מוסד הנאמנות
מוסד הנאמנות שזור לאורכם ורוחבם של תחומי משפט שונים ובכלל זה דיני החוזים, הנזיקין, המקרקעין, חברות ועוד.
מהי נאמנות?
יחסי נאמנות הם יחסים משפטיים בין ה”נאמן” לבין ה”נהנה” באשר לנכס מסויים, כאשר הנהנה הוא בעל הנכס, ואילו הנאמן פועל עבורו. התועלת הכלכלית שתצמח מפעולותיו של הנאמן תעמוד לרשותו של הנהנה. הנאמן יכול לפעול בהתנדבות או תמורת שכר, אך אין לו כשלעצמו אינטרס כלכלי בנכס. היא יכולה להיווצר מכוח החוק, מכוח הסכם בין הנאמן לנהנה, או על פי כתב הקדש.
מחלוקת משפטית על נאמנות שקיבל כותרות
מקרה שזכה בזמנו לכותרות רבות היה המקרה של עו”ד יגאל ארנון כנגד פיוטרקובסקי. בפרשת ארנון נ’ פיוטרקובסקי היה ארנון נתון בתהליך גירושין מאשתו שעה שרכש מניות של חברת סלקום.
עו”ד ארנון, שהיה מבכירי עורכי הדין המסחריים ובעל משרד שלו מוניטין רב, היה מודע לכך שייאלץ לחלוק עם אשתו כל רכוש שצבר במהלך הנישואין. על כן רצה הוא ככל הנראה להתחכם ולהערים על אשתו, וכך על מנת שהמניות של סלקום לא יהיו כפופות לעקרון איזון המשאבים החל על זוגות נשואים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ביקש ארנון מפיוטרקובסקי להחזיק את המניות בנאמנות עבורו.
פיוטרקובסקי הסכים לכך, ארנון שילם את מחירן של המניות, ואילו פיוטרקובסקי נרשם כבעליהן. בהסכם הגירושין שכרת עם אשתו ציין ארנון כי יש לו רכוש נוסף על זה שפירט, שעליו אינו מצהיר, ושבגינו שילם לאשתו פיצוי של כמה מיליוני דולרים. ארנון לא גילה לאשתו את קיום הנאמנות או המניות שהוכפפו לה.
לאחר כמה שנים, כשסלקום עמדה לחלק, לראשונה, דיווידנד נכבד, ביקש ארנון מפיוטרקובסקי להעביר לידיו את המניות הכפופות לנאמנות.
פיוטרקובסקי סירב והכחיש את קיום הנאמנות. בהמשך לכך תבע ארנון את פיוטרקובסקי וביקש צו הצהרתי המכיר בזכויותיו כנהנה לפי הנאמנות וצו המורה לפיוטרקובסקי להעביר את הנכסים הכפופים לנאמנות, המניות ודיבידנדים של כשישים מיליון ₪ לידיו. לאחר שארנון הוכיח בבית המשפט את קיום הנאמנות, נתן לו בית המשפט את הסעדים שביקש.
אף שבית המשפט היה מודע לכך שהנאמנות נוצרה כדי למלט את ניירות הערך מאיזון המשאבים בין ארנון לאשתו ולהמירם בפיצוי הקטן מהם בערכו לאין ערוך, לא נתן בית המשפט לכך כל ביטוי אופרטיבי. בית המשפט בחר שלא לנצל את היות הסעדים שביקש ארנון חלק מדיני היושר, ולכן כפופים לשיקול דעתו של בית המשפט. ארנון בעצם לא נענש על כך שמילט נכסים מאיזון המשאבים.
מקובל שלא לתת סעדים מן היושר למי שבא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות. בפועל הסעד שנתן בית המשפט איפשר את מימוש כוונת המילוט של ארנון מאיזון המשאבים. בית המשפט אף הטעים כי “מכאן שניתן להשתמש בנאמנות כמכשיר להסתרת זכויות בנכסים, על-ידי העברתם לבעלות הנאמן, וזוהי, למעשה, עסקת הנאמנות הקלאסית”.
מקרה זה אינו הראשון וגם מן הסתם לא יהיה האחרון בו ניסה אחד מבני הזוג להבריח רכוש כדי שלא לבצע איזון משאבים, תוך יצירת מנגנון של נאמנות.
יצירת נאמנות
אין דרך פורמלית מסוימת ליצור נאמנויות. רשימת הדרכים ליצירת נאמנות שבסעיף 2 לחוק הנאמנות, אינה רשימה סגורה. כבר נפסק, “אם קיימות זיקה לנכס וחובה של נאמן הרי שקיימת נאמנות, תהא אשר תהא הדרך שבה נוצרה”.
כעולה מהפסיקה, נאמנות במקרקעין יכולה להיווצר גם ללא מסמך בכתב, הן בע”פ והן במשתמע מהתנהגות הצדדים ואין חובה ליצור הסכם נאמנות בכתב. נאמנות אפשר ללמוד אם יוכחו קיומם של יחסי נאמנות בדרך אחרת שניתן ללמוד אודותיה במשתמע מהתנהגות הצדדים וממכלול הנסיבות היוצרות את הבסיס להסקת המסקנה בדבר קיומו של הסכם נאמנות בין צדדים.
בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר נכס נרשם ע”ש אלמוני, ואולם הכספים הגיעו מפלוני, יש להניח שבין הצדדים מתקיימים יחסי נאמנות ואין מדובר במתנה. עוד נפסק כי יחסים בין אח לאחות, להבדיל מיחסים בין הורה לילד, אינם מקימים יחסי קירבה מיוחדים, המקימים את החזקה לפיה העברת נכס ללא תמורה מקורה במתנה. אח אינו חב כרגיל בדאגה לצורכי אחיו האחרים.
נקבע כי חזקה זו תחול גם מקום בו משלם הכספים עצמו רושם את הנכס על שם אדם אחר וגם מקום בו האדם אשר רשם את הנכס הוא גם הבעלים הרשום. ראה ע”א 88/34 ג’וזפינה רוטנברג רייס נגד עזבון המנוחה חנה אברמן ז”ל, ראה ה”פ 12-02-43763 קזקוב נגד כהן, ע”א 70/144 פרדס חסכון בע”מ ואח’ נגד רבקה לופו.
לצורך ביסוס החזקה בדבר קיומם של יחסי נאמנות, נדרש בעל הדין שהנכס לא נרשם על שמו, למצער, להקדים ולהוכיח שהוא מימן את רכישתו. זהו התנאי הראשוני והבסיסי אם כי אין בו די, כי יכול ויהיה מקרה בו האחד משלם והשני נרשם כבעלים של הנכס, אך זו לא תהא נאמנות לטובת הראשון אלא מתנה בה זכה השני. הכל לפי הראיות שמובאות בפני בית המשפט. ראה בע”מ 13/2101 פלוני נגד פלוני
מהם יחסי קרבה מיוחדים
עוד מתייחסת הפסיקה לחזקה ההפוכה – זו הקובעת כי מקום בו בין נותן הכספים והבעלים הרשום יחסי קרבה מיוחדים, קיימת חזקה בדבר מתן מתנה בע”א 88/34 וכן בע”א 70/144 הנ”ל. “יחסי קרבה מיוחדים” אינם בהכרח יחסים מסוג אחד. נקבע כי “יחסי קירבה המצדיקים חזקה בדבר מתנה מתקיימים כל אימת שמשלם הכספים הינו אדם שעליו הדאגה למחסורו ולצרכיו של הבעלים הרשום… המבחן לקיומם של יחסים מיוחדים כאמור איננו מתמצה בקשר משפחתי מסוג מסוים דווקא, אלא מתקיים כל אימת שמשלם הכספים מעמיד עצמו במצב של הורה.”
עוד יצויין לעניין שתי החזקות הנ”ל, נקבע כי אלו יוצרות הנחה לכאורה בלבד, הניתנת לסתירה בראיות המוצגות לבית המשפט (ע”א 34/88).
כך למשל במקום בו הורה רוכש דירה מכספו שלו אך רושם אותה על שם מי מילדיו – סביר להניח כי בית המשפט יראה בכך הענקת מתנה ולא נאמנות לטובת ההורה, כי קיימת חזקה – שאמנם ניתנת לסתירה אך לא בנקל – כי דרכם של הורים להעניק מתנות לילדיהם וגם מתנות כמו דירה.
נאמנות אינה מחייבת תיעוד בכתב או הסכם
יפים דבריה של כב’ השופטת גרסטל בה”פ (מרכז) 30380-04-10 קרפ נ’ קרפ: “העדר הרישום אינו שולל את דבר קיום הנאמנות, אלא שבהעדר הרישום דבר הנאמנות אינו פומבי מבחינה זו שאינו ידוע לכל, ועל כן על הנהנה להוכיח את דבר קיום הנאמנות.
קיומה של נאמנות אינו מותנה ברישום בפנקס כלשהו. זאת מכיוון שהנאמן הוא במקרים רבים איש אמונו של יוצר הנאמנות, יוצר הנאמנות סומך עליו. טבעי הוא שיסמוך עליו למעשה גם ללא דקדוקי פורמליות.
גישת המחוקק היא, שיש להגן על הנהנים מפני הנאמן, בכל מקרה שבו קיימת נאמנות. לכן גם לא יוכל הנאמן להסתתר מאחורי רישומו כבעלים של נכס.
לעומת זאת בפנקסים בהם נרשמות זכויות, כפנקסי המקרקעין, שעה שנרשם הנאמן כבעל זכות כלשהי, מבחינת המרשם הוא בעליה, ויוצר הנאמנות לוקח על עצמו את הסיכון שהנאמן יתכחש לזכויותיו.
אכן, ניתן להתקשר בהסכם נאמנות שבעל פה אך יש להוכיחו בעדויות הצדדים לו ובראיות אחרות. (שם, פסקה 3(ב)(אא) לפסק הדין).
ישנם מקרים בהם רישום נכס מקרקעין על שם אדם כאשר הכספים הגיעו ממקור אחר, מהווה ראשית ראיה ליחסי נאמנות וכי מי שרשום כבעלים של הנכס אינו הבעלים בפועל וכי הוא מחזיק בנאמנות בנכס עבור אותו אדם ששילם את ערכו.
ישנם מקרים אחרים בהם הרישום בפועל משקף את הבעלות, ומי ששילם עבור הנכס ורשם אותו על שם האחר – התכוון להעניק לו מתנה.
לא קל להבחין בין שני המקרים ולעיתים בית המשפט מתלבט בין שתי האפשרויות כאשר התוצאה הינה קיצונית.
איזון משאבים בין בני זוג
חוק יחסי ממון מבטא הנחה והשקפת עולם שלפיה לבני הזוג זכות לחלוק שווה בשווה את הנכסים שצברו תוך כדי נישואיהם בהשקעת מאמץ, כגון שכר עבודה וכן “זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות”.
נכסים מסוימים שצבר כל אחד מהם ללא השקעת מאמץ, ובעיקר מתנות וירושות, נותרים מחוץ לתחום איזון המשאבים. נכסים אחרונים אלה נותרים מחוץ לדיני הרכוש הזוגי בכלל, למעט במקרה שהינם כפופים לדיני השיתוף הספציפי, המשלימים את הסדר איזון המשאבים.
הסדר איזון המשאבים משקף אפוא את רעיון המאמץ המשותף של בני זוג המביא ליצירת רכוש משותף, משמע התפיסה כי בסיס השיתוף הרכושי בין בני הזוג הוא פעולתם המשותפת, במהלך הנישואין, נועדה לקדם את מטרות משק הבית המשפחתי.
לפי השקפת עולם זו הבאה לידי ביטוי בחוק ובפסיקה, שני בני הזוג זכאים ליהנות מפירות המאמצים שהשקיע כל אחד מהם במהלך חיי הנישואין, גם אם בחלוקת העבודה ביניהם היו פערים בין מי שעיקר מאמציו הופנו כלפי השתכרות בשוק העבודה ומי שעיקר מאמציו הופנו כלפי מטלות ביתיות ומשפחתיות.
משכך – לו יוכיח מי מבני הזוג כי נכס מסויים שייך למסת הרכוש המשפחתית הגם שהוא מוחזק בידי אדם אחר – יוכל הוא ליהנות מפרי השיתוף הזוגי.
חזקת הנאמנות והתייחסות גם לחזקת המתנה
חזקת הנאמנות תחול גם מקום בו משלם הכספים עצמו רושם את הנכס על שם אדם אחר וגם מקום בו האדם אשר רשם את הנכס הוא גם הבעלים הרשום.
לצורך ביסוס החזקה בדבר קיומם של יחסי נאמנות, נדרש בעל הדין שהנכס לא נרשם על שמו, למצער, להקדים ולהוכיח שהוא מימן את רכישתו, בע”מ 2101/13 פלוני נגד פלוני.
עוד מתייחסת הפסיקה לחזקה ההפוכה – זו הקובעת כי מקום בו בין נותן הכספים והבעלים הרשום יחסי קרבה מיוחדים, קיימת חזקה בדבר נתינת מתנה, ע”א 34/88 וכן ע”א 144/70.
סיכום
מומלץ לא להשאיר נושאים חשובים כגון אלו המאוזכרים במאמר זה ליד המקרה ויש להביא בחשבון שלא בהכרח תוכח נאמנות ככל שהיא קיימת, והדברים נתונים לשיקול דעת בית המשפט. משכך ההמלצה החשובה ביותר שניתן ליתן בהקשר זה היא – עריכת הסכם נאמנות בכתב, ובאשר לבני זוג – תמיד להיות עם האצבע על הדופק, ולא בהכרח לתת אמון בצד השני ובטוהר התנהגותו ובכוונותיו.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
