האם יכול הרשם לענייני ירושה לתקן צו ירושה שניתן בבית המשפט המחוזי?
בעז’ 63/84 מתייחס רשם הירושות לשאלת הסמכות בעניין תיקון צו ירושה שניתן ומבקשים לשנותו ו/או לתקנו, צו ירושה אשר ניתן שנים רבות קודם לכן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, עוד לפני העברת הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה בענייני משפחה וירושה.
המבקש עומד על כך שהסמכות לדון בבקשה לתיקון של צו ירושה נתונה לרשם לענייני ירושה, ואולם רשם הירושות סובר אחרת.
איך מגישים בקשה לתיקון צו ירושה על פי חוק הירושה?
סעיף 72(א) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 קובע: “נתן רשם לענייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו, ואולם ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.”
לשון הסעיף ברורה לדעת רשם הירושות, ולדידו הסמכות לתקן את צו הירושה הוא לערכאה שנתנה אותו, במקרה זה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
במקור הגיש המבקש את הבקשה לתיקון צו ירושה בדרך של המרצת פתיחה ובית המשפט המחוזי מחק את הבקשה מאחר והוגשה בדרך פרוצדוראלית בלתי נכונה. רשם הירושות מוסיף וקובע כי החלטת כב’ בית המשפט נכונה שהרי אין להגיש בקשה לתיקון צו ירושה בדרך של המרצת פתיחה ומשכך צדק בית המשפט במחקו את הבקשה הקודמת.
ואולם, לא ברור כיצד הסיק ב”כ המבקשת מן ההחלטה הנ”ל כי המתווה הדיוני הנכון הוא בקשה לרשם לענייני ירושה, כאשר אין לו סמכות לשנות צו ירושה שניתן בבית המשפט המחוזי בעבר.
בעניין זה קובעת תקנה 56(ב) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998: “תובענה בענייני ירושה שהוגשה לבית משפט מחוזי לפני תחילתן של תקנות אלה, תידון בבית המשפט שאליו הוגשה, תובענה נוספת בענייני ירושה, בעניין אותו עיזבון, תוגש גם לאחר תחילתן של תקנות אלה, לבית המשפט המחוזי שאליו הוגשה התובענה לראשונה, בתקנת משנה זו, “תובענה” – למעט בקשה לצו ירושה או לצו קיום.”
לדעת רשם הירושות לשון התקנה ברורה והסמכות לדון בבקשה לתיקון צו ירושה נתונה לבית המשפט המחוזי.
האם הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט לענייני משפחה אליו הועברו נושאים אלו מבחינת הסמכות?
רשם הירושות מציין כי קיימת פסיקה המעלה שאלה אם הסמכות אכן נשארה לבית המשפט המחוזי או עברה לבית המשפט לענייני משפחה, וכי הפסיקה לא אחידה או חד משמעית. ראו לעניין זה רעא 8920/08 גנאיים אנעאם חמזה נ’ האפוטרופוס הכללי בשא (משפחה ת”א) 9772/06 י.ח נ’ עזבון המנוחה מ.(מ).ח בשא 14752/07 ש.פ נ’ האפוטרופוס הכללי, תע (כ”ס) 4060/03 זלדה (זיטה) גנוט (קליין) נ’ שלום יוסף פרקש.
חלק מחוסר האחידות נובע מכך שעל פי הוראות סעיף 27 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995 הוסמך מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברת עניינים מבתי המשפט האזרחיים לבית המשפט לענייני משפחה.
צווים בעניין העברת ענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה ניתנו לעניין בתי המשפט במחוז תל-אביב וירושלים בלבד.
כך או אחרת, מה שברור הוא שהסמכות לדון בבקשה זו איננה נתונה לרשם לענייני ירושה. לאור האמור, נמחקת הבקשה.
