עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה – 37 שנות ניסיון.
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
מיהי בת זוג? מהו המונח “מעין צוואה“?
ההבחנה בין ידועים בציבור בחוקים שונים, לבין יורשת על פי סעיף 55 לחוק הירושה
דפנה עזבה את בעלה הראשון, ירוחם, אך לא הצליחה לקבל ממנו גט פיטורין. היא הגישה תביעות חוזרות ונשנות בבית הדין הרבני אך ירוחם, סירב ליתן לה גט ובשלב מסויים דפנה התייאשה והפסיקה לנסות, והמשיכה בחייה.
היא עזבה את הבית, ועברה לחיות עם יורם, כאשר הינה אישה נשואה.
דפנה הביאה לעולם עם יורם שני ילדים (הגם שהעובדה המצערת כי הילדים הינם ממזרים הייתה ידועה לה וליורם) אך מעולם לא נישאה לו. בתאונה מצערת במקום עבודתו, נפל יורם שהיה מהנדס בנין מפיגום, ונהרג בו במקום.
דפנה ויורם חיו שנים רבות כאשר הזוגיות שלהם מאופיינת באהבה רבה ובחברות, הגם שמעולם לא נישאו, וזאת מאחר ודפנה לא קיבלה גט מבעלה הראשון משך כל השנים הללו, ולא הצליחה לגרום לו להתגרש ממנה. יורם לא השאיר צוואה.
האם דפנה הינה יורשת על פי הדין, דהיינו על פי חוק הירושה?
התשובה לשאלה זו היא ככל הנראה שלילית. דפנה אינה יורשת על פי חוק הירושה, זאת מאחר שהייתה נשואה לאחר ומאחר שלא הייתה ליורם צוואה.
יחד עם זאת, הינה זכאית לזכויות אחרות (ביטוח לאומי, פנסיה וכו’) כידועה בציבור של יורם, הגם שהייתה נשואה לאחר. ננסה להבהיר את ההבדלים בין שני המצבים.
ידועה בציבור כמצב משפטי
המונח “ידועה בציבור” אינו מציין סטטוס או מעמד אלא אך ורק מצב משפטי המקנה זכויות ע”פ דין או פסיקה, בין זכות למזונות שיקומיים לידועה בציבור, בין זכות לירושה של ידועה בציבור על פי דין או צוואה, ובין זכות לפסק דין הצהרתי על פי הלכת השיתוף ו/או זכויות אחרות שיכול ותוקנינה לידועה בציבור על פי חוקים שונים, כמו חוק הביטוח הלאומי ו/או על פי תקנונים של קרנות פנסיה שונות, המקנות זכויות לבת זוג בין בני זוג נשואים ו/או לידועה בציבור.
חשוב: יש להבחין בין “ידועים בציבור” לצרכי חיקוקים שונים (כגון חיקוקי הביטוח הלאומי) לבין זוג החי בחיי משפחה במשק בית משותף לצורך חוק הירושה ו/או פסיקה אזרחית אשר נוצרה בבית המשפט האזרחי (בג”צ 673/89 שולמית משולם נ’ בית הדין הרבני הגדול, פ”ד מה(5) 594.
סעיף 55 לחוק הירושה = מעין צוואה
כאשר בני זוג חיים יחדיו ללא נישואין, נדרש בית המשפט לענייני משפחה – במקרה של מחלוקת בין קרובים – לבחון האם עמדה מערכת היחסים שבין בת הזוג למנוח, בתנאיו של סעיף 55 לחוק הירושה, אשר זו לשונו –
“מעין צוואה – איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש”.
עינינו הרואות, אם כן, כי סעיף 55 איננו נוקט לשון “ידועה בציבור”. יש אם כן, אבחנה בין ידועה בציבור לצורך חוקים שונים לבין בני זוג החיים חיי משפחה יחד לצורך עמידה בתנאי סעיף 55 לחוק הירושה.
על פי סעיף 55 לחוק הירושה – אין חשיבות לכך אם בני הזוג היו “ידועים בציבור” אשר שחיים בצוותא; הקובע לעניין זה הוא קיום חיי-משפחה במשק בית משותף.
משמע, היחס העובדתי והנפשי של בני הזוג ביניהם לבין עצמם הוא המכריע, ולא אמונותיהם ודעותיהם של בני הסביבה (ראה בג”צ 673/89 לעיל).
המחוקק כלל את ההוראה של “מעין צוואה“, בפרק השלישי לחוק הנ”ל, הדן בירושה על-פי צוואה, וכינה הוראה זו בכותרת השוליים “מעין צוואה”. הוא יוצר בכך חזקה, אשר מתגבשת לאור קיום חיי המשפחה ומשק הבית המשותפים של איש ואישה שאינם נשואים זה לזה ואינם נשואים לאדם אחר.
משמע, הפועל היוצא הנובע מן השילוב של הוראותיו של סעיף 55 לתוך נושאי הצוואה המתקיימים בחוק הירושה הוא, כי מערכת העובדות האמורה, המשורטטת בהוראותיו של סעיף 55, מולידה מעין צוואה שיסודה בחוק (בג”צ 673/89 בעמ’ 601).
שלושה תנאים מצטברים על מנת לחסות תחת סעיף 55 לחוק הירושה כדי שבן הזוג שנותר בחיים ייחשב כיורש על פי “מעין צוואה”
סעיף 55 קובע שלושה תנאי סף על מנת שיהא לבן זוג חלק בעיזבון בן זוגו המנוח:
- היסוד הראשון – קיומם של חיי משפחה.
- היסוד השני – ניהול משק בית משותף.
- היסוד השלישי – העדר קשר נישואין בין מי מבני הזוג לאחר.
סיטואציה זו דומה אמנם למצב של ידועים בציבור אך אינה זהה לה, מאחר וידועים בציבור יכולים להיות נשואים לאדם אחר ובו זמנית להיות ידועים בציבור של בן זוג שונה.
חמישה מאפיינים לידועה בציבור על פי הפסיקה הרווחת על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה
בפסיקת בתי המשפט לערכאותיהן השונות נקבעו חמישה מאפיינים עיקריים אשר בהתקיימם יחשבו בני זוג כידועים בציבור, כאשר הפרמטר הראשון בדבר “קיום חיי משפחה” נחלק לשלשה מבחני עזר.
המדובר בחמישה מבחנים מצטברים הנבחנים במבחן סובייקטיבי בראי בני הזוג ולא במבחן אובייקטיבי של אנשים זרים. ומהם מבחנים אלו?
- המישור האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של “חיי משפחה” בסעיף 55 לחוק הירושה.
- ההיבט האמוציונלי – שהשניים רואים עצמם כבני-זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של “חיי משפחה” בסעיף 55 לחוק הירושה.
- ההיבט הכלכלי – משק בית משותף. הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.
- כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע. מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של “חיי משפחה” בסעיף 55 לחוק הירושה.
- היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר. הפרמטר השלישי שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.
לעניין זה מאוזכרים פסקי הדין הבאים: ת”ע (ת”א 7690/99 ציפורה טרבס נ’ מיכל יוגב-גורן; עז’ (חי) 2700/01 א’ ה’ נ’ פ’ ה’: ת”ע (ת”א) 103911/06 עיזבון המנוח ג.ל נ’ א.ל.
בפסיקה אחרת מצאנו כי נדרשים שני תנאי סף בלבד על מנת להכיר בבני זוג כידועים בציבור לצורך זכויות הנובעות מדיני המשפחה כגון הזכות למזונות או הזכות לשיתוף ברכוש.
על פי פסיקה זו, הלכה היא כי על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור, נדרש כי יוכחו שני יסודות מצטברים – קיום חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. מבחנים אלה הם מבחנים עובדתיים, ולכן גם השאלה אם פלונית היא ידועתו בציבור של אלמוני היא שאלה עובדתית (ראה, למשל, בג”ץ 5492/07 סמדר בוארון נ’ בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 19.9.10); ע”א 1966/07 עמליה אריאל נ’ קרן הגמלאות של חברי אגד בע”מ (פורסם בנבו, 9.8.10)).
נטל ההוכחה כי היסודות האמורים התקיימו מוטל על הטוען להיות בני הזוג ידועים בציבור.
היסוד הראשון, קיום חיי אישות כבעל ואישה, מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו.
היסוד השני, ניהול משק בית משותף, מכוון למקרים בהם אין המדובר בסתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים (ע”א 621/69 נסיס נ’ יוסטר, פ”ד כד(1) 617, 619; ע”א 3352/07 בנק הפועלים בע”מ נ’ קריסטין הורש (פורסם בנבו, 7.12.09)).
יודגש כי בהכרה בבני זוג כ”ידועים בציבור” יש כדי להשליך על בני זוג במגוון נושאים – הן במישור היחסים הפנימיים ביניהם, למשל הטלת חבות מכוח תום הלב לזון את הידועה בציבור במזונות שיקומיים לתקופה קצובה, והן במישור היחסים החיצוניים, ככל שזה משליך על זכויות שצד שלישי מחוייב בהם.
בית המשפט לא נוטה להכיר בקלות בידועים בציבור לצורך ירושה
משכך, בית המשפט נוהג בזהירות יתירה בטרם יוכרו בני זוג כידועים בציבור (ר’ דברי כב’ השופטת וילנר בעמ”ש (חי’) 418-12-08 ס.ג נ’ ג.ג (פורסם בנבו, 8.3.09)).
כן ראה בעניין זה דברי כב’ השופט א’ רובינשטיין בע”א 9755/04 ביטון נ’ קצין התגמולים – משרד הביטחון, (פורסם בנבו, 31.8.08): “יש להיזהר מאוד מלהטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות (רצופת אהבה ככל שתהיה) ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת”.
… ויש להקפיד על בדיקת העובדות בכל מקרה, שכן תיתכן בהחלט קרבה רגשית בין איש ואשה תוך קשר נפשי של חברות קרובה, לרבות פרק חיים משותפים, ואף על פי כן לא תגיע לכלל מחויבות משפטית המצדיקה על פי דין הכרה כידועים בציבור …” (סעיף ב’ לפסק דינו של כב’ השופט רובינשטיין).
מבחן הסף לרצינות הקשר
בהתאם לאמור נקבע, כי כדי שבני זוג יוכרו כידועים בציבור, עליהם לעבור “מבחן סף”. יש להראות כי בני הזוג עברו את שלב ה”ניסיון”, וכי הם גמרו בדעתם למסד את הקשר ביניהם ולמעשה להתקשר האחד עם השני במערכת של חובות וזכויות של דיני הנישואין והגירושין, הן במהלך חייהם המשותפים והן לעת פירוקם (רע”א 8256/99 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נח(2) 213, 238 (להלן: “פרשת פלונית”); בע”מ 9607/03 פלוני נ’ פלוני, פ”ד ס”א (3) 726).
ויודגש כי על פי הפסיקה הנוהגת, בחינת מערכת היחסים בין אותם בני זוג אם הם חברים בלבד או ידועים בציבור, צריכה להיעשות על פי קריטריונים סובייקטיביים, בהתאם לאומד דעת בני הזוג הקונקרטיים העומדים בפני בית המשפט. על בית המשפט לבחון כיצד ראו בני הזוג שבפניו את מערכת היחסים ביניהם (בע”מ 3497/09).
המסקנה היחידה כתוצאה מהמאבקים שאנו עדים להם בפסיקה, בין קרובי אדם שנפטר, היא כי יש לערוך הסכם ממון + צוואות על מנת למנוע מאבקים משפטיים ומחלוקות בין יורשים וקרובי משפחה, הטוענים לירושת מנוח.
** זקוקים לייעוץ בנושא ירושה? אני מעמידה לרשותכם את 38 שנות ניסיוני בתחום המשפחה/גירושין/ירושה – ואשמח להיות העוגן המשפטי שלכם. לפגישת ייעוץ ללא התחייבות – אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בכל עת.
