לפתחו של בית המשפט בחיפה בתמ”ש 14264-09-19 הוגשה תביעת מזונות של אב כנגד אם בה הוא עותר לתשלום מזונות שני בנים המצויים במשמורתו כאשר הסדרי המפגש בינם לבין האם מצומצמים.
בית המשפט ניתח את העובדות הרלוונטיות וקבע כי יש לפסוק את מזונות הקטינים, אך בפועל כמו בתיקים רבים אחרים, התוצאה מאכזבת שכן בית המשפט פסק 600 ₪ עבור ילד אחד שכן השני בגיר.
האם קיומו של רכוש או כספים מזומנים העומדים לרשות האב תהיה בעורכיו
האב שומר בנפרד את הכספים שקיבל ממכירת דירת הצדדים ושוכר דירה מרווחת תמורת 3,000 ₪ לחודש . האם כבר רכשה דירה למגוריה אחרי הפירוד והגירושין. מכאן שיש שוויון בין ההורים, ואין כל משמעות לשאלה מה עשה כל אחד מהם בכסף שעמד לרשותו ממכר דירת הצדדים.
החוק לתיקון דיני משפחה מזונות
בהתאם לסעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. בענייננו שני הצדדים יהודים, על פי הדין העברי החל על הצדדים, האב חב במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינים עד גיל 6 באופן אבסולוטי.
הלכה זו לא השתנתה בעקבות בע”מ 919/15. הדין שונה ביחס לפסיקת מזונות ילדים מגיל 6 ואילך לגביהם נקבע כי חלוקת נטל חיוב המזונות תחול על שני ההורים מכוח דין צדקה.
בע”מ 919/15
בהתאם לפסיקה שניתנה בעקבות ההלכה בע”מ 919, מקום בו שוהים הקטינים בני למעלה משש שנים פרקי זמן משמעותיים עם הוריהם, על בית המשפט להידרש לקביעת הממצאים הבאים: צרכי הילד וגובהם (תלוי שהות ואלו שאינם תלויי שהות) לרבות צרכים בגין מדור ואחזקתו; יכולתם הכלכלית של שני ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם והיחסיות ביניהם; חלוקת המשמורת ולמעשה הסדרי השהות.
נתונים אלה יושמו בנוסחה מתמטית שאמורה לתת לערכאה הדיונית קנה מידה. כל זאת בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
בפסיקה קיימת מחלוקת בפסיקה לעניין שימוש בנוסחאות מתמטיות
יודגש כאן, כי קיימת מחלוקת בפסיקה בעניין השימוש בנוסחאות מתמטיות לחישוב דמי המזונות (ראו לעניין זה פסיקה שאיננה מעודדת חישוב מזונות על פי נוסחאות מתמטיות, בע”מ 817/18 פלוני נ’ פלונית; עמ”ש 14612-10-16 (ת”א) פ.ב. נ’ א.ב.; עמ”ש 17309-05-17; עמ”ש 11623-07-17.
מצד אחר, קיימת פסיקה שמעודדת שימוש בנוסחאות. עם זאת חשוב לציין כי הפסיקה אשר מעודדת שימוש בנוסחאות לצורך חישוב המזונות כברירת המחדל, מציינת לפיה ראוי יהיה לסטות מהשימוש בנוסחאות במקרים המתאימים ככל שתימצא לכך הצדקה.
מתי נכונים הדברים? כך לדוגמה במקרי קיצון של פערים גדולים בהכנסות כל אחד מהצדדים או בפערים גדולים בין משך שהיית הקטינים אצל מי מההורים (עמ”ש (חי) 42513-09-14 א.ש. נ’ י.ש. וכך בענייננו.
פערים גדולים בין הכנסות הצדדים או בזמני השהות מצדיקה סטיה מהרעיון של שימוש בנוסחאות.
הנוסחאות הן כלי עזר בלבד, שאין בו כדי לכבול או לאיין את שיקול דעתו של בית המשפט. לאחר הצבת הנתונים על בית המשפט הדן בעניין להפעיל את שיקול דעתו תוך בחינת כלל הנתונים והסתכלות על התא המשפחתי הספציפי. גם ברור שבית המשפט רשאי לסטות מהחלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי.
פוטנציאל השתכרות הוא נקודת מוצא גם לגבר וגם לאשה
בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי חייב במזונות שעיקר חובת המזונות מוטלת על כתפיו, חייב למצות את פוטנציאל השתכרות. על החייב במזונות להתאמץ עד גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו לכל עבודה כדי לזון את מי שהוא חייב במזונותיו ולמלא חובתו כלפי בני משפחתו, כאשר בית המשפט יקבע את המינימום הדרוש לקיומם גם בהעדר ראיה כלשהי על יכולת החייב.
יכולת ההורה אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו, לבין היתר: רכוש, לרבות דירה, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת הדירה, חסכונות, וכן פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע על-פי מקצועו וכישוריו. יכולת של חייב במזונות נקבעת לפי רכוש, כספים פנויים, ופוטנציאל הכנסה
יכולת כלכלית של האב והאם
לאם הכנסה מסודרת הבאה לידי ביטוי על פי תלושי המשכורת שלה.
בנוגע לאב- עיקר המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לעבודתו של האב כעצמאי שכן לאב שני מקורות הכנסה: האחד כשכיר ואשר משתכר בממוצע כ- 2500 ₪ והכנסה כעצמאי.
דו”חות רווח והפסד
דו”חות הרווח וההפסד שהגיש האב יכולים ללמד, כשלעצמם, על שיעורה המלא והמדויק של הכנסתו. מדובר במסמכים בלתי מבוקרים על ידי רשויות המס גם אם נחתמו על ידי רואה חשבון או יועץ מס וגם אם האב היה מצרף הצהרתו לרשויות ולא כך בענייננו.
יש צורך בתוצאה סופית של הרשות. אישור רשויות המס לא הומצא ע”י האב עד שלב הסיכומים בו נמצא כי בשנת 2014 נמצאו ספריו כבלתי קבילים. לפיכך מהימנותו נפגמה והדבר משליך בהחלט על מהימנות טענותיו.
מחוות דעת האקטואר ניתן להתרשם כי טענות האם בעבר להכנסה של האב בסך של כ-20,000 ₪ לא הוכחו. אולם, הוכח כי גובה הכנסת התובע בעבר כשכיר בשנת 2008 עמד על סך כ- 12,000 לפני מסים . הכנסה המוצהרת השתנה בין השנים 2011-2017 כאשר בשנים 2014 ו-2013 האב יוכל להרוויח כ- 10,000 ₪ אך היה לו הסכם שומות ומס הכנסה הוסיף הכנסות.
הזכאות לסיוע משפטי כאינדיקציה ליכולת
קבלת ייצוג ע”י הסיוע המשפטי אינו בהכרח ראיה להכנסה פחותה, הרי הלשכה לסיוע משפטי בודקת הכנסת הפונה לפרק זמן מצומצם עובר לפנייה אליהם לקבלת ייצוג . למותר לציין כי אין בנתון זה כדי לסייע בקביעת פוטנציאל השתכרות.
חיוב האם במזונות ילד אחד בסכום של 600 ש”ח
בנסיבות שנוצרו חויבה האם ב- 600 ₪ לילד אחד. התוצאה מאכזבת שכן אין ספק שלו האם הייתה המשמורנית בית המשפט היה מחייב את האב – לו היה היפוך בזהות המינית – בסכום כפול בדיוק!
אין זה פסק הדין הראשון שבו חויבה אם במזונות ילדיה, ועד היום – המדובר תמיד בסכום מאכזב. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מההתקדמות שהושגה בעקבות בע”מ 919/15 ושינוי בתפיסת השופטים למיניהם.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
