מהי שקידה סבירה לצורך איתור יורשים על פי חוק הירושה

הצורך באיתור יורשים פוטנציאליים נובע מהוראות חוק הירושה

ישנם מקרים בהם לא ניתן להוציא צו ירושה, כאשר זהות היורשים, והשאלה האם הם בחיים או שאינם בין החיים אינה ידועה.  מצבים בהם יורשים אינם ידועים או נעלמו ויש קושי לאתרם אינם חדשים.  מקרים כאלה מתאפיינים כאשר חלק מן היורשים עברו את מלחמת העולם השנייה ואת השואה.

לאחר מלחמת העולם השנייה יהודים רבים ששרדו את התופת הגיעו לארץ כאשר הם חבולים, פצועים וסובלים מקשיים פיסיים ובמיוחד נפשיים בשל הסיוט שחוו ובמיוחד בשל העובדה שצפו במותם של בני משפחה קרובים. ישנם יהודים ניצולי שואה אשר איבדו כל קשר עם משפחתם הקרובה. טלטלות המלחמה והעתקת מקום המגורים לארץ ישראל הובילו למצב שבו אנשים רבים אינם מודעים למצב קרוביהם, ואינם מודעים לזכויות הירושה שלהם.

הדברים היו נכונים בסמוך לאחר מלחמת עולם שניה אבל גם כיום נדרשים אנשים על פי חוק הירושה לפעול בשקידה סבירה לפעול לאיתור קרובי משפחה אם מעוניינים הם לקבל צו ירושה. יחד עם זאת ככל שחולף הזמן, היקף ההוכחה המוטל על המבקש להוכיח את אי הימצאותם של יורשים נוספים – הולך ופוחת עקב כך.

חשוב לציין שקשיי התקשורת שאנשים חוו במאה הקודמת אינם קיימים כבר היום, והאיתור עשוי להיות פשוט יותר נוכח התקדמות הטכנולוגיה ומאגרים ממוחשבים.

קשיים יותר אופייניים כאשר אנו מחפשים אנשים במדינות בלתי מפותחות, מדינות עולם שלישי וכיוצ”ב. במדינה מפותחת נדיר למצוא מקרים שבהם אנשים אינם ניתנים לאיתור, או שלא ניתן לעדכן אותם לגבי זכויות ירושתם. עם זאת, במדינות אשר אינן מתקדמות בהחלט ייתכן מצב שבו לא ניתן לאתר יורש פוטנציאלי, או אפילו לדעת האם הוא עודנו חי או שמא נפטר.

מהן תקנות חוק הירושה באשר לחובותיו של יורש המבקש להנות מעזבון מנוחה

חשוב להדגיש כי אדם אשר מעוניין להוציא צו ירושה ולהנות מעזבון כיורש אמור לפעול בהתאם לתקנה 14(ב) לתקנות הירושה, תשנ”ח – 1998 הקובעת כהאי לישנא:

לא תקובל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא אם כן התמלאו כל אלה:

(4) צורף אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת בקשה לצו קיום או הגשת בקשה לצו ירושה, לפי העניין, בדואר רשום או תצהיר של המבקש או של אדם אחר כי הוא מסר אישית הודעה כאמור ליורשים, לזוכים או לבני משפחה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) (בפסקה זו – אישור מסירה); הודעות כאמור יישלחו כמפורט להלן:

בבקשה לצו קיום, יימסרו הודעות לזוכים על פי הצוואה שנערכו לפי טופס 3 לתוספת הראשונה; בבקשה לצו ירושה, יימסרו הודעות ליורשים שפורטו בבקשה שנערכו לפי טופס 3א לתוספת הראשונה; הודעה שנשלחה לזוכים על פי הצוואה תכלול העתק של הצוואה כמפורט בטופס 3 האמור, והודעה שנשלחה ליורש לפי דין תכלול פירוט בדבר חלקו של היורש בעיזבון כמפורט בטופס 3א האמור;”

על פי הוראות סעיף 68(א) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965, בו נקבע שעובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות “זולת אם התיר בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר“. האופן האחר” יכול להיות מוכח על ידי ראיה משנית.

בלשונו של כב’ הש’ רובינשטיין בבע”מ 11405/05 היועמ”ש נ’ פלוני כי גם פרשה זו “היא במהותה פן מפניה של ההיסטוריה העצובה של העם היהודי בתקופת השואה“.

המקרים הקשים בפסיקה הם מקרים בהם מתבקש צו ירושה של אדם שנפטר והוא שרוי בלא צאצאים. במקרים כאלה מתייצב האפוטרופוס הכללי לדין ועומד על משמר הזהירות שיוכח הרכב משפחתו של הנפטר. קשים שבעתיים הם המקרים בהם מבקשי צו הירושה הם יורשים וקרובי משפחה מדרגה שלישית.

ההלכה המשפטית אשר פותחה במקרים כאלה אכן מתמצית בפסקי הדין העיקריים כדלקמן: ע”א 500/78 עזבון המנוחה גולדה זימן ז”ל נ’ היועמ”ש, פ”ד לד(3) 609 (להלן- “הלכת זימן“), וע”א 9694/01 האפוטרופוס הכללי, מנהל עזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן נ’ יוסף פרידמן, פ”ד נח(2) 65 (להלן- “הלכת ברגמן“), ולהלן נביא לעיונכם את הכללים שפותחו בפסיקה.

בהלכת זימן נקבע כי מי שתובע זכות בירושה אינו יוצא ידי חובתו על ידי הוכחת קרבתו המשפחתית למוריש, משמע אין זה מספיק להוכיח קרבת משפחה למנוח שנפטר, אלא עליו גם להביא ראיות פוזיטיביות שאין יורשים אחרים זולתו.

יחד עם זאת, נוכח הקושי הרב להוכיח כי אדם מסוים אינו קיים – להבדיל מהוכחת מותו של אדם שקיומו ידוע – הכיר ביהמ”ש העליון גם באפשרות להסיק היעדר קיומם של יורשים אחרים על פי הנסיבות. ראה לעניין זה דבריו של כב’ השופט ש. לוין, ע”א 500/78 עזבון המנוח גולדה זימן ז”ל נ. זימן, פ”ד לד (3) 609, 614 : “אכן, איני מוציא מכלל אפשרות שבמקרה פלוני יוכל ביהמ”ש להסיק העדר קיומם של יורשים אחרים לפי נסיבות; כך, למשל כשמתבקש צו על ירושתו של נפטר מופלג בשנים, שלא השאיר צאצאים לא בהכרח יידרש המבקש להוכיח באופן פוזיטיבי שהמנוח  לא השאיר הורים, אם כי בוודאי שהדבר יתכן”.  וכן ראה לענין זה גם דבריה של כב’ השופטת נתניהו בע”א 795/87 מיטקביץ נ. היועמ”ש (לא פורסם) [פורסם בנבו]:  “אף אני איני שוללת שניתן להסיק העדר קיומם של יורשים אחרים לפי הנסיבות וכי השאלה היא שאלה של הסתברות”.

באופן זה, יכול בית המשפט להסיק היעדרם של יורשים אחרים אם חומר הראיות מאפשר זאת (ראו למשל: ת”ע (כ”ס) 2810/01 בוקסר נ’ האפוטרופוס הכללי.

שקידה סבירה

בהלכת ברגמן שונתה למעשה הלכת זימן ופותח המבחן של “שקידה סבירה”. הנשיא ברק קבע בפסק דין זה, בין היתר, כדלקמן:  “במסגרת בקשה למתן צו ירושה יכולים להיווצר שני מקרים טיפוסיים, שאינם ממצים כמובן את קשת המקרים האפשרית שבהם המבקש עלול להתקשות בביסוס התשתית הראייתית שמטיל עליו הנטל האמור. המקרה הראשון הוא מקרה שברור בו שקיים קרוב משפחה הזכאי לרשת את המנוח, אך אין ידוע אם הוא מצוי בחיים אם לאו… במקרה השני – שהוא המקרה שאנו דנים בו בהליך זה – אין זה ידוע אם קיים כלל קרוב משפחה הרלוונטי לצורך חלוקת העיזבון“.  ובהמשך:   “אם היורש יכול להוכיח בראיות פוזיטיביות ברמת הראיות הנדרשת במשפט האזרחי כי אין קיימים קרובי משפחה אחרים הזכאים לירושה, הרי שהוא יוצא – כמובן – ידי חובתו. הבעיה היא כי במקרים רבים לא ניתן לעשות זאת בגלל הקושי הרב להוכיח כי אדם פלוני אינו קיים. על-כן בית-משפט זה הכיר באפשרות להסיק כי יורשים אחרים אינם קיימים על-פי הנסיבות“.

הוסיף וקבע כב’ הנשיא ברק בהלכת ברגמן (עמ’ 77 מול האות ז’, ובעמ’ 78) כדלקמן: “דרישת השקידה הסבירה לאיתור יורשים פוטנציאליים שונה במהותה מהנטל הדורש מהיורשים הקיימים לבסס מימצא (בדרך קביעה ישירה או בדרך הסתברותית) לגבי זהותם של יורשים פוטנציאליים. גם לאחר שקידה ארוכה וממושכת עלולים חיפושי היורשים אחרי יורשים פוטנציאליים שלא להעלות דבר. במצב דברים שכזה אם נדרוש מהם לבסס מימצא על אודות קיומם או אי-קיומם של יורשים אחרים, הרי שדין בקשתם לחלוקת מלוא העיזבון יהיה דחייה. לעומת זאת אם נדרוש מהם שקידה סבירה לאיתור היורשים הרי שיוכלו לעמוד בנטל זה. נראה לי כי הסתפקות בקיומה של שקידה סבירה לאיתור יורשים פוטנציאליים מאזנת טוב יותר בין התכליות של חוק הירושה העומדות על הפרק“.

סיכומה של הלכת ברגמן,  מצביע על כך שנקבע בה כי “חלפו כבר עשרים שנה מאז נפסקו פרשת זימן ופרשת מקלין, הדילמות הראייתיות נותרו עימנו וכובד משקלן רק מורגש יותר ויותר עם עבור השנים“. אך כאמור, “נייר הלקמוס” שפיתחה הלכה זו הוא מבחן השקידה הסבירה לחיפוש יורשים, ולעיתים, אם התמלאו הרכיבים של מבחן זה, יטה בית המשפט להסתפק בכך.

בפסק דין בו נדונה הדרך ליישום הלכת ברגמן בבע”מ 11405/05 היועץ המשפטי לממשלה נ’ פלונית (מפי כב’ הש’ רובינשטיין, ושם נקבע כי שקידת המבקשים לא העלתה שאין יורשים פוטנציאליים נוספים להם ויש לטרוח ביגיעה נוספת, כאמור וכפי שנקבע בהלכות המשפטיות כי “ההלכה בדבר השקידה הסבירהתתפתח ממקרה למקרה, ואף מקרה זה בכללם…”.

בהלכת ברגמן הוצעו הדרכים לבדיקה האם נעשתה שקידם סבירה אם לאו, כך:

א. יש לבדוק תחילה באופן היפותטי מהם המעשים שהיו יכולים להיעשות באופן סביר וענייני למציאת אותה ראיה פוזיטיבית [על אודות קיומו של יורש פוטנציאלי נוסף ] לו לכמותן הייתה בנמצא.

ב.   בהמשך יש לבחון מה נעשה בפועל. במקרה הקונקרטי. דהיינו, איזה ראיות הובאו ביחס לביצוע חיפושים שלא העלו דבר.

ג.    יש ליתן משקל ראוי הן לאיכות הראיות הללו והן “.

בהלכה חשוב זו, הלכת ברגמן, נפסק כי שקידה סבירה תבחן, כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. בין היתר ייבחנו, משך הזמן בו נעשה המאמץ, רצינותו, גודלו של העִזבון, האפקטיביות של השקידה הסבירה שלעיתים צריכה לכלול פנייה למדינות זרות פוטנציאליות וסוגית השימוש בפרסום. וכך נאמר שם:  “מתי ניתן לומר כי השקידה לאיתור יורשים פוטנציאליים הינה שקידה סבירה? המענה לשאלה אינו אחיד אלא משתנה מנסיבותיו של מקרה אחד לנסיבותיו של אחר. הכול תלוי במפת היורשים הקיימת ובמקורות האפשריים לאיתורם… מכאן מובן שבית המשפט לא יסתפק בהעלאת השערה כי לא קיימים יורשים נוספים. אלא, נדרש להראות כי נעשו נסיונות משכנעים, באמצעים מגוונים ולאורך זמן, על מנת לאתרם. בין היתר, יש לברר אצל קרובי משפחה רחוקים, לבקר במקומות בהם סביר כי אדם התגורר בעבר, לתחקר שכנים ומכרים, לחפש במאגרי מידע, בארכיבים ובפנקסי קהילות…. סבירות השקידה תושפע ממשך הזמן שבו נעשה המאמץ ומרצינותו. היא גם תושפע ממשך הזמן שחלף מאז מת המנוח, ולא נוצר קשר עם קרובי משפחה פוטנציאליים נוספים (ראו למשל את הוראות §2225 של ה-Surrogate’s Court Procedure Act במדינת ניו-יורק). בנוסף, סבירות המאמץ תהיה פועל יוצא גם של גודלו של העִזבון. היקף החיפוש והמאמץ שעה שעל הפרק עומדים סכומי כסף נכבדים ביותר, צריך שיהיה משמעותי יותר יחסית למצב שמדובר בו בעִזבון ששיעור נכסיו אינו כה גדול (ראו Bankers Trust Company v. Allen (1965) [16]); השוו לסעיף 1965 ל-B.G.B. בגרמניה)”.

השקידה הסבירה צריכה להיות בעלת פוטנציאל להיות אפקטיבית, על-כן לעתים עליה לכלול פנייה למדינות זרות שבהן יכולים לגור יורשים, לשם איתורם … כמו כן יש להתייחס לכלי הפרסום ככלי שיכול לשרת את המטרה שבאיתור יורשים פוטנציאליים. בכלי הפרסום נעשה שימוש שוטף בישראל על-מנת לאפשר הגשת התנגדויות למתן צו הירושה (סעיף 67 לחוק הירושה). נעשה בו שימוש שוטף גם בארצות-הברית שעה שמפת היורשים אינה ברורה (ראו§1-401 של ה-Uniform Probate Code).

 

השימוש בכלי זה צריך להיות מובא בחשבון שעה שמחפשים יורשים פוטנציאליים בחו”ל. שעה שמחפשים קרובי משפחה שהיו שייכים לקהילות יהודיות במזרח אירופה, למשל, יתקלו היורשים בקושי לאתר רישומי אוכלוסין מהתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. גם העדים לקיומן של משפחות יהודיות באותם מקומות הולכים ופוחתים. לכן במסגרת סבירות השקידה יש מקום לשקול את אופציית הפרסום על אודות קיומם של ההליכים בישראל בעיתונים בעלי תפוצה רחבה במדינות הללו ובכל מקום שבו אילן היוחסין של המנוח מעלה את האפשרות כי יורשים קיימים מצויים. כמובן שהשאלה אם יש לנקוט את אמצעי הפרסום במסגרת השקידה הסבירה, ומה היקפו של הפרסום, תהיה תלויה בגודלו של העיזבון העומד על הפרק. אין לשלול מקרים שלא יהא בהם כלל צורך בפרסום במסגרת השקידה הסבירה. כל מקרה לגופו.

בע”א 9694/01 הנ”ל, קבע כב’ הנשיא ברק כי ניתן להסתפק בהוכחת “שקידה סבירה” בנסיבות בהן לא ידוע האם קיימים יורשים פוטנציאליים, או לאו.   כבר במסגרת 9694/01 הנ”ל, הבהיר כב’ הנשיא ברק כי אין הוא מניח אלא את היסודות הראשוניים של ההלכה בדבר שקידה סבירה, אשר תלך ותתפתח ממקרה למקרה :  “במקרה זה אנו צועדים את הצעדים הראשונים המבארים את משמעותה של השקידה הסבירה. אין לנו צורך להתוות כאן את מלוא המאפיינים של שקידה זו, ויש ליתן להלכה בתחום זה להתפתח ממקרה למקרה”.

משמעות הדברים היא שההלכה בדבר שקידה סבירה אינה מוגבלת לנסיבות המקרה בו התוותה וניתן, בהתאם לנסיבות העניין ועל פי הקשר הדברים, לעשות בה שימוש גם בנסיבות אחרות, ככל שהדבר הולם את הסיטואציה הנידונה.

כאשר יש סיכוי שיורשים פוטנציאליים ניספו בשואה בוודאות גבוהה

ואכן, עשה בית המשפט העליון שימוש בכלי השקידה הסבירה גם במקרה בו ידוע היה כי לאבי המנוח היו שמונה אחים ואחיות, אולם המבקשים לא הצליחו לאתר אותם או את צאצאיהם ונטען כי נספו בשואה (בע”מ 11405/05 היועץ המשפטי לממשלה נ’ פלונית.

במקרים מסוג זה כאשר עסקינן בסיכוי גדול שאנו עוסקים באנשים שיתכן וניספו בשואה ואינם בין החיים מצא בית המשפט לנכון להורות למי שמבקש בקשה למתן צו ירושה לפרסם את דבר חיפוש היורשים ו/או חליפיהם במקומות בעולם בהם יש קהילות גדולות של יהודים, מקומות שאליהם היגרו לאחר השואה.  הדברים רלוונטים גם להיום מאחר וצאצאיהם של אנשים שניספו בשואה הינם בגדר יורשים ממילא גם אם הוריהם או הורי הוריהם נפטרו ואינם בין החיים.

לא פעם, פסק בית המשפט העליון כי יש לערוך פרסום גם במקומות המרכזיים אליהם היגרו יהודים לאחר השואה, וכי לגודל העזבון יש השפעה על מידת החיפוש,  וכך נפסק: 

”  נראה כי עיקר טענתו של המבקש היא, שלא ניתן להסיק מן החומר הקיים כי לא נותרו יורשים פוטנציאליים למנוח. זאת אמר גם בית המשפט קמא, אך סבר כי אין מקום לחיפושים נוספים. אכן, שקידת המשיבה לא העלתה יורשים כלשהם, אולם האם היתה שקידת המשיבה, רצינית ככל שהיתה, סבירה דיה? רמת השקידה היא תלוית נסיבות והיא שאלה של הערכה; המשיבה מודה כי שווי העיזבון עולה משמעותית (כפי ארבע ויותר לשיטתה) על הסכום שציין בית המשפט המחוזי, ויש לכך – כאמור – השפעה מסוימת בזיקה להוצאות לעניין חיפוש היורשים, שכן הפרופורציה משתנה כשהעיזבון גדול במידה רבה. הבדיקה הקונקרטית הנדרשת היא האם כל אחיו ואחיותיו של אביו של המנוח לא העמידו צאצאים או שכולם עד אחד נספו, כהנחת המשיבה על פי בדיקותיה. אני ער לכך שעורכות הדין ברקי מוינה וארדלי מבודפשט לא גילו צאצאים לאחיותיו ואחיו של אבי המנוח, אך הן בדקו במקומותיהן שלהן, ולהלכה למצער יתכן שהצאצאים בהם מדובר היגרו מהונגריה למקומות אחרים, כשם שאבי המנוח היגר לוינה.

בית המשפט הורה על חיפוש בקהילות גדולות וידועות ועל פרסום בעיתון

” אכן, נראה כי יש מקום לעריכת חיפוש מסוים גם בארה”ב, קנדה ואוסטרליה, שהן מדינות הגירה, שאליהן הגיעו נוכח השואה פליטים יהודים ממדינות שנפלו לשלטון הנאצים, בנוסף לאלה שבאו לארץ ישראל. כמובן היו מדינות נוספות שאליהן היגרו יהודים בנסיבות השואה. בהונגריה ובאוסטריה עצמן היה מקום כמובן לחפש כפי שעשתה המשיבה, אך לדעתי פשיטא שאין בהן די, שכן רק חלק מן היהודים ששרדו (ויש שיאמרו חלק קטן) חזרו למדינות אלה דווקא. מובן כי ניתן לבדוק אם אכן המדינות שהוזכרו מעלה הן הרלבנטיות ביותר, וזאת יוכל לעשות בית המשפט למשפחה. לדעתנו הדרך הנכונה היא בעיקר פרסום מודעות בעיתונים מרכזיים, ובהם במיוחד עיתונים יהודיים,  בערים הגדולות במדינות אלה, שניתן לשער שיהודים ניצולי שואה או בני משפחתם מעיינים בהם, וכדוגמה, בארה”ב בניו יורק, בלוס אנג’לס, בשיקאגו ובמיאמי, בקנדה בטורונטו ובמונטריאול, באוסטרליה במיוחד בסידני ואולי במלבורן. דגש הושם בעיתונים יהודיים, שכן גם אם מתקבל על הדעת, על פי ניסיון בני אנוש, שלאחיו ולאחיותיו של אבי המנוח היו צאצאים, ככל שיימצא להללו עניין (שאותו לא גילו כנראה עשרות שנים) בגורל קרובי משפחה בישראל ונכסיהם, יעיינו בעיתונים כאלה, אם גם לא רק בהם”.

עוד נקבע כי בשים לב להיקף העיזבון, שאינו רב אולם גם אינו פעוט ניתן, נקבע שאפשרי, להסתפק בפרסום שיתבצע בשלוש הערים בעולם בהם קיימת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר.

בפסק דין אשר עסק בצורך לאיתור יורשים נתן בית המשפט הוראות מיוחדות באשר לדרך בה ייעשה הנסיון לאתר יורשים באמצעות הסוכנות או הקונגרס היהודי

א.המבקש יפנה לקונגרס היהודי העולמי או לסוכנות היהודית ויקבל את שמות שלוש הערים בעולם בהן קיימת האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל.

ב.המבקש יבצע פרסום בערים כאמור לעיל, בעיתונות נפוצה המיועדת לקהילה היהודית, ככל שינה כזאת במקומות אלה. ככל שלא קיימת עיתונות המיועדת לקהילה היהודית, יבוצע הפרסום באחד העיתונים היומיים המרכזיים בכל אחת מהערים כאמור לעיל.

ג.הפרסום יבוצע בנוסח דומה לזה שפורסם בעיתונות הרומנית. יחד עם זאת, על מנת להקל על המעוניינים למסור מידע בעקבות המודעה ליצור קשר עם המבקש, אני מורה למבקש לפתוח כתובת דוא”ל ייעודית לצורך כך ולפרסם גם אותה במודעה.

ד.לאחר שיחלפו שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון שיבוצע, וככל שלא תתקבל תגובה אינפורמטיבית, ניתן יהיה להגיש פסיקתא לחתימתי ולפיה המדינה הינה היורשת אחר המנוחה בשלמות. לפסיקתא יצורפו המענה שניתן ע”י הסוכנות/הקונגרס היהודי בדבר הערים בהם נפוצה אוכלוסייה יהודית בעולם וכן העתק הפרסומים שבוצעו.

עולה אם כן כי יציקת התוכן לביטוי שקידה סבירה משתנה ממקרה למקרה.  ישנם מקרים בהם עורכי הדין נזקקים לגנאולוגים על מנת לבצע איתור של יורשים פוטנציאליים כדי לשלול את קיומם או לחפש אחריהם ככל שהדבר מתאפשר בשקידה סבירה. מובן שככל שהעזבון גדול יותר כך ידרוש בית המשפט יותר ראיות לחיוב או לשלילה.

 

 

                          עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

                                               כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

                                                           יצירת קשר: 03-6969916

 

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן