מהי חזקת השיתוף?

מהי חזקת השיתוף או הלכת השיתוף בין בני זוג נשואים או בין ידועים בציבור?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מיכל ודני נשואים כ- 35 שנים, במהלכן עבדה מיכל באופן חלקי בעבודות מזדמנות, ואילו דני עבד משך כל שנות הנישואין בתעשייה אווירית, וצבר זכויות וכספים, כאשר מיכל לא צברה זכויות פנסיה או קופות גמל או קרנות השתלמות וכיוצ"ב.

במידה ובני הזוג יתגרשו או ייווצר סכסוך ביניהם – תוכל מיכל בנקל, לטעון לכך שהינה זכאית למחצית מכל מה שדני צבר במסגרת עבודתו ולמחצית מהכספים שבחשבון הבנק של דני וגם למחצית מכל רכוש אחר שנרכש במהלך הנישואין כתוצאה מעבודה של מי מבני הזוג, וזאת עד למועד הקרע או עד לגירושין.

מהן המטרות של עקרון חזקת השיתוף בין בני זוג נשואים או בין בני זוג ידועים בציבור?

קיימות ארבע מטרות ואלו הן:

• הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף.
• קידום השוויון בין בני הזוג.
• שמירה על האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני הזוג.
• הענקת בטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר והגירושין.

חזקת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו לפני שנת 1974, דהיינו לפני תחילתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או על ידועים בציבור, והינה "חקיקה שיפוטית", יציר הפסיקה, שבאה לענות על תפיסה מוסרית חברתית רחבה הנובעת משילוב של הכרה בערך השוויון כעיקרון חוקתי, במיוחד בין בני זוג נשואים (פחות בין ידועים בציבור אך גם) ולאור חוק שיווי זכויות האישה, יחד עם הכרה בעקרונות מדיני החוזים המבטאים את כוונתם של בני הזוג לקיים ביניהם שיתוף כללי ומלא בכל הרכוש שנצבר במהלך חיי נישואיהם גם כאשר איזה מהנכסים רשומים על שמו של אחד מבני הזוג או נמצאים בחזקתו הבלעדית.

כל עוד בני זוג נשואים והיחסים ביניהם תקינים אין משמעות מרובה על שם מי רשום איזה מן הרכוש, הבעיה מתעוררת כאשר בני זוג מתכוונים להתגרש, או שאחד מהם מאס בבן זוגו, הכיר בן או בת זוג אחרים וחפץ בפירוק התא המשפחתי ובגירושין. אז מתעוררת הבעיה של רישום הרכוש.

יש ים רחב של פסיקה, ממנה נדלה דוגמאות מכל הערכאות, ביהמ"ש העליון, המחוזי ואף מבית המשפט לענייני משפחה:

בג"צ 1000/92 בבלי נ. בית הדין הרבני הגדול, ע"א 1880/95 דרהם נ. דרהם, בג"צ 2222/99 גבאי נ.בית הדין הרבני הגדול, בע"מ 4623/04 פלוני נ. פלונית, בג"צ 8928/06 פלונית נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים, ה"פ (י-ם) 751/01 יזדי נ. יזדי, ה"פ (י-ם) 335/94 אילוז נ. אילוז, ת"א (י-ם) 2260/08 ה' כ' נ. א' פ', תמ"ש (ראשל"צ) 5782/02 פלונית נ. אלמוני.

להלן כמה ציטוטים מהפסיקה הנ"ל, המדגימים את החלת חזקת השיתוף או הלכת השיתוף על רכוש בני זוג אשר נשואים ללא קרע או פירוד ממשי ובמשך שנים רבות:

"בית המשפט עיצב את עקרונותיה של חזקת השיתוף על יסוד המציאות החברתית והכלכלית, שבה המאמץ הנפרד אך הבו-זמני והמתואם של כל אחד מבני הזוג מביא ליצירת קניין שיש לראותו כמשותף וכמתחלק ביניהם באופן שווה" (פס"ד בבלי).

"משמעות הלכה זו היא כי חזקה על בני-זוג המנהלים אורח חיים תקין תוך מאמץ משותף, כי רכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים מצוי בבעלותם המשותפת" (פס"ד גבאי).

"הלכת השיתוף – פרי ההלכה הפסוקה – קובעת חזקה לפיה "בני זוג החיים בצוותא ומקיימים משק בית משותף, הרכוש שנצבר במשך חייהם המשותפים הוא רכושם המשותף המתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם" (בע"מ 4623/04).

"הלכת השיתוף אשר פותחה בהלכה הפסוקה, קובעת חזקה לפיה הרכוש שנצבר במשך חייהם המשותפים של בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, מצוי בבעלותם המשותפת של בני הזוג. זאת, גם כאשר הנכסים רשומים על שמו של אחד מבני הזוג, או נמצאים בחזקתו הבלעדית" (בג"צ 8928/06).

"עיקרה של ההלכה הוא זה: בני זוג המנהלים אורח חיים תקין, בלא קרע או פירוד של ממש, ופועלים לקיום המשפחה ומשק הבית במאמץ משותף, יוצרים בכך חזקה, כי התכוונו לקיים ביניהם שיתוף כללי ומלא בכל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין… גם אם הנכסים, כולם או מקצתם, נרשמו על שם אחד מהם בלבד" (פס"ד אילוז).

"החזקה מתגבשת בזמן הנישואין והופכת חלק מסוים מרכושו של כל אחד מבני הזוג למשותף לשניהם … כמו כן, אי רישום הזכות עפ"י חזקת השיתוף אינו גורע ממנה" (פס"ד יזדי).

""רוח העידן", כדברי כב' השופט רובינשטיין הינה להכיר בשיתוף בנכסים, אף שהובאו לנישואין על ידי צד אחד, וכן כספים, כמשותפים. זאת כאשר בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת במשך שנים כה רבות מבלי שקיים סכסוך גלוי ביניהם …" (ת"א (י-ם) 2260/08).

חשוב להבין כי חזקת השיתוף בין בני זוג נשואים או בין ידועים בציבור, קמה ונוצרה בפסיקה כדי להגשים כמה תכליות מרכזיות, וכלשון בית המשפט: "הלכת השיתוף מבוססת על ארבע תכליות מרכזיות: התכלית הראשונה הינה הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף. התכלית השנייה היא קידום השוויון בין בני הזוג. התכלית השלישית הינה שמירה על האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני הזוג. לבסוף, התכלית האחרונה הינה הענקת בטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר" (בג"צ 8214/07 פלונית נ. פלוני).

לאור המפורט לעיל גבוהים הסיכויים כי אם מיכל ודני יתגרשו ו/או אף ייפרדו תוכל מיכל לדרוש את מחצית הרכוש שנצבר על ידי דני, בין במשא ומתן, בין באמצעות גישור לגירושין ובין בהליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה.