חיפוש

ידועים בציבור – מי הם?

ההגדרה המשפטית ויישומה בפועל

עו”ד  אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

אישה או גבר הדורשים שיתוף בנכסים ברכוש הרשום על שם הצד השני, כאשר אין הם נשואים, צריכים לעבור שתי משוכות:

  • הראשונה: להוכיח כי הצדדים היו ידועים בציבור.
  • השנייה : התקיימה ביניהם כוונת שיתוף.

המשוכה הראשונה- ידועים בציבור- מתווה משפטי

מלאכת הגדרת המונח ידועים בציבור תוארה על ידי מ”מ הנשיא (כתוארו אז) זילברג בע”א 42/65 דרדיאן נ’ עמידר, פ”ד יט (3) 259, בעמ’ 261 כהגדרה בעייתית וקשה: “הגדרתה המשפטית המדויקת של “ידועה בציבור כאשתו”, היא קשה כקריעת ים סוף, או בלתי אפשרית כפתרון בעיית ריבוע העיגול. ניתנו לנו שלושה נתונים: ידועה, בציבור, כאשתו, ולא נתפרש לנו לא מקורו של הידע, לא זהותו של הציבור ואף לא מהותה של “האישות” שהציבור היודע מייחס לזוג הבלתי נשוי. ההווה אומר: משלושה נעלמים עלינו לעשות נגלה אחד”.

בני זוג ייחשבו כידועים בציבור, בהתקיים שני תנאים עיקריים: קיומם של חיי משפחה או חיי אישות, וניהול משק בית משותף (ע”א 6434/00 דנינו נ’ מנע, פ”ד נו(3) 683, ע”א 621/69 נסיס נ’ יוסטר, פ”ד כד(1), 617, 619–620; ע”א 17/66 וודק נ’ צבעוני, פ”ד כ(3) 383, 386).

במסגרת ת”ע 3260/06 מ.ג. נ’ ל.ב. (פורסם באתר פסק דין) סקר כב’ הש’ ויצמן את התנאים הללו ואת הפסיקה ולעניין זה יפים אלו דבריו הבאים:

“פסיקתו של ביהמ”ש ניתן ללמוד כי התנאי הראשון של – קיום חיי משפחה – בא לבטא  במהותו קיום מערכת חיים אינטימית, כמו בין בעל ואשה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות המראה שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה (ע”א 621/69 קרול נסיס נ’ קורינה יוסטר , פד”י כד (1) 617,  ע”א 235/72 בירנבאום נ’ עזבון יעקב לוין, פ”ד כז (1) 645, בג”צ 4178/04 פלונית נ’ בית הדין הרבני לערעורים, [פורסם בנבו])

היסוד השני לו אנו נדרשים – ניהול משק בית משותף – פורש בפסיקה כשיתוף במקום מגורים, אכילה,  שתיה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם, את ממונו ורכושו ואת מטרחתו ועמלו, את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו. ביהמ”ש יוודא כי הקשר הכלכלי וניהול משק הבית המשותף, ככל שהוכח, לא בא לספק צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא הוא פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.(ע”א 621/69 קרול נסיס נ’ קורינה יוסטר , פד”י כד (1) 617 )

ודוק,  “משק בית משותף” אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. השאלה, אם לפנינו בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם, אלא בבחינת התנהלותם הכלכלית והאישית (ע”א 107/87 שרה א. נ. פרידה מנדלסון פד”י מג’ (1) 431; ב”ל (חיפה) 4600/04 – יחיאל ליאת נ’ המוסד לביטוח לאומי . תק-עב 2007(4), 11052).11. עוד נקבע בפסיקה כי היסודות הנזכרים – חיי משפחה ומשק בית משותף – הינם תנאים שלובים השזורים זה בזה אשר כל אחד מהם נצרך למשנהו, כך בעניין אלון נאמר –

“דוק שאין המדובר כאן על שני יסודות מנותקים שאינם משתלבים זה בזה אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה : לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטויים בקיום משק בית משותף” (ע”א 107/87 שרה אלון נגד פרידה מנדלסון, פ”ד מג (1)431, עמ’ 434-433)

יחד עם זו, אין להתעלם מכך שההגדרה “קיומם של חיי משפחה במשק בית משותף” כוללת בחובה אך ורק גזרה צרה מתוך קשת היחסים הבינאישיים האפשריים בין בני זוג, שהינה רחבה מאין כמותה. אהבות עזות וסוערות  תוותרנה מחוץ לגבולה של ההגדרה המשפטית, כך בני זוג אשר ברור וידוע כי ראו איש ברעהו עולם ומלואו לא יזכו בשותפות ברכושם או בעיזבונם של האנשים שהיו עיקר מושאם ואהבתם, מאידך, בני זוג שטרם עיצבו את עולמם הרגשי אך ניהלו אורח חיים המצביע על שותפות כלכלית וחיי אישות – יכללו בה. על דרך המשל, נראה כי הגדרה זו תותיר מחוץ לתחולתה את רומיאו ויוליה שסיפור אהבתם העזה לא הבשיל כדי קיומם של חיי משפחה במשק בית משותף. כך גם יש להסתפק אם אהבה עזה, דוגמת אהבתם של ר’ עקיבה ורחל, הייתה זוכה לחוס תחת כנפיה של ההגדרה המשפטית הנזכרת, לו יצויר שלא היו נישאים, שהרי לא חלקו משק בית משותף – זה למד תורה הרחק בישיבה וזו נותרה לבדה בגורן. (וכפי שכתבה דליה רביקוביץ בשירה המופלא – “קם הרב ונסע לבירה/ לגמוע תורה כמבוע/ ושם בגורן נשארה/ ביתו של כלבא שבוע”).

על גמישותה של הפסיקה בכל הקשור למבחנים המקדימים לקביעת היותם של בני זוג “ידועים בציבור” עמד המלומד ד”ר ש. ליפשיץ במאמרו :

“הפסיקה נוקטת אמת מידה גמישה המרחיבה את האפשרות להיחשב ידועים בציבור . היא הקלה בדרישות הכניסה למצב המוכר כידועים בציבור, כך שצומצמו מאוד המבחנים הפורמליים הנדרשים לצורך זה (כגון הגדרת זמן מינימום של חיים משותפים). במקביל, לא התקבלה הפרשנות שלפיה יש לדרוש שהציבור יחשוב שבני הזוג נשואים כדין. נוסף על כך הפסיקה אפשרה הקניית זכויות ידועים בציבור גם כאשר אחד הצדדים נשוי.” (ש. ליפשיץ, נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור, עיוני משפט כה, 741)

מאידך, הבהיר ביהמ”ש כי על אף הגמישות הנזכרת שומה על ביהמ”ש לוודא כי אכן מכלול הראיות שבאו לפניו מאפשר הסקת קיומה של מערכת יחסים קרובה כבעל ואישה

“הגם שניתן לראות בפסיקה מגמה של הקלה וגמישות בדרישות הסף להוכחת קיומם של שני יסודות אלה, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו וביהמ”ש ינקוט במגמת הקלה זו, רק כאשר מכלול הנסיבות העובדתיים של המקרה מצדיקות זאת ורק כאשר מכלול הראיות מאפשר לשופט היושב בדין להסיק את קיומה של אותה מערכת יחסים קרובה והדוקה כשל בעל ואשה” (עז’ (ת”א) 100660/03- עזבון המנוח ש’ ש’ ז”ל נ’ האפוטרופוס הכללי, [פורסם בנבו])

זאת ועוד, הודגש בפסיקה כי אין צורך להוכיח שהציבור ידע או סבר שמדובר בבני זוג נשואים (ע”א 481/73 רוזנברג נ. שטסל , פד”י כ”ט (1) 505; ע”א 3988/90 המל נ. זילברשטיין, תק – על 91 (4) 300), וכי ביהמ”ש ייתן התייחסותו בעיקר לפן הסובייקטיבי של מערכת היחסים, היינו – כיצד ראו בני הזוג עצמם, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם, כך נקבע כי:

“בשל המשקל הרב שניתן בפסיקה לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם, לעומת מה שמשתקף כלפי חוץ בעיני הבריות, ניתן להסתייע מבחינה ראייתית בעדותם של בני הזוג – כששניהם בחיים – בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם…..

קודם שנחתום את הפרק הנוגע לעיקרו של הדין ראוי להעיר –  הסקת מסקנה בדבר קיומה או העדרה של זיקת ידועים בצבור, תלויה במכלול של נסיבות, מכלול המשתנה ממקרה למקרה. לעתים גודש הסממנים בכיוון אחד יכריע את הכף בקלות, ולעתים, כאשר יבואו לפני ביהמ”ש סממנים הסותרים האחד את רעהו – האחד מעיד ומחזק את הזיקה והאחר מרחיקה – ההכרעה תהיה קשה יותר. על ביהמ”ש לשקול, אפוא, את מכלול הנסיבות שבאו לפניו ולהכריע בסופו של יום על פי נטיית הכף, כאשר השקילה תעשה בזהירות ובקפדנות מרבית, שכן לא לכל הסממנים משקל זהה וככל שמשתנות הנסיבות משתנה אף משקלו של כל סממן (ראה לעניין זה, כדוגמה – ע”א (חיפה) 2122/04 הנ”ל).”

מהמקובץ עולה אפוא, כי אין להקצות למונח “ידועים בציבור” מבחן נוקשה אובייקטיבי או לדרוש קריטריונים נוקשים לתנאי ‘חיי משפחה’ ולתנאי ‘משק בית משותף’.

המבחן הסובייקטיבי, המשמש בסיס לקביעת היחסים בין בני זוג כ”ידועים בציבור”, הביא להרחבתן של אמות המידה המאפשרות הכרה במערכת יחסים זו. לעניין זה ראה דברי כב’ השופט שוחט בתמ”ש 16870/00 פלונית נ’ פלוני (פורסם באתר פסק דין): “צא ולמד, שאם מתגוררים בני הזוג במשך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף ובה הם מעבירים את עיתותיהם, לרבות ארוחות וסעודות משותפות, כאורח חיים קבוע; יוצאים הם ומבלים ביחד, לבדם ועם אחרים; נוסעים נסיעות משותפות לחו”ל; דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו, את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו – כל אלה יש בהם כדי ללמד על יחסים ‘בעלי אופי של חיי משפחה’  ובבחינת קל וחומר… אופי זה של יחסים הוגדר על ידי הנשיא ברק בבג”צ 721/94, אל על נתיבי אויר לישראל נ’ יונתן דנילוביץ, מח(5) 749 ובשינויים המחויבים לענייננו: זו שעמה הוא חי ואיתה הוא מנהל משק בית משותף, ממנה הוא נפרד כאשר הוא יוצא לענייניו, ואליה הוא חוזר בערוב היום, זוהי אמת המידה המשותפת לבת זוג ולידועה בציבור גם יחד’.”

משמע, עסקינן במבחן גמיש, וכל זוג יכול ליצוק תוכן שונה לחיים משותפים, אך אלו יחשבו ידועים בציבור בהתקיים שני תנאים: מגורים יחדיו במשק בית משותף וקיום יחסי אישות בין בני הזוג.

תוכן עניינים

לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
רוצים להתייעץ?

37 שנות ניסיון כאן למענכם –
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דיני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן