מעמדו של יורש פוטנציאלי בפני בית המשפט
לא אחת, מעבירים אנשים קשישים את רכושם, דירה, כספים או כל רכוש אחר, בין אם המדובר בכל הרכוש ובין אם המדובר בחלק מן הרכוש לידי אחד מילדיהם או קרוב משפחה אחר, כגון נכד ,למשל.
כאשר עובדה זו מתגלה – ילדי הקשישה או הקשיש זועמים על המעשה, ורואים בו פגיעה עתידית בירושתם, וגריעה ברורה ממסת העזבון, שאמורה להתחלק שווה בשווה בין כל האחים והאחיות, דהיינו בין יורשיו העתידיים של הקשיש.
השאלה היא, האם לבת או בן של הורה מבוגר או הורה חולה, מכוח היותה יורשת או יורש פוטנציאליים של האם או האב, מעמד להגיש תביעה לביטול מתנות שהוענקו בעוד ההורה בחיים בעילה של השפעה בלתי הוגנת שהופעלה על ההורה מצד מקבל המתנה.
התשובה לכך אינה פשוטה וגם אינה חד משמעית, שכן יש הבדל בין מצב בו ההורה הקשיש או החולה או שאינו כשיר נוצל על ידי “שודד ירושות” תוך שימוש במצבו העגום שכלית וגופנית או שמא ההורה הקשיש בצלילות דעת ובהבנה מלאה החליט להעניק לאחד מילדיו את רכושו בעודו בחייו, שלא באמצעות צוואה אלא באמצעות העברה במתנה וללא תמורה במהלך החיים.
מתנה בחיים
כך למשל יכול הורה לרצות להעניק לילד אחד יותר מהחלק היחסי שלו אם מחלקים את כלל הרכוש לכל הילדים. הורה יכול לרחם על בת שלא נישאה ואין לה בעל או ילדים. הורה יכול לחוס על ילד שהינו נכה ופרנסתו באה לו בקשיים רבים. הורה יכול לרצות להעניק יותר לילד שהשביע את רצונו ומילא את חייו בשמחה. כל עוד הרצון חופשי וללא השפעה בלתי הוגנת וכל עוד קיימת כשירות שכלית מנטלית – אדם יכול לעשות ברכושו ככל העולה על רוחו.
מתנה מרצון או ניצול מצוקה
מנגד – אם נוצלה מצוקה, תלות, קושי שכלי, ירידה קוגנטיבית והופעלה השפעה בלתי הוגנת אגב העברת הרכוש אזי בסמכות בית המשפט לבטל עסקת מתנה שכזו בין אם המדובר בכספים ובין אם המדובר בנכסי מקרקעין – נדלן.
סקירה קצרה של הפסיק
כבר באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, עתרו חמש בנותיו של מר דוד ג’ניני לבית המשפט, במסגרת המרצת פתיחה, בתביעה לבטל הסכם מתנה שנחתם בין אביהם לארבעת אחיהן לגבי מקרקעין . חמש האחיות טענו כי ההסכם הוא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת שהפעילו אחינן על האב. בהמרצת פתיחה ‘ (ת”א) 4692/74 גניני נ’ סלמאן פ”מ תשל”ד (3) 346 נקבע כי: “לדעתי לא יכולה הבקשה הזו לעמוד מבחינת הפרוצדורה, ברור בעליל כי בשעת הגשת הבקשה ואפילו היום, אין עוד למי מהמבקשות שום זכות תביעה. האב לא העביר ולא הושפע להעביר רכושה של מי מהמבקשות. המבקשות והמשיבים כאחד עשויים להיות יורשים של האיש לאחר 120 שנה. עדיין לא הגענו ל-120 ואין הם יורשים”.
על אף שקל יותר לברר את טיב ההשפעה הזאת כשהאב עודו חי, מאשר לבחון זאת רטרואקטיבית בתביעה שתוגש בוודאי לאחר מותו, בית המשפט דחה את התביעה על הסף, בקובעו כי לבנות אין מעמד לתבוע כ”יורשות פוטנציאליות”, כל עוד האב יכול לערוך צוואה כאוות נפשו.
השינוי בגישתו של בית המשפט ברבות הימים
עם השנים התרככו הדרישות, ובתי המשפט החלו להכיר במעמדם של יורשים פוטנציאליים להצטרף כצדדים להליכים המתקיימים בבית המשפט בעניין הוריהם, במקרים שבהם ההורה כבר הוכרז כחסוי, ולכן קיימת רמה גבוהה של ודאות כי לא יוכל לשנות את הוראות ההורשה, ולכן היורשים הפוטנציאליים אכן יהפכו בעתיד ליורשים בפועל.
דוגמה נוספת לאינטרסים של יורשים פוטנציאליים, שאינם מוגנים על-ידי האפוטרופוס שמונה למוריש, מצאנו בהליך במסגרתו גילו בנותיו של קשיש חסוי כי מאחורי גבן וללא ידיעתן התנהלה תביעה שהגישה נגדו אשתו השנייה. האפוטרופוס שמונה לו הגיע עם האישה השנייה להסכם פשרה, לפיו היא תקבל את מחצית דירתו.
הבנות עתרו לבית המשפט נגד הסכם הפשרה, בטענה כי היה על האישה השנייה ו/או על האפוטרופוס לערב אותן בתביעה, באשר לתוצאותיה יש השלכות ישירות על היקף העיזבון שירשו מאביהן בעתיד, ואשר לאור הסכם הפשרה, נגרעה ממנו מחצית הדירה.
בית המשפט קיבל את טענת הבנות וקבע גם הפעם כי לאור מצבו של הקשיש, סיכוייהן של הבנות להפוך בעתיד מ”יורשות פוטנציאליות” ליורשות בפועל הם גבוהים ביותר, ולכן יש לתת להן זכות עמידה בתביעות שיש להן פוטנציאל לפגוע בזכויות הירושה שלהן.
המשמעות היא שכאשר אדם מוכרז כחסוי, בהחלט ניתן ומומלץ ליורשים הפוטנציאליים שלו לעמוד על זכויותיהם המשפטיות להגן על ירושתם העתידית.
האם אפשר לבטל צוואה של הורה שלא על ידי ההורה עצמו ובעודו בחיים
בע”מ 2035-13 פלוני נ’ חסויה ואח’ נקבע על ידי כב’ השופט נ. הנדל כי אין אפשרות על פי דין לדון בתוקף צוואת אדם בעודו בחיים, קביעה הנגזרת ממהות מוסד הצוואה וממדיניות משפטית ראויה.
נקבע כי אין ליורשים אינטרס הסתמכות ראוי להגנה בעוד המוריש בחיים. שם עתר יורש פוטנציאלי לביטול צוואת אדם כאשר הוא עוד בחייו ודרישתו נדחתה לחלוטין.
בתמ”ש 35565-09-22 ש. נ’ ה. ואח’ עתרה בת לביטול הענקת כספים שנתנה אמה, כאשר אפילו לא צירפה את האם כצד להליך, ותביעתה נמחקה על הסף. שם נקבע כי מדובר בתביעה לב
יטול פעולות ברכוש האם בקניינה הבלעדי בעודה בחיים, תוך כשירות קוגניטיבית מלאה והבהרה כי זה רצונה הבלעדי; לתובעת כיורשת פוטנציאלית אין כל זכות עמידה או זיקה משפטית לרכושה של האם בחייה; המדובר למעשה בהליך “קדם עיזבון” אלא שלא ניתן ליצור זכאות בעיזבון במועד מוקדם יותר מפטירת המצווה. גם אם נניח שטענת התובעת כיורשת פוטנציאלית נכונה, אין הדבר מקנה לה את הזכות למנוע כל פעולה בקניינה ורכושה הבלעדי של האם; התובעת מתייחסת לקניינה ורכושה הבלעדי של האם כאילו היה שלה חרף עמדתה הברורה של האם
בת”א (מחוזי י-ם) 48446-06-13 עו”ד רפאל מכתבי נ’ דינה שרוני, סולקה על הסף תביעה של יורש פוטנציאלי על פי צוואת המורישה, נגד בתה של המורישה והמורישה עצמה, להצהיר על כי עסקת מכר ללא תמורה שבוצעה בין המורישה לבת – בטלה, ונקבע: “לתובע דנן – שלכל היותר יוכל להיות מוגדר לאחר פטירת הנתבעת 2 כ”יורש” – אין כל אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, המקנה לו זכות לתבוע את שהוא תובע עתה. מכאן שיש לסלק על הסף את שנותר מן התביעה הנוכחית”.
התובע שם הגיש ערעור על פסק הדין, אך לא עמד על הערעור ובכך קיבל את המלצת בימ”ש (כב’ השופט י. עמית, ע”א 184/15 פלוני נ’ פלונית שלא לעמוד על הערעור, בנמקו: במצב של מתנה בחיים, קיימת בעיה של “זכות עמידה”, גם אילו המבקש היה בנה הביולוגי של החסויה. ככלל, בסיטואציות מעין אלה דומה כי הדרך הראויה לילך בה היא לאחר 120 תקיפת הצוואות, וככל שהצוואות יבוטלו והמבקש יוחזר למעמדו כיורש, אזי, ככזה, יתאפשר לו לתבוע בשם העיזבון לגבי היקף העיזבון. עזבון רשאי כמובן לתבוע ביטול מתנה שניתנה על ידי המצווה”.
בבר”ע (חי) 657/06 ברוכאל נ’ אלשייך נדונה שאלת זכותו של ‘יורש פוטנציאלי’ להצטרף כצד מעוניין לתביעה הנוגעת לרכושו של המוריש בטרם מותו. צויין כי “לכאורה, היורש הפוטנציאלי נעדר כל זכות עמידה בכל הנוגע לרכוש שהוא עתיד לרשת, בין אם על פי צוואה קיימת ובין אם על פי דיני הירושה, שכן זכותו בירושה מתגבשת רק עם מותו של המוריש ואין הדין הישראלי מכיר בזכויות היורש הפוטנציאלי בנכסיו של המוריש בחייו”.
ככלל, ראוי שלא לשלול את זכות העמידה של ‘היורש הפוטנציאלי’ העלול להיפגע על ידי פסק הדין באותם מקרים בהם ירושתו העתידית של אותו יורש מוטלת בספק ממשי. תחולתו של אותו ספק, אם ניתן להניח בסבירות גבוה מאוד כי זכויות הירושה העתידיות של ‘היורש הפוטנציאלי’ יתממשו ויתגבשו עם פטירת המוריש.
חסוי או אשל”א שהעניק מתנה או הכין צוואה בהיותו בלתי כשיר
יצויין כי ככל שמצבו של הקשיש/ה גרוע יותר ובמיוחד אם עסקינן בחסוי (אשל”א במינוח החדש) הרי שהסיכויים גבוהים יותר לאפשר התערבות גורם חיצוני שיבחן האם מעשיו של הקשיש הגורעים מרכושו בחיים הינם רצוניים.
התנגדות לצוואה הינה נושא שונה לחלוטין שכן זו עוסקת בהתנגדות למסמך צוואה לאחר הפטירה ולא להעניקה שמבוצעת במהלך החיים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
