מהי תביעה לאיזון משאבים?
תביעה לאיזון משאבים היא תביעה לביצוע התחשבנות הדדית באשר לרכוש מכל מין וסוג שהוא שצברו בני הזוג המתגרשים, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. הכוונה היא לרכוש על כל הנגזרות הקיימות, החל מרכוש מוחשי כגון נכסי נדל”ן, דרך זכויות סוציאליות ופנסיוניות שיש לאזן כגון קופות גמל קרנות השתלמות פנסיה ביטוחי מנהלים וכו’ דרך אופציות שהבשילו או אופציות שטרם הבשילו ולרבות איזון שווים של מטבעות וירטואליות, מניות בחברות ושותפות בעסק וכלה ברכוש מכל מין וסוג שהוא יהא אופיו אשר יהא.
בעקרון כל מה שנצבר והושג על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין הינו רכוש משותף, ובמקרים קיצוניים גם ירושות עשויות להיות רכוש משותף, לאחר עשרות רבות של שנות נישואין. אמנם ברגיל ירושות מוחרגות על ידי חוק יחסי ממון בין בני זוג ואולם, ישנם מצבים בהם יקבע שיתוף בירושה, וכבר ניתנו בעניין זה של שיתוף בירושה מספר פסקי דין בודדים שמהווים את החריג לכלל.
הכלל כמובן קובע כי נכסי ירושה וכן רכוש שנצבר טרם הנישואין/הזוגיות וכן פיצויים בגין נזקי גוף – הינם רכוש נפרד.
טול מקרה בו אחד מבני הזוג התייתם ראשון והכניס לפול המשותף את מלוא הרכוש שירש מהוריו, יהא אופיו אשר יהא של רכוש זה, נדל”ן כספים וכיוצ”ב. תקופה קצרה לאחר מכן ירש בן הזוג האחר רכוש, אך החליט שלא לשתף בו את בן הזוג האחר מאחר ופניו היו לגירושים.
סביר יהיה להניח שבית המשפט לא יהיה אדיש לתוצאה כזו, ויבצע איזון אשר יביא בחשבון עובדות אלו מכוח סמכותו הטבועה.
מועד הקרע
יום קרע אינו מועד נוקשה והוא עשוי להיות יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או מועד הפירוד הפיסי, משמע היום שבו אחד הצדדים עזב את הבית. מועד הקרע יכול להיות גם מועד הגירושין עצמם, אם כי סביר יותר להניח שמועד הקרע יהיה זה בו הצדדים חדלו לחיות כזוג על כל המשתמע מכך ולא התקיים ביניהם יותר מאמץ משותף כלשהו.
האם יתכן שצד שיזם את התביעה והגיש אותה יצא נפסד?
לא מן הנמנע שצד שהגיש את התביעה יבין כי עשה טעות וכי מתקיימים מצבים בהם עדיף היה לו שלא לעתור לאיזון משאבים.
לדוגמא, ניקח בני זוג שאחד מהם – האישה לדוגמא – עובדת בשירות המדינה וצובר פנסיה וזכויות סוציאליות נרחבות כמקובל אצל עובדי מדינה ואילו בן הזוג השני, הבעל, עובר ממקום למקום וצובר רק את פנסיית החובה אשר מהווה צבירה קטנה יחסית.
כאשר הצדדים החליטו להתגרש הציעה האישה לבעל כי יוותר על האיזון ביניהם וכי כל אחד יישאר הבעלים של הזכויות שצבר. הבעל אשר נועץ עם עורך דין דחה את הצעת האישה, כאשר ברור לכל כי האישה צברה זכויות העולות במידה משמעותית על הזכויות שצבר הבעל.
כחצי שנה לפני שחיי הנישואין עלו על שרטון באופן סופי, מצא הבעל עבודה בחברת הזנק, כאשר בהסכם העבודה הוקצו לו אופציות. הבעל לא ייחס כל חשיבות להטבה זו, כאשר היה לו ברור שכרגע אין להן לאופציות, כל ערך ובשלב זה המדובר בכסף שהינו “על הקרח”.
כאשר פנה לעורך דין, קיבל הוא כאמור, המלצה חד משמעית לתבוע את האישה בתביעה לאיזון משאבים כאשר בה דרש את חלקו בזכויות הסוציאליות אשר צברה במהלך חיי הנישואין מעצם עבודתה בשירות המדינה. הבעל כאמור לא קיבל את הצעת האישה לוותר על האיזון, ויש הרבה הגיון בעובדה שהבעל דרש לקבל מחצית מהזכויות שצברה האישה, שכן כך גם קובע החוק.
לא חלפו ששה חודשים נוספים, וחברת ההזנק יצאה להנפקה, וכל אחד מן העובדים שגויסו קיבל סכום נכבד, הנובע מהאופציות שהוקצו לו. בסופו של דבר לאחר שהצדדים הופנו לאקטואר שיבצע איזון משאבים התברר כי הזכויות שנצברו לטובת האישה מגיעות כדי 800,000 ₪ אך מימוש האופציות של הבעל הניב לבני הזוג 2.5 מיליון ₪.
באופן בלתי צפוי מצא עצמו הבעל משלם לאשה הרבה יותר ממה שסבר, מאחר ויצא מהנחה כאשר הגיש את התביעה כי לאשה זכויות צבורות רבות העולות בערכן על שלו. הבעל לא יכול היה לנבא את העתיד ולנחש כי האופציות תהיינה שוות בערכן לסכומים העולים על כל הצבירות של האישה במשך חיים שלמים של עבודה בשירות המדינה.
זוהי דוגמא למצב בו התובע הפסיד מעצם הגשת תביעתו. ברוב המקרים הצדדים מודעים לזכויות הצבורות הן שלהם והן של בן/בת הזוג, וברוב המקרים מי שיש לו פחות עומד על זכותו – ובצדק – לאיזון משאבים כולל, שכן הסיכוי שיקבל ולא ישלם כתוצאה מאיזון משאבים– גבוה יותר.
עולה אם כן שאין לשלול את האפשרות שבגמר ההתחשבנות, דווקא הצד שהגיש את התביעה מלכתחילה, הוא שיחויב לשלם לצד האחר סכום כסף, באיזון המשאבים.
בהקשר זה יש להפנות לעמ”ש (מחוזי ת”א) 1229/07 י.ב. נ’ א.ב.; עמ”ש (מחוזי חיפה) 33249-05-15 ז.א. נ’ ז.ל.
תוצאתה של הפרקטיקה האמורה היא, ששני הצדדים הן התובע והן הנתבעת או להיפך, נדרשים לעשות את כל שביכולתם בכדי להעלות את כלל טענותיהם במסגרת הליך איזון משאבים, ובכלל זה לטעון במסגרתו את כלל טענותיהם העשויות להשליך על אותו איזון משאבים.
מהותית יש לראות אפוא את שני הצדדים לתביעת איזון משאבים משום תובעים, חרף שפורמאלית רק אחד הצדדים הוא שהגיש את התביעה והאחר נתבע (תלה”מ (יר’) 24563-05-16 צ.ע. נ’ ר.ב). שהרי בסופו של יום בית המשפט ממנה אקטואר שעורך התחשבנות בין בני הזוג, בין באמצעות היוון ובין באמצעות רישום פסיקתאות על פי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני – וכל אחד מבני הזוג מקבל ו/או יקבל בעתיד את המגיע לו.
דוגמא לתביעה לאיזון משאבים
להלן דוגמא סטנדרטית לתביעה לאיזון משאבים. כמובן שאין לראות בה כתחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין מומחה ו/או אסמכתא רשמית כלשהי:
בית משפט לענייני משפחה ב[מקום]
תמ”ש [מספר תביעה]
בעניין:
[שם התובעת], ת”ז [מספר],
כתובת: [כתובת מלאה]
טלפון: [מס’]
התובעת
נגד
[שם הנתבע], ת”ז [מספר],
כתובת: [כתובת מלאה]
טלפון: [מס’]
הנתבע
כתב תביעה לאיזון משאבים
מוגש לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג–1973
-
הצדדים
1.1. התובעת ילידת [שנה], נשואה לנתבע משנת [שנה], ולהם [מספר] ילדים משותפים.
1.2. הצדדים נישאו כדין בישראל ביום [תאריך], והם מתגוררים ב[כתובת משותפת].
1.3. נכון למועד הגשת תביעה זו, הצדדים נמצאים בהליכי פירוד / חיים בנפרד מיום [תאריך]. -
המסגרת המשפטית
2.1. בין הצדדים חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג–1973 (להלן: “החוק”).
2.2. בהתאם לסעיף 5 לחוק, עם פקיעת הנישואין (עקב גירושין או פטירה) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי הצדדים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים – למעט חריגים הקבועים בחוק. -
נכסי הצדדים
3.1. במהלך החיים המשותפים צברו הצדדים רכוש ונכסים רבים, לרבות אך לא רק:
– דירת מגורים ברחוב [כתובת], שרשומה על שם שני הצדדים / על שם אחד מהם;
– נכס נוסף / קרקע / מגרש ב[כתובת או אזור];
– כספים וזכויות סוציאליות בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות השתלמות;
– חשבונות בנק, חסכונות, ניירות ערך, רכבים ונכסים נוספים;
– עסק עצמאי בבעלות הנתבע/תובעת, הרשום על שמו/שמה ומניב הכנסות חודשיות;
– זכויות סוציאליות וזכויות עתידיות, לרבות מענקי פרישה, פיצויי פיטורין, אופציות וכו’.
3.2. בנוסף, למיטב ידיעת התובעת, לנתבע נכסים שהועלמו או שלא דווחו באופן מלא, לרבות [פרטים ככל שישנם], שהתובעת מבקשת גילוי מלא ומדויק לגביהם במסגרת הליך זה.
-
מועד הקרע
4.1. הצדדים חדלו לנהל משק בית משותף בפועל החל מיום [תאריך].
4.2. ממועד זה חדלו היחסים הזוגיים והחלה הפרדה רכושית בפועל. -
דרישות התובעת
5.1. להצהיר כי הרכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין כפוף לאיזון משאבים בהתאם לחוק.
5.2. להורות על מינוי אקטואר/מעריך שווי, ככל שיידרש, לצורך הערכת שווי נכסי הצדדים, זכויותיהם הסוציאליות, הפנסיוניות והעסקיות.
5.3. להורות על איזון המשאבים בהתאם להוראות החוק, לרבות מתן צווים למכירת נכסים או חלוקתם בעין, ככל שניתן.
5.4. להורות על חיוב הנתבע בגילוי מסמכים מלא אודות כל רכושו וזכויותיו, לרבות חשבונות בנק פרטיים או עסקיים, דוחות מס, מאזני חברה/עסק וכל מידע אחר שדרוש לצורך ביצוע איזון מדויק. -
סעד הצהרתי
התובעת מבקשת מבית המשפט לקבוע כי מחצית שוויים של כלל הנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין (כמפורט לעיל), שייכת לה, ולהורות על אופן חלוקתם או שוויים בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. -
סעד נוסף
התובעת שומרת לעצמה את הזכות להגיש תביעה כספית נפרדת או השלמה לתביעה זו, ככל שיתגלה רכוש נוסף או ככל שהאיזון יחייב תשלום כספי מן הנתבע.
לפיכך, מתבקש בית המשפט הנכבד:
-
להצהיר כי כלל הנכסים והזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין כפופים לאיזון לפי החוק;
-
למנות מומחה מטעמו לצורך קביעת שווי הנכסים;
-
להורות על חלוקה שוויונית של כלל הרכוש בהתאם לעקרונות הדין והצדק;
-
לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.
[מקום], [תאריך]
לסיכום:
תביעה לאיזון משאבים היא מהלך משפטי מורכב, שמטרתו להביא לחלוקה הוגנת של כלל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין — לא רק רכוש פיזי כמו דירה או רכב, אלא גם זכויות פנסיוניות, מניות, קרנות, ואפילו אופציות או נכסים דיגיטליים.
עם זאת, חשוב להבין כי מדובר בהליך הדורש שקיפות, תכנון משפטי מוקפד והערכת שווי מקצועית, שכן תוצאה שלילית יכולה להיגרם גם למי שהגיש את התביעה מלכתחילה.
לאור כל אלה, כל צד המבקש לפתוח בהליך של איזון משאבים חייב להבין את המשמעויות הכלכליות והמשפטיות במלואן, להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני משפחה ולבחון לא רק את הרכוש שצבר, אלא גם את זה שעשוי להתגלות כמשמעותי בעתיד.
