עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
טלי ומיקי התגרשו זה מזו באמצעות הסכם גירושין כולל ללא מלחמות וללא הליכים משפטיים, ובהסכם הגירושין סוכמו התנאים אודות חלוקת הרכוש, פירוק השיתוף, איזון המשאבים, מזונות הילדים, משמורת והסדרי ראיה ושאר הנושאים החשובים שיש לתת עליהם את הדעת בעת גירושין. עם אישור הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה התגרשו הצדדים בבית הדין הרבני האזורי, והכל ברוח טובה.
מיקי עבד כמנהל זוטר בחברת ביטוח גדולה, ומטבע הדברים היו לו חסכונות באפיקי חיסכון שונים כגון: ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות ועוד.
מאחר וחסכונות אלו נפתחו עוד בתקופה שבה טלי ומיקי היו נשואים זה לזו – מיקי רשם את טלי כמוטבת – ועם הגירושין שכח לשנות את שם המוטב וטלי נותרה המוטבת של מיקי בביטוחים השונים שהמשיך וחסך עם השנים.
שנתיים לאחר הפרידה מטלי הכיר מיקי את אריאלה, רווקה ללא ילדים, התאהב בה, ונישא לה לאחר מספר חודשי הכרות. אריאלה חפצה בילדים ולאחר תקופה קצרה מיקי ואריאלה הצליחו להביא לעולם תאומים, והיו מאושרים בחייהם המשותפים.
האושר לא נמשך זמן רב כאשר התברר שמיקי חולה במחלה סופנית וזמנו קצר. מצבו היה כה גרוע שלא היה כל טעם בטיפולים כימותרפיים או אחרים, והזוג השאיר את התאומים אצל הוריה של אריאלה ונסע לחודש לחו”ל, כמעין טיול פרידה מן החיים, בטרם המצב הבריאותי יחמיר.
עם היוודע דבר מצבו של מיקי הוא פנה לעורך דין וערך צוואה בעדים, ובה הותיר את רכושו בחלקים שווים לכל חמשת ילדיו ונתן הוראה כי כל עוד אריאלה חפצה בכך – תוכל היא להתגורר בדירה המשותפת שרכשו עם הנישואין.
מיקי כלל לא היה מודע או לא זכר – יתכן מפאת מצבו החמור – כי באפיקי החיסכון השונים נתרה אשתו הראשונה ממנה התגרש, כמוטבת יחידה, והוא לא נתן את הדעת על כך כאשר ערך את הצוואה. עורך הדין אשר ערך עבורו את הצוואה וניסח אותה – לא הפנה תשומת ליבו לכך, שהאמור בצוואה אינו גובר על זכויות מוטבים.
עם פטירתו של מיקי, פנו התאומים באמצעות אמם כאפוטרופוס טבעי, לבית המשפט וביקשו פסק דין הצהרתי שעל פיו, הכספים בביטוח החיים ובביטוח המנהלים הינם חלק מעזבון המנוח ולפיכך מתחלקים הכספים, שווה בשווה בין חמש ילדיו ואינם צריכים להיות משולמים לאשתו הראשונה של מיקי.
לטענת התאומים, שנטענה כמובן באמצעות אמם, כוונת המנוח במסמך הצוואה שערך, הייתה כי עזבונו כולל גם ביטוחים וקופות גמל, וכך מתקיים החריג לכלל, כפי שמורה סעיף 147 לחוק הירושה.
חברת הביטוח, סירבה לשלם ליורשים על פי הצוואה את תגמולי הביטוח, בטענה שהמנוח מינה בחייו מוטבים, וללא שקיים צו מבית משפט המורה אחרת, תגמולי הביטוח ישולמו על פי מינוי המוטבים, דהיינו לטלי.
טלי, האישה הראשונה טענה מנגד כי לא מדובר כספים הנכללים בעזבון, ועל כן לגביהם חל הכלל הקבוע בסעיף 147 לחוק הירושה הקובע בזו הלשון: “סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון“, כלומר כי הכספים אינם חלק מהעזבון.
עוד טענה טלי כי סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ”א-1981, רלוונטי לענייננו מאחר והוא קובע כי ניתן לשנות קביעת מוטב, באמצעות הודעה בכתב לחברת הביטוח, בטרם קרות מקרה הביטוח, וכי מיקי לא עשה כן.
טלי הוסיפה וטענה, כי על פי הפסיקה הקיימת, על מנת לבטל את זכותו של מוטב בביטוח חיים, יש להודיע לחברת הביטוח אודות השינוי (בין בהודעה לבטל את מינוי המוטב או לשנות את המינוי, ובין על פי צוואה שהודעה לגביה ניתנה לחברת הביטוח). מיקי לא עשה אף אחד מהשניים.
בית המשפט שדן בנושא קיבל את טענתה של טלי וקבע כי היא הנהנית היחידה מפוליסות בהן נרשמה כמוטבת מטעמו של מיקי המנוח, שכן מיקי יכול היה להודיע לחברת הביטוח על רצונו לשנות את המוטבים או אפילו להתייחס בצוואה לנושא זה ולשלוח את הצוואה לחברת הביטוח, ואזי טלי כבר לא הייתה מוטבת מטעמו של מיקי. משלא עשה כן –אין כספי ביטוח החיים מהווים חלק מן העזבון.
בסופו של יום אמנם חמשת ילדיו של מיקי ירשו אותו, אך היורשת האמיתית והזוכה הגדולה היא דווקא אשתו הראשונה, שכמוטבת של ביטוח החיים, קופות הגמל וכיוצ”ב זכתה היא ב- 600,000 ₪ וזאת למרות הגירושין, רק משום שמיקי לא היה מודע להבדל בין הורשה בצוואה לבין קביעת מוטבים, ואילו עורך הדין שניסח את הצוואה לא היה בקיא בדיני משפחה, ולא היה ער לכל האפשרויות וגם לניגוד אינטרסים בין המשפחה הראשונה של מיקי לבין המשפחה השנייה.
מעט תשומת לב מקצועית הייתה משנה את התמונה לחלוטין ורצונו האמיתי של מיקי היה מתממש.