תקנות סדר הדין האזרחי
תקנות סדר הדין האזרחי שהותקנו במסגרת התקנות הנוגעות לבית המשפט לענייני משפחה – מאפשרות לבית המשפט שמיעת קטין או קטינים בכל הנוגע לעניינים הקשורים ישירות לקטינים.
ואלו הן חלק מן התקנות הרלוונטיות הנוגעות לשמיעת ילדים בהליך משפטי:
סעיף 258לג זכות הילד להישמע:
בית משפט הדן בתובענה בענייני משפחה כמשמעותם בסעיף 1(6)(ג) לחוק, הנוגעים לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן – שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אולם רשאי בית המשפט להחליט מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי ילד לא יישמע אם שוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע תגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.
סעיף 258לג3 אופן שמיעת הילד וגילו:
(א) הילד ישמיע את דבריו לפני השופט הדן בעניין או עובד יחידת הסיוע בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ב) בית המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, אולם רשאי בית המשפט לשמוע ילד שטרם מלאו לו שש שנים אם ראה לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם, או מטעם אחר.
(ג) ילד יישמע בלא נוכחות הוריו או באי כוחם.
(ד) ילד יישמע ככל הניתן בנפרד מאחיו, ורשאי בית המשפט או עובד יחידת הסיוע, לפי העניין, להחליט על שמיעת מספר אחים יחדיו.
סעיף 258לג4, החלטה על שמיעת הילד:
(א) החלטה על מתן הזדמנות לשמיעת הילד ועל השלב שבו יישמע הילד תינתן בקדם המשפט לפי תקנה 258יא או במועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט; בית המשפט יסביר להורים את עיקרי הליך השמיעה ואת מטרתו.
(ב) מבלי לגרוע מהוראת תקנת משנה (א), רשאי בית המשפט להחליט על שמיעת הילד שוב, בכל שלב של הדיון.
סעיף 258לג5, הזמנת ההורים והילד:
החליט בית המשפט על שמיעת הילד, תישלח להוריו של הילד הזמנה לפגישה מקדימה ביחידת הסיוע בצירוף דברי הסבר המיועדים לילד ודברי הסבר המיועדים להוריו על הליך שמיעת הילד ועל מטרתו; היו ההורים מיוצגים על ידי עורך דין, יישלחו ההזמנה ודברי ההסבר לעורך הדין וזה יעבירם להורי הילד.
סעיף 258לג6 פגישה מקדימה ביחידת הסיוע:
(א) הפגישה המקדימה עם הילד תיערך על ידי עובד יחידת הסיוע ותתקיים עם הילד ביחידות, ככל האפשר.
(ב) בפגישה יסביר עובד יחידת הסיוע לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, על זכותו להישמע בפני השופט הדן בתיק או בפני עובד יחידת הסיוע לפי בחירתו של הילד, על מטרת השמיעה, אופן התנהלותה ועל כללי החיסיון והגילוי שיחולו על הפגישה ועל השמיעה, לרבות לפי תקנה 258לג9; כן יסביר העובד לילד כי הוא רשאי לוותר על זכותו להישמע או לבחור להעביר את דבריו לשופט בכתב או באופן אחר באמצעות עובד יחידת הסיוע.
סעיף 258לג7, השמעת דברי הילד לפני שופט:
בחר הילד להשמיע את דבריו לפני שופט, יהיו נוכחים בעת ההשמעה השופט ועובד יחידת הסיוע, ובהעדרו של עובד יחידת הסיוע – אדם נוסף מעובדי בית המשפט, בית המשפט ירשום את עיקרי דבריו של הילד.
סעיף 258לג8, השמעת דברי הילד לפני עובד יחידת הסיוע:
בחר הילד להשמיע את דבריו לפני עובד יחידת הסיוע, יעביר העובד לבית המשפט תרשומת של הדברים שהילד ביקש למסור לבית המשפט, בצירוף התרשמותו המקצועית של העובד לגבי התנהגותו ומצבו של הילד בעת השמעת הדברים.
סעיף 258לג9, חיסיון:
התרשומת של בית המשפט או של עובד יחידת הסיוע, או הדברים שהילד ביקש למסור לבית המשפט, לפי העניין, כאמור בתקנות 258לג7, 258לג8 או 258לג6(ב), יישמרו בכספת בית המשפט ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית המשפט שלערעור, בית המשפט ששמע את הילד לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד, אולם בית המשפט רשאי להחליט על גילוי הדברים שהשמיע הילד, כולם או חלקם, אם הילד הסכים לגילוי הדברים ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד.
סעיף 258לג10, הסבר ההחלטה לילד:
השמיע ילד את דבריו לפני השופט או לפני עובד יחידת הסיוע, יסביר השופט לילד במועד מתן ההחלטה או בסמוך לאחר מכן, במישרין או באמצעות עובד יחידת הסיוע, את עיקרי ההחלטה הנוגעים אליו, באופן מותאם לגילו ולמידת בגרותו זולת אם החליט בית המשפט שבנסיבות העניין אין צורך להזמין את הילד לשמוע את ההחלטה.
סעיף 258לג11, שמיעת ילד במסגרת אישור הסכם:
(א) הוגשה לבית המשפט תובענה לאישור הסכם לפי סעיף 3(ג) לחוק בעניינים האמורים בתקנה 258לג2, תשלח מזכירות בית המשפט להורי הילד דברי הסבר על חשיבות שמיעת הילד בעניינים שבהסכם הנוגעים אליו, לפני הבאת ההסכם לאישורו של בית המשפט, היו ההורים מיוצגים על ידי עורך דין, יישלחו דברי ההסבר לעורך הדין וזה יעבירם להורי הילד.
(ב) במעמד אישור ההסכם, יברר בית המשפט אם נשמע הילד ואם ראה בית המשפט כי יש צורך בשמיעת הילד, רשאי בית המשפט להפנות את הורי הילד ליחידת הסיוע, על מנת שיינתנו להורים מידע והדרכה לגבי שמיעת הילד והדרכים לממשה.
סעיף 258לג12, בקשה ליישוב סכסוך:
הגיש בן זוג בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 258כ, רשאית יחידת הסיוע בהסכמת שני הוריו של הילד להזמין אותו להישמע בפניה בקשר לעניינים הנוגעים אליו בסכסוך, על דברי הילד יחולו הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים ביחידת הסיוע, לפי תקנה 258יט1(ב) ולפי סעיף 3א לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ”ו – 1996.
סעיף 258לג 13, שמיעת ילדים בהליכים אחרים:
אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשמוע ילדים בכל הליך אחר המתנהל לפניהם, לפי כל דין.”
על פי התקנות בית המשפט נפגש עם הקטין או הקטינים ביחד עם עו”ס העורכת עמם מראש את ההכנה לקראתם פגישתם עם שופט או שופטת. כאמור, לא מקובל לשמוע ילד מתחת לגיל שש למרות ששופט יכול להפעיל שיקול דעת ולעשות זאת, אך לא בדרך השגרה.
בתמ”ש 42164-07-14 א.ל נ’ צ.ל הציע כב’ סגן הנשיא אסף זגורי כי במקרה של מחלוקות בסכסוכים הנוגעים לחינוך ילדים, יש לנקוט בגישה המשלבת בין דוקטרינת “טובת הילד” לבין “דוקטרינת זכויות הילד” המעניקה, בין היתר, משקל רב לרצונו של הילד בנסיבות המתאימות, ואת רצונו אפשר לברר בדרך כלל בדרך של שמיעתו של הקטין באופן ישיר.
בית משפט ייפגש וישמע קטין במקרה בו גילו או בגרותו מאפשרים זאת ויש בכך תועלת. ברור הוא כי ככל שגילו של הילד עולה כך משקל דבריו והחשיבות לשמוע אותו הולכים וגדלים עם הגיל.
לא בכל מקרה ומקרה מתפקידו של בית המשפט להיפגש עם קטין או להעניק לדעתו את המשקל הראוי לכך. בגילאים צעירים אין לקטינים בשלות ויכולת להבין את מהות ההחלטה שעתידה להתקבל בעניינם.
לא בהכרח רצונם של ילדים בנוגע לבית העיקרי (אבא או אמא), למוסדות החינוך או למעבר או אי מעבר מקום מגורים יכול להיות רלוונטי ולא בהכרח רצונם זהה לטובתם.
ילדים בגיל מאד צעיר כגון בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי אינם יכולים בהכרח להבין מדוע יש להכריע בנוגע לבית ספר כזה או אחר ואין להם יכולת להבין ולקבל החלטות שמביאות בחשבון את היתרונות והחסרונות הגלומים בכל אחד מהמוסדות החינוכיים שהוצעו.
ילדים רכים אינם יכולים להבין מה המשמעות של מעבר בתי ספר, מהן ההשלכות של המעבר, מהם קשיי קליטה ועוד. בגיל צעיר אין משמעות לעמדתם של הילדים.
ככל שגילם של ילדים יותר מוקדם כך הם נתונים יותר להשפעה של אחד ההורים.
מהו הגיל הביולוגי המאפשר שמיעת קטין וייחוס משקל לדעתו?
לעניין הגיל הביולוגי שבו אכן ניתן לומר שלקטין יש בשלות רגשית ומנטלית מספקת לשם הבעת דיעה הרי שאין כלל נוקשה אך כדי שבית המשפט יביא את דברי הקטין בחשבון עליו להיות בעל חשיבה עצמאית ולא ילד החוזר כתוכי על דברי ההורה.
על אף שעל פי התקנות מדובר על גיל שש ומעלה הרי שנכון יהיה לומר בדרך כלל כי לילדים מתחת לגיל 11 – 12 אין בהכרח חשיבה עצמאית או דעה שיש לה עיגון במציאות העובדתית.
הנוהג הקיים לעומת הנוהג הרצוי
כיום בית המשפט נעזר בעובדת יחידת הסיוע כדי לשמוע את הקטין, וזה עורך הכנה מקדמית ונוכח בפגישה עם בית המשפט. מה שהיה רצוי הוא בעל מקצוע כגון פסיכולוג ויותר טוב מכך פסיכיאטר – על מנת להבחין האם הילד מביע דעה עצמאית או מדבר מגרונו של אחד ההורים, ההורה המסית או ההורה ששוטף את מוחו של הקטין.
נכון שלשופט משפחה יש הרבה מאד ניסיון מקצועי כעורך דין בתחום וכן לא מעט ניסיון חיים, ואולם לא בהכרח ניסיון זה יביא את השופט להבחנה האם אותו קטין בשל וכשיר להביע דעה. נוכח העובדה שאין זהות בין טובת הקטין לבין רצון הקטין המובע בפני בית המשפט – ודאי שראוי ונכון להיעזר בבעל מקצוע מהתחום הטיפולי ואין די בעו”ס מיחידת הסיוע.
