מה מחפשים בירושה היגיון ומוסר או כיבוד רצון המת?

האם יכול הזמר סטינג להוריש את הונו, הנאמד בסך של 306 מיליון דולר למי שהוא רוצה ולנשל את ילדיו מהירושה?

מה מחפשים בצוואה הגיון ומוסר או כיבוד רצון המת?

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

בסוף יוני 2014, פורסמה בעיתונות העולמית הידיעה לפיה החליט הזמר שלא להוריש מאומה לילדיו בצוואתו על מנת לגרום להם למוטיבציה לעבוד ולהתפרנס בזכות עצמם. לדברי מידע שפורסם, הזמר המצליח מצטרף למועדון העשירים מאוד, שמאמינים שהעברת עושר גדול מאוד, במתנה או באמצעות ירושה לילדיהם עלול לגרום יותר נזק מתועלת, ולכן עליהם להתאמץ ולעבוד בכדי להרוויח את כספם.

ששת ילדיו של סטינג (בגילאים 18-37) כבר יודעים, ככל הנראה, שאביהם העשיר עד מאד אינו מתכוון להעניק להם כספים ומבינים כי יאלצו לעבוד אם ירצו לחיות חיי רווחה.

איך מתייחסים החוק והפסיקה בארץ להורה המנשל את ילדיו ו/או חלקם מירושתו?

האם חוק הירושה מאפשר זאת, והאם הפסיקה של בתי המשפט מקבלת גישה זו של הורה המעדיף – בניגוד לכל הגיון לנשל את הילדים מן הירושה ולתרום את כל כספי הירושה לצדקה או להעניקם לזרים או להעניקם לקרובי משפחה רחוקים יותר?

לא כל המיליארדרים והמיליונרים בעולם מחויבים לצדקה ולמעשים טובים. חלקם הגדול יעדיף לבזבז את הכסף שלהם על מכוניות מפוארות, מטוסים ויאכטות בתי מידות רחבי ידיים, מסעדות ומלונות יוקרה. יש גם אחרים מעוניינים לתרום את כספם לפני או אחרי פטירתם.

הבעיה היא שלא כולם צפויים להרוויח מנדיבות הוריהם העשירים. איש העסקים וורן באפט, המשקיע העשיר והנדבן הידוע התחייב לחלק 99% מהונו במהלך חייו ולאחר מותו. הוא התחיל בכך שהבטיח להעביר 83% מההון לעמותת ביל ומלינדה גייטס. במכתב לעמותת גייטס הביע דעה רווחת בקרב התורמים: “אני רוצה להשאיר לילדים שלי מספיק כך שירגישו שיוכלו לעשות כל דבר, אך לא יותר מדי כך שירגישו שהם לא צריכים לעשות דבר”. משמע המדובר באקט חינוכי.

כך גם פייר אומידייר, מייסד eBay אשר מאז הפך למיליארדר בגיל 31, מייסד eBay הפך זאת למשימת חייו לתרום את מרבית הונו לאנשים שמזלם לא שפר עליהם, ולא  לילדיו דווקא ומפנה את הונו למלחמה בסחר בבני אדם ברחבי העולם.

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר הוא נדבן נלהב שתרם מיליונים לאוניברסיטת ג’ון הופקינס, עמותת קרנג’י ולעוד אלפי עמותות ללא מטרת רווח. במכתב שצורף להתחייבותו לתרום את כספו, כתב בלומברג “כמעט כל ההון שלי ייתרם בשנים הקרובות או שיועבר לעמותה שלי”. יש חשש שמא בנותיו לא תקבלה כמעט מאומה.

כוכב הרוק ג’ין סימונס, הבסיסט של להקת קיס הפופולרית ביותר, הוא מיליונר בכוחות עצמו לאחר שהקים את הלהקה שהוציאה 28 אלבומי זהב. סימונס מעוניין ששני ילדיו – יעברו תהליך דומה. “במונחים של ירושה הם יהיו מסודרים, אבל הם לעולם לא יתעשרו מהכסף שלי. מכיוון שבכל שנה הם יהיו חייבים לצאת מהמיטה וללכת לעבוד”, אמר בראיון שהעניק לפני מספר שנים כך ש-300 מיליון הדולר של סימונס כנראה יעברו למקום אחר לאחר מותו ורק מעט מכך לילדיו.

ומהי הגישה בארץ למוריש אשר מדיר את ילדיו ו/או את בני משפחתו מהונו בצוואה שהותיר, בין אם רב ובין אם מועט?

עיקרון העל המנחה במשפטי צוואות הוא כיבוד רצון המצווה. לעניין זה יפים דבריו של כב’ השופט מ. חשין בע”א 1212/91 קרן לב”י נ’ פליציה בינשטוק, פ”ד מח(3) 705, שם נקבע כי: “הכלל הגדול הוא, ששומה עלינו – החיים – לכבד את רצונו של המת, ומחובתנו לעשות כמיטב יכולתנו, כדי ליתן תוקף לכוונתו כפי שזו באה לידי ביטוי בצוואתו. בסוף – כל – הסופות, המת לא הזיק לאיש – הוא לא ציווה אלא את רכושו – ולכאורה אין טעם שלא נכבד את רצונו באשר לחלוקת נכסיו אחרי מותו. והנה, למרות כלל גדול וחשוב זה באשר לכיבוד רצונו של המת – והוא – בריח התיכון במשפט הצוואות – באים אנו – החיים, וכמו מבטלים אנו את רצונו”.

החובה והצורך לכבד את רצון המת ולקיים את הצוואה, הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המעוגנת בכבודו של האדם (ראה דברי כב’ הנשיא א’ ברק בע”א 1900/96 איזבל טלמצ’יו נ’ האפוטרופוס הכללי, פ”ד נג(2) 817).

החירות של כל אדם לצוות ולהורות מה ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו קיבלה מעמד של זכות חוקתית בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. וראה לעניין זה גם את רע”א 5103/95 טובה דשת נ’ שלום אליהו, פ”ד נג(3) 97.

ילדים שנושלו מצוואת אביהם יכולים להסתמך על סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 קובע כי צוואהשנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה – בטלה“.

המועד הרלוונטי לשאלת כשירותו של אדם לצוות הינו מועד עריכת הצוואה ועל כן צוואה שנערכה במועד בו המנוח היה כשיר לצוות תהא תקפה גם אם מצבו היה שונה לפני עריכת הצוואה או לאחר מכן. ע”א 851/79, 160/80 בנדל נ’ בנדל פ”ד לה (3), 101.

יחד עם זאת במידה והמנוח היה כשיר לצוות ובית המשפט משתכנע כי לא הייתה כל לקות בתפיסה שלו – בית המשפט לא יבחן את הגיון הצוואה או את המוסריות שלה. מה שיקבע הוא היכולת הקוגניטיבית של המצווה ולא תוכן צוואתו גם אם הוא מקפח קרובי משפחה ואפילו ילדים כולם או מקצתם שלא בצדק ועל פי תפיסת עולם מעוותת.

הטענה בדבר חוסר סבירות הוראות הצוואה, אינה טענה שיכולה לסייע למתנגד רק משום חוסר ההגיון שבצוואה. טענה של ילד או ילדים שנושלו מעזבון אביהם אינה יכולה להתקבל אם לא יוכלו להצביע על פגם בכושרו של המצווה או על השפעה בלתי הוגנת המתבטאת בתלות.

לא-אחת עדים אנו לצוואות המעדיפות חלק מהיורשים הטבעיים מקרב המשפחה על-פני האחרים או שמנשלות את כל קרובי המשפחה כולם ומורישות את הכסף לצדקה.

לא מתפקידו של בית המשפט לבוא ולבחון צדקתן של העדפות אלה. אם בית משפט יעשה כן הרי שיחטא לעקרון היסוד שבמשפט הצוואות, עיקרון ראשון ו”נעלה בין נעלים” – מצווה לקיים דברי המת.        ע”א 1099/90 שילה שרוני ואח’ נ’ שאול שרוני, פ”ד מז(4) 785; ע”א 1212/91 קרן לב”י ואח’ נ’ בינשטוק ואח’, פ”ד מח(3) 705.

אין בעובדה שאחד הוא היורש היחיד על פי צוואה, כאשר יש למנוח עוד קרובים, כדי ליצור הנחה עובדתית שהוא השפיע השפעה בלתי הוגנת על המצווה במטרה שינחיל לו את נכסיו. בית-המשפט מצווה לבחון, ככל שהראיות המוצגות בפניו מאפשרות לו לעשות כן, מה טיבה האמיתי של אותה צוואה, כיצד באה לעולם והאם היא תוצר של רצון חופשי ואמיתי של המנוח .

טיעון בדבר אי סבירות הצוואה, לא יתקבל בבית המשפט כשלעצמו שכן הוא חותר תחת עקרון “כיבוד רצון המצווה” ועקרון “החופש לצוות“. עיקרון העל  של כיבוד רצון המצווה “כופה” את קבלת רצונו כמות שהוא מבלי לעשות מקצה שיפורים או למתוח ביקורת על סבירות רצונו, שכן גם אם הצוואה לא נראית סבירה בעיני מי מהצדדים הרי שחזקה שהיא משקפת את רצון המנוח ואין להחליף את רצון המנוח ברצונם של המתנגדים והגיונם האישי שלהם.  והכל בתנאי שאין פגם בכושר לצוות ובתנאי שהמנוח לא היה נתון ללחצים, לכפיה ולהשפעה בלתי הוגנת.

בע”א 1212/91 הנ”ל נדונה סוגיה זו ושם צוין: “סבורני כי דין אחד לכל המקרים שבהם משקפת הצוואה את מטענו הרגשי, הערכי והשכלי של המצווה, ואין מקום להחליף את הרצון המעוות שלו ברצונו של האדם הסביר באותן נסיבות. עיוות ברצון אינו שולל את היות הרצון המעוות רצונו האמיתי של המצווה. שאם לא כן דוחקים אנו לתוך סד “הנורמאליות”, כהשקפתנו שלנו, את מי שחי את חייו תוך חריגה ממסגרת זו, ובכך מעוותים אנו את הרצון האמיתי של המצווה”.

לעניין זה ראה גם דברי כב’ הש’ ברק בע”א 851/79 בנדל נ’ בנדל, פ”ד לה (3) 101, “אין לנו עניין כאן לא בתבונה ובסבירות של מעשי המנוח אף לא במידת ההומאניות שבהם. השאלה היחידה, הניצבת לפנינו, היא, אם יש בהתנהגותו הכוללת של המנוח בשעת החתימה על הצוואה כדי להצביע על כך כי הוא ידע להבחין בטיבה של צוואה“.

עקרון יסוד הוא במשפט הצוואות – והוא ראשון ונעלה בין נעלים – כי “מצווה לקיים דברי המת. מכירים אנו בזכותו של אדם. ואדם הוא כל אחד מאתנו – לשלוט על חלוקת נכסיו לאחר-מות, וכי על פיו יישק דבר. ראה, למשל ע”א 1182/90 שחם נ’ רוטמן .

בית המשפט מכבד רצונו של אדם בצוואתו, ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח אף אכזרי ככל שיהיה. רצונו של אדם הוא מכבוד האדם (רצונו של אדם כבודו). נשמור על כבוד המת והוא כבוד החי. ואולם זאת נזכור ולא נשכח:  רצון הינו לעולם בן-רוחו של חופש הבחירה.

משמע כל עוד החלטתו של אדם נעשתה כאשר הוא כשיר לפעולה משפטית, וכל עוד לא היה נתון לסחיטה עושק והשפעה בלתי הוגנתצוואתו תקויים, גם אם היא מקפחת את הילדים באופן בלתי הוגן וגם אם אין כל הגיון או הצדקה מוסרית.

ג’ינה ריינהרט, טייקונית מכרות הברזל האוסטרלית. ריינהרט, האישה העשירה ביותר באוסטרליה, מעוניינת לנשל את ילדיה מהירושה. היא עצמה ירשה את החברה וההון מאביה, וילדיה הוזכרו גם כן בעיזבון שלו. אולם ריינהרט נמצאת בעיצומו של סכסוך משפחתי עם ילדיה, ומסמכים שהוגשו לבית המשפט האוסטרלי ונחשפו בתקשורת מצביעים על כך שריינהרט אינה מאמינה ביכולת של ארבעת ילדיה לנהל את ההון המשפחתי ולכן תנשלם מהירושה.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס הוא אחד מהאנשים העשירים ביותר בעולם, אך הוא ואשתו מלינדה אינם מעוניינים לשמור את כספם לעצמם או להורישם לילדיהם. “ידעתי תמיד שאני לא חושב שזה רעיון טוב להעניק לילדים שלי את הכסף. זה לא יהיה טוב לא לילדים שלי ולא לחברה כולה”, הוא אמר לעיתון סאן ב-2010. במקום, הם הקימו ב-1994 את עמותת ביל ומלינדה גייטס, שמנהלת כיום נכסים בשווי של 37 מיליארד דולר. העמותה החלה את תכנית ההתחייבות, במסגרתה עשירים מתחייבים לתרום את כספם לצדקה.

אכן צרות של עשירים.

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן