מוניטין כקניין וכנכס

מוניטין עסקי הינו זכות קניינית והוא מוכרים כנכס. נכס זה הינו בעל שווי כלכלי, אשר ניתן לאומדו בכלים מקובלים. לרוב נהוג, כי רואה חשבון או כלכלן מעריכים את המוניטין, כמו גם את יתר נכסי העסק או החברה.

"הכל מודים שמוניטין הן 'נכס' ". אומר בית המשפט העליון בע"א 550/72 באומל נ. פה"ש חיפה, פ"ד כח (1) 650, אם כי – "נכס בלתי מוחשי…".

גם בע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה – גייגי ואח', פ"ד כט (1) 579) נקבע, כי: "הכל מסכימים שמוניטין… בחזקת קניין המה… הכל מכירים במוניטין עסקי של אדם כחלק מנכסיו".

כאשר נזקק בית המשפט לפרק חברה או נכסי שותפות, הוא מתייחס לנושא המוניטין, כחלק מהנכסים שהינם ברי פירוק ומכירה. בע"א 550/72 באומל, דלעיל נקבע, כי "זוהי זכות קניינית מבין נכסי השותפות", ובע"א 663/87 נתן נ. גרינר שעסק במחלוקת בעניין מוניטין של בית מרקחת, נקבע כי "מוניטין של עסק, הינו נכס השייך לעסק בתור שכזה, ולא לשותף אחד…".

השאלה "מהם מוניטין וכיצד יש לחשבם" אינה פשוטה. קיימות שיטות אחדות לחישוב שווי המוניטין, אולם אף לא אחת מהן מוחזקת כמדע מדויק. המחבר דוד אלקינס בספרו "מיסוי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, מוניטין, ידע" (חושן למשפט, תשנ"ג), מקדיש פרק שלם לנושא המוניטין, מיסוי מוניטין, וההבחנה בינו לבין "עסק חי".

על פי ציטוט מספרו של דוד אלקינס, כבר בשנת 1810, נעשה ניסיון ראשון להגדיר את מונח המוניטין, כפי שעמד עליו בית המשפט האנגלי: "מוניטין שנמכרו אינם אלא ההסתברות שלקוחות ישנים יחזרו למקום הישן".

עם חלוף הזמן הוספו רכיבים, שכולם מצביעים על כוחו של עסק למשוך לקוחות (ראה אלקינס/מיסוי קניין רוחני, שם, עמ' 145-146). על פי ספרו של אלקינס, נתן הלורד דייווי הגדרה שונה למוניטין שהוגדרו על ידו כ"סיכום של הזכויות הנצמחות לקונים מרכישתם את העסק ואת הנכסים המשמשים אותו". הגדרה זו מרחיבה את המושג מוניטין כך שיכלול כל יתרון שיש לעסק הקיים……

מהם נכסי קריירה/מוניטין אישי:

המדובר ב"שוויו" של אדם כבעל מקצוע. עורכי הדין, רואי החשבון, ובעלי המקצועות החופשיים, צריכים להביא בחשבון שביום מן הימים הם עלולים לשלם סכומי כסף לא מבוטלים בגין עצם העובדה שלמדו והתקדמו במהלך חיי הנישואין, ואילו בן הזוג האחר לא השקיע בעצמו ולא פיתח קריירה מכניסה. ויודגש בשנית – אין הכוונה לנכסים מוחשיים כגון כספים, נכסי נדל"ן וכיו"ב אלא לשוויו של האדם כבעל מקצוע, לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי שלו.