הכתובה ותביעתה – המשמעות המשפטית
כתובה היא שטר קניין הנחתם בטקס החתונה היהודי. החתן חותם עליה במעמד 2 עדים ובנוכחות רב. בכתובה מתחייב החתן לדאוג לבת הזוג במשך חייהם המשותפים. הכתובה היא מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין. בתוך הכתובה מצוין סכום כסף אותו הבעל מחויב לשלם לזוגתו כאשר הם מתגרשים.
רבים מייחסים לכתובה ולחתימה עליה – ובמיוחד לסכום שנרשם בה – משמעות טקסית בלבד. ככל שהגבר אוהב יותר את בת זוגו הוא ירשום לה סכום גבוה יותר בכתובה. ישנן נשים המתגאות בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים שנרשמו בכתובתן.
קיימים גברים הרושמים כסכום הכתובה מיליון ש”ח ואף שניים שלושה, ארבעה וחמישה (ועוד…) כדי להרשים את המוזמנים, שכן לעיתים, הרב העורך את החופה מקריא את הסכום בקול רם. בניגוד לדעה הרווחת בציבור לכתובה יש משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה היא מסמך המעיד על התחייבות שהבעל נוטל על עצמו כלפי אשתו עם הנישואין לה.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
התחייבות הבעל
בכתובה מתחייב הבעל שאם יגרש את אשתו בגט פיטורין הוא ישלם לה את הסכום הנקוב בכתובה. הכתובה היא מסמך משפטי המעיד על התחייבות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האישה עם הנישואין.
הבעל חותם על הכתובה בנוכחות שני עדים שגם הם חותמים והוא מוסר אותה לידי האישה. בדרך כלל משתמשים בטופס קבוע שבו ממלאים את הפרטים החסרים כגון שמות הצדדים וסכום הכתובה. מקובל כי הכתובה נשארת ברשות האישה או מצויה במשמרת אצל מי מבני משפחתה.
מטרתה העיקרית של מסירת הכתובה לאישה לרבות הסכום הנקוב בה שהבעל מתחייב לשלם עם הגירושין, היא שהבעל לא ימהר לגרש את אשתו בגלל דבר של מה בכך או בגלל מריבה שטותית. ובלשון תקנות חכמים: “על מנת שלא תהא קלה בעיניו להוציאה”(כתובות לט ב’ יא’ א) כלומר, בעל יחשוב פעמיים ושלוש לפני שיגרש את אשתו עליה יצא קצפו – אם ידע שעליו לשלם לה סכום נכבד בעת הגירושין.
במקרים נדירים ביותר מחויב הבעל בסכום הכתובה. מספר לא גדול של פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין הרבני חייבו בעל לשלם את דמי כתובתה של האישה. בהסכמי גירושין מקובל בדרך כלל כי האישה מוותרת על כתובתה ועל תוספת כתובה.
הסכום הנקוב בכתובה נועד גם להבטיח את פרנסתה של אלמנה לאחר פטירת בעלה. זכות זו מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה, אשר מבטיח את המגיע לאלמנה מכתובתה.
שתי מטרות, אם כן, לכתובה:
האחת – להבטיח את קשר הנישואין ואת יציבותו ולמנוע מצב שבכל מריבה ירצה בעל לגרש את אשתו. לפיכך מאפיין את הכתובה העדר היכולת להתנות עליה. משמע כלה אינה יכולה לוותר על הכתובה עת שהיא נכנסת לחופתה.
גם המוריש אינו יכול לכתוב בצוואתו כי הוא מבטל את סכום הכתובה שאשתו תקבל לאחר פטירתו.
השנייה – לדאוג לביטחונה הכלכלי של האישה לאחר פטירת בעלה וזוהי הסיבה שגם אלמנה זכאית לדמי כתובה.
הכתובה נוצרת עם הנישואין, אולם מועד פירעונה הינו עם הגירושין או עם הפטירה. אין האישה זכאית לדרוש מבעלה במשך הנישואין את הכתובה בטענה שהינה חוששת שהיורשים לא ישלמו לה את דמי כתובתה. לכתובה דין קדימה בגביית חוב הכתובה ככל שמדובר בסכום סביר. יתרת הסכום – דינה כדין שאר החובות והיא באותה דרגה (סעיף 104 לחוק הירושה).
תשלום הכתובה – עיקר כתובה ותוספת כתובה, נדוניה ותוספת נדוניה:
עיקר הכתובה הוא סכום התשלום שעל הבעל לשלם לאישה במקרה של גירושין או במקרה של פטירת הבעל. הסכום הבסיסי נקבע בגמרא ל-200 זוזים, שהוא הסכום המינימלי. הבעל מחויב לשלם את סכום הכתובה המינימלי גם אם בכתובה רשום סכום נמוך יותר.
תוספת כתובה היא סכום נוסף שהבעל רשאי לרשום בכתובה מעבר למינימום הקבוע. סכום זה נחשב לתוספת ולא ניתן לכפות על הבעל לרשום סכום גבוה מהמינימום. תוספת הכתובה נחשבת לחלק מהכתובה, ולכן במקרה של גירושין, הבעל חייב לשלם לאישה את הסכום המלא שנרשם בכתובה, כולל תוספת הכתובה.
הנדוניה היא הערכת שווי הרכוש שהאישה הביאה עימה לנישואין, אשר רשומה בכתובה. אם הנישואין יגיעו לסיומם, הבעל חייב להחזיר לאישה את שווי הנכסים הללו, שהועברו לרשותו עם הנישואין.
עם זאת, הבעל אינו חייב לקבל את נכסי הנדוניה לרשותו והוא יכול להשאירם בידי האישה לטיפול שלה. במקרה כזה, הוא לא יהיה אחראי להחזיר את ערכם במקרה של גירושין. החובה להחזיר את ערך הנכסים חלה רק אם הבעל מקבל זאת על עצמו במפורש ומתחייב לכך. יש לציין כי הנדוניה מקורם בנכסי האישה, בעוד שסכומי עיקר ותוספת הכתובה הם מנכסיו של הבעל.
שיערוך סכום הכתובה
שאלת השערוך של הסכום שנכתב בכתובה הינה שאלה רלוונטית שכן בתקופות של אינפלציה מואצת מאבד הסכום הנקוב מערכו בצורה משמעותית ביותר.
בתי המשפט האזרחיים הדנים בשאלת הכתובה ותשלומה מחילים את דיני השערוך מתוך הכרה כי כלי השערוך אינו באים להיטיב עם מקבל התשלום אלא מעמידים את החיוב על הערך הריאלי לבל יצא מקבל התשלום נפסד. עקרון זה נכון גם לגבי אישה האמורה לזכות בדמי הכתובה. מדיניות שיפוטית ראויה מתבקשת גם על יסוד סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשלג –1973 הקובע את עקרון תום הלב שהוא עקרון יסודי בדיני חוזים.
בתי הדין הרבניים מצמידים את סכום הכתובה במקרים מסויימים ובמקרים אחרים – לא. שיקול הדעת נתון לערכאה הפוסקת.
ישנם מקרים בהם מומלץ לאישה לתבוע את בעלה בבית הדין הרבני בגין סכום הכתובה. תביעה זו יכולה להיות מוגשת רק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט האזרחי (משפחה). תביעת כתובה כנגד עזבון הבעל יכולה להיות מוגשת גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מדובר במקרה של גירושין – לעיתים תביעה כזאת ממריצה את הבעל להגיע להסכם גירושין הוגן מפאת החשש שהוא עשוי להיות מחויב בסכום הכתובה. ישנם מקרים, אם כן, בהם מומלץ לנהוג בגישה זו. כל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות ועורך דין מנוסה היודע את מלאכתו ידע מתי כדאי להמליץ לאישה לתבוע את כתובתה ומתי – לא.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
תביעת כתובה לאחר גירושין
במידה שבני הזוג נמנעו מלחתום על הסכם ממון לפני הנישואין המגדיר תנאים ספציפיים לגבי הכתובה והתשלום בגינה, החוק מתיר לאישה שנישאה לפי דת משה וישראל לתבוע את סכום הכתובה שלה בבית הדין הרבני.
כפי שצוין לעיל, ישנם לא מעט מקרים שסכומי הכתובה מצד הבעל הינם מופרזים וחסרי פרופורציה (ובעיקר לא צופים פני עתיד, שיכול להשתבש). הסכומים לא תואמים את מצבם הכלכלי ויכולת ההשתכרות שלהם בפועל. בפועל, בית הדין הרבני בדרך כלל מפחית את הסכום בהתאם להכנסות ולמצב הכלכלי של הבעל. הסכום בפועל שהאישה תקבל יהא נמוך, לעיתים משמעותית, מהסכום אותו תבעה בהתאם לכתובה.
מקרים בהם עשויה להתקבל תביעת כתובה
מתי מחייבים את הבעל לשלם בפועל את דמי הכתובה? אם יזם את הליך הגירושין ולא סיפק הסבר מוצדק, אם האישה מוכיחה שהתנהגותו של הבעל היא הגורם לגירושין.
כמו כן, אם האישה מעוניינת בשלום בית, ומוכיחה כי היא התאמצה לשמר את הנישואין, לא עזבה את הבית, הוכיחה כי הבעל מתנהג בדרכים לא ראויות (למשל הוכחות על בגידה ו/או אלימות בסוגים שונים), אזי הסיכוי של האישה לקבל את כתובתה (גם אם לא מלוא הסכום) – עולה משמעותית.
מתי האישה עלולה להפסיד בתביעת הכתובה שלה?
כלל, מדובר במקרים בהם האישה היא זו שעליה מוטל ה”אשמה” בסיום הנישואין.
אלו הם מקרים בהם, למשל, עזבה האישה את הבית ללא הסבר מוצדק, לחילופין פתחה בהליך גירושין ללא סיבה נראית לעין וללא התראה מוקדמת.
כמו כן, אם מסרבת האישה לקיים את חובותיה כלפי בעלה: אישה מורדת (שמסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל), אישה שמוכח כי בגדה, אישה שלא משתפת פעולה בהליכי שלום בית ונראה כי מעוניינת בסיום הנישואין ללא הצדקה משמעותית.
תביעת כתובה – טיפול מקצועי ע”י עורכת דין המתמחה בתביעות כתובה
כדי שהכתובה לא תהפוך לעוד סלע מחלוקת ומקור לצער, חשוב לזכור את משמעותה כשכותבים אותה וחותמים עליה. אך אם הגעתם לשלב הגירושין – פנו לעו”ד מנוסה לטיפול בהיבט הרגיש הזה של הפרידה. במשרדנו נעמיד לרשותכם מיטב אנשי המקצוע; מומחים בעלי ניסיון עצום והיכרות רבה בתחום הגירושין.
המשרד טיפל בהצלחה באלפי מקרי תביעות כתובה לאורך 37 שנות פעילותו – צרו עמנו קשר ונשמח לתת לכם ייעוץ מקצועי ומנצח.
