מינוי אפוטרופוס לדין לקטין
בתיקים בהם יש מאבקי בין ההורים על משמורת (מונח שכבר לא משתמשים בו והכוונה היא לאחריות הורית) או הסדרי שהות או הסדרי ראיה (השם הקודם של חלוקת הזמנים בין הורים) הרי ש ממונה חדשות לבקרים אפוטרופוס לדין, אשר יביא בפני בית המשפט את עמדתו של הילד/ה בהתעלם מהרצון או מהצרכים של ההורים.
תפקידו של עו"ד שמתמנה כאפוטרופוס לדין, מינוי אשר ניתן על ידי בית המשפט, מחייב אותו לעמוד על טובת הילד, שלו מונה כאפוטרופוס לדין, הן מהיותו עו"ד והן מהיותו אפוטרופוס. למעשה האפוטרופוס לדין הינו עורך הדין של הילד שלו מונה, והוא מייצג את הילד בלבד. ככזה יש לו מחוייבות מלאה לילד שהינו הלקוח שלו, על אף שאת שכרו משלמת המדינה, שכן המינוי נעשה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, הקובע את שכרו של האפוטרופוס לדין. כך או כך הרי שהילד מיוצג על ידי האפוטרופוס לדין שמונה לו ומשמש כבא כוחו לכל דבר ועניין.
חסיון המידע שמועבר לעורך הדין על ידי הקטין
עפ"י סעיף 54 לחוק לשכת עוה"ד – "במילוי תפקידו יפעל עו"ד לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". עפ"י פרק ו’ לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), חובה על עו"ד לשמור בסוד מידע המובא לידיעתו במסגרת מילוי תפקידו, "זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת". משמעות הוראה זו הינה כי כאשר מתמנה עו"ד כאפוטרופוס לדין לקטין, הוא חייב סודיות ללקוח שהוא הקטין, וחייב הוא בכל החובות בהם חייב עורך הדין כלפי לקוחו, ועל כן מלוא המידע אודות הקטין והניתוח המשפטי והעובדתי שמגיש האפוטרופוס לדין לבית המשפט – חסוי הוא, ולעיתים גם מפני ההורים עצמם, אם הדבר נועד להגן על הילד שלאינטרסים שלו מונה.
שמיעת קולו של קטין
תקנות סדר הדין בית המשפט לענייני משפחה מקצות פרק מיוחד לסוגיה של "שמיעת קולו". יש הסדר מיוחד הנוגע לשמיעת הקטין, דעתו ותחושותיו, הבעת רצונו ושיחה עם בית המשפט, כאשר במסגרת פרוצדורה מיוחדת זו נוכחים בשיחה לא רק השופט או השופטת עצמם, אלא גם עו"ס מיחידת הסיוע שליד בת המשפט לענייני משפחה.
פרוצדורה מיוחדת לשמיעת קטין
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות מתווה לפיו הילד ישמיע את דבריו בפני שופט או בפני עובד יחידת הסיוע, וזאת שלא בנוכחות הוריו וגם לא בנוכחות באי כוחם של ההורים. הדבר נועד לאפשר לקטין להתבטא באופן חופשי ללא חשש שמי מהוריו יהיה מודע לתוכן דבריו.
כמו כן קובעות התקנות כי התרשומת של ביהמ"ש או של עובד יחידת הסיוע, או הדברים שהילד ביקש למסור לבית המשפט לפי הענין כאמור… ישמרו בכספת ביהמ"ש ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט ביהמ"ש של הערעור; ביהמ"ש ששמע את הילד, לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד; ואולם ביהמ"ש רשאי להחליט על גילוי הדברים שהשמיע הילד, כולם או חלקם, אם הילד הסכים לגילוי הדברים וביהמ"ש מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד: לעניין שמיעת הילד, תקנה 53 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 שכותרתה: "שמיעת הילד על ידי שופט" הרי היא קובעת כדלקמן: "בחר הילד להשמיע את דבריו לפני שופט, רשאי השופט להחליט לשמוע את הילד בנוכחות עובד יחידת הסיוע, וכן רשאי הוא לאפשר נוסף עליו, גם נוכחות של האפוטרופוס לדין; תיערך תרשומת של עיקרי דבריו של הילד בלבד".
תקנה 55 לתקנות, שכותרתה: "חיסיון דברי הילד", קובעת כדלקמן: "התרשומת של בית המשפט או של עובד יחידת הסיוע וכן דברים שהילד מסר יישמרו בכספת בית המשפט או באופן מאובטח אחר, ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית המשפט שלערעור; בית המשפט ששמע את הילד לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד, אלא אם כן הסכים הילד לגילוי הדברים, כולם או חלקם, ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד".
בית המשפט העליון התייחס לתקנה 55 לתקנות במסגרת בג"ץ 5507-22 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, באומרו את הדברים הבאים: "…היה מקום לערוך פרוטוקול לפגישה זו, אף אם יש להותירו חסוי ולהימנע מלהראות אותו לצדדים (השוו: תקנה 55 לתקנות בית משפט לענייני משפחה). זאת, למצער, על מנת שבית הדין הרבני הגדול יוכל להתרשם משנאמר בפגישה, ככל שיוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי. אי-עריכת פרוטוקול פוגעת באפשרות של בית הדין הרבני הגדול, ביושבו כערכאת ערעור, להפעיל ביקורת על החלטת בית הדין האזורי". דהיינו, אין חולק כי התרשומת של בית המשפט מהפגישה עם הקטין הינה חסויה ויש להימנע מלהראות אותה לצדדים.
בנובמבר 22 נתן בית המשפט המחוזי החלטה לעניין זה וקבע חד משמעית כי ידי בית המשפט כבולות בכל הנוגע לתוכן דברי הקטין החסויים, כנקבע בבית המשפט המחוזי ברמ"ש (ב"ש) 23274-10-22 פלונית נ' אלמוני: "לא נעלם מעיניי כמובן, כי ידי בית משפט קמא היו כבולות בכל הנוגע לתוכן דברי הקטין בפני עו"ס יחידת הסיוע, אשר כידוע, הם חסויים מפני הכל למעט בית המשפט וערכאת הערעור (כקבוע בתקנה 55 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020)".
תכלית תקנה 55 הנ"ל הינה מתן אפשרות להתרשמות בית המשפט מהקטין ומרצונו באופן ישיר ובלתי אמצעי, וזאת באופן חסוי- לטובת הקטין, במטרה למנוע פגיעה בו, בין היתר, על ידי העמדתו בעל כורחו בתווך בין הוריו.
עולה אם כך כי ההחלטה האם לחשוף את דברי הילד בפני הוריו נתונה לבית המשפט בלבד וזאת על פי המלצה שיקבל מהאפוטרופוס לדין ומן העו"ס שהשתתפה בשמיעת קולו של הקטין. אלו הן החלטות, אשר נועדו בעיקר לשמור על הרגשת הקטין שיוכל לדבר באופן חופשי עם אפוטרופוס לדין ואנשי יחידת הסיוע, ניתן לקבוע כי דברי הילד בפני אפוטרופוס לדין, ובפני השופט או עו"ס של יחידת הסיוע, חסויים אלא אם כן הילד מסכים לחשיפת החומר.
חסיון טיפול פסיכולוגי
גזירה שווה אפשר לגזור מהחלטות בתי משפט הנוגעים לחסיון אודות הטיפול הפסיכולוגי אשר ניתן לקטינים על ידי בעל מקצוע, כאשר אותם נערים ונערות מעוניינים לשמור על פרטיותם מפני הוריהם, ועומדים חד משמעית על כך שכל המידע שהם מוסרים לפסיכולוג או למטפל יהיה חסוי מפני הוריהם.
בית המשפט מצדד בעמדה זו מאחר והפתיחות בפני הגורם הטיפולי מחד והסודיות אודות תכני הטיפול מאידך הם לב ליבו של הצלחת הטיפול הפסיכולוגי ואין לפגוע בדפוס זה. נאמר לא אחת כי .טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים אשר ניתנים לילדים, ולנערים ולנערות, מחייבים לעתים קרובות מסירת מידע למטפל שהמטופל אינו מוכן לחלוק עם הוריו… במקרים כאלה ובלא מעט מקרים אחרים, הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בשמירה הדוקה על סודיות הטיפול כזכות אשר מוקנית לקטין המטופל ללא תלות ברצון הוריו..
כללי החיסיון קובעים כי רק המטופל הוא בעל החיסיון, ולא הוריו גם אם הוא קטין/קטינה, ולכן רק הוא יכול לוותר עליו, וזאת גם אם הוא קטין. על אף שההורים משמשים כאפוטרופוסים של ילדיהם, אין בכך לשלול את זכותו העצמאית של הילד לפרטיות, כל עוד שמירה על זכות זו אינה מסכנת את חייו או בריאותו.
לאור זאת התווה בית המשפט העליון את השיקולים שבתי המשפט צריכים להביא בחשבון כאשר מונחת בפניהם בקשה לחשיפת פרטי טיפול של קטין: מהי ההשפעה של חשיפת הטיפול בפני ההורה על רווחתו הנפשית של הילד, מהי מידת הפגיעה של העדר החשיפה ביכולת להבטיח הליך הוגן להורה של הילד בהקשר לחשיבות המידע החסוי לנושא המשפט, האפשרות להשיג את המידע הרלוונטי ממקור אחר, מבלי לפגוע בסודיות הטיפול, וכן ההשלכות אשר תהיינה לשמירת חיסיון הטיפול ולהסרתו על צדדים שלישיים.
מסקנה – לנגד עיניו של בית המשפט תמיד יעמוד קודם כל עקרון טובת הילד, וכל אינטרס אחר – יסוג מפניו.
עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
