איך מטפלים בניכור הורי?

שיעור הגירושין הגבוה מביא בעקבותיו עליה במספר הילדים אשר נעים בין שני בתים, בין במשמורת משותפת ובין במסגרת של הסדרי מפגש או הסדרי שהות (לא מקובל יותר להשתמש במונח הסדרי ראייה) הנקבעים על ידי בית המשפט או בהסכמה בין ההורים. במקרים רבים ההסדרים הללו עובדים יפה וללא יותר מידי תקלות, ואולם ישנם מקרים בהם ילדים בשל מגוון סיבות מסרבים לקיים קשר עם ההורה הלא משמורן.

סירוב של ילדים לקיים קשר עם אחד ההורים – תסמונת הניכור ההורי – הינה תופעה קלינית קשה המעסיקה ומטרידה את מערכות המשפט ובריאות הנפש, כמו גם כמובן, את ההורה המנוכר, ובני משפחתו.

תופעת הניכור ההורי

תופעת ניכור הורי מראה לנו בשנים האחרונות את פניה המכוערות, ומאלצת את עורכי הדין, את הלשכות לשירותים חברתיים (עו”ס, תסקירים, ועדות תסקירים) וכן מכונים למסוגלות הורית ופסיכיאטרים,  כמו גם את בתי המשפט להתמודד עם תופעה קשה זו, שקשה לטפל בה, ובדרך כלל אנשים אינם ערניים מספיק כדי למנועה מראש.

קיימת חשיבות מרובה לאבחון מוקדם של תסמונת הניכור ההורי

כל עוד לא נוצר נתק מוחלט, קיימת תקווה לשיקום מערכת היחסים ולשינוי הגישה הן של הילד המנוכר והן של ההורה המנכר כלפי ההורה המנוכר. כשהמאבקים נמשכים עוד ועוד הרי שהסיכוי להחזיר את הקשר על כנו הולך וקטן.

גלישה קצרה בפייסבוק מראה על אבות רבים המנותקים מילדיהם. ישנן קבוצות תמיכה לגברים המיועדות לטפל בתופעה זו, אך בפועל לנשים קיימים הרבה יותר ארגונים המסייעים להן, בעוד שעבור גברים אין ארגונים התנדבותיים מסייעים וגם אין גורמים מוסדיים המתוקצבים על ידי המדינה המתמודדים עם תופעה זו הפוגעת יותר באבות מאשר באימהות, הרי שלצד נשים יש את נעמ”ת, ויצו, אמונה, מכון רקמן ועוד ועוד ארגונים שונים.

תופעת הניכור ההורי ממנה סובלים יותר גברים מנשים (הגם שיש ילדים המוסתים ומנוכרים לאמותיהם) היא תופעה ידועה ומוכרת ובתי המשפט מחד עושים מאמצים להתמודד עמה, ומאידך המדובר בהליך לא פשוט לחלוטין, שהוא קשה עד מאוד לביצוע.

גם מקרים של אימהות שהילדים מתנכרים להן, קיים אם כי במימדים נמוכים יותר.

הניכור ההורי יכול לנבוע מסיבות רבות, חלקן נובעות מרצון הילדים עצמם, חלקן נובעות מהסתה של ההורה המשמורן כנגד ההורה השני, חלקן נובע מפסיביות של ההורה המשמורן אשר לא מסית אך אינו מעודד ואינו עושה דבר פעיל אלא מתחמק מהתמודדות ויושב על הגדר.

כאשר יש חוסר איזון משמעותי בכוחות של שני ההורים, ואחד מהם פועל בצורה כוחנית בולטת, קל יותר לילד להיות בצד אותו הורה, על מנת שלא להגיע לידי עימות איתו. בכך מאמץ הילד את עמדת ההורה הכוחני, אשר “השתלט” עליו, וגם ייתכן שבלא מודע, והכל, כדי לשמור על שלמות נפשו ולהימנע עם התמודדות עמו.

לא מן הנמנע כי יש גם גורמים משפחתיים וגורמי אישיות המכשירים את השטח לתסמונת ניכור הורי.

הנזק הנגרם לילדים עקב תסמונת ניכור הורי מתבטא במספר מישורים: במישור הקשר עם ההורה נגדו הוא מוסת, בקשר עם ההורה המסית, ובהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו.

המאפיינים העיקריים של תסמונת ניכור הורי עפ”י גארדנר

הילד המתנכר להורה, עסוק באופן כפייתי בביזוי ההורה המנוכר, והוא מפנה כלפיו ביקורת לא מציאותית או מוגזמת.

ההורה המנכר משפיע על התפתחות השנאה של הילד כלפי ההורה המנוכר באמצעות גורמים מודעים, מודעים למחצה או לא מודעים.

בהשמצות הילד יש מידה מסוימת של זיוף, דבריו נשמעים כדקלום או כשחזור ואינם נאמרים בצורה אותנטית.

הילד מצדיק את התנכרותו באמצעות סיפורים על אירועים פעוטים וחסרי חשיבות, וכאשר מוצגת לו השאלה כיצד באמת נפגע מן ההורה, הוא אינו יכול לספק תשובה עניינית.

ההורה המנכר תומך בסיפורים האלה ורואה בהם סיבה מוצדקת לשנאה ולהתנכרות.

התייחסות הילד להורה המנוכר הינה חד מימדית : ההורה המנוכר הוא כולו “רע”, וההורה המנכר הוא כולו “טוב”.

הילד אינו מגלה כל אמפתיה או התחשבות ברגשותיו של ההורה המנוכר וגם לא צער ותחושת אשמה.

התפשטות העוינות לאחרים או למשפחה המורחבת של ההורה השני.

הנזקים הנגרמים לילדים עצמם מניכור הורי על פי מקורות פסיכולוגיים

הילד לומד דרכי חשיבה לא בריאות ולפעמים מעוותות, כגון “חשיבה שחור לבן” או חשיבה פשטנית ורדודה. הילד אינו לומד שבחיים קיימת דרך האמצע. דרכי חשיבה אלו יכולות להיות מאומצות על ידי הילד גם למערכות יחסים אחרות ויש בכך כדי סיכון שישפיעו על גישתו למערכת זוגית עתידית שהוא יפתח.

בהתנהגותו מגלה הילד חוסר אמפטיה לזולת וצורת ההתייחסות זאת גובלת לעתים באכזריות. קהות רגשות זאת מפריעה להתפתחות הרגשית של הילד. כל אדם צריך לדעת לחוש ולפתח אמפטיה לזולת וכאשר מעודדים את הילד לניכור הורי יש קושי בפיתוח אמפטיה.

לילד ניתן כוח שאין לייחס לו ותחושה שהוא הקובע. זוהי פגיעה במעמד של הורה-ילד. הילד מפתח הערכה מופרזת של היכולות והכוח שלו, הילד מקבל חיזוקים מההורה המסית ולפעמים גם מגורמים אחרים. צורת ההתייחסות למבוגרים אחרים יכולה גם להיות מחוצפת, שוב תוך “ברכה” סמויה של ההורה המנכר והמסית.

נוצר טשטוש גבולות בין הילד לבין ההורה האהוב מחד, ובינו לבין ההורה השנוא מאידך. עם ההורה המסית נוצרת מערכת יחסים קרובה מדי ואילו עם ההורה השני מערכת יחסים של ניכור הורי.

תסמונת ניכור הורי מונעת מילד אפשרות ליהנות משני ההורים. הצורך בשני הורים אינו פוחת לאחר הגירושין, וייתכן כי הצורך אף מתגבר.

תסמונת ניכור הורי אינה מאפשרת לילד לעבור את התהליך הנורמטיבי של ההתגברות, ולמעשה מנציחה את ההיתקעות בתהליך.

תסמונת הניכור ההורי גורמת להנצחת והחרפת הטראומה הקשורה בגירושין. היא אינה מאפשרת לילדים לעשות סדר בחיים החדשים, ולקבל את הטוב הטמון בכל אחד מההורים. התסמונת גורמת לחיבור הילד להורה המסית בצורה שאינה בריאה, ואינה מאפשרת לילד חשיבה עצמאית בנושא.

ההורה המסית יוצר “גולם” אשר ביום מן הימים ייתכן ויקום על יוצרו. ביום מן הימים, יהיה הילד מסוגל לבחון את הדברים בצורה אובייקטיבית יותר, וייתכן כי אז תהיה התנכרות דווקא מן ההורה המסית.

האובדן אותו חווים ילדים כתוצאה מגירושין הינו רב פנים. מעבר לאובדן המסגרת המשפחתית, מאבד הילד גם את הקשר עם אחד ההורים על כל המשתמע מכך. הרתיעה והשנאה מתפשטים גם לקרובי המשפחה של אותו הורה, וגם הם נפסלים. יוצא כי הילד המוסת מאבד גם את הקשר שלו עם סבים, דודים, בני דודים ואנשים אחרים שהיו להם קשרים עם ההורה נגדו הוסת הילד.

במקרים בהם ילד אחד מתוך המשפחה סובל מתסמונת ניכור הורי, עלול להיווצר מצב בו מתפתח פער בין הילדים ואף עוינות במערכת היחסים ביניהם, על רקע המתח שבין ההורים. במקרים כאלה, ניתן לראות לפעמים שמסכת העוינות של ההורים משתקפת בצורה טראגית במערכת היחסים שבין הילדים.

העוינות והעימות הקשורים בתסמונת ניכור הורי גולשים בקלות ממישור היחסים בין הורה לילד, ועלולים לזהם גם זירות אחרות.

המאבק אינו נרגע, לילדים אלה אין מנוח. ברוב המקרים הם מעורבים מדי במאבק בין ההורים. הם חשופים למידע, כגון פרוטוקולים של בתי המשפט או שיחות עם עורכי דין, הפוגעים בהם, והעיסוק בנושאים אלה פוגע ביכולתם לעסוק בעניינים המתאימים לגילם.

במקרים רבים מוכח שלא רק שאין הילד מפעיל את שיקול דעתו, או מביע את רצונו, אלא שהוא שבוי פסיכולוגי של הורה אחד, ונאלץ לדקלם את אשר נאמר לו ללא כל קשר או התחשבות ברצונו. הורים מנכרים מתקשים לעשות את ההפרדה החשובה בין הרצונות והצרכים שלהם לאלו של הילדים.

ייתכן וההורה ממנו מתנכר הילד יסרב לשלם את דמי המזונות, מהלך אשר בהחלט עלול להשפיע באופן שלילי על המצב הכלכלי של הילד.

ילד הנמצא במצב בו הוא נאלץ לבחור בין שני ההורים, והוא מודע לעובדה כי בחירה זו תגרום צער לאחד ההורים, עלול לחוות תחושות קשות של אשמה.

ההורה המסית איננו מסוגל לעזור לילד להגיע לראיה שקולה ואינטגרטיבית של המשפחה לאחר גירושין. אותו הורה איננו יכול לעזור לילד לגייס את הכוחות שיאפשרו לו להתגבר על הטראומה של הגירושין.
תסמונת הניכור ההורי רק מנציחה את הטראומה מבלי שמתאפשרת התקדמות הילד בחיים.

התסמונת נחלקת ל-3 רמות:

ניכור הורי קל:

המתאפיין בשיתוף פעולה עם ההורה כלפיו יש ניכור, אך בביקורת כלפיו ובהזדהות עם ההורה בעל המשמורת העיקרית.

ניכור הורי בינוני:

המלווה בחוסר כבוד ובחוסר יחס מצד הילד להורה כלפיו מבוטא הניכור.

ניכור הורי חמור:

המגיע לעיתים לכדי אלימות מצד הילדים, פחדים מההורה אליו פיתחו ניכור ולעיתים – סירוב מוחלט להיפגש עימו.

הוצאה הילד המנוכר מבית ההורה המשמורן – ההורה המנכר

במקרים קיצוניים בהם מתגלה תסמונת הניכור ההורי, מקובל בתרבויות מסוימות להוציא את הילד מאחריות ההורה בעל המשמורת העיקרית באמצעות הגדרת משמורת שוויונית יותר בין ההורים או הוצאתו לצד שלישי וניטראלי. הוצאת הילד מהמשמורת ההורית העיקרית, עמה קיים קשר עמוק ותלות רגשית, היא בעייתית כשלעצמה, ועלולה להיחוות כטראומה עבור הילד.

הליכי בזיון בית המשפט

בית המשפט העליון ניתח ב- ע”פ 519/82 ידידה גרינברג נ’ מדינת ישראל, פ”ד לז(2) 187 את אמצעי האכיפה של החלטות שיפוטיות בדבר הסדרי מפגש של הורה לא משמורן עם הילדים. עיקר פסק הדין נכתב, כהליך של ערעור פלילי, והוא דן בשאלה באילו תנאים ניתן להפעיל את סעיף 287 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 הקובע עונש של עד שנתיים מאסר בגין הפרת הוראה שיפוטית. סירוב לקיים הסדרי מפגש הינו כמובן הפרת הוראה שיפוטית.

נוסחו של סעיף 287 לחוק העונשין, שכותרתו היא “הפרת הוראה חוקית”:

“(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו – מאסר שנתיים”.

“(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים”.

הליכי בזיון – האם ניתן להפעיל נגד מי שאינו מקיים החלטות שיפוטיות בנושא הסדרי מפגש של הורה עם הילדים, את הליכי בזיון בית המשפט, על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, הצופה פני עתיד

על-פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט שזהו הליך מיוחד במינו, שמחד גיסא אינו מטיל אחריות פלילית, אך מאידך גיסא אינו הליך אזרחי גרידא אלא אזור ביניים.

מטרת הליך זה היא להביא לידי קיומו של הצו והוצאתו מהכוח אל הפועל (ע”א 422/77 בן ארי נ’ שפירא, פ”ד לב(2) 309).

הסנקציה שבו היא כפייתית ולא עונשית. מכאן הגישה, כי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט ‘צופה פני העתיד’. הוא בא לכפות ביצוע מעשה או מחדל שעתיד לקרות בעתיד ולא כזה שהופר בעבר.

על-כן אין תחולה לסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, מקום שאכיפת ההוראה שוב אינה אפשרית, אם משום שבוטלה או משום שבין הגשת הבקשה לאכיפה לבין שמיעתה היא כבר קוימה ואם משום שנוצר מצב דברים, שבו אין אפשרות לקיים את ההוראה בעתיד, ואף אין אפשרות ולא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו (ע”פ 300/74 מדינת ישראל נ’ ארזי, פ”ד כט(1) 813).

לעומת זאת, אם קיומו של הצו בעתיד אפשרי מבחינה פיסית ומשפטית כמו במקרה של קיום הסדרי מפגש בין הילד להורה הלא משמורן, וקיים חשש סביר – לאור ניסיון העבר, או מטעם אחר – כי הצו לא יקוים בעתיד, יש מקום לשימוש בהליכי ביזיון בית המשפט כדי לאכוף את קיומו של הצו בעתיד (ע”א 24/78 ויטקו כימיקלים בע”מ נ’ סלמאן, פ”ד לג(3) 101; ע”פ 281/80 לגו מ. למשטרייך בע”מ נ’ בר רם בע”מ פ”ד לד(4) 557).

הוצאה לפועל

הוצאתו לפועל של צו על-פי חוק ההוצאה לפועל אף הוא ‘הליך אחר’ לעניין האחריות לפי סעיף 287 לחוק העונשין (ע”פ 188/57 רוזנברג נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד יב 469, בעמ’ 471). הליך זה, על-פי שמו ומהותו, אינו הליך עונשי אלא הליך אכיפתי.

אין הוא בא לענוש אלא לכפות ביצוע. מניסיוני האישי – המשטרה לא תבוא ותיקח את הילד להסדרי ראיה עם ההורה הלא משמורן.

כל פעם שילד אינו פוגש בהורה הלא משמורן על פי הסדרי הראיה מתקיימת הפרה ספציפית

כאשר עניין לנו – כמו ב- ע”פ (ת”א) 1634/79  בצו, המורה על מתן אפשרויות ביקור לאב אצל ילדיו שבחזקת האם, כל הפרה היא ‘רגעית’ ועומדת בפני עצמה. את הפרות העבר אין לרפא.

מסירת הילד בעתיד אינה מקיימת את שהופר בעבר, אלא מונעת הפרה חדשה לעתיד.

סנקציות כספיות

סנקציות כספיות יכולות לבוא לידי ביטוי בתשלום “קנס” או “פיצויים בגין הפרה”.

בפסיקה של בתי המשפט למשפחה יש חומר רב בעניין זה. הזכרתי כבר לעיל את החלטת השופט (כתוארו אז) נמרוד פלקס ב- תמ”ש 4287-07-15 פלונית נ’ אלמוני, [פורסם בנבו] שם יש דיון ארוך לעניין הסנקציות ומטרתן, תוך הסבר כי זה אחד מהאמצעים שנועדו לטפל בתסמונת הניכור ההורי.

כפיית טיפול על כל הצדדים

יש מקרים שבהם בית המשפט שוקל אפשרות לכפות טיפול כדי לפתור את בעיית הניכור ההורי, כולל הוראה לפיה כל עוד לא התקיימו הליכים טיפוליים לא יחודש הקשר עם ההורה השני (תמ”ש 4487-01-15 פלונית נ’ פלוני).

לעיתים, נקבע כי הורה שלא משתף פעולה ולא משתתף בהדרכה ההורית ישלם הוצאות לטובת הצד השני בגין כל טיפול או הדרכה הורית שלא התקיים, וכן יחוייב במלוא עלות הטיפול הבא שיתקיים (תמ”ש (חיפה) 3524-09-11 א’ י’ א’ נ’ ב’ א’.

סנקציה כספית – חסרונות

התמונה אינה חד מימדית. באחד מפסקי הדין שבהם נקבעה סנקציה בגין אי מימוש ביקורי ילדים, הגיע בית המשפט למסקנה לאור התפתחות היחסים בין הצדדים, כי סנקציה כזאת שנועדה לשמש תמריץ שלילי להורה שלא יקיים קשר, גרמה בפועל לתוצאה הפוכה, שהיא העצמת הסכסוך בין ההורים, ולכן אינה תורמת לעידוד הקשר בין הורה לילדיו, ולכן היא בוטלה בהליך אחר על ידי שופט אחר (תמ”ש 3426/02 ס’ י’ נ’ ס’ א’).

קיימת גם החלטה אחרת של בית המשפט לענייני משפחה שבו נדחתה בקשת האב להשית סנקציה כספית על האם כי סנקציה כזאת יכולה בעצמה ליצור ניכור הורי (החלטת השופטת רונית גורביץ’ מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ב- תמ”ש 3495-08-10. כל מקרה ככל הנראה – לגופו.

לא אחת מגיע בית המשפט לענייני משפחה למסקנה כי סנקציה כספית נמוכה לא עזרה ויש צורך להגדיל את שיעור הסנקציה הכספית על מנת לוודא את קיום המפגשים ולמנוע את הניכור וההתעלמות מההורה האחר (ראה למשל תמ”ש 56724-11-13 (ת”א) ט.ה. נ’ ל.מ.ע.).

ביטול מזונות

סגנית הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופטת מירה דהן, קבעה כי בשלב ראשון יבוטלו מזונות לגבי העבר, כי בשלב הבא נקבעה סנקציה שאותה ניתן לקזז מסכום המזונות (תלה”מ (תל אביב) 25146-03-17 צ.א. נ’ א.א).

יש מקרים שבהם בית המשפט קובע כי הסנקציה הכספית לא תפחת מסכום המזונות, ואף לא תועבר להורה האחר אלא הסכום של הסנקציה הכספית יופקד בקופת חסכון על שם הקטינה (תמ”ש (קריות) 3589-02-11 פלוני נ’ פלונית, כב’ השופט ניצן סילמן).

סנקציה כספית לאחר שהתערבות טיפולים לא הועילה ואדם עושה דין לעצמו

יש אמרות של שופטי בית המשפט לענייני משפחה לפיהן הטלת סנקציות על הורה שאינו משמורן, שאינו מקיים הסדרי ביקור, היא במקרים מסוימים ראויה ואולי אף הכרחית, אך זאת במקרה קיצון כאשר הניסיונות לדבר אל לבו של בעל הדין כשלו והתערבות טיפולית לא הועילה והנתק מוחלט או מתקרב לכך (תמ”ש (קריות) 37245-07-13 פלונית נ’ פלוני מפי השופט ניצן סילמן).

כידוע, אחד מהאמצעים לטפל בניכור הורי הוא הטלת סנקציות כספיות כלפי ההורה שהקטין אצלו (פסק דינו של השופט ארז שני בתמ”ש (תל אביב) 27250-12-18 י. ג. נ’ ש. ט. המפנה להצעות המעשיות של מינוי גורם טיפולי מוסמך אשר לא יצטרך לדווח לבית המשפט ויהיה סודי וחסוי).

תביעה נזיקית

סנקציה אפקטיבית שנקבעה גם היא בפסיקה, היא חיוב ההורה המנכר את הילדים, בפיצוי להורה השני, בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בעקבות הניכור ההורי, כאשר עילות הנזיקין לכך הן העוולות של רשלנות והפרת חובה חקוקה (תמ”ש (תל אביב) 3970-06-15 פלוני נ’ פלונית).

העברת המשמורת מההורה המנכר להורה האחר

פרט לסנקציה הכספית, יש מקרים של החלטה על העברת החזקה מן ההורה האחראי לסרבנות הקשר להורה השני. זוהי סנקציה קשה ביותר וגם קיצונית.

עניין זה נקבע עוד לפני הקמת בית המשפט לענייני משפחה על ידי השופט חיים פורת (בדימוס), סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שעסק רבות בנושאים אלה של החזקת ילדים. חלק מהנחיותיו של השופט פורת, שניתנו למומחים בתיקי משמורת, היה זה: האם ההורה שאתם ממליצים עליו כמשמורן יעודד ביקור הילדים אצל ההורה השני. אם התשובה שלילית, יכול הדבר להוות שיקול לכך שאותו הורה לא יהיה משמורן.

הכרזה על קטין כנזקק והוצאתו מבית שני ההורים למרכז טיפולי

פסק דין מעניין בו עלתה לפני בית המשפט השאלה האם עקב ניכור הורי מוצדק להוציא ילד מבית שני ההורים למרכז טיפולי, היה ב- רע”א 3009/02.

באותו המקרה החליט פקיד הסעד להוציא את הילדים למרכז טיפולי, וזאת במסגרת ובמהלך דיונים בבית הדין הרבני האזורי והגדול, כאשר הייתה מחלוקת בין ההורים לעניין החזקת הילדים.   הילדים הוכרזו נזקקים והוצאו זמנית מבית ההורים.

עתירה בעניין זה, בשלב הראשון נדונה בבית המשפט העליון, ונקבע שהחלטת רשויות הרווחה – סבירה ואין להתערב בה. לאחר שהאם הגישה בקשה לדיון נוסף, נקבע כי יהיה עיכוב ביצוע עד לדיון הנוסף. בסופו של דבר בדיון הנוסף התהפכה התוצאה (ראה: דנ”א 6041/02 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נח(6) 246.

יש מקרים של ניכור הורי קיצוני המצדיק הוצאת הילדים משני ההורים, וזאת בין על ידי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובין על ידי החלטת בית המשפט לנוער (כפי שנקבע ב- רע”א 3009/02).

לסיום

טיפול מיידי ואינטנסיבי בתופעת הניכור ההורי מצוי כעת בשלביו הראשונים בפיילוט של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ואין אלא לקוות שההתייחסות הרצינית לה זוכה תסמונת הניכור ההורי תקבל מענה ותקטין אף אם לא תאפס את המקרים בהם היא מתקיימת.

ניכור הורי – כיצד הילד נפגע

ילדים להורים גרושים חווים המון חוויות שלא תמיד רובן חיוביות. ההתמודדות של הילדים הללו היא התמודדות מאוד מורכבת במקרה הטוב, כאשר במקרים קיצוניים יותר הם סובלים מתופעות כמו ניכור הורי או ניתוק קשרים עם בני המשפחה, קרובה או רחוקה, בעקבות ריבים בין שני ההורים. אלו לא מצבים נעימים כלל וכלל, והם מציבים את הילד במרכז הריב – גם אם הוא לא אחראי בשום צורה להתפתחות של חוסר הסכמה בין ההורים. במידה ואתם רוצים לטפל בתופעות ניכור הורי אתם חייבים לפנות לעזרתו של עורך דין מקצועי ומיומן בתחום דיני משפחה אשר בזכותו תקבלו סל שלם של אפשרויות טיפול על-פי הבחירה שלכם. לפרטים נוספים, צרו קשר עם משרד עורכי דין ונוטריון אלינור ליבוביץ. 

כיצד להתמודד עם ניכור הורי?

בבואכם לפגישה עם עורך דין לענייני משפחה, על מנת להתמודד עם תופעת ניכור הורי, אתם רוצים לשמוע מאיש מקצוע על פתרונות יצירתיים שיכולים להחיות את הקשר בין ההורה לילדיו, כדוגמת:

• פנייה לבית המשפט – ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לדון במצב המשפטי של ההורים ולראות כיצד אפשר להגיע לעמק השווה במהירות האפשרית. לבית המשפט יש סל סמכויות רחב מאוד והוא יכול להכריח את ההורים למצוא פתרונות, בין בהטלת קנסות, בין בשלילת מזונות ובין בחיוב ההורים לפנות למומחה בתחום הניכור ההורי.
• טיפול בתשלומי מזונות – במידה ואחד ההורים חווה תופעה של ניכור הורי מצד הילדים בין עקב הסתת ההורה השני או גם ללא הסתה ניתן לבקש מבית המשפט להסדיר את ענייני המזונות על מנת ליצור מצב מאוזן ולוודא תמיכה מלאה להורה שמגדל את הילדים. תשלום מזונות יפתור נושא אחד מני רבים המטרידים את ההורים המתגרשים, וייתן שלווה לפחות בחזית אחת ואז אפשר יהיה לפנות לטיפול בניכור ההורי או בהסתה.
• כפיית הסדרי ראיה – אם מדובר במקרים מיוחדים בהם יש חוסר הסכמה בין ההורים על שעות הביקור, או שמא אחד ההורים איננו מעוניין לראות את הילדים כלל או במצב בו אחד ההורים אינו מאפשר לשני לפגוש בילדים, בית המשפט יכול לכפות על ההורים הסדרי ראייה וחלוקת זמנים התואמת את טובת הילדים גם אם הם לא מסכימים. זאת מתוך ראיית טובת הילד וההבנה שכל ילד צריך לקבל זמן איכות עם כל אחד מההורים שלו על מנת להתפתח ולגדול להיות אדם טוב יותר.

פועלים אך ורק לטובת הילדים

אתם חייבים לזכור שבסופו של דבר, ילד שחווה תופעות ניכור הורי והסתה הוא ילד שיסבול מכך כל חייו. לכן עליכם לעשות את כל המאמצים למנוע או לצמצם משמעותית תופעות אלו. זאת, מתוך רצון לשמור על טובת הילד ולהפוך אותו למאושר.