מה ההבדלים בין הדין הדתי לדין האזרחי בכל הנוגע למתנות בין בני זוג?

ליאל ורועי היו זוג הנשוי באושר ועושר עד שנפל ביניהם דבר. לרועי הייתה דירה הרשומה על שמו ומצויה בבעלותו מלפני הנישואין שקיבל כמתנה מהוריו. לאחר החתונה החליט הבעל להעביר לאשתו במתנה מחצית מהזכויות בדירה בהעברה ללא תמורה. כעבור 15 שנה הגיעו הנישואים לקיצם, עקב בגידה של האישה בבעל.

לפיכך החליטו בני הזוג להתגרש זה מזו, ועשו ניסיון לגבש ביניהם הסכמות בלי להגיע להליכים משפטיים.

במקביל לניהול מו”מ עם ליאל, רועי פנה ליעוץ משפטי בעניין ונאמר לו כי עליו לרוץ לפתחו של בית הדין הרבני ולפתוח בבית הדין תביעת גירושין כרוכה, ביחד עם בקשה ליישוב סכסוך.

כאשר ליאל פנתה לייעוץ משפטי נאמר לה כי עליה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה כדי שהסמכות תהא לבית המשפט האזרחי ולא לבית הדין הרבני.

אם ההליך יסתיים בהסכם באמצעות גישור אז מה טוב ואם לא עליה לפתוח בתביעות שונות בבית המשפט לענייני משפחה, לרבות מזונות אישה, מזונות ילדים, תביעת רכוש ואיזון משאבים, משמורת והסדרי מפגש.

נשאלת השאלה האם הבעל זכאי להשיב את המתנה לבעלותו בנסיבות המסויימות בהן חיי הנישואין הגיעו אל קיצם??? האם ניתן להסיק על תנאי מכללא, לפיו המתנה תוחזר לנותן המתנה אם חיי הנישואין יגיעו לקיצם?? האם יש לעובדה שחיי הנישואין הסתיימו בשל בגידת האישה משמעות כלשהי?

נראה כי התשובה לשאלה זאת אינה חד משמעית ותהיה שונה בין הדין האזרחי לדין הדתי. זהו אחד המקרים בהם יש משמעות למרוץ הסמכויות ולשאלה מי הגיש את התביעה ולאיזה ערכאה?

חוק המתנה

החוק הקובע את דיני המתנה במערכת המשפטית במדינה הינו חוק המתנה תשכ”ח- 1968.

סעיף 4 לחוק המתנה קובע:

“מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר המתנה או להימנע מלעשותו, נותן המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב, וראשי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו, ואם היה בדבר ענין לציבור- היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו”.

הדין הדתי

בחוק המתנה אין הוראה המחייבת את בית הדין הרבני לפסוק על פיו, ולפיכך יכול בית הדין הרבני לפסוק במסגרת הסמכות המשפטית הנתונה לו דהיינו, לפי המשפט העברי.

בבג”צ 609/92 בעהם נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ”ד מז(3) 288 נפסק בעניין הדומה לסיפורנו כי:

“השאלה שהתעוררה הינה, האם מתנה זו הייתה “סתמית”, כלשון בית הדין, ללא תנאי, או שמתוך אומד דעתם של הצדדים יש להסיק, כי מתנה זו נתן המשיב לעותרת על-תנאי שלא תבגוד בו ושלא תעזבנו. בית הדין הרבני החליט, לפי המשפט העברי, שבנסיבות העניין יש לראות במתנה זו משום מתנה על-תנאי “שאדעתא דלמיפק לא אקני לה” (שעל דעת שתעזוב אותו לא הקנה לה), ומאחר שבני הזוג חייבים להתגרש, בטלה המתנה, ועל האישה להחזיר לבעלה את מחצית הדירה. בפוסקו כך נהג בית הדין הרבני לפי דיני המשפט העברי. בחוק המתנה לא מצויה הוראה, שדיניו מחייבים גם את בית הדין הדתי. בית הדין הרבני פעל אפוא במסגרת הסמכות הנתונה לו ולפי הדין שעליו לפסוק, היינו לפי המשפט העברי”.

לאור האמור נראה כי התשובה לשאלתנו לפי הדין הדתי הינה חיובית. בין הדין הדתי הסיק כי בנסיבות העניין ניתן להסיק על תנאי מכללא וכי המתנה בטלה. מכאן שאישה כמו ליאל, שבגדה בבעלה עשויה להיות מחויבת להחזיר את מחצית הזכויות בדירה, אם העניין ידון בערכאה דתית.

הדין האזרחי

בניגוד לדין הדתי, הדין האזרחי קובע כי במקום שניתנה מתנה בין בני זוג יש לראות את המתנה כמתנה סופית ומוגמרת שאין לבטלה (בהנחה שההקנייה הסתיימה ברישום) אלא אם כן נותן המתנה התנה את המתנה בתנאי מפורש לפיו המתנה תפקע עם פקיעת הנישואין. כל עוד לא הוכח תנאי מפורש לא ניתן להסיק על תנאי מכללא!

ע”א 384/88 זיסרמן נ’ זיסרמן, פ”ד מג(3) 205:

“טיבן של מתנות שהן ניתנות בשעה שקיימות קירבה וחיבה בין המעניק למקבל. ברור איפוא, כי אם המעניק היה צופה מצב של התערערות היחסים, היה דואג להוסיף מנגנון כלשהו, שהיה מבטיח השבת המתנה במצב זה, בין על-ידי תנאי מפסיק בין בדרך אחרת. דבר זה אינו מיוחד ליחסים בין בני-זוג, אלא קיים בכל הסכמי המתנה למיניהם”.

הסקתו של תנאי מפסיק מכללא במתנה בין בני-זוג הייתה הופכת כמעט כל מתנה להדירה, וזאת בניגוד מוחלט לאמור בחוק המתנה, תשכ”ח-1968.

וכך נפסק ב- ע”א 264/77 י’ דרור נ’ ד’ דרור, פ”ד לב(1) .829 

“אם כוונתו היא שבן-זוג בלתי-נאמן מקפח עקב כך, כשיקול בלעדי, את זכותו בנכסים, הרי אין לטענה מעין זו על מה שתסמוך.

נטישת הבית או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני-הזוג ובדרך זו לשים קץ לשיתוף, אך אין נענשים עליהם למפרע על-ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף”

דברים אלה נכונים, בין אם הרכוש הוא משותף מכוח חזקת השיתוף ובין אם בעקבות מתנה, כבמקרה דנן.

 סיכום ומסקנות

הבדלים בפסיקה – בגין אותן עובדות מקרה, מצריכים כל אחד מן הצדדים היוועצות בעורך דין בטרם קבלת החלטה כלשהי בעניין הגשת תביעות גירושין כאשר חיי הנישואין מתערערים, ובמיוחד במקרה כפי המתואר לעיל בגין בגידה.

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן