חיפוש

מונחים באות א’ בדיני משפחה גירושין ירושות וצוואות

אישה מורדת – אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה נקראת, על פי ההלכה היהודית, “מורדת“. ואולם אישה שעזבה את בעלה, מחמת אשמתו של הבעל, שיש בו כדי להצדיק את סירובה לחיות עמו- לא תחשב “כמורדת“. מרגע שאישה תוכרז כמורדת, צריכים להתקיים תנאים מקדימים: התראה, הכרזות בפומבי, הפצרת בית הדין באישה שתחזור בה וחלוף תקופה של 12 חודשים. יודגש, כי אישה המסרבת לחיות עם בעלה אינה נחשבת אפוא מורדת רק בשל כך, אלא לאחר שהתקיימו התנאים המוקדמים (בג”צ 206/70 שרגאי ביה”ד הרבני הגדול פ”ד כד(2)487).

איזון משאבים – הדרך בה יחולק הרכוש המשותף בין בני הזוג על פי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל”ג – 1973. החוק חל על בני זוג שנישאו לאחר התאריך 1.1.1974 המהווים את רוב הזוגות כיום, בעוד שאלו שנישאו לפני תחולת החוק הולכים ומתמעטים.

החוק קובע כי כל מה שהושג במהלך הנישואין הינו משותף בלא כל קשר לדרך בה הוא רשום. יחד עם זאת רכוש או כספים שהושגו אף במהלך הנישואין מירושה של אחד מבני הזוג או כתוצאה מנזק גוף (תאונת דרכים למשל או תאונת עבודה) אינו בר איזון כלומר שייך לבן הזוג שזכאי לו ואינו מחולק בין הצדדים.

חוק יחסי ממון מחיל משטר רכושי נדחה, כלומר משטר הדוחה את פקיעת השיתוף וחלוקת רכושם של בני הזוג באחד משני מקרים: פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות.

יחד עם זאת בן זוג המסרב להתגרש לא יוכל לסרב לאזן את המשאבים נוכח תיקון שהתקבל לחוק יחסי ממון המקורי, אשר קובע איזון בחלוף תשעה חודשים כך או כך, דהיינו, שגם מי שמסרב להתגרש ולאזן משאבים יוכל לעשות זאת רק לפרק זמן מוגבל ואזי איזון המשאבים יצא לפועל כך או כך.

אישור הסכם גירושין – זהו הליך המתקיים בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, לצורך מתן תוקף להסכם גירושין שאליו הגיעו בני הזוג בהסכמה.

זהו  הליך שבו ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין של בני זוג, על  ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

האישור ניתן רק לאחר בחינה יסודית של הוראות ההסכם על ידי השופט או הדיין, שמא הן מקפחות את אחד מבני הזוג או את הילדים ובמיוחד נבדק קיפוח ושמירת האינטרסים של הילדים, ולאחר בדיקה שההסכם הובן על ידי בני הזוג.

בית המשפט יכול גם לסרב לאשר הסכם גירושין כולו או חלקו וכן רשאי הוא להתנות את מתן פסק הדין בשינוי הוראות ההסכם או חלק מההוראות. תהליך זה נדרש על מנת למנוע עושק, לחץ או כפייה בין בני הזוג, או חמור מכך – קיפוח זכויות ילדיהם וסכנה לפגיעה בהם.

כך למשל בית משפט לא יאשר ויתור על מזונות מצד אם שאינה מתפרנסת ואין לה אמצעים, גם אם היא מוכנה לכך כדי להשיג הסכם גירושין ולהיפרד מבעלה. בית המשפט לא יאפשר “למכור” את הילדים כדי להשיג פתרון.

אחרי שבית המשפט לענייני משפחה מאשר את ההסכם ניתן לפתוח תיק לגירושין בהסכמה בבית הדין הרבני.

אלימות במשפחה – החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, מאפשרים לקבל סעדים שעיקרם הרחקתו של בן הזוג האלים מבית המגורים, הרחקתו ממקום עבודתו של המוטרד, נטילת נשקו של בן הזוג הנחשד בהטרדה, איסור שהייה בקרבת בן הזוג, איסור יצירת קשר וכיוצ”ב.

את הבקשה למתן צו מסוג זה מגישים במעמד צד אחד, והמגיש נחקר במקרים רבים על ידי השופט אשר מנסה לברר האם אכן הייתה כאן אלימות או שמא זוהי טקטיקה בצל הליך הגירושין המיועדת לפגוע בצורה בלתי לגיטימית בצד השני ולהעמיד אותו בנחיתות עובדתית ומשפטית.

במידה וניתן צו – חובה על בית המשפט לזמן את הצדדים לדיון בתוך 7 ימים לכל היותר זאת מאחר והצו האמור פוגע בזכויות של הצד המורחק בטרם נשמע קולו וגרסתו. בלא תלונה שהוגשה במשטרה בית המשפט לא יטה לתת את הצו.

בסמכות בית המשפט, להחליט האם לתת צו הגנה, כלומר הרחקה במעמד צד אחד או לקיים דיון במעמד שני הצדדים.

כאמור, הצו שניתן במעמד צד אחד מחייב קיומו של דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים. מי שהוגשה כנגדו בקשה כאמור צריך להגיש תצהיר תשובה מטעמו עד 48 שעות לפני מועד הדיון ולפרט במסגרת התצהיר את גרסתו לאירועים.

הדיון מתנהל באמצעות חקירת בני הזוג על ידי עורכי דין. בסיום ההליך ניתן פסק דין, ואולם במקרים לא מועטים משכנע בית המשפט את הבעל להתרחק מן הבית לתקופה קצרה לצורך הרגעת הרוחות ולאו דווקא משום אלימות.

אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) – אמנה בינלאומית על פיה המדינות החתומות על האמנה מחויבות לפעול להשבה מהירה של ילד שנלקח שלא כדין ממקום מושבו על ידי אחד מהוריו. האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים היא אמנה שנחתמה בהאג בשנת  1980 ולכן היא קרויה “אמנת האג”.

על פי האמנה, המשמורת על ילד צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע. האמנה אוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת שני הוריו, או אפוטרופסו.

אם הוברח הילד לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף כדי שהדיון על המשמורת יתבצע באותה מדינה. ברוב המקרים נועדה אמנה זו להילחם בתופעה של לקיחת המשמורת בכוח על ידי אחד ההורים אחרי סכסוך או גירושין.

למרות כוונת האמנה, מדינות רבות מנהלות קדם דיון על המשמורת בעת הדיון על השבת הילד למדינה ממנה נחטף, בין השאר בגלל טענות של ההורה ה”חוטף” שהשבת הילד למדינה ממנה נחטף תסכן את הילד.

ישראל אימצה את אמנת האג בשנת 1991 ב”חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ”א-1991″, והגוף האחראי על ביצועה הוא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.

לחובה להחזיר את הילד הנחטף למקום מגוריו המקורי יש מספר חריגים באמנה אשר לעיתים מיושמים על ידי בתי המשפט.

על פי החוק, שאימץ את האמנה, דיון בחטיפה צריך להסתיים בתוך 6 שבועות.

אסורה על בעלה ובועלה –אישה אשר בגדה בבעלה בעודה נשואה לו, נכפה עליה להתגרש מבעלה (אסורה על בעלה), וכן אסורה להינשא למי שהיא בגדה עימו (אסורה על בועלה).

מקובל לרשום בעת דיון על גירושין בין בני זוג כאשר האישה נחשדת ביחסי אישות עם אחר כי הנושא יצריך בירור במידה והאישה תבקש להינשא לבן הזוג עמו בגדה.

המקרה היחיד בו הבעל אינו רשאי לסלוח לאשתו אף הוא מעוניין בכך, הוא המקרה בו האישה קיימה יחסי אישות עם אחר מרצונה משמע זנתה תחת בעלה.

במקרה זה, אסור לבעל להמשיך ולחיות עם אשתו והוא מחוייב לגרשה. אישה אשר זנתה תחת בעלה אסורה הן על הבעל והן על הגבר האחר אסורה על בעלה ועל בועלה” ואין הבעל יכול למחול לה על מעשיה ולהחזיר אותה. מטבע הדברים אישה שזנתה תחת בעלה מפסידה את כתובתה ואף אינה זכאית למזונות מבעלה.

אשת איש שנאנסה ויחסי האישות היו שלא מרצונה אינה אסורה על בעלה אלא אם הוא כהן. אשת איש שנאנסה והבעל אינו כהן הינה מותרת לבעלה ואין היא מאבדת את זכויותיה כאישה (מזונות או כתובה) מאחר והדבר ארע שלא באשמתה ואין לה אחריות  לקורות אותה.

אקטואר – בעל מקצוע זה ממונה ע”י בית המשפט או בית הדין כשצריך לאזן זכויות סוציאליות של הצדדים. חישוב אקטוארי עוסק בקופות גמל, פנסיות, קרנות השתלמות, ימי חופשה ומחלה העומדות לזכות צד, וכל זכות הרשומה באופן אישי על שם כל אחד מבני הזוג. אם עוסקים בגישור הרי שהאקטואר ממונה על ידי המגשר ובהסכמת בני הזוג לזהותו של האקטואר.

בעיקרון, האיזון נעשה למועד בו הזכויות הן נזילות אך בהסכמת שני הצדדים ובמיוחד בהסכמת הצד החזק כלכלית כלומר זה שעומד לשלם  ניתן באמצעות היוון לחלק רעיונית בלבד את הכסף.

האקטואר יחשב במדויק את הערך של הקופות והפנסיות, “יהוון” אותו, כלומר לכמה הסכום שווה נכון להיום, ויכול לתת המלצה לחישוב וקיזוז.

למשל, אפשר ליצור מצב בו, מי שנשאר עם פנסיה גדולה על שמו, יקבל פחות כסף מהתקבולים על מכירת הדירה. כאמור אין אפשרות להכריח את הצד המשלם לבצע היוון, ויכול הוא להתעקש על חלוקת הכספים רק כאשר הם נזילים.

האקטואר הוא מומחה בעל רקע כלכלי, בעיקר בתחום הפנסיוני, אשר תפקידו הינו הגשת חוות דעת לבני הזוג (אם נערך גישור) ולבית המשפט ולבני הזוג גם יחד (אם מתקיים הליך משפטי) ביחס לזכויות שנצברו על ידי בני הזוג ממועד נישואיהם ועד למועד הפירוד או הגירושין, וביחס לנוסחת האיזון של זכויות אלה.

עלות חוות דעת כאמור יכולה לנוע בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפים בהתאם למורכבות הנושא והזכויות הכספיות שיש לברר.

אחריות הורית משותפת  מושג חדש יחסית המתקשר לשיח של הורות שוויונית ושל חלוקת זמנים שווה או כמעט שווה בין ההורים.  משמורת משותפת הינו הסדר בו לשני ההורים הגדרה הורית שווה. כיום הסדר של משמורת משותפת מקובל מאוד בבתי המשפט למשפחה ועולה פעמים רבות גם במסגרת גישור ולא רק בהליך משפטי.

כאשר מדברים באחריות הורית משותפת לא מדובר בהכרח על חלוקת זמני שהות שווה. מקורו של הביטוי הוא בועדת שניט.

בשנים האחרונות, החל תהליך חברתי, משפחתי ואישי מבורך, אשר ברוב המקרים יש לעודד הנובע מצד אחד מרצונם של האבות הגרושים לקחת חלק משמעותי ושווה בגידול ילדם גם לאחר גירושים ומהצד השני שינוי חשיבה ומתן אפשרות לאבות הגרושים לממש את הורותם.

לתהליך זה תרמו רבות מסקנות הביניים של ועדת שניט, שדנה באחריות ההורית לאחר גירושין, אשר פורסמו בשנת 2008. בדו”ח הסופי של ועדת שניט, אשר פורסם בשנת 2012, ממליצה הוועדה לבטל את חזקת הגיל הרך ולא לקבוע הגדרות מפלות בין ההורים, גם כאשר קיים  קונפליקט ביניהם, מאחר שהסדרי משמורת לא סימטריים מנציחים את הקונפליקט, את תחושת הקיפוח של הורה אחד ואת תחושת העליונות של ההורה האחר, בניגוד לטובת הילד.

אחריות הורית משותפת מול משמורת משותפת -שופטי בתי המשפט לענייני משפחה ערים כיום לעובדה שהענקת סטטוס זהה לשני ההורים (לא בהכרח חלוקת זמני שהות שווה), הן תפישתית והן מעשית, ומתוך כך מתן אפשרות לשני ההורים לשמור על קשר הדוק עם ילדיהם אף לאחר הגירושין, היא הדרך הנכונה.

הסדר של משמורת משותפת (או אחריות הורית משותפת), גם באותם מקרים בהם האם מתנגדת לו, נעשה יותר ויותר נפוץ גם בבית המשפט. כיום נפסקות עוד ועוד פסיקות של הגדרה הורית שווה.

הגדרה הורית שווה היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שהורותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית לילדים.

בעקבות פרסום מסקנות הביניים של ועדת שניט (2008), החלה מגמה מבורכת, ההולכת ומתרחבת, בה שופטי בתי המשפט לענייני משפחה אימצו את המסקנות בלא שימתינו למחוקק, וכתבו יותר ויותר פסיקות בהן הגדרות ההורים שוות (משמורת משותפת) או ללא כל הגדרה הורית (אחריות הורית משותפת).

כיום, חזקת הגיל הרך, הלכה למעשה, אינה באה לידי ביטוי בדיונים בבתי המשפט. התהליך בבתי המשפט הוא בכוון אחד בלבד, בחינה של טובת הילד ללא צורך בחזקות, שככל הנראה מתאימות לזמנים קדומים יותר.

אפוטרופסות – בדרך כלל בכל הסדר גירושים ובכל פס”ד של בית המשפט שני ההורים נשארים אפוטרופסים משותפים ושווי זכויות של הילדים. המשמעות היא שבהחלטות משמעותיות אף הורה אינו מוסמך לקבל לבדו וללא היוועצות בצד השני. למשל, לגבי מעבר של מקום המגורים הקבוע של הילד לחו”ל, טיפול רפואי מעבר לשוטף ולדחוף, השתתפות בחוגים ופעילויות שההורה האחר מתנגד אליהם, ואופן עריכת אירועים חשובים כמו בר/בת -המצווה.

גם במשמורת בלעדית של אחד ההורים, וגם במשמורת משותפת, שני ההורים אחראים יחדיו לקבלת החלטות עקרוניות, ובמשותף, בנוגע לילדיהם.

גם אם נקבעת משמורת בלעדית ורק אחד הורים מקבל משמורת, זה אינו מקנה לו את הזכות להיות הקובע הבלעדי בנוגע לילדים ולחייהם. החריג העיקרי לכלל האפוטרופסות המשותפת הינו במקרים הפחות נפוצים שבהם יתרשם בית המשפט כי לאחד ההורים אין מסוגלות הורית לקבלת החלטות חשובות לגבי הילדים (למשל במקרה של התמכרויות, אבחון פסיכיאטרי וכד’). אחרת, שני ההורים יישארו האפטרופסים וההחלטות העיקריות לגבי הילדים יתקבלו במשותף, ואין זה משנה עם מי הילד שוהה יותר או פחות. זוהי ברירת המחדל האוטומטית כמעט.

האפוטרופסות המשותפת קובעת שיש החלטות מסוימות אודות הילד שחייבות להתקבל בהסכמת שני הצדדים, והורה אחד אינו מוסמך לקבלן לבדו (אפילו אם הוא ההורה המשמורן). למשל, בנושא של חינוך. ההחלטה על שינוי זרם החינוך שבו לומדים הילדים מחייבת הסכמה של שני ההורים, כיון ששניהם אפוטרופסים של הילדים. אם אין הסכמה לגבי ההחלטות הללו, יצטרכו הצדדים לפנות שוב לבית המשפט כדי לקבל את הכרעתו בעניין. כך לדוגמא במידה ואחד ההורים חוזר בתשובה, יהיה צורך בהחלטה משותפת או בהכרעה של בית המשפט על מנת לקבוע מהו הזרם החינוכי בו ילמדו הילדים.

אפוטרופוס לדין לקטינים – במקרים של סכסוך קשה בין ההורים, כמו למשל הסתה, ממנה לעיתים בית המשפט “אפוטרופוס לדין” שייצג את האינטרסים של הילדים בדיונים המשפטיים.

אפוטרופוס נוסף לקטין – במקרים בהם ההורים מתקשים לתפקד או בית המשפט מתרשם שהם גורמים נזק לילד בשל אופן ניהול הליך הגירושין שלהם – רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף לענייני הקטין לגוף לרכוש או לשניהם.

באופן עקרוני, אביו ואימו של ילד הם האפוטרופסים הטבעיים עליו. במקרה שאחד ההורים נפטר, ההורה השני הוא האפוטרופוס הטבעי. עם זאת, ביהמ”ש יכול למנות לקטין (ילד עד גיל 18) אפוטרופוס נוסף (מלבד ההורה שנשאר בחיים), שתפקידו לוודא שהילד מקבל את הזכויות שמגיעות לו ע”פ החוק. המינוי יכול להיות באופן כללי או לעניינים שביהמ”ש יקבע, למשל: רק לגוף או רק לרכוש.

כאשר מוגשת לביהמ”ש בקשה למינוי אפוטרופוס נוסף לקטין, יש להוכיח כי יש הכרח במינוי כזה. מגיש הבקשה יכול להיות קרוב משפחה, בעל תפקיד ברשויות הרווחה או גורם אחר שמכיר מקרוב את המשפחה.

מתי ימונה אפוטרופוס נוסף – מינוי אפוטרופוס נוסף לקטין אינו עניין של מה בכך. על ביהמ”ש להשתכנע, כי  מינוי אפוטרופוס נוסף לקטין הוא הכרחי בשל טובת הקטין. ביהמ”ש לא ימנה אפוטרופוס נוסף אלא לאחר שנתן להורה שנשאר בחיים הזדמנות להשמיע את דבריו.

המקרים בהם ביהמ”ש ימנה לקטין אפוטרופוס נוסף הם חריגים. רק כאשר מתקיימות נסיבות כבדות משקל המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף, ביהמ”ש ימנה אפוטרופוס נוסף מלבד ההורה שנשאר בחיים. נסיבות כבדות משקל משמען, כאשר ההורה שנותר בחיים לא מספק לילדו תנאים מינימאליים לקיום בכבוד.

נסיבות מיוחדות אחרות הן, כאשר ההורה מגלה אדישות או אי אכפתיות באשר לחובותיו כהורה, או כאשר הוא לא מסוגל למלא את חובתו כהורה בשל סיבות אובייקטיביות (מחלה קשה, למשל), וברור כי אי אפשר להמשיך ולהשלים עם המצב הקיים, ולקטין יגרם נזק נפשי או פיזי אם לא ימונה לו אפוטרופוס נוסף.

הסיבה לכך, שביהמ”ש לא נוהג כדבר שבשגרה למנות אפוטרופוס נוסף על הקטין היא, שישנה חשיבות רבה מאוד לאוטונומיה של הפרט ולתא המשפחתי, ורק כאשר ישנה סיבה מיוחדת וכבדת משקל שמצדיקה התערבות, ביהמ”ש יתערב ויפגע באוטונומיה.

בנוסף, מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטין פוגע בזכות של ההורה שנשאר בחיים להחזיק בו ולדאוג לצרכיו כפי שהוא רואה אותם, ולכן יש להוכיח כי אכן התקיימו נסיבות מיוחדות.

אבהות ובדיקת אבהות – אבהות היא הצהרה הנדרשת לעיתים מבית המשפט כאשר אם או אב או שניהם מעוניינים בפסק דין הצהרתי בדבר היות אלמוני אביו של קטין/קטינה.

כאשר בני זוג נשואים ונולד ילד או ילדה, אוטומטית יירשם הילד כבנו של האב.

מנגד, כאשר מדובר באנשים שאינם נשואים, ובמידה ובבית היולדות או לאחר מכן בסמיכות בפניה למשרד הפנים – לא נרשם האב כאבי הילוד – יש צורך בהסדרת הנושא.

לעיתים הרשויות בארץ דורשות הצהרת אבהות. לעיתים אם מגישה תביעה לאבהות בסמוך להגשת תביעת מזונות כדי לחייב את האב לרשום את הילד על שמו במשרד הפנים, וכן כדי לחייב אותו בתשלום מזונות ומדור לקטין וכן כדי לנסות ולגרום לכך שייווצר בינו לבין הקטין קשר לרבות הסדרי מפגש קבועים ונתינת יחס הורי.

מנגד קיימות אמהות אשר אינן מכירות בחשיבות הגורם האבהי בחיי הילד ואזי במצב כזה נאלץ אב להגיש תביעת אבהות על מנת שבית המשפט יכיר בילד כבשלו והדבר יירשם ברשויות המוסמכות.

בדיקת אבהות נערכת בארץ אך ורק בצו שיפוטי ואין אפשרות – גם אם כל הנוגעים בדבר מסכימים לכך – לבצע בדיקה פרטית שלא בבית חולים ושלא בצו שיפוטי. כמובן שקיימות אפשרויות של שליחת ד נ א לחו”ל, אך בארץ אין הכרה בכך.

בדיקת אבהות נקבעת באחד מבתי החולים המבצעים זאת, ובמעמד הבדיקה נלקח דם מהאב האם והילוד, והתוצאות מתקבלות כעבור מספר שבועות. הבדיקה קרויה בדיקה לסיווג רקמות.

תוצאות הבדיקה אינן יוצרות את הסטטוס ובית המשפט צריך להכריז על כך ואין די בעצם תוצאות הבדיקה עצמה.

הקביעה כי פלוני הוא אביו של אלמוני מקימה בניהם מערכת שלמה של זכויות וחובות במישור המשפטי. למשל- החובה של האב לשלם מזונות, הזכות של האב לשמירת קשר, זכויות שבדיני ירושה וזכויות אחרות.

אגרות בית משפט ובית הדין- אגרה הינה התשלום המשולם למדינה על מנת להגיש תביעות ולקיים את ההליך המשפטי, בין במהלך הדיונים ובין מחוץ לכותלי בית משפט. האגרה משולמת על ידי התובע. במידה והתיק מסתיים בפשרה טרם קיום הליכים, קמה הזכאות לקבל בחזרה מחצית האגרה ששולמה.

יחד עם זאת, לעיתים אין די באגרה הראשונה ולעיתים גם התובע וגם הנתבע המעוניינים להגיש בקשות במסגרת התיק העיקרי צריכים לשלם אגרה.

בדיני משפחה יש מספר סוגי אגרות, יקרות ויקרות פחות.  בעקרון כל בקשת ביניים כרוכה באגרה של כ- 300 ₪ ואולם בתיק מזונות אין תשלום אגרה בגין בקשות הביניים.

ישנם פערים גדולים בין האגרות בבית הדין הרבני לבין האגרות בבית המשפט לענייני משפחה.

מי שידו אינה משגת יכול לבקש פטור מאגרה והוא צריך לתמוך את בקשתו בראיות שאכן אין לו אמצעים לשאת באגרה.

תוכן עניינים

לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
רוצים להתייעץ?

38 שנות ניסיון כאן למענכם –
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
אביחי צרפתי
קרא עוד
משרד עורכי דין אלינור ליבוביץ הוא מהמובילים במשרדי עורכי הדין בארץ, ניסיון רב השנים, האכפתיות והמקצועיות של עוה"ד ליבוביץ מביא את משרדה למצוינות. כך צריך לנהוג עורך דין, במקצועיות ורגישות ללקוחותיו. ממליץ בחום.
תיקי פראטר
קרא עוד
ממליצה בחום על עו"ד לייבוביץ! עו"ד ותיקה, מנוסה, אכפתית ותמיד זמינה ללקוחות. יש לה רעיונות יצירתיים והיא תמיד חותרת לסיים הליכי גירושין בהסכם לטובת כל הצדדים המעורבים.
הקודם
הבא
לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

38 שנות ניסיון בתחום לשירותכם. לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 38 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דיני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן