עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
צרכים הכרחיים לעומת צרכים מדין צדקה
צרכים הכרחיים הינם הצרכים הבסיסיים והמינימליים ביותר, אשר קיומו הממשי של הקטין תלוי בהם. צרכים כאלה הינם בידיעתו של בית המשפט (שופט/ת בית המשפט לענייני משפחה) ואשר אינם מצריכים הוכחות וראיות.
המגמה הרווחת בפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים לצרכים שמעבר לכך, הצרכים העודפים (שהם מדין צדקה), תוך צמצום רכיבי הצריכה ההכרחיים עד למינימום והפניית יתר רכיבי הצריכה לעבר דיני הצדקה.
זאת מאחר והצרכים הבסיסיים – ההכרחיים, חלים על האב באופן בלעדי בצורה אבסולוטית ואין האם צריכה להשתתף בהם. לעומת זאת הצרכים העודפים -מטילים את החובה לסיפוקם על האב והאם באופן יחסי להכנסותיהם.
יודגש, כי הקביעה אילו רכיבי צריכה יש לשייך למעגל של צרכים הכרחיים ואילו רכיבי צריכה יש לנייד למעגל של דיני צדקה, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי המובא בפניו (ואולם – יודגש, כי מזון, ביגוד, דיור/קורת גג, חינוך ורפואה, יחשבו בכל מקרה כצרכים הכרחיים, החלים אך ורק על האב!
יוער, כי המגמה בפסיקה כיום, הינה לאזן בחלוקת הנטל של דמי המזונות באופן כזה שמהכנסותיו של האב מופחת הסכום שעליו לשלם במסגרת חובתו האבסולוטית דהיינו לשאת במזונות ההכרחיים, כאשר את יתרת הכנסותיו של האב מאזנים אל מול הכנסותיה של האם לצורך חלוקת הנטל- באופן יחסי- בסיפוק המזונות שמעבר למזונות ההכרחיים, דהיינו במזונות שבדין צדקה.
כיצד נקבעים הצרכים ההכרחיים?
קביעת הצרכים הכרחיים תיעשה בשני שלבים:
בשלב הראשון- צרכיו הכלליים של הקטין המשותפים לכלל הקטינים, אשר אין צורך בראיות מפורטות כדי להוכיחם. שיעור הצרכים הללו הוגדר בפסיקת בית המשפט המחוזי כעומד על סך של כ- 1,350 ₪, לא כולל חיוב במדור והוצאות המדור וללא הוצאות חינוך (גן ילדים, מעון וכיוצ”ב). כלומר לחיוב זה יש להוסיף את שיעור ההשתתפות של האב בעלות קורת הגג בין אם מדובר בשכר דירה ובין אם מדובר במשכנתא, וכן מחצית מחינוך ומהוצאות רפואיות ככל שהן קיימות.
בשלב השני- ייבחנו צרכיו הספציפיים של הקטין שעניינו נדון בפני בית המשפט. בבחינת צרכיו הספציפיים של הקטין, בוחן בית המשפט האם ישנן הוצאות מיוחדות בגין אותו קטין ספציפי, כגון: טיפול פסיכולוגי, קטין בעל לקויות למידה או לקויות אחרות, צורך בטיפול רפואי מיוחד כגון פיזיוטרפיה, או צורך חינוכי בהוראה מתקנת לליקוי למידה וכו’, צרכים המיוחדים לאותו קטין ספציפי.
ניתן לסכם ולומר, כי צרכים של מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, חינוך, והוצאות רפואיות הינם בגדר צרכים הכרחיים לקיום הקטין.
מנגד, הוצאות בגין חופשה, בילויים, צעצועים, דמי כיס, חוגים וכיוצא בזה, אינן בגדר צרכים הכרחיים לקיומו של הקטין.
מדור/קורת גג בשכר דירה או במשכנתא
ההוצאות בגין מדור (שכר דירהאו משכנתא) הינן בגדר צרכים הכרחיים ולכן יחולו על האב. שיעור החיוב משתנה על פי מספר הילדים. נפסק, כי בגין קטין אחד חיוב האב הינו בשיעור של30% משכר דירה של דירה דומה ברמתה הכללית לדירת המגורים הקודמת כשייתכן ותובא בחשבון העובדה כי עקב המשבר פחת מספר הדיירים שיחיו במדור ולפיכך יילקח בחשבון כי יש אפשרות גם לפסוק שכר דירה עבור דירה קטנה יותר; בגין שני קטינים נפסק מדור בשיעור של 40% ובעבור שלושה עד ארבעה קטינים עומד חיוב האב בהשתתפותו במדור בשיעור של 50% ולעיתים 55%. יצויין, כי החיוב בגין המדור הינו בנוסף למזונות ההכרחיים.
ישנם שופטים הפוסקים בנוסף לעניין המדור גם עבור אחזקת המדור וישנם כאלה שיגרסו שהדבר כלול במזונות ההכרחיים שנפסקים ממילא.
ההלכה בנוגע לתשלומי משכנתא קובעת, כי תשלומי המשכנתא הינם בגדר חיוב הוני החל במערכת היחסים הממונית שבין הבעל לאישה, ואינם בגדר מזונות. יחד עם זאת, המשך תשלום המשכנתא הוא אמצעי להבטחת המדור, ובית המשפט רשאי לכלול נתון זה בין חישוביו לצורך קביעת המזונות, ולחייב את האב לשאת בהחזר החודשי של המשכנתא במסגרת חיובו לשאת במדור הקטינים.
דמי טיפול- דמי טיפול מהווים חלק ממזונותיו של הקטין, והם כלולים בחובתו של האב לזון את ילדיו. דמי הטיפול משתנים בהתאם לגיל הילדים. ככל שהילד צעיר יותר בגיל, הזמן הנדרש לטיפול בו רב יותר, לכן בפסיקת בתי המשפט נהוג לקבוע את החיוב בדמי טיפול באופן מדורג.
דמי הטיפול נפסקים לאם המשמורנית, גם אם האם מעסיקה מטפלת בשכר לטיפול בקטין.
יוער, כי אישה המקבלת דמי מזונות (עבורה) מבעלה, אינה זכאית לדמי טיפול, כיוון שהטיפול בילדים נחשב כ”מעשה ידיה” של האישה.
מזונות זמניים- ברוב רובם של תיקי המזונות, מתעורר הצורך בפסיקת מזונות זמניים, מאחר ולעתים כאשר פורץ סכסוך האב מפסיק מלכלכל את המשפחה או מוריד את רמת החיים בצורה קיצונית.
פסיקת המזונות הזמניים יכול ותעשה בשתי דרכים: לאחר הגשת כתב ההגנה על ידי הנתבע, יכול התובע (הקטין, בדרך כלל באמצעות אמו) להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים; או לחלופין – במהלך הדיון הראשוני בתיק המזונות יבקש התובע מזונות זמניים.
בבואו להחליט בעניין המזונות הזמניים, אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות ואינו נכנס ל”עובי הקורה”. בית המשפט מאזן בין האינטרס של התובעים (הקטינים) לקבלת סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע (האב).
מטרתם של המזונות הזמניים היא שמירה על המצב הקיים כפי שהיה עובר לפתיחה בהליכים המשפטיים, שלא ישונה על ידי אחד מהצדדים באופן חד צדדי עד לפסיקת המזונות הקבועים. דהיינו, דמי המזונות יפסקו באופן כזה שיהיה בהם לשמר את רמת החיים של המשפחה ערב הסכסוך.
עקרון השוויון בפסיקת מזונות- בבוא בית המשפט לפסוק את מזונות הקטינים, מתחשב בית המשפט בהכנסת המשפחה מכל המקורות תוך איזון ביניהם. בית המשפט מאזן בין הסכום שנותר בידי האב לאחר תשלום המזונות ובין הסכום שנותר בידי האם. עקרון זה בפסיקת המזונות מבוסס הן על דיני היושר שבמשפט העברי ככלי לתיקון עיוותים במקרים בהם דיני המזונות לא נותנים מענה ראוי והן על צמצום המזונות ההכרחיים עד למינימום, כך שיתר הסכום לו נזקק הקטין יוחל כמזונות מדין צדקה, בהם יחויבו שני ההורים ביחס פרופורציונאלי להכנסותיהם.
יודגש, כי בהנחלת עקרון זה ופסיקה על פיו, בית המשפט אינו פוטר את האב מהצרכים ההכרחיים, אלא מצמצם את היקפם עד למינימום בהתחשב בנתונים הכלכליים ובהכנסות של שני ההורים.
מזונות מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה”ל– החיוב במזונות אינו נובע מן הדין האישי, אלא מכוח סעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי”ט- 1959. בית המשפט העליון נתן לסעיפים אלו פרשנות רחבה, וקבע, כי קיימת חזקה לפיה גם בתקופת שירות החובה בצה”ל עדיין מתקיימת תלות מסויימת של הילדים בהורים, ולפיכך, גם בבגיר המשרת בצה”ל מתקיימים התנאים של “נצרך” בהתאם למשפט העברי.
הנוהג המקובל הוא, כי דמי המזונות המשולמים על ידי האב פוחתים לכדי שליש מדמי המזונות עבור הקטין, וכך גם ניפסק בהלכת קירשנר באשר לילד המשרת בצבא.
קביעת סכום המזונות משתנה משופט לשופט וממקרה למקרה ולעיתים בגין אותן עובדות יפסקו מזונות שונים עד מאד, ופער זה נובע מתפיסת עולמו השונה של השופט היושב בדין, שונה מזה של עמיתו, כמו גם לדרך הצגת הדברים ישנה משמעות, ועו”ד אחד אשר ישים דגש בנושאים מסויימים עשוי לפספס את הנקודה, בעוד עו”ד אחר יציג את עובדות המקרה באור שונה, ויצליח להשיג עבור הלקוח/ה תוצאות טובות יותר.
