מה המשמעות של רישום נכס ע”ש אחד מבני הזוג לצורך בחינה של הלכת השיתוף ותחולתה על מקרה ספציפי?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
גרשון ודניאלה היו נשואים 13 שנה והיו הורים לילד אחד כבן 6 שנים, כאשר פרץ ביניהם משבר. דירת בני הזוג הייתה רשומה על שם דניאלה זאת מאחר וגרשון שהה בחו”ל במשך 3 חודשים לצורך השתלמות בתחום עבודתו, ובעת רכישת הדירה לא היה בארץ, אך יחד עם זאת היה ברור לשניהם גם יחד כי הדירה היא דירת המשפחה והיא שייכת לצדדים שניהם, למרות הרישום רק על שם דניאלה.
ביום מן הימים החליטה דניאלה כי היא רוצה להתגרש מגרשון וביקשה כי יצא מן הבית. גרשון הסכים להתגרש והסכים לצאת אך דרש כי דניאלה באמצעות בני משפחתה תשלם לו את שווי מחצית הבית, ואולם תגובתה של דניאלה הייתה מפתיעה והיא אמרה לו שהדירה שייכת רק לה, ולראיה – היא רשומה רק על שמה והדבר מצביע על הבעלות. מה האמצעים העומדים בפני גרשון על מנת להשיג את המגיע לו?
גרשון צריך להגיש תובענה לפסק דין הצהרתי בנוגע לבעלות בדירה ולאחר שיזכה בתביעתו לדרוש באמצעות תביעה פירוק שיתוף במקרקעין. איך יתמודד גרשון עם הטענה שלפיה הדירה רשומה רק על שם דניאלה?
רישום נכס כלשהו ע”ש אחד מבני הזוג, כשלעצמו, איננו סותר את חזקת השיתוף ואיננו שולל את קיומה במקרה נתון, אלא, לכל היותר, מהווה עובדה אחת במכלול, שיכול ויש לה הסבר טוב, הסבר שידור בכפיפה אחת עם החלתה של חזקת השיתוף על כל רכושם של בני הזוג. ראה: בג”צ 8928/06, בג”צ 4623/04, בג”צ 8214/07
יותר מזה: פעמים רבות הובעה בפסיקה הדעה, שכל עיקרה של חזקת השיתוף נוצרה ובאה כדי להתגבר על התופעה של רישום נכס על שם אחד מבני הזוג בלבד, ובכך להגשים הלכה למעשה את התכליות העיקריות של חזקת השיתוף:
“ברישום מעיקרו על שם אחד מבני הזוג (בענייננו, המשיב) אין – כשלעצמו כדי לעגן את טענת ההפרדה הרכושית. יש לעובדה זו משקל מסוים; אולם אם יתר העובדות אינן תומכות בטענת ההפרדה הרכושית – דינה להיכשל.
ההלכה הברורה במשפטנו היא, כי עצם רישום הדירה על שם אחד מבני הזוג בלבד אינו מועיל לסתירת חזקת השיתוף – “עובדת רישומה של הדירה כולה על שם הבעל אין בה כדי לגלות כוונה סותרת להנחת השיתוף בדירה, שהרי כל עיקרה של חזקת שיתוף נכסים נוצרה ובאה למקרה כגון דא, שהרכוש המסויים נרשם רק על שם אחד מבני הזוג” (פס”ד הדרי, הנ”ל, שם, בעמ’ 693).
“הלוא חזקת השיתוף בנכסים בין בני-זוג נוצרה משום שעל-פי הקריטריונים הפורמאליים הרכוש היה בבעלות אחד מבני הזוג (בדרך כלל הבעל). … מסקנתי היא אפוא כי כל הרכוש הרשום על שם הבעל נתפס בחזקת השיתוף” (פס”ד דרהם, הנ”ל, שם, בעמ’ ).
“משכך נקבע כי “ברישום מעיקרו על שם אחד מבני הזוג אין – כשלעצמו – כדי לעגן את טענת ההפרדה הרכושית” שהרי כל עיקרה של חזקת שיתוף נכסים נוצרה ובאה למקרה כגון דא, שהרכוש נרשם רק על שם אחד מבני הזוג“ (עמ”ש (ב”ש) 28507-10-10 א’ צ’ נ. א’ מ’, פורסם בנבו).
