עצמאים רבים עובדים ומדווחים רק על חלק מהכנסותיהם. ישנם גם מובטלים שבמקביל לקבלת דמי אבטלה, עובדים ללא תלוש שכר, וכך משתכרים פעמיים.
מזונות ילדים, מזונות אישה ופערי השתכרות יושפעו מגובה ההכנסה
במצבים מסוימים העדר הדיווח הנכון לשלטונות המס יכול להיות בעוכריו של אותו אדם או של בני משפחתו. מצב כזה יכול לפגוע קשות בסכום המזונות לילדים, בזכותה של אישה למזונות אישה או למזונות משקמים וגם יכול להשפיע על קביעת בית המשפט בכל הנוגע לפערי הכנסות בין הצדדים ולפיצוי שעשוי להינתן בגין פערים אלו.
ובמה דברים אמורים? ישנם מקרים לא מעטים בהם נתקלתי כעורכת דין במהלך שנות עבודתי, בהם בני זוג ניהלו עסק, בין אם הבעל ניהל את העסק ובין אם שני הצדדים, כלומר בני הזוג, ניהלו את העסק, ודיווחו רק על חלק קטן מההכנסה, כך שהמס ששולם, אם בכלל, היה מינימלי.
כל עוד בני הזוג חיו ביניהם בשלום ובשלווה וכל עוד שלטונות המס לא התדפקו על דלתם הרי שהחיים התנהלו על מי מנוחות. ואולם מה קורה כאשר בני זוג מסתכסכים ולאחר מכן אחד מהם פתח בהליכי גירושין. אז מתחילות הצרות, אך דווקא הצרות יהיו לצד החלש כלכלית, זה שלא ניהל את העסק בצורה פעילה והיה פאסיבי אם בכלל עבד.
ברור שגם הצד שהעלים הכנסות חשוף לבעיות וצרות, להלשנות למס הכנסה וכיוצ”ב, אך מי שבאמת בצרה הוא הצד החלש כלכלית שאינו יכול להוכיח את ההשתכרות האמיתית של המשפחה ואת ההכנסות הגבוהות שהיו.
במקרה בו מוגשת תביעת מזונות והאישה טוענת כי רמת החיים שהייתה מאד גבוהה הינה תוצאה של ההשתכרות לרבות השתכרות בכספים לא מדווחים, כלומר ב”שחור” – לא קל יהיה לה להוכיח את טענותיה, ולעיתים גם אם זאת האמת לא תצליח האישה להרים את נטל הראיה.
קושי בהוכחת השתכרות הבעל
מטבע הדברים כסף שחור לא מופקד לבנק ואין רישומים בגינו. אנשים אינם מנהלים שני פנקסי חשבונות אחד גלוי והאחר נסתר. את מה שנסתר לא כותבים ולא מתעדים. כסף שחור לא קל להוכיח, ואין זה מקצועי להסתמך על התרשמותו ותחושת הבטן של בית המשפט, שכן ללא הוכחות וראיות – בית המשפט יפסוק על פי החומר שמצוי בפניו ולא בהכרח לפי האינטואיציה שלו.
יתר על כן, לעיתים, השימוש בכספים השחורים נעשה גם הוא ללא קבלת חשבונית ואזי קשה להוכיח לא רק את כניסת הכספים השחורים, אלא גם את הוצאתם לצרכי רמת חיים גבוהה.
אישה שתרצה לטעון כי בעלה השתכר 50 אלף ₪ בחודש ולא רק 15 אלף ₪ כטענתו תצטרך להוכיח הוצאות של המשפחה בגובה הסכום שלו היא טוענת כהכנסות. אם הבעל היה זהיר וכלכל את צעדיו מראש, הרי שלא יהיה תיעוד להוצאות רבות כגון מסעדות או רכישת מותגים. אם אלו נרכשו בכספים מזומנים – קשה יהיה לאשה להוכיח רמת חיים גבוהה עד מאד.
נסיעות לחו”ל ודאי שאפשר להוכיח כפועל יוצא מקבלת מסמך ממשטרת הגבולות על כניסות ויציאות ואולם גם במהלך נסיעה לחו”ל יקשה על האישה להוכיח כספים שהוצאו במזומן והמעידים על רמת חיים גבוהה.
אם בני הזוג רכשו חבילה מוזלת וצנועה של טיסה ומלון לחו”ל ואת הכספים “השחורים” בזבזו על מסעדות וקניות בלא קבלות – קשה יהיה לאשה לטעון שהצדדים נסעו ברמה של אלפיון עליון, כשיש תיעוד ל”דיל” זול בלבד.
מאחר ותביעת מזונות הינה ככל תביעה אחרת ועל פי הדין המוציא מחברו עליו הראיה – הנטל על האישה יהיה להוכיח את ההכנסות בשחור מעבר לתלוש ואת רמת החיים הגבוהה. אם האישה לא תצליח בכך המזונות שיפסקו יהיו נמוכים יותר ולא ישקפו את רמת החיים האמיתית שהייתה.
השאלה על מי רובץ נטל השכנוע, נקבעת על-פי הדין המהותי
נטל השכנוע להוכחת טענה מסוימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט כאשר הכלל הבסיסי הינו “המוציא מחברו – עליו הראיה” (קדמי, חלק שלישי, בעמ’ 1508-1509).
על התובע הנטל להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה, החיוביים והשליליים, ואילו על הנתבע הנטל להוכיח את כל רכיביה של טענת ההגנה שהוא מעלה ( עמ”ש 11971-06-14 פלוני נ’ אלמונית).
משמע מי שמשתפת כל החיים פעולה עם הכנסה ב”שחור” עלולה למצוא עצמה משלמת את המחיר המוסרי ולא רק המוסרי של התנהגות זאת לעת גירושין.
האמור לעיל באשר לסוגיות בדיני משפחה ובמיוחד באשר ליכולת ופוטנציאל השתכרות או חישוב השתכרות בפועל לצרכי מזונות, נכון גם באשר לענפי משפט אחרים ולא רק לצורך דיני משפחה. גם בענפים אחרים יש מחיר לעבודה ב”שחור”.
תיקי נזיקין ותאונות דרכים
כך גם בתיק של פיצויים בגין תאונת דרכים, עשויה לעלות שאלה הנוגע לניזוק או נפטר כתוצאה מתאונה שקרוביו הזכאים לפיצויים, באים וטועים כי השתכרותו אינה כפי שדווחה לשלטונות המס.
הדילמה המתעוררת במצבים שבהם הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת, באה לידי ביטוי בע”א 2648/11 אסייג נ’ המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול), וע”א 4351/13 כלל חברה לביטוח בע”מ נ’ וינטר, ובת”א (מחוזי חי’) 1072-04 זייד נ’ הדר חברה לביטוח בע”מ גבעתיים.
ברמת העיקרון, על פי ההלכה הנוהגת, הפיצוי לניזוק ייגזר מההכנסה האמיתית שהוכחה, ו”אין להעניש את הניזוק, ובוודאי כך לגבי התלויים בו, בשל חטאיו” (ע”א 9813/07 נעים נ’ אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע”מ).
יחד עם זאת, על הניזוק הטוען להכנסה לא מדווחת מוטל נטל גבוה במיוחד להוכחת טענותיו, “שהרי כבר הראה, שכשנוח לו הדבר, הוא מוכן להצהיר הצהרות שאינן אמת” (ע”א 5794/94 אררט נ’ בן שבח, פ”ד נא (3), 4).
יחד עם זאת יצויין כי יש דעות אחרות בקרב שופטי בית המשפט הטוענים כי יש וכי הגיעה העת לדחות כליל את הטענה להכנסה לא מדווחת מטעמים של מדיניות שיפוטית על מנת שלא יצא חוטא נשכר ובטעמים של מעין ‘השתק שיפוטי’.
יכולה לעלות גם אבחנה בין ניזוק שנפטר לבין ניזוק שהינו חי
יש מי שיטען שיש להשתיק את הניזוק-החי מלטעון להכנסה לא מדווחת, להבדיל מעזבונו או תלוייו של הניזוק-המת, מקום בו התאונה גרמה למות הניזוק.
הטעם לכך שהוא שניזוק שהוא חי לא יוכל להנות מפירות שקריו, ולהבדיל קרוביו התלויים בו, אינם צריכים להינזק ולסבול מהתנהגותו.
כמו כן יש דעה הטוענת כי על בית המשפט להפחית ולו במעט את גובה ההכנסה המדווחת, וזאת לנוכח הסיכוי-סיכון שהדיווח הכוזב יתגלה על ידי רשויות המס וכן משיקולים הקשורים במדיניות משפטית ותקנת הציבור.
מסקנה
משמע גם בתביעת מזונות וגם בתביעה לפיצוי בתיקי נזיקין ותאונות דרכים יכול מי שלא דיווח אמת לצאת ניזוק ולקבל הרבה פחות מן המגיע לו.
גישה זו גם תומכת במדיניות הכללית לפיה אין לעודד דיווחים שאינם אמת לשלטונות המס, ומי שנתפס מרמה ומסתיר, משלם לעיתים מחיר כבד או מחיר בכלל על העלמות המס שביצע בעבר, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם בקנסות וגם במאסר, והכל על פי שיקול דעת בית המשפט הדן בתיק.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
