מהם הסדרי ראיה בין אב לתינוק?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

אם בעבר הנטייה הייתה להחיל את חזקת הגיל הרך, לפיה כמעט אוטומטית ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, כיום חל שינוי משמעותי בתפיסה, וישנם לא מעט מקרים בהם תיקבע משמורת משותפת להורים, גם בנוגע לילדים רכים בשנים.

איך מתייחס בית המשפט להסדרי ראיה בין אב לתינוק?

אין פסיקה חדשה בסוגיה זו והפסיקה הישנה מועטה וככל הנראה כבר אינה רלוונטית. כך או כך אין פסיקה של בית משפט עליון בסוגיה זו היכולה להיות תקדים מחייב.

ההנחה הרווחת כיום היא כי לילד יש צורך בשני הוריו ולכן מכוח עקרון העל של טובת הילד יש לו זכות לקשר עם האב וכפועל יוצא מכך, בלא מעט מקרים נקבעת משמורת משותפת או משמורת לאם אך הסדרי ראיה נרחבים לאב כולל לינה באמצע השבוע ולא רק בסוף שבוע. כיום מעודדים בתי המשפט הורות משותפת ואחריות הורית משותפת.

דפוס התקשרות של תינוק לאמו בגיל הרך

פסיכולוגים יגידו כי בגיל הרך יש דפוס התקשרות מיוחד בין האם לתינוק ועל כן ייטב לתינוק להיות עם האם ולא להיות מנותק ממנה ליותר ממספר שעות לא כל שכן ללילה שלם. יחד עם זאת פסיכולוגיה אינה מדע מדויק וישנם מקרים בהם התינוק גם אם הוא פעוט ורך קשור גם לאב לא פחות.

עם כל הקושי הכרוך בקיומם של הסדרי ראיה בגיל רך ובינקות – חשוב שלא להדיר את האב מזכותו לפגוש בילד וגם להלין אותו אצלו.

יתכן שבפעמים הראשונות הדבר יכביד על האם ויהיה לה קשה להתנתק מן התינוק ויתכן גם שהדבר יהיה כרוך עבורה בכאב לב, אך מנגד אין ספק שילד גם אם הוא תינוק בן מספר חודשים יצא נשכר מהטיפול של האב, וחזקה כי האב יעשה כמיטב יכולתו על מנת לטפל בילדו/ ילדתו הרכים בשנים.

צריך גם לתת קרדיט לאב שאם יבחין שהתינוק מתקשה והוא נזקק לאמו הוא יתקשר אליה ויציע להחזיר אותו מוקדם יותר ולא יתעקש על הישארותו אצלו.

הדברים שונים מעט אם התינוק עדיין יונק ואזי לא ניתן יהיה לנתק אותו ליותר משעות ספורות מהאם וודאי שלא למשך לילה.

דווקא תינוק יכול להסתגל לגירושין של ההורים יותר טוב מאשר בני עשרה שכן מבחינתו הוא גדל לתוך המציאות הזאת בה ההורים אינם יחדיו וכפועל יוצא מכך מקבל אותה ביתר קלות מילד בוגר יותר אשר חווה תא משפחתי וכעת הוא חווה את פירוקו.

אין המלצה אחידה בכל הנוגע לשהות תינוק רך אצל אביו לצורך לינה

בפועל אין כללים נוקשים בעניין זה וכל שופט קובע לפי ראות עיניו. ישנם שופטים שיאפשרו לינה של תינוק אצל אביו גם אם הוא בן מספר חודשים וישנם שופטים אחרים שיגלו נוקשות ויאפשרו לינה רק החל מגיל שנה או מאוחר יותר.

מאחר ואין דעה אחידה בנושא או תקדים מחייב – אזי כל שופט יפסוק לפי השקפת עולמו וניסיונו האישי, וללא הנחיה מגבוה בעניין זה – תיתכנה גם דעות שונות ופסיקות שונות בנושא לינת תינוק אצל האב.

מהו ההסבר של הקשר המיוחד בין תינוק לבין אמו?

התקשרות –Attachment היא קשר ראשוני, ספציפי לאדם אחד, שהוא דמות ההתקשרות העיקרית (בדרך כלל האם), והיא באה לידי ביטוי בצורך של הפעוט לשמור על קרבה פיזית עם דמות זו וכן בחרדה המתעוררת אצלו במידה ומנתקים אותו ממנה.

ההתקשרות מעניקה לתינוק ביטחון לחקור את סביבתו ויוצרת את הבסיס ליחסים בין אישיים. כדי שתיווצר התקשרות בטוחה נדרשת דמות ההתקשרות העיקרית – האם, לרגישות גדולה לאיתותי תינוקה: היענות עקבית לבכי התינוק ולקולות שהוא משמיע, הבעה רגשית כלפיו, נטייה גבוהה להחזיק אותו בידיים, התאמת קצב ההאכלה לקצב האכילה שלו והתאמת קצב החלפת מסרים בינה לבינו באינטראקציה פנים אל פנים.

תיאורית ההתקשרות היא תיאוריה פסיכולוגית התפתחותית, שנהגתה על ידי הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקן, ג'ון בולבי ופותחה על ידי מארי איינסוורת'.

התאוריה עוסקת בקשר המתפתח בין הילד לאמו בשנות החיים הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית. ההנחה המרכזית של התאוריה היא כי קיים צורך מולד ואוניברסלי של תינוקות לפתח מערכת יחסים עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק.

מה נכון עבור תינוק שהוריו התגרשו או נפרדו, הסדרי ראיה ממושכים עם האב כולל לינה או מפגשים קצרים ולעיתים קרובות יותר?

כמו בכל גיל, אין רק דרך אחת נכונה בעניין הסדרי ראיה בין ילד לבין שני הוריו. ההסדר חייב להתאים להורים המסוימים ולתינוק המסוים.

שאלה חשובה היא לצורך קבלת החלטה היא מי טיפל בתינוק עד הפירוד? מה מידת הניסיון של כל הורה בטיפול בתינוק האם הָאֵם מניקה את התינוק אם לאו? האם לתינוק בעיות בריאות או קשיים אחרים? האם התינוק רגיל למטפלים אחדים או רק לאמו?

ברור כי על מנת לפתח, לחזק ולשמור על הקשר הקיים בין פעוט לבין הורה שעזב את הבית, רצוי שהם יפגשו לעיתים קרובות, אפילו לזמן קצר ובלבד שיתראו בתכיפות. מומלץ שהקשר יתקיים בסביבה שהילד רגיל אליה, עד שיחוש ביטחון עם ההורה המוכר לו פחות ואז – הסדרי הראיה יוכלו להיות יותר נרחבים ויכללו גם לינה אצל ההורה הלא משמורן.