פירוק שיתוף – תביעה המוגשת על מנת ליצור תהליך של חלוקת הרכוש השייך לשני בני הזוג הן במקרקעין והן במטלטלין.
פטור מזונות אישה – טענת בעל אשר מיועדת לגרום לכך שבית הדין או בית המשפט ימנעו מלפסוק מזונות לאשה מטעמים המפורטים בדין, אשר ברובם מתבססים על כך שהאישה משתכרת די צורכה או שהיא מורדת או שבגדה בבעלה או שעזבה אותו מטעם לא מוצדק.
מעשה ידייך תחת מזונותייך – טענה שיכול בעל להעלות לצורך הפטרתו מתשלום מזונות לאשתו שתמציתה היא שהשתכרותה מספיקה לה לקיום.
"קלה כנוצה" – די בכך שאישה אשר עזבה את בעלה מעלה טענה שהינה קלה כנוצה שיש בה כדי להצדיק את עזיבתה מחד ואת חיובו לשלם לה מזונות מאידך.
פקיד סעד – עובד סוציאלי שממונה על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה לצורך מתן חוות דעת על משמורת הילדים הרצויה והסדרי ראיה.
ג"פ – ראשי תיבות של גט פיטורין. קלף שנותן הבעל לאשתו, המעידה על סיום הנישואין ונותנת לכך תוקף.
גט בכפייה – בסמכותו של בית הדין הרבני לתת גט בכפייה בניגוד לרצון נותן או מקבל הגט. במסגרת סמכות זו, בית הדין הרבני מוסמך להפעיל סנקציות כנגד המסרב לתת גט, כגון : עיכוב יציאה מן הארץ, מאסר עיכוב רישיון נהיגה ביטול כרטיסי אשראי וכיוצ"ב.
גישור – הליך הגישור מציע דרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים בהסכמה, שבה מגשר, בדרך כלל עורך דין העוסק בדיני משפחה, מסייע לצדדים לנהל משא ומתן ליישוב המחלוקות ביניהם. למגשר אין סמכות לכפות הסכם או תנאים כלשהם על הצדדים. ההשתתפות בגישור הינה בהסכמה, כאשר התקדמותו ותוצאותיו בשליטתם המלאה. המגשר אינו בורר ואינו שופט ואין הוא נותן פסק דין. הוא יכול אך ורק לנסות ולקרב את הצדדים ולנסח הסכם אם הגיעו להבנות בנושאים עקרוניים. כל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל עת מבלי שייגרם לו נזק ולשוב לבית המשפט. כל הדברים הנאמרים והמוחלפים במסגרת הגישור הינם חסויים ואין להציגם בבית המשפט. היתרון של הגישור הוא חסכון בזמן, במשאבים כלכליים ונפשיים, והוא עדיף כאשר לבני הזוג יש ילדים, מאחר וההליך קצר יותר והאמוציות מנותבות לפתרון אופטימלי. בתי המשפט מעודדים את הצדדים להגיע להסכם באמצעות גישור.
צרכים הכרחיים – צרכים המצויים במעגל הראשון של צרכי הילדים, דהיינו צרכים בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר להתקיים, ואלו הם: מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות ורפואה, וקורת גג. אלו הם צרכים אבסולוטיים שעל פיה דין תורה אב מחוייב לספק ללא השתתפות האם.
במעגל השני, מעגל הצרכים העודפים, מחוייב האב רק אם ידו משגת והאם צריכה להשתתף עמו בצרכים אלו, ואין הם מוטלים עליו באופן בלעדי.
הסכם בנושא מזונות – הסכם המאושר על ידי בית המשפט אשר ניתן לאכיפה בלשכת ההוצאה לפועל אם התשלום לא מבוצע בחלקו או במלואו. הסכם מזונות יכול להתייחס למזונות אישה או ילדים.
מזונות אישה – מזונות בהם חב הבעל לאשתו על פי דין תורה, הבעל מתחייב בכתובה בין היתר לזון את אשתו. גם בית הדין וגם בית המשפט פוסקים מזונות אשה על פי הדין העברי.
פסק דין למזונות – החלטה למזונות זמניים וכן פסק דין סופי למזונות ניתנים לאכיפה בהוצאה לפועל, אלא אם נעשית גביה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
