מה הקשר בין טענת קיזוז לטענת פרעתי במסגרת ההוצאה לפועל

ישראל ודניאלה הם זוג בהליכי גירושין, שההליך ביניהם מצוי בשלב מקדמי אך טרם ניתן פסק דין סופי בעניינם והזוג גם לא הצליח להגיע לעמק השווה באמצעות הסכם גירושין. פסקי דין חלקיים בעניינם של בני הזוג ניתנו לעניין דמי שימוש ראויים ובתובענה כספית.

דניאלה חויבה לשלם לישראל דמי שימוש ראויים בגין השימוש שהיא עושה בדירה המשותפת סכום של 2,000 ₪ לחודש, כאשר מדובר בסכום מופחת המביא בחשבון את תשלום המדור לילדים.

מנגד ישראל חויב לשלם לדניאלה מחצית מהכספים שהיו בבנק ערב הקרע בין בני הזוג, בסך של 550,000 ₪ אשר ישראל משך את כולם ובהליך משפטי חוייב להחזיר מחצית מכך לדניאלה.

ישראל פתח תיק הוצאה לפועל לדניאלה עבור שנתיים בהם היה עליה לשלם לו דמי שימוש אך טרם שילמה. דניאלה הגישה טענת פרעתי, ובמסגרתה טענה טענת קיזוז, כאשר לטענתה הסכום שישראל חוייב להחזיר לה אינו שנוי במחלוקת ולפיכך יכולה היא לקזז מהחוב שהיא חבה כלפיו את החוב שישראל חב כלפיה.

מהי טענת פרעתי?

טענת “פרעתי” מעוגנת בסעיף 19, לחוק ההוצאה לפועל, הקובע כדלהלן:

“(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין או עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו…”

האם יכול חייב להעלות טענת קיזוז כדי שלא לשלם את החוב כולו או מקצתו?

הסמכות לדון בטענת קיזוז במסגרת הליכי “פרעתילא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק. אולם, הלכה פסוקה היא, כי במסגרת טענת “פרעתי” ניתן להוכיח גם טענת קיזוז.

ניתן להעלות טענת קיזוז שאינה שנויה במחלוקת אך לא טענת קיזוז שנויה במחלוקת שאת עובדותיה יש לברר בבית המשפט לענייני משפחה ולא במסגרת ההוצאה לפועל.

יחד עם זאת נקבע בפסיקה כי זכות קיזוז נטענת, השנויה במחלוקת, היא טענה שבירורה חורג מגדר סמכותו של ראש ההוצל”פ הדן בטענת “פרעתי“, ויש לבררה בביהמ”ש המוסמך לכך, ככל עילת תביעה אחרת שיש לחייב כנגד הזוכה (ראה: ע”א 449/83 רב הון נ’ גליקמן, פ”ד לט (3) 250 המ’ 288,283/71  מ’ אמריגליו ובנו בע”מ נ’ נוה פאר יחזקאל בן יצחק בע”מ, פ”ד כה (2) 407  ד’ בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, (מהדורה שישית).

וכך נאמר בע”א (ת”א) 1279/04 כלל חב’ לביטוח בע”מ נ’ פנינה מריאני :

“הרציונאל העומד ביסוד ההתייחסות השונה לסוגי טענת “פרעתי” השונים הוא העדר סמכות לראש ההוצל”פ לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו, באשר תפקידו העיקרי של ראש ההוצל”פ הוא ביצוע פסקי דין וחיובים מוחלטים אחרים, ואין הוא קובע זכויות של בעלי הדין, אלא במקרים מסוימים ומיוחדים”.

עולה אם כן כי דניאלה צדקה בהגישה טענת פרעתי, שכן זכות הקיזוז שלה מבוססת על סכום ברור ושהעובדות בגינו אינן שנויות במחלוקת.

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן