מה נחשב ל”כתובה מוגזמת“?
בית הדין הרבני הגדול בירושלים קבע באחד מפסקי הדין שנתן כי סכום הגבוה מ-120,000 ₪ (כלומר, סכום המייצג חיוב חודשי של יותר מ-10,000 שקל לחודש) נחשב לסכום כתובה מוגזם. התפיסה היא שהבעל אמור לתת לאשה כתובה אשר תאפשר לה פרנסה למשך שנה, ועל כן תשלום של 120 אלף ₪, אך יש האומרים שגם 180 אלף ₪ הוא סכום סביר – ושני אלה בדרך כלל נחשבים כסכומים הגיוניים, כסכום לתשלום מהבעל לאשה בגין כתובתה.
מתי אישה זכאית לכתובה?
יש להביא בחשבון כי לא בכל מקרה בו בני זוג מתגרשים האישה מקבלת את כתובתה. יש מצבים רבים בהם הצדדים מגיעים להסכם והאישה מוותרת על כתובתה, ישנם מקרים בהם האישה זנתה תחת בעלה ואינה זכאית לכתובתה, ישנם מקרים בהם נעשה איזון משאבים ואזי האישה אינה זכאית לכתובה מחמת העובדה שאין כפל מבצעים ועוד ועוד מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובה.
קיימים מקרים בהם גם סכום גבוה לא יחשב כמוגזם עבור הכתובה
בפסיקה מאוחרת יחסית קבע בית הדין הרבני הגדול כי כתובה מוגזמת אינה נקבעת בהתאם למה שאנשים ככלל חושבים למוגזם, אלא באופן יחסי למצבו הכלכלי של החתן המתחייב בעת מעמד החופה.
כך למשל חתן שיש בבעלותו דירה יכול לרשום גם מיליון ש”ח ולאור זאת שיש לו נכס מקרקעין בבעלותו – יהיה מי שיאמר שגם מיליון ש”ח אינו סכום מוגזם מאחר ויש בהישג ידו של הבעל לשלם זאת.
בית הדין הרבני מביא בחשבון גם את העובדה שהצדדים שעומדים להינשא יצברו רכוש במהלך השנים ויהיו להם חסכונות כאלה ואחרים, ואז יהיה ממה לבעל לשלם את הכתובה. כלומר יש משמעות גם למצב הקיים לעת עריכת הנישואין וגם לצפי אך משקל גדול יותר ניתן למצבו הכלכלי של החתן ערב החופה.
עוד נקבע כי אין לחייב בתוספת כתובה מוגזמת, כאשר ברור לכל הנוכחים במעמד החופה שהבעל לעולם לא יוכל לעמוד בהתחייבות לסכום כה גדול, והוא לא גמר בדעתו להתחייב בסכום זה בפועל. משמע אם התחייבותו של הבעל לכתובה גבוהה הייתה בלתי ריאלית, הנושא יובא בחשבון הגם שיש האומרים שהסכם זה הסכם, וכתובה הינה הסכם.
לחץ חברתי
אין לחייב בכתובה מוגזמת גם כאשר מופעל על החתן לחץ חברתי בסמוך לחופה לכתוב סכום גדול, אחרת יבייש את משפחת הכלה (תיק 1052109/1 פלונית נ’ פלוני).
ככלל, הפסיקה בבתי הדין אימצה את דעת הרב שלמה דיכובסקי, שהמליץ לקבוע כי חיוב כתובה שנכתבה בסכום מופרז, תיבחן לפי מצבו הכלכלי של החתן ביום עריכת הכתובה, דהיינו יום הנישואין.
פסיקה של 600 אלף ₪ אינה שגרתית
בפסק דין שניתן בינואר 23 בתיק 1059201/11, העניק בית הדין הרבני לאישה שני שליש מסכום הכתובה, דהיינו 600 אלף ₪ כאשר סכום הכתובה המקורי היה 900 אלף ₪, שהינו סכום נכבד ביותר, למרות שהבעל טען שכתב את סכום הכתובה בהיסח הדעת מבלי לדעת מה הוא עושה.
יחד עם זאת קבע בית הדין כי מהסכום של 600 אלף ₪ – יופחת הסכום שהאישה תקבל בעקבות איזון המשאבים. במקרה זה זכתה האישה בסכום מכובד ביותר, שאינו שגרתי, שכן דמי הכתובה שנפסקים ברוב המקרים נעים בין 120 אלף ₪ ל- 180 אלף ₪.
האישה קיבלה 180 אלף למרות שיש לה אשם תורם בגירושין
במקרה אחר שנדון בבית הדין הרבני בבאר שבע תיק 1279531/2 נפסק לאשה סכום של 180 אלף ₪ וזאת למרות שבית הדין הרבני היה ער לכך שלשני הצדדים אשמה בכישלון הנישואין, בית הדין קבע שהאיש התחיל והוביל את תהליך הגירושין אך גם לאשה חלק באשם בפירוק התא המשפחתי, ובכל זאת זכתה האישה בסכום לא מבוטל, הגם שהוא רחוק מלהיות מוגזם.
פסק דין זה חשוב מאחר והוא מבהיר כי החיוב בכתובה הוא נקודת המוצא בכל מקרה ומקרה וכי יש לדון האם קיימת לבעל עילת פטור ובאלו המילים:
“יש להבהיר מראש שכעיקרן אין האישה צריכה להוכיח זכאות לכתובה, ואין היא צריכה להוכיח את אשמת הבעל בפירוק הנישואין. הכתובה ביסודה היא שטר התחייבות של הבעל לאשתו במקרה שהיא תתאלמן או תתגרש, ועצם הגירושין היא העילה לזכאות בכתובה. הדבר דומה ביסודו לפוליסת ביטוח, שעצם האירוע הוא העילה להפעלת הביטוח, אלא שיש תנאים ועילות בהם הכיסוי הביטוחי לא יהיה תקף, ויש לפטור את החברה למרות האירוע הביטוחי בגין התנהלות רשלנית או פושעת של המבוטח וכדומה. וכן בעניין כתובה, ישנן עילות בהן תפסיד האישה את כתובתה – עוברת על דת, מורדת, וכו’ – אך בדרך כלל נטל ההוכחה על הבעל להוכיח קיום עילה זו לפטור אותו מהתחייבותו המפורשת.
ייתכן אמנם שיש מקרים בהן נטל ההוכחה יעבור לאשה כאשר קיימת לכאורה עילת פטור, לדוגמה כאשר האישה יזמה ודרשה את הגירושין – אז תצטרך האישה להוכיח שלמרות זאת זכאית לכתובה כי דרישתה לגט הייתה מוצדקת עקב התנהלות הבעל כלפיה…. אך יש להדגיש שגם במקרה זה ביסוד הדברים אין האישה צריכה להוכיח זכאות, אלא צריכה לסתור את עילת הפטור הלכאורי בכך שיזמה ודרשה גירושין..
לכן, נקודת המוצא של כל דיון בתביעת כתובה היא האם קיימת עילת פטור…., ובהעדר עילת פטור עפ”י דין – הבעל נשאר בחיובו, גם אם לא הוטלה עליו אשמה כלשהי. ובכן, נעיין כעת בעילות השונות לפטור אשר עולות מתוך טענות הבעל וב”כ. בנידון זה, בה הבעל יזם כל שלב של ההליך המשפטי של פירוק השותפות והגירושין, בלי ספק נטל ההוכחה עליו להוכיח שאכן קיימת עילה לפוטרו מהכתובה, ובהעדר כך – הוא נשאר בחובתו העקרונית לכתובה. אולם, עדיין יש מקום לבחון האם מגיע לאשה כל סכום הכתובה או חלקה בלבד, ומה סכום החיוב הראוי לקבוע, בהתאם להתנהלות הצדדים ותרומתם בפירוק הנישואין”.
סכום של 180 אלף ש”ח לכתובה כמקובל ונפוץ
בית הדין הרבני בתל אביב פסק זה מכבר כי אישה חולת סרטן, שהתגרשה לאחר 18 שנות נישואין, לא תקבל את סכום הכתובה הגבוה עליו חתם בעלה, בסך 859,000 ש”ח. לטענת הדיינים, סכום כזה נחשב מוגזם מעבר לגבול המקסימלי של 180,000 ש”ח, המקובל בהרבה.
בנוסף, האישה כבר צפויה לקבל כ-400,000 ש”ח במסגרת חלוקת הרכוש, ולכן אין מקום להוסיף תשלום כתובה. עוד נקבע שהסכום הגבוה בכתובה נקבע מתוך שיקולים טקסיים בלבד, ולא מתוך התחייבות אמיתית מצד הבעל, שלפי בית הדין, לא הבין את משמעותו המלאה. אף שהדיינים הכירו באחריות הבעל לפירוק הנישואין, הם מצאו שאין עילה לחייבו בסכום הכתובה המקורי.
- יצוין כי קיימת כמובן משמעו סמלית למספר 180 אלף, הקשור בספרות היהודית לברכה ושפע. המספר 18 מייצג את המילה “חי”, שמסמלת חיים, ו-180 הוא הכפלה משמעותית שלו, מה שיכול לסמל על ברכה ושפע בחיים המשותפים.
חיוב בכתובה של 450 אלף ש”ח
במסגרת ערעור שנדון בבית הדין הרבני הגדול בירושלים אושר פסק דין של בית הדין הרבני האזורי שקבע חיוב כתובה של 450 אלף ₪ כשהסכום הרשום בכתובה במקור היה מיליון ₪. פנייתו של הבעל לערעור לא עלתה יפה ובית הדין הגדול דחה את הערעור.
מנהגי העדה המרוקאית בענייני כתובה
במקרה אחר שנדון בבית הדין הרבני דן בית הדין הרבני ברחובות בתיק 176891/11 במנהגי העדה המרוקאית ובסופו של דבר חייב את הבעל בסכום של 250 אלף ₪ תוך קביעה שהסכום המקורי שבכתובה היה בגדר כתובה מוגזמת.
נכתב בפסק הדין כי באשר לתביעת כתובה על סך 550,000 ש”ח נראה שסכום זה נכתב לכבוד ולתפארת ואין מקום לדון לגבי חיוב מלוא הכתובה, במיוחד שבני הזוג הם יוצאי מרוקו, וכך נהגו במרוקו לכתוב סכומים מופרזים בכתובה לכבוד ולתפארת, ואף נתקנו במרוקו תקנות מיוחדות, שלא חייב את מלוא סך הכתובה.
תקנות אלו נהפכו ל’מנהג המדינה’ לכתוב סכומים מופרזים, כשכל כוונתם לגדל ולרוממם את שמה של הכלה ומשפחתה או את שמו של החתן ומשפחתו, ולא הייתה באמת הכוונה להתחייב סכומים כאלו ביום פקודה.
את המנהג הזה הביאו יוצאי מרוקו לכל תפוצתם בארצותיהם, וכך עלו לארץ ישראל כמו עם שאר המנהגים שנהגו בקהילותיהם, והמשיכו במנהג לכתוב סכומים מופרזים בכתובה וכפי שנהגו בחוץ לארץ. בסופו של דבר נקבע סכום שהינו כמעט מחצית מדמי הכתובה אך יכלול בחובו את איזון המשאבים.
מסקנות
כתובה היא שטר חוב, מעין הסכם לכל דבר ועניין, ויש להיזהר בסכום הנכתב בה, שכן מחד החתן רוצה לכבד את כלתו אך מאידך עליו לחשוב על יום פקודה, ולחשוב היטב האם הוא מעוניין לקחת סיכונים כבדים מידי למקרה שהנישואין יכשלו. משכך – המלצתי היא לכתוב סכום סביר כגון 55,000 עד 120,000 ולא להיסחף מעבר לכך.
מוזמנים ליצור עמי קשר בכל עת לקבלת ייעוץ משפטי בענייני כתובה: עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
טלפון ליצירת קשר: 03-6969916
