מהו מועד קרע וקיומן של גישות גמישות של בית המשפט במענה לשאלה זו

מהו מועד קרע בין בני זוג?

מועד קרע הינו המועד שממנו ואילך, אין כל שיתוף רכושי וכלכלי בין בני זוג וכל מה שנצבר ממועד זה הינו רכוש נפרד ואינו רכוש משותף.

לעיתים אין משמעות רבה למועד הקרע וישנם מקרים בהם קיימת משמעות מרובה לקביעת מועד קרע, מוקדם יותר או מאוחר יותר. כך למשל, במקרה בו קרו אירועים כלכליים משמעותיים בין הסכסוך בין בני הזוג לבין המועד שנקבע כמועד קרע – יש לכך משמעות רבה.

מועד קרע מוקדם יותר או מאוחר יותר ומדוע זה עשוי להיות חשוב ובעל משמעות

לצורך הדוגמא, במידה ובני זוג הסתכסכו והגישו תביעות האחד כנגד השני, אך עדיין מתגוררים יחדיו, יכול בית המשפט לקבוע כי נוכח העובדה שהצדדים עדיין חיים יחדיו – כי השיתוף מתקיים ביניהם. מנגד יכול באותה מידה בית המשפט לקבוע כי מועד הגשת תביעות הינו מועד מקובל והולם לקביעת מועד קרע.  הכל תלוי בנסיבות המקרה.

אם במהלך התקופה בה בני הזוג הגיעו לקרע משמעותי אך מועד הקרע לא נקבע לאותה תקופה, אלא לתקופה דחויה, ואחד מבני הזוג זכה בלוטו, או קיבל כספים כתוצאה מאקזיט – הרי שהחשיבות של הקדמת מועד הקרע או דחייתו, הינה ברורה ביותר ויש לכך משמעות כלכלית בסכומים נכבדים.

מנגד אם מדובר בשני בני זוג עובדים ומשתכרים, ואף צוברים זכויות פנסיוניות, ולא אירע אירוע משמעותי בין הסכסוך למועד שנקבע כמועד הקרע הסופי – אין הרבה משמעות כלכלית לקביעת מועד הקרע, כל עוד שני בני הזוג עובדים וצוברים זכויות המתאזנות זו עם זו, כל עוד מי מבני הזוג לא זכה בסכום נכבד בתקופת הביניים.

ב- תמ"ש (פ"ת) 38559-05-11 ת.ס נ' ד.ס סיכם כב' השופט צ' ויצמן (כאשר היה עדיין שופט משפחה ובטרם קודם לבית המשפט המחוזי) את פסיקות בתי המשפט בכל הנוגע לקביעת מועד הקרע בין בני זוג, באופן הבא: "כך נקבע שעל בית המשפט לבחון, בין השאר, מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים או מתי הגיעו הנישואין לסיומם בפועל, מהו המועד בו החלו בני הזוג בפועל להפריד רכושם ולהתנהל התנהלות כלכלית עצמאית ללא קשר לבן הזוג האחר? האם החל להתפתח קשר זוגי בין מי מבני הזוג עם צד שלישי המלמד על ריקון חיי הנישואין מתוכן? וכיוצ"ב…".

מועד הקרע שייקבע צריך שיצביע באופן ברור על "קרע שאינו ניתן לאיחוי", על "שבירת כלים" מוחלטת, רגע ממנו אין חזרה ותקומה למערכת הזוגית של הצדדים, רגע אשר ממנו והלאה יהא ברור כי בני הזוג נוהגים בניהם כמו זרים – "שלי שלי ושלך שלך". ב- עמ"ש (חי') 23541-01-17 פלונית נ' פלוני הובהר כי הקרע ייתכן במספר מישורים:

קרע פיזי – ובכלל זה יציאה מבית המגורים, הפרדת מגורים, נקיטה בהליכים משפטיים.

קרע כלכלי – ובכלל זה הפסקת ניהול משק הבית במשותף.

קרע זוגי – ובכלל זה הפרת נאמנות מצד בן הזוג, משמע בגידה, אלימות בין בני הזוג, הגשת תלונה במשטרה על אלימות ועוד.

 כמובן שלבית המשפט יש את שיקול הדעת על מנת להכריע מהו מועד הקרע והנושא משתנה ממקרה למקרה על פי עובדותיו המיוחדות של כל אחד מהמקרים.

ניתן לסטות ממועד הקרע על פי הסמכויות המוקנות לשופט על פי חוק

הגם שמועד הקרע הוא המועד על פיו יבחנו היקף הנכסים והזכויות ברי האיזון בין בני הזוג ושווי הנכסים –  אזי ניתן במקרים מתאימים ולאור הסמכויות המוקנות לבית המשפט לפי סעיפים 6 ו- 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 לקבוע את אופן ביצוע ומועדי הביצוע לאיזון משאבים אף לאחר מועד הקרע (עמ"ש (מרכז) 19796-09-17 צ' נ' צ').

 בד"כ בית המשפט בוחן את המקרה ומכריע בין מספר אפשרויות מקובלות לעניין מועד הקרע:

• מועד הפירוד הפיסי בין הצדדים כאשר מי מהם עוזב את הבית.
• הגשת תביעת גירושין על ידי מי מהצדדים או כל תביעה אחרת כגון לפירוק השיתוף ולהפרדת החיים הכלכליים המשותפים.
• הגשת בקשה ליישוב סכסוך על ידי מי מהצדדים ו/או המועד בו נקבע תום ההליכים בין הצדדים.
• המועד בו היחסים עלו על שרטון והצדדים המשיכו לחיות יחדיו אך הפרידו חשבונות ונפסקה ביניהם האינטימיות הזוגית.
• ניהול משא ומתן על תנאי גירושין והפרדת התא המשפחתי או פניה להליך של גישור לצורך גירושין.

כמובן שאין זו רשימה סגורה וישנן אפשרויות נוספות לקביעת מועד הקרע.