מהו מינוי אפוטרופוס לדין לקטין?
בתיקים בהם יש מאבקי בין ההורים על משמורת (מונח שכבר לא משתמשים בו והכוונה היא לאחריות הורית) או הסדרי שהות (או הסדרי ראיה, השם הקודם של חלוקת הזמנים בין הורים) הרי שממונה חדשות לבקרים אפוטרופוס לדין, אשר יביא בפני בית המשפט את עמדתו של הילד/ה בהתעלם מהרצון או מהצרכים של ההורים.
תפקידו של עו”ד שמתמנה כאפוטרופוס לדין, מינוי אשר ניתן על ידי בית המשפט, מחייב אותו לעמוד על טובת הילד, שלו מונה כאפוטרופוס לדין, הן מהיותו עו”ד והן מהיותו אפוטרופוס.
למעשה, האפוטרופוס לדין הינו עורך הדין של הילד שלו מונה, והוא מייצג את הילד בלבד. ככזה יש לו מחוייבות מלאה לילד שהינו הלקוח שלו, על אף שאת שכרו משלמת המדינה, שכן המינוי נעשה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, הקובע את שכרו של האפוטרופוס לדין.
כך או כך, הרי שהילד מיוצג על ידי האפוטרופוס לדין שמונה לו ומשמש כבא כוחו לכל דבר ועניין.
באילו נסיבות ממנים אפוטרופוס לדין לקטין?
מינוי אפוטרופוס לדין לקטין אינו מהלך אוטומטי, אלא כלי משפטי הננקט רק כאשר מתעורר צורך ברור בייצוג נפרד של טובת הקטין בהליך שיפוטי. במרבית הליכי הגירושין או הסדרי האחריות ההורית אין בכך צורך – ההנחה הבסיסית היא שההורים, כאפוטרופוסים טבעיים, מייצגים את טובת הילד.
אולם כאשר עולה חשש ממשי לכך שההורים פועלים מתוך אינטרסים אישיים, או כאשר הסכסוך ביניהם מסלים לכדי פגיעה ישירה ברווחת הילד, יורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס לדין. דוגמאות לכך כוללות התנגדויות קשות של ההורים לגבי מוסד חינוכי, טיפול רפואי לילד, מעבר דירה מהותי או קונפליקטים חוזרים ונשנים סביב זמני השהות. המטרה היא לוודא שטובת הקטין נשמרת מבלי שזו תיבלע במאבק ההורי.
מיהם הגורמים שיכולים לבקש מינוי אפוטרופוס לדין?
הבקשה למינוי אפוטרופוס לדין לקטין יכולה להיות מוגשת ביוזמת אחד ההורים, בהמלצת יחידת הסיוע שליד בית המשפט, או אף על ידי רשויות הרווחה – ובמקרים נדירים, אפילו על ידי הקטין עצמו באמצעות ידיד קרוב.
עם זאת, גם כשמוגשת בקשה כזו, המינוי אינו ניתן אוטומטית. לבית המשפט שיקול דעת רחב להעריך האם מתקיימות נסיבות המצדיקות פגיעה באוטונומיה ההורית, ומה מידת הפער בין רצון ההורים לבין טובתו של הילד. חשוב להבין כי מינוי אפוטרופוס לדין ייעשה רק כאשר יש יסוד ממשי לחשש שטובת הקטין אינה מקבלת ביטוי הולם בהליך המשפטי, וכאשר לא ניתן להבטיח את טובתו באמצעות כלים חלופיים.
אופן בחירת האפוטרופוס לדין והכשרתו
האפוטרופוס לדין לקטין ממונה מטעם הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים, מתוך מאגר עורכי דין ייעודי המכונה “עו”ד משלי”.
מדובר בעורכי דין שעברו הכשרה ייעודית בהיקף של כ-100 שעות, המתמקדת בייצוג ילדים ונוער בהליכים משפטיים. ההכשרה כוללת היבטים של דיני משפחה, פסיכולוגיה התפתחותית, אתיקה מקצועית ודינמיקה של ילדים במשבר.
לאחר המינוי, האפוטרופוס פועל תחת פיקוח והנחיה מקצועית של ממונה מחוזי, מטעם משרד המשפטים, והוא מחויב לדווח על פעולותיו בהתאם לנהלים ברורים שנקבעו בנוהל הייצוג. שכרו משולם על ידי המדינה – אך כאמור, לקוחו היחיד, משפטית ומעשית, הוא הקטין.
הבדל בין אפוטרופוס לדין לעורך דין רגיל או לאפוטרופוס רגיל
חשוב להבחין בין אפוטרופוס לדין לקטין ובין עורך דין המייצג את אחד ההורים, או אף את הקטין ברצונו בלבד. אפוטרופוס לדין אינו “פה” לרצון הילד בלבד, ואינו נציג של ההורים או של המדינה – אלא דמות משפטית עצמאית שתפקידה לייצג את טובתו הכוללת של הילד.
הוא רשאי להביע עמדה בפני בית המשפט השונה ואף מנוגדת לרצונו המוצהר של הקטין, כאשר הוא סבור כי רצון זה אינו משרת את טובתו האובייקטיבית. בה בעת, הוא גם אינו גורם טיפולי – אין זה תפקידו להחליף פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרכז קשר – אלא להביא את הקול המשפטי המאוזן של הקטין, המבוסס על שיחות איתו, עיון במסמכים, התייעצות עם גורמי מקצוע, ובחינה כוללת של נסיבות חייו.
עמדה חסויה של האפוטרופוס לדין
אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות האפוטרופוס לדין הוא האפשרות להגיש לבית המשפט “עמדה חסויה”. מדובר במסמך המועבר לשופט בלבד, מבלי שייחשף לצדדים או לבאי כוחם, ובו האפוטרופוס מביע את עמדת הקטין או מידע מהותי שנמסר לו במהלך מילוי תפקידו. כלי זה נועד לאפשר לקטין להתבטא בחופשיות, ללא חשש מהשלכות חשיפת דבריו להוריו, והוא עשוי לסייע לבית המשפט להבין לעומק את מצבו של הילד.
חסרונות במינוי אפוטרופוס לדין
לצד היתרונות הרבים של מינוי אפוטרופוס לדין, ישנם גם חסרונות שראוי להביאם בחשבון:
* מינוי אפוטרופוס לדין עשוי להתפרש על ידי אחד ההורים (ולעיתים על ידי שניהם) כפגיעה באוטונומיה ההורית, ולהגביר את תחושת ההדרה מהשיח המשפטי סביב הילד.
* מינויו עשוי להכביד על ההליך המשפטי ולהאריך אותו – הן מבחינת זמן והן מבחינת מורכבות.
*במקרים בהם האפוטרופוס לדין אינו מצליח לבסס יחסי אמון עם הקטין או להכיר לעומק את עמדתו ונסיבותיו, עלול להיווצר ייצוג שאינו מדויק דיו.
* מאחר שההורים אינם בוחרים את זהות האפוטרופוס, עשויה להתעורר תחושת חוסר שליטה או אי-נוחות, במיוחד כאשר עמדתו נוגדת את עמדת ההורה שיזם את המינוי.
סיום התפקיד של אפוטרופוס לדין לקטין
תפקידו של האפוטרופוס לדין לקטין נמשך כל עוד מתנהלים בעניינו של הקטין הליכים משפטיים, לרבות הליכי ערעור.
תום התפקיד מתרחש לרוב עם סיום ההליך, או כאשר הקטין הגיע לגיל בגרות. עם זאת, עשויות להתעורר נסיבות המצדיקות את הפסקת המינוי גם לפני כן, ובהן: בקשת הקטין להפסיק את הייצוג, העדר קשר או אמון בין האפוטרופוס לקטין, בקשת האפוטרופוס עצמו, או החלטת הערכאה השיפוטית כי התקיימה עילה לסיום המינוי.
ההחלטה בנוגע להחלפת האפוטרופוס או לסיום מינויו, אינה מתקבלת על ידי ההורים אלא נמצאת בסמכותו של הממונה המחוזי במערך ייצוג קטינים בלשכה לסיוע משפטי, אשר שוקל את טובת הקטין בלבד. בית המשפט יכול ליזום את הסיום, אך ככל שהאפוטרופוס הוכיח עצמו כאפקטיבי, ייטה בית המשפט שלא להחליפו במהלך ההליך.
חיסיון המידע שמועבר לעורך הדין על ידי הקטין
עפ”י סעיף 54 לחוק לשכת עוה”ד – “במילוי תפקידו יפעל עו”ד לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט”. עפ”י פרק ו’ לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), חובה על עו”ד לשמור בסוד מידע המובא לידיעתו במסגרת מילוי תפקידו, “זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת”.
משמעות הוראה זו הינה כי כאשר מתמנה עו”ד כאפוטרופוס לדין לקטין, הוא חייב סודיות ללקוח שהוא הקטין, וחייב הוא בכל החובות בהם חייב עורך הדין כלפי לקוחו, ועל כן מלוא המידע אודות הקטין והניתוח המשפטי והעובדתי שמגיש האפוטרופוס לדין לבית המשפט – חסוי הוא, ולעיתים גם מפני ההורים עצמם, אם הדבר נועד להגן על הילד שלאינטרסים שלו מונה.
שמיעת קולו של קטין
תקנות סדר הדין בית המשפט לענייני משפחה מקצות פרק מיוחד לסוגיה של “שמיעת קולו”.
יש הסדר מיוחד הנוגע לשמיעת הקטין, דעתו ותחושותיו, הבעת רצונו ושיחה עם בית המשפט, כאשר במסגרת פרוצדורה מיוחדת זו נוכחים בשיחה לא רק השופט או השופטת עצמם, אלא גם עו”ס מיחידת הסיוע שליד בת המשפט לענייני משפחה.
פרוצדורה מיוחדת לשמיעת קטין
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות מתווה לפיו הילד ישמיע את דבריו בפני שופט או בפני עובד יחידת הסיוע, וזאת שלא בנוכחות הוריו וגם לא בנוכחות באי כוחם של ההורים. הדבר נועד לאפשר לקטין להתבטא באופן חופשי ללא חשש שמי מהוריו יהיה מודע לתוכן דבריו.
כמו כן, קובעות התקנות כי התרשומת של ביהמ”ש או של עובד יחידת הסיוע, או הדברים שהילד ביקש למסור לבית המשפט לפי הענין כאמור – ישמרו בכספת ביהמ”ש ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט ביהמ”ש של הערעור;
ביהמ”ש ששמע את הילד, לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד; ואולם ביהמ”ש רשאי להחליט על גילוי הדברים שהשמיע הילד, כולם או חלקם, אם הילד הסכים לגילוי הדברים וביהמ”ש מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד: לעניין שמיעת הילד, תקנה 53 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020 שכותרתה: “שמיעת הילד על ידי שופט”, הרי היא קובעת כדלקמן:
“בחר הילד להשמיע את דבריו לפני שופט, רשאי השופט להחליט לשמוע את הילד בנוכחות עובד יחידת הסיוע, וכן רשאי הוא לאפשר נוסף עליו, גם נוכחות של האפוטרופוס לדין; תיערך תרשומת של עיקרי דבריו של הילד בלבד”.
תקנה 55 לתקנות, שכותרתה: “חיסיון דברי הילד”, קובעת כדלקמן:
“התרשומת של בית המשפט או של עובד יחידת הסיוע וכן דברים שהילד מסר יישמרו בכספת בית המשפט או באופן מאובטח אחר, ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית המשפט שלערעור; בית המשפט ששמע את הילד לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד, אלא אם כן הסכים הילד לגילוי הדברים, כולם או חלקם, ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד”.
בית המשפט העליון התייחס לתקנה 55 לתקנות במסגרת בג”ץ 5507-22 פלונית נ’ בית הדין הרבני האזורי רחובות, באומרו את הדברים הבאים:
“…היה מקום לערוך פרוטוקול לפגישה זו, אף אם יש להותירו חסוי ולהימנע מלהראות אותו לצדדים (השוו: תקנה 55 לתקנות בית משפט לענייני משפחה). זאת, למצער, על מנת שבית הדין הרבני הגדול יוכל להתרשם משנאמר בפגישה, ככל שיוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי. אי-עריכת פרוטוקול פוגעת באפשרות של בית הדין הרבני הגדול, ביושבו כערכאת ערעור, להפעיל ביקורת על החלטת בית הדין האזורי”. דהיינו, אין חולק כי התרשומת של בית המשפט מהפגישה עם הקטין הינה חסויה ויש להימנע מלהראות אותה לצדדים.
בנובמבר 22 נתן בית המשפט המחוזי החלטה לעניין זה וקבע חד משמעית כי ידי בית המשפט כבולות בכל הנוגע לתוכן דברי הקטין החסויים, כנקבע בבית המשפט המחוזי ברמ”ש (ב”ש) 23274-10-22 פלונית נ’ אלמוני:
“לא נעלם מעיניי כמובן, כי ידי בית משפט קמא היו כבולות בכל הנוגע לתוכן דברי הקטין בפני עו”ס יחידת הסיוע, אשר כידוע, הם חסויים מפני הכל למעט בית המשפט וערכאת הערעור (כקבוע בתקנה 55 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020)”.
תכלית תקנה 55 הנ”ל הינה מתן אפשרות להתרשמות בית המשפט מהקטין ומרצונו באופן ישיר ובלתי אמצעי, וזאת באופן חסוי- לטובת הקטין, במטרה למנוע פגיעה בו, בין היתר, על ידי העמדתו בעל כורחו בתווך בין הוריו.
עולה אם כך, כי ההחלטה האם לחשוף את דברי הילד בפני הוריו – נתונה לבית המשפט בלבד, וזאת על פי המלצה שיקבל מהאפוטרופוס לדין ומן העו”ס שהשתתפה בשמיעת קולו של הקטין.
אלו הן החלטות, אשר נועדו בעיקר לשמור על הרגשת הקטין שיוכל לדבר באופן חופשי עם אפוטרופוס לדין ואנשי יחידת הסיוע, ניתן לקבוע כי דברי הילד בפני אפוטרופוס לדין, ובפני השופט או עו”ס של יחידת הסיוע, חסויים אלא אם כן הילד מסכים לחשיפת החומר.
חיסיון טיפול פסיכולוגי
גזירה שווה אפשר לגזור מהחלטות בתי משפט הנוגעים לחסיון אודות הטיפול הפסיכולוגי אשר ניתן לקטינים על ידי בעל מקצוע, כאשר אותם נערים ונערות מעוניינים לשמור על פרטיותם מפני הוריהם, ועומדים חד משמעית על כך שכל המידע שהם מוסרים לפסיכולוג או למטפל יהיה חסוי מפני הוריהם.
בית המשפט מצדד בעמדה זו מאחר והפתיחות בפני הגורם הטיפולי מחד והסודיות אודות תכני הטיפול מאידך הם לב ליבו של הצלחת הטיפול הפסיכולוגי ואין לפגוע בדפוס זה.
נאמר לא אחת כי טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים אשר ניתנים לילדים, ולנערים ולנערות, מחייבים לעתים קרובות מסירת מידע למטפל שהמטופל אינו מוכן לחלוק עם הוריו.
במקרים כאלה ובלא מעט מקרים אחרים, הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בשמירה הדוקה על סודיות הטיפול כזכות אשר מוקנית לקטין המטופל ללא תלות ברצון הוריו..
——————-
כללי החיסיון קובעים כי רק המטופל הוא בעל החיסיון, ולא הוריו גם אם הוא קטין/קטינה, ולכן רק הוא יכול לוותר עליו, וזאת גם אם הוא קטין. על אף שההורים משמשים כאפוטרופוסים של ילדיהם, אין בכך לשלול את זכותו העצמאית של הילד לפרטיות, כל עוד שמירה על זכות זו אינה מסכנת את חייו או בריאותו.
לאור זאת, התווה בית המשפט העליון את השיקולים שבתי המשפט צריכים להביא בחשבון כאשר מונחת בפניהם בקשה לחשיפת פרטי טיפול של קטין:
מהי ההשפעה של חשיפת הטיפול בפני ההורה על רווחתו הנפשית של הילד, מהי מידת הפגיעה של העדר החשיפה ביכולת להבטיח הליך הוגן להורה של הילד בהקשר לחשיבות המידע החסוי לנושא המשפט, האפשרות להשיג את המידע הרלוונטי ממקור אחר, מבלי לפגוע בסודיות הטיפול, וכן ההשלכות אשר תהיינה לשמירת חיסיון הטיפול ולהסרתו על צדדים שלישיים.
מסקנה – לנגד עיניו של בית המשפט תמיד יעמוד קודם כל עיקרון טובת הילד, וכל אינטרס אחר – יסוג מפניו.
לסיכום:
במאמר זה הסברנו בהרחבה מהו אפוטרופוס לדין לקטין, מתי נדרש למנותו, מהן סמכויותיו ומהו תפקידו הייחודי בהליכים משפטיים הנוגעים לילדים.
עמדנו על החובה לייצג את טובת הקטין בלבד, גם כאשר היא אינה תואמת את רצון הוריו ואף לא בהכרח את רצונו המוצהר. הצגנו את מסגרת הסודיות והחיסיון שבה פועל האפוטרופוס לדין, לרבות עמדות חסויות ונהלי שמיעת קטינים, לצד ההתייחסות להיבטים טיפוליים ופסיכולוגיים נלווים.
לבסוף, הבהרנו את יתרונותיו וחסרונותיו של המינוי, מתוך הבנה שהמטרה העליונה היא אחת – הגנה מלאה על שלומו, זכויותיו ורווחתו של הקטין.
**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני כעורכת דין בכירה לענייני משפחה, גירושין, מזונות ומעמד אישי למענכם. אשמח לסייע!
