עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים הרבה מאד מן ההוצאות מכפילות את עצמן, כגון שכר דירה, ארנונה ועוד. מנגד, המשכורות נותרות כפי שהיו בעבר וכפועל יוצא מכך רמת החיים של זוג מתגרש יורדת משמעותית.
פעמים רבות, סכום המזונות הינו סביר, והמזונות שנפסקים ואשר שעל הגבר לשלם בדרך כלל עבור הילדים כמזונות קטינים, עומדים בפרופורציה להכנסתו או למשכורתו.
הבעיה היא דווקא עם ההוצאות החריגות או המיוחדות בתחום הבריאות והחינוך אשר מתווספות למזונות הילדים, והן הופכות את המצב לכמעט בלתי אפשרי.
למה הכוונה?
נניח שצדדים מצויים במשמורת משותפת או באחריות הורית משותפת והם הורים לשני ילדים. בסיטואציה כזו, יפסקו כנגד הגבר מזונות מופחתים אך מנגד האב שנוטל חלק בגידולם של הילדים ומטפל בהם מחצית מן השבוע – צריך לפרנס אותם ישירות במהלך שהותם אצלו, כך שאין הוא יוצא נשכר מזה שמזונות הילדים הינם נמוכים יותר וההוצאה על הילדים באופן ישיר- כשהם ברשותו – הינה גבוהה.
לצורך הדוגמא, נניח כי לבני זוג ישנם שני ילדים, האחד בן ארבע והשני כבן שנתיים וכי הגבר משתכר 8,500 ₪ נטו ואילו האישה 6,000 ₪ נטו.
במצב של משמורת משותפת, הגבר ישלם כ- 3,000 ₪ עבור שני הילדים כולל המדור ואילו במצב של משמורת שאינה משותפת אלא כאשר האם משמורנית יטיל בית המשפט על הגבר לשלם למזונות ומדור הילדים לא פחות מ- 4,800 ₪.
גם במצב בו הצדדים חולקים משמורת משותפת, כאשר התשלום שעל הגבר לתת לאישה נמוך יותר עבור מזונות הקטינים הרי שיש לו הוצאות גבוהות יותר בגין הילדים, ואז בפועל עולה כי כך או כך העלות של הילדים מגיעה לסכום לא מבוטל.
לו אלו היו הסכומים והדברים היו מסתיימים בכך – כי אז ניחא והגבר היה משלם 3,000 ש”ח במשמורת משותפת ו- 4,800 ₪ במשמורת של האם והסדרי ראיה פעמיים בשבוע – היה הוא יכול לעמוד בכך, אף אם בקושי מהכנסתו בסך של 8,500 ₪.
אולם, כאמור התשלומים המשולמים לאם כמזונות אינם כל ההוצאה של הגבר עבור הילדים אלא רק חלקה.
הילדים אשר בדוגמא הינם קטנים, ולאור זאת, יש בגינם הוצאות חינוך גבוהות עד מאד בגין מעון יום (בשל הילד שהינו כבן שנתיים) וצהרון (בגין הילד שהינו בן ארבע שנים). לא תמיד בית המשפט מסכים עם הטענה כי יש לצמצם בהוצאות החינוך ולעשות שימוש במעונות או צהרונים ציבוריים, ולעיתים על מנת להשאיר את הילד באותה מסגרת – מורה בית המשפט על המשך שהות הילד/ים במסגרת פרטית שלה הורגל קודם לגירושין בין ההורים.
הוצאות בגין מעון יום אינם נופלות מ- 2,500 ₪ וגם אם ייעשה שימוש בזכות לפנות למעון ציבורי (ויצו נעמת אמונה) – הרי שההוצאה לא תפחת מ- 1,000 ₪.
צהרון בגין הילד בן הארבע הינו כ- 800 ₪.
אם כן, ההוצאות בגין החינוך מגיעות לסכום העולה על 3,000 ₪ עבור שני הילדים לכל הפחות ולעיתים גם הרבה יותר – ועל כן על הצדדים לחלוק בהוצאות אלו בחלקים שווים ביניהם.
יש גם הוצאות רפואיות חריגות שיש לשאת בהן וכן הוצאות בגין חוגים, קייטנות וכיוצ”ב. כל הוצאה רפואית שאינה מכוסה במלואה על ידי הביטוח הרפואי – תחולק שווה בשווה בין ההורים.
אם כן, ברור שההוצאה העודפת – מלבד התשלום בגין מזונות הילדים – יכולה להגיע לסכום של 2,000 ₪ לכל הורה כאשר יש שני ילדים קטנים, סכום המתווסף על תשלום המזונות על ידי הגבר לידי האישה.
על כן, גבר אשר משלם מזונות ילדים סבירים ואף נמוכים נדרש לשלם תוספת של 2,000 ₪ לפחות בגין ילדים קטנים הנזקקים לחינוך בעלות גבוהה.
בסיטואציה כזו – קיימת בעיה קיומית ממשית, שכן, אלא אם כן מדובר בגבר עם הכנסה גבוהה – לא יוכל הוא לשאת במזונות, אפילו אם הם מזונות הגיוניים, בשל התוספת בגין הוצאות החינוך. חשוב להבין שהמזונות והמדור הם לא חזות הכל ויש תוספות מאד משמעותיים בגין חינוך ורפואה של הילדים.
כאשר הילדים הינם קטנים ומתחת לגיל 9-10 יש גם צורך בקייטנות, אשר הינן יקרות גם אם הן בעלות ציבורית של מתנ”ס, לא כל שכן נכונים הדברים אם עסקינן בקייטנות פרטיות.
על כך כבר נאמר ילדים קטנים – הוצאות גדולות. כאשר הילדים גדלים הרי שהוצאות החינוך פוחתות, והתשלום עבור בתי הספר אינו גבוה במיוחד (אלא אם מדובר בבית ספר פרטי) ובכל מקרה נופל משמעותית מהוצאות בגין מעון יום או צהרון שהינן הוצאות גבוהות. על פי הפסיקה ההורים צריכים לחלוק שווה בשווה ביניהם בהוצאות חינוך ורפואה, גם אם הם מתקשים בכך.
בגילאי ההתבגרות, ההוצאות גדלות בשנית נוכח הצורך לרכוש מותגים, לממן בילויים וכיוצ”ב וכן בשל הצורך לחלוק שווה בשווה הוצאות בגין שיעורים פרטיים, הוראה מתקנת, חוגים יקרים וכיוצ”ב.
גירושין, אם כן, אינם עסקה כלכלית טובה, ולעיתים זוג שהצליח לצוף מעל המים עם שתי משכורות, מתקשה לתפקד כלכלית, כאשר מתגרשים, וכל אחד מהם נזקק לעזרה של בני משפחה או נאלץ לקחת הלוואות או לממש נכסים כדי לשרוד.
