשפט לקבוע תשלומי מזונות זמניים, כדי להבטיח סיוע כלכלי מידי לילדי בני הזוג במקרי הצורך.
שלבים עיקריים בהליך הבקשה למזונות זמניים:
1. הגשת בקשה מסודרת למזונות זמניים – תהליך זה כולל תצהיר המאמת את כל הנתונים הכספיים של הצדדים וכן קבלות ואסמכתאות המעידות על צרכי הילדים, כגון הוצאות חינוך, בריאות, מזון וביגוד.
2. תגובה מצד ההורה הנתבע – הנתבע מקבל הודעה על הבקשה ויכול להגיש את תגובתו, לרבות הצגת ראיות התומכות בטענותיו הכלכליות. על הנתבע להגיש את תגובתו תוך 10 ימים ממועד ההמצאה של הבקשה.
3. החלטת בית המשפט – בית המשפט יכול להחליט במקרים מסוימים על בסיס המסמכים בלבד, במיוחד אם הדחיפות של ההליך מצריכה מתן מענה מהיר לצרכים הכלכליים של הילדים. במקרים אחרים, בית המשפט עשוי לקבוע דיון במעמד הצדדים, בו ייבחנו ראיות, מסמכים, ותצהירים.
ההליך מבוצע בדרך כלל בתוך שבועות ספורים (בהמשך המדריך אתאר את התיקון בחוק שהקל במעט על מגיש הבקשה מבחינת הזמנים), ופסיקת המזונות הזמניים תהיה בתוקף עד להחלטה סופית בענייני המזונות. במקרה של עיכובים או שינויים בלתי צפויים, קיימת אפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה או לעדכון הסכומים שנפסקו.
מה קורה בפועל לאחר הגשת הבקשה?
לאחר הגשת הבקשה למזונות זמניים, מתחילה סדרת פעולות המבוצעת על ידי בית המשפט במטרה לבחון את כל המידע והמסמכים שהוגשו.
- בחינת המסמכים – על השופט לעיין במסמכים שהוגשו, לבדוק את נכונותם ואמינותם, וכן לוודא שהפרטים תואמים את טענות הצדדים. מסמכים חסרים או פרטים לא ברורים עשויים לגרור בקשות להבהרות מצד השופט או עורך הדין של הצדדים.
- קביעת דיון במקרים נדרשים – במקרים שבהם לא ניתן להכריע על בסיס המסמכים בלבד, בית המשפט יקבע דיון שבו יתייצבו שני הצדדים על מנת להציג את טענותיהם. הדיון נועד להבהיר את הצרכים הכלכליים ואת מקורות ההכנסה בפועל של כל אחד מהצדדים, ולוודא שכל המידע זמין לצורך החלטה שקולה.
- החלטה זמנית – על פי רוב, תתקבל החלטה זמנית תוך 30 ימים ממועד הגשת התגובה של הנתבע. החלטה זו נועדה לספק מענה מהיר לצרכים המיידיים של הילדים.
**ייתכנו מספר תרחישים שידרשו מהצדדים להיערך לאפשרויות שונות: כאשר ההורה הנתבע אינו מתייצב לדיון או אינו מגיב במועד שנקבע, עשוי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים על פי הנתונים שהוגשו בידי ההורה המבקש בלבד, מבלי לשמוע את עמדת הצד השני.
לאחר פסק הדין למזונות זמניים, ייתכנו מקרים בהם ההורה שנפסק נגדו הסעד הזמני אינו משלם את הסכום שנקבע. במצבים כאלה, החוק מספק כלים לאכיפת תשלומים, כמו פתיחת תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות.
ההוצאה לפועל מאפשרת להורה הזכאי לנקוט בהליכים שונים, כולל עיקולים, מניעת יציאה מהארץ והגבלות נוספות שמטרתן ללחוץ על ההורה החייב לשלם את המזונות שנפסקו.
קריטריונים לפסיקת מזונות זמניים
בעת קביעת מזונות זמניים, בתי המשפט בוחנים מספר קריטריונים מרכזיים, כאשר לכל קריטריון יש משקל מהותי בהחלטת השופט. אלו הם המרכזיים:
- מצבם הכלכלי של ההורים: בית המשפט בוחן את כל מקורות ההכנסה של שני ההורים. הכנסות אלה כוללות משכורות, השקעות, הכנסות מנכסים וכיוב’. בנוסף, בית המשפט עשוי להתייחס גם לפוטנציאל ההשתכרות העתידי של ההורים, במיוחד כאשר אחד מההורים מציג ירידה זמנית בהכנסות או מצב כלכלי חריג.
- צרכים בסיסיים של הילדים: נדרש להציג מסמך מפורט הכולל את כל ההוצאות החיוניות של הילדים, כולל הוצאות רפואיות, חינוך, מזון וביגוד. בית המשפט מבסס את החלטתו על שמירת רמת החיים הנדרשת לילדים, מתוך הכרה בכך שכל פגיעה בצרכים הבסיסיים עלולה לגרום לטראומה לילדים ולעכב את התפתחותם הרגשית והפיזית.
- יכולת השתכרות פוטנציאלית: לצד בחינת ההכנסות בפועל, בתי המשפט מתייחסים גם ליכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים.
טווח הסכומים של מזונות זמניים
גובה המזונות הזמניים נקבע בהתאם לצרכים הכלכליים של הילדים והיכולות הכלכליות של ההורים. הסכום נע בדרך כלל בטווח שבין 1,200 ל-1,800 ש”ח לכל ילד לחודש, אם כי במקרים מסוימים סכומים אלה עשויים לעלות.
כאמור, ההורים נדרשים להציג את מלוא ההוצאות לצורך קביעת סכום מדויק ומותאם. גובה המזונות הזמניים נקבע מתוך ראייה כוללת ומאוזנת של כל הנתונים, כלבית משפט ניתנת סמכות הערכה כמעט מוחלטת בהתאם לנתונים שמוצגים בפניו ולפי התרשמותו.
החלוקה בהשתתפות ההוצאות בין ההורים עשויה להיות בחלקים שווים, אבל כאשר קיים פער ניכר בהכנסות בין בני הזוג, ייתכן שבית המשפט יקבע השתתפות יחסית בהתאם ליכולת הפיננסית של כל הורה. לדוגמה, 80% מההוצאות החריגות להורה אחד, בעוד ההורה השני יישא ב-20% בלבד. החלטות אלו מותאמות לנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומבוססות על עקרון הוגנות כלכלית שעל בית המשפט להסיק אחרי ששמע את שני הצדדים.
תיקון מספר 9 לתקנות סדר הדין האזרחי לשנת 2012 – מזונות זמניים
תיקון מספר 9 לסעיף 265 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984, נועד לצמצם את פרק הזמן שבין הגשת תביעת מזונות לבין קביעת סכום המזונות בפועל עבור זכאים למזונות אישה או ילדים. תיקון זה מהווה סעד חירום או “SOS”, שמטרתו לספק סיוע מהיר לשמירה על רווחת הזכאים למזונות בפרק זמן קצר ככל האפשר.
בעקבות התיקון, התקצר משך הזמן הנדרש לפסיקת מזונות זמניים, מה ששואף להפוך את ההליך ליעיל יותר. התיקון קובע שעל המבקש להגיש בקשה למזונות זמניים יחד עם הגשת כתב התביעה, ובכך יתאפשר להורים ולילדים לקבל את הסיוע הכלכלי במהירות המקסימלית. על הנתבע להגיש את תגובתו תוך 10 ימים, ובית המשפט נדרש לתת החלטה מוקדם ככל האפשר.
הפעולות יכולות להיעשות כיום במקביל, באופן הבא:
- כתב תביעה למזונות + בקשה למזונות זמניים – בשני כתבי טענות נפרדים אך באותו מעמד
- כתב תגובה בתוך 10 ימים מיום ביצוע המסירה
- כתב הגנה בתוף 15 ימים מיום ביצוע המסירה
בנוסף, התיקון מאפשר לבית המשפט לתת החלטה על סמך המסמכים שהוגשו בלבד, כאשר בית המשפט סבור כי המקרה מצדיק מתן החלטה ללא דיון נוסף. במקרים חריגים בלבד, בהם נדרש דיון נוסף, התיקון קובע כי יש לקבוע מועד לדיון תוך 30 ימים ממועד הגשת התגובה של הנתבע.
דוגמאות מפסיקות שונות בנושא מזונות זמניים
בפסיקה הישראלית ניתן למצוא מספר דוגמאות עוגן לפסיקת מזונות זמניים, המשקפות את הגישות השונות של בתי המשפט ואת הקריטריונים להערכת הסכומים הנפסקים (לא הבאתי כאן את מספרי ההליך, ניתן לפנות אליי במידת הצורך לקבלם):
מקרה 1: דן בבקשה למזונות זמניים עבור שלושה ילדים מתחת לגיל 6. בית המשפט קבע סכום של 6,000 ש”ח, תוך התחשבות בצרכי הילדים וביכולת ההשתכרות של ההורים. עם זאת, צוין כי לא ניתנה התייחסות מספקת לחלוקת זמני השהות בין ההורים, דבר שעשוי היה להשפיע על גובה המזונות.
מקרה 2: ערעור מצד האם על גובה המזונות הזמניים שנפסקו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והדגיש כי אין מקום להתערבות בערכאת הערעור כל עוד לא נמצאה טעות מהותית בהחלטת בית המשפט קמא, במיוחד בנוגע להחלטות מזונות זמניים.
מקרה 3: דן בשאלה האם בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים לילדים ולאישה כאשר קיימת מחלוקת על הסמכות העניינית, והאב טוען שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני. בפסיקה נקבע כי לבית המשפט יש סמכות להוציא צווים זמניים למזונות, גם כאשר סוגיית הסמכות טרם הוכרעה סופית, וזאת במטרה לשמור על רווחת הצדדים וצרכי הילדים בתקופת הביניים. הרחבתי על נושא זה כאן>>
מקרה 5: ערעור נוסף על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנושא מזונות זמניים, שבו בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אך הורה לערכאה קמא לקבוע מועד לדיון נוסף. הדגש במקרה זה היה על הצורך בבחינה מעמיקה של הנתונים הכלכליים של כל אחד מהצדדים.
מקרה 6: כאן נדחתה בקשה למזונות זמניים במסגרת הליך יישוב סכסוך, עקב חוסר תום לב, השמטת מידע ואי-גילוי מסמכים רלוונטיים. בדרך כלל, בתי המשפט נוטים לאשר מזונות זמניים כדי למנוע מחסור אצל הילדים, אך כאן נקבע כי המבקשת נמנעה מהסבר מספק על עיכוב הגשת הבקשה ועמעמה פרטים מהותיים אודות מצבה הכלכלי. בפסק הדין הודגש הצורך בהגשת בקשות בניקיון כפיים והוראות החוק המחייבות. על פסיקה זו כתבתי בהרחבה כאן>>
מקרה 7: בקשה למזונות זמניים עבור שני ילדים מעל גיל 6. במקרה זה, בית המשפט קבע כי בהתחשב בהכנסות ההורים ובחלוקת זמני השהות השווה, אין מקום לפסוק מזונות זמניים. ההחלטה הבליטה את החשיבות של בחינת כלל הנתונים הכלכליים והמשפחתיים לפני קבלת החלטה בנושא.
מקרה 8: המקרה דן בבקשה למזונות זמניים עבור ילד עם מחלוקת לגבי זהות האב. בפסיקה נקבע כי לרוב לא ייפסקו מזונות זמניים לפני השלמת בדיקת האבהות, אך במקרים חריגים בהם האב מתנהג כהורה, ייתכן שבית המשפט יפסוק מזונות זמניים כדי להבטיח תמיכה לילד. לחצו כאן למאמר בו ניתחתי את מקרה זה>>
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
