מהי תביעה לאיזון משאבים
תביעה לאיזון משאבים היא תביעה לביצוע התחשבנות הדדית באשר לרכוש מכל מין וסוג שהוא שצברו בני הזוג המתגרשים, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. הכוונה היא לרכוש על כל הנגזרות הקיימות, החל מרכוש מוחשי כגון נכסי נדל”ן, דרך זכויות סוציאליות ופנסיוניות שיש לאזן כגון קופות גמל קרנות השתלמות פנסיה ביטוחי מנהלים וכו’ דרך אופציות שהבשילו או אופציות שטרם הבשילו ולרבות איזון שווים של מטבעות וירטואליות, מניות בחברות ושותפות בעסק וכלה ברכוש מכל מין וסוג שהוא יהא אופיו אשר יהא.
בעקרון כל מה שנצבר והושג על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין הינו רכוש משותף, ובמקרים קיצוניים גם ירושות עשויות להיות רכוש משותף, לאחר עשרות רבות של שנות נישואין. אמנם ברגיל ירושות מוחרגות על ידי חוק יחסי ממון בין בני זוג ואולם, ישנם מצבים בהם יקבע שיתוף בירושה, וכבר ניתנו בעניין זה של שיתוף בירושה מספר פסקי דין בודדים שמהווים את החריג לכלל.
הכלל כמובן קובע כי נכסי ירושה וכן רכוש שנצבר טרם הנישואין/הזוגיות וכן פיצויים בגין נזקי גוף – הינם רכוש נפרד.
טול מקרה בו אחד מבני הזוג התייתם ראשון והכניס לפול המשותף את מלוא הרכוש שירש מהוריו, יהא אופיו אשר יהא של רכוש זה, נדל”ן כספים וכיוצ”ב. תקופה קצרה לאחר מכן ירש בן הזוג האחר רכוש, אך החליט שלא לשתף בו את בן הזוג האחר מאחר ופניו היו לגירושים.
סביר יהיה להניח שבית המשפט לא יהיה אדיש לתוצאה כזו, ויבצע איזון אשר יביא בחשבון עובדות אלו מכוח סמכותו הטבועה.
מועד הקרע
יום קרע אינו מועד נוקשה והוא עשוי להיות יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או מועד הפירוד הפיסי, משמע היום שבו אחד הצדדים עזב את הבית. מועד הקרע יכול להיות גם מועד הגירושין עצמם, אם כי סביר יותר להניח שמועד הקרע יהיה זה בו הצדדים חדלו לחיות כזוג על כל המשתמע מכך ולא התקיים ביניהם יותר מאמץ משותף כלשהו.
האם יתכן שצד שיזם את התביעה והגיש אותה יצא נפסד
לא מן הנמנע שצד שהגיש את התביעה יבין כי עשה טעות וכי מתקיימים מצבים בהם עדיף היה לו שלא לעתור לאיזון משאבים. לדוגמא ניקח בני זוג שאחד מהם – האישה לדוגמא – עובדת בשירות המדינה וצובר פנסיה וזכויות סוציאליות נרחבות כמקובל אצל עובדי מדינה ואילו בן הזוג השני, הבעל, עובר ממקום למקום וצובר רק את פנסיית החובה אשר מהווה צבירה קטנה יחסית.
כאשר הצדדים החליטו להתגרש הציעה האישה לבעל כי יוותר על האיזון ביניהם וכי כל אחד יישאר הבעלים של הזכויות שצבר. הבעל אשר נועץ עם עורך דין דחה את הצעת האישה, כאשר ברור לכל כי האישה צברה זכויות העולות במידה משמעותית על הזכויות שצבר הבעל.
כחצי שנה לפני שחיי הנישואין עלו על שרטון באופן סופי, מצא הבעל עבודה בחברת הזנק, כאשר בהסכם העבודה הוקצו לו אופציות. הבעל לא ייחס כל חשיבות להטבה זו, כאשר היה לו ברור שכרגע אין להן לאופציות, כל ערך ובשלב זה המדובר בכסף שהינו “על הקרח”.
כאשר פנה לעורך דין, קיבל הוא כאמור, המלצה חד משמעית לתבוע את האישה בתביעה לאיזון משאבים כאשר בה דרש את חלקו בזכויות הסוציאליות אשר צברה במהלך חיי הנישואין מעצם עבודתה בשירות המדינה. הבעל כאמור לא קיבל את הצעת האישה לוותר על האיזון, ויש הרבה הגיון בעובדה שהבעל דרש לקבל מחצית מהזכויות שצברה האישה, שכן כך גם קובע החוק.
לא חלפו ששה חודשים נוספים, וחברת ההזנק יצאה להנפקה, וכל אחד מן העובדים שגויסו קיבל סכום נכבד, הנובע מהאופציות שהוקצו לו. בסופו של דבר לאחר שהצדדים הופנו לאקטואר שיבצע איזון משאבים התברר כי הזכויות שנצברו לטובת האישה מגיעות כדי 800,000 ₪ אך מימוש האופציות של הבעל הניב לבני הזוג 2.5 מיליון ₪.
באופן בלתי צפוי מצא עצמו הבעל משלם לאשה הרבה יותר ממה שסבר, מאחר ויצא מהנחה כאשר הגיש את התביעה כי לאשה זכויות צבורות רבות העולות בערכן על שלו. הבעל לא יכול היה לנבא את העתיד ולנחש כי האופציות תהיינה שוות בערכן לסכומים העולים על כל הצבירות של האישה במשך חיים שלמים של עבודה בשירות המדינה.
זוהי דוגמא למצב בו התובע הפסיד מעצם הגשת תביעתו. ברוב המקרים הצדדים מודעים לזכויות הצבורות הן שלהם והן של בן/בת הזוג, וברוב המקרים מי שיש לו פחות עומד על זכותו – ובצדק – לאיזון משאבים כולל, שכן הסיכוי שיקבל ולא ישלם כתוצאה מאיזון משאבים– גבוה יותר.
עולה אם כן שאין לשלול את האפשרות שבגמר ההתחשבנות, דווקא הצד שהגיש את התביעה מלכתחילה, הוא שיחויב לשלם לצד האחר סכום כסף, באיזון המשאבים.
בהקשר זה יש להפנות לעמ”ש (מחוזי ת”א) 1229/07 י.ב. נ’ א.ב.; עמ”ש (מחוזי חיפה) 33249-05-15 ז.א. נ’ ז.ל.
תוצאתה של הפרקטיקה האמורה היא, ששני הצדדים הן התובע והן הנתבעת או להיפך, נדרשים לעשות את כל שביכולתם בכדי להעלות את כלל טענותיהם במסגרת הליך איזון משאבים, ובכלל זה לטעון במסגרתו את כלל טענותיהם העשויות להשליך על אותו איזון משאבים.
מהותית יש לראות אפוא את שני הצדדים לתביעת איזון משאבים משום תובעים, חרף שפורמאלית רק אחד הצדדים הוא שהגיש את התביעה והאחר נתבע (תלה”מ (יר’) 24563-05-16 צ.ע. נ’ ר.ב). שהרי בסופו של יום בית המשפט ממנה אקטואר שעורך התחשבנות בין בני הזוג, בין באמצעות היוון ובין באמצעות רישום פסיקתאות על פי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני – וכל אחד מבני הזוג מקבל ו/או יקבל בעתיד את המגיע לו.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
