חשיבותם של עדי הקיום לצוואה

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

צוואה בעדים הינה צוואה שיש לה שני עדי קיום

מה הדין כאשר אחת מן העדים טוענת שלא הייתה במקום בו נחתמה הצוואה?

עסקינן בת”ע (חיפה) 23516-04-11 א.ס נ’ ל.ג [פורסם בנבו, 15.05.2014] מפי כב’ השופטת מירז, במקרה חריג בו מזכירתו של עורך דין שערך את הצוואה טוענת כי לא הגיעה לבית המנוחה על מנת לשמש עדה, למרות שחתימתה מתנוססת על גבי הצוואה, כאשר ברור שהמנוחה לא הייתה יכולה להגיע למשרד עורך הדין על מנת לחתום על הצוואה. עולה לכאורה כי העדה ששמה רשום על גבי הצוואה ואשר חתומה על גבי הצוואה כעדה, אינה עדת קיום בפועל.

פגם מהותי בצוואה שאינו ניתן לריפוי

עדי קיום הצוואה

השאלה המשפטית העולה היא: האם צוואה שעל פניה חתומה ע”י שני עדים, אך אחד מעדי הקיום נפטר (ולא ניתן להעידו) והשני  מעיד כי מעולם לא היה במקום בו נטען כי הצוואה נחתמה, ניתנת לקיום, למרות הפגם המהותי בצוואה.

מעיון חזותי בצוואה נשוא הדיון עולה  מסקנה לכאורית  כי הצוואה נשוא מחלוקת עומדת בתנאי סעיף 20 לחוק הירושה הקובע:

צוואה בעדים

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

המדובר בצוואה בכתב על פניה, נושאת תאריך, חתומה בידי המנוחה וכוללת אישור שני עדים, לאחר שהמנוחה הצהירה בפניהם, שזו צוואתה וחתמה על הצוואה בפניהם.

עיון בשמות העדים מעלה, כי מדובר בעד אחד שהינו עו”ד ט. ז”ל , שאינו עימנו ולא העיד, ובגב’ כ.ב. שהעידה כי לא הייתה נוכחת בחתימת צוואה מחוץ למשרד עו”ד, בעוד שהצוואה לטענת המבקש, נחתמה לבית ר. בו התגוררה המנוחה.

עד לצוואה שניפטר ולא נישמעה עדותו

לעניין עדות עד לצוואה שניפטר , כב’ השופט ג’יוסי בעמ”ש 39186-10-13 נ.ח נ’  א.ס.ח (27.4.14), בדעת מיעוט, ציין כי פטירתם  של שני עדי הצוואה, עשוי להעביר את נטל הראיה למבקש קיומה ולאיין את תוקפה, בהעדר ראיות חיצוניות אחרות על רצון המנוח, תוך השוואה לצוואה בה נפלו פגמים צורניים. דעת הרוב החולקת של כב’ אב”ד השופטת שטמר קבעה כי חלוף הזמן ומות העדים הוא אחד השיקולים שיש להתחשב בו אולם אינו שיקול בלעדי במיוחד כשאין טענה לזיוף חתימות. כב’ השופט זרנקין קובע כי די בכך שהצוואה נראית תקינה על פניה ללא פגמים צורניים או אחרים שיטילו ספק במהימנותה ובשל היותה מידתית בחלוקת הרכוש, כדי לקיימה גם לאחר מות העדים.

בענייננו לא נשמעה עדות עו”ד ט., אך העדה השנייה הובאה לעדות ונחקרה בחקירה נגדית, ממנה עולה ,כי לא חתמה על שום צוואה מחוץ למשרד עוה”ד וכדבריה:

..ש:לא היית מגיעה לבתים?

ת:אני לא .. (עמ’ 19)

..ש: יכול להיות שיש מקרה חריג שאת הולכת לבית של מישהו?

ת: לא יצאתי מהמשרד בוודאות..(עמ’ 21)

..זאת לא אני, אני מעולם לא יצאתי מהמשרד.. (עמ’ 22)

המבקש הביא ראיותיו לפיהם עלה כי המנוחה חתמה  על הצוואה בביתה של ר. ולא במשרד עו”ד ט. ז”ל. הוכח כי המנוחה לא הייתה ניידת ולא יכלה ללכת (עמ’ 28) ולא יצאה מהבית, אלא בכיסא גלגלים (עמ’ 59)  ולכן לא ניתן היה להביאה למשרד עו”ד ,אשר הגיע לבית ר. בו התגוררה.

ניתוח עדויות הצדדים מעלה קושי עובדתי באשר למקום חתימת הצוואה, ומביא למסקנה כי עדת קיום הצוואה הגב’ כ. ,לא חתמה על הצוואה במעמד החתימה של המנוחה  וכלל לא הייתה נוכחת במעמד חתימת הצוואה בביתה של ר..

קיימת תמימות דעים בין הצדדים, כי המנוחה לא יכולה הייתה להתנייד למשרדו של עו”ד ט. ז”ל בקרית מוצקין (עמ’ 70). לפיכך ציון העובדה בצוואה כי הצוואה נחתמה בק. מוצקין  איננה נכונה. יש לקבל את עדות ר., כי הצוואה נחתמה בביתה ב… וכדבריה:

…הצוואה מיום 24.1.10 נערכה בביתי ברחוב … (עמ’ 13) הדבר עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים, כי המנוחה לא הייתה מסוגלת להגיע לקריית מוצקין למשרד עוה”ד והיה צורך להרימה במדרגות בהעדר מעלית (עמ’ 73).

עמדת המבקש, כי המזכירה לא זכרה את חתימת הצוואה מחוץ למשרד, בבית ר., תמוהה בלשון המעטה, במיוחד אם מדובר באירוע חריג מבחינת המזכירה. אמנם הגב’ כ. אישרה את חתימתה (עמ’ 19) אך  לא זיהתה את תמונת המנוחה ..אני לא זוכרת את הגברת.. (מת/1 עמ’ 20-21). יתר על כן ר. שראתה את עו”ד ט., העידה כי עו”ד ט. הגיע בפעם השנייה ..עם שני בחורים.. (עמ’ 62) קרי ללא הגב’ ב. ודוק.

המשמעות הנורמטיבית מהעדרה של הגב’ ב., עדת קיום הצוואה, ממעמד עריכת וחתימת הצוואה, כי לא התקיימו “מרכיבי היסוד” בצוואה קרי – צוואה בכתב וחתימת הצוואה במעמד שני עדים, כדרישת סעיף 25 לחוק הירושה.

כב’ השופט שוחט במסגרת ת”ע 102920/05 מ.פ נ’ האפוטרופוס הכללי קובע [פורסם בנבו]:

.. סעיף 25(ב)(2) העוסק בצוואה בעדים קובע שני מרכיבי יסוד (מעבר לקיומו של מצווה), בצוואה שכזו: הצוואה צריכה להיות בכתב והמצווה הביא אותה בפני שני עדים.

יש ללמוד מהוראת סעיף זו כי הדרישה לקיומם של שני עדים, כדרישה קונסטיטוטיבית, הייתה ונותרה ככזו גם בנוסחו של סעיף 25 טרם התיקון מתשס”ד וגם לאחר הנוסח החדש. בהעדר שני עדים או בהעדר של אחד מהשניים לא ניתן לקיים את הצוואה..

..וכן עם זאת, בשתי פרשות אלה גם הנשיא ברק הסכים שאם לא היו שני עדים, לא ניתן לקיים את הצוואה וכי מדובר בפגם קונסטיטוטיבי. מצב דברים זה שבו לא היו שני עדים לא השתנה בעקבות התיקון של סעיף 25 מתשס”ד, וההקלה שניתנה בתיקון זה הייתה שאין צורך בחתימה ובלבד שהצוואה הובאה בפני שני עדים, דהיינו – שהיו שני עדים, נכחו בעת החתימה אלא שחתימתם לא התנוססה עליה..

המלומדים שוחט, גולדברג ופלומין בספרם “דיני ירושה ועיזבון” כותבים בעמ’ 89: ..הבסיס הקונסטיטוטיבי בצוואה בעדים הוא קיומם של שני עדים אשר אמורים להעיד על כך שהמסמך הנחזה להיות צוואתו של המנוח הינו אכן צוואתו, חובה לדרוש שהצוואה תיערך בפני שני עדים.. ו/או לפחות תובא ותוצג על ידו בפניהם כצוואתו..

אין משמעות לחתימת הגב’ כ. בשלב מאוח ר במשרד עו”ד ט., מבלי להיות נוכחת במעמד חתימת הצוואה ע”י המנוחה בבית ר. ובפני עו”ד ט..

המצווה והעדים צריכים להיות נוכחים יחדיו באותו מקום ולחתום  על הצוואה

במסגרת תע (ת”א) 248-01-12 פלונית נ’ אלמונית (מיום 6.1.14) קובע השופט יהורם שקד:

..תפקידיהם של העדים, להוות כלי קיבול פסיביים להצהרת המצווה שזו צוואתו; לצפות במעשה החתימה של המצווה ולאשר בכתב על פני הצוואה עצמה שהם היו עדים להצהרת המצווה ולחתימתו (ש’ שילה, פירוש לחוק הירושה (כרך א’, 1995) 197). לפי פשוטם של דברים, וכן לאור המילים “באותו מעמד”, הדרישה היא כי אישור הצהרת המצווה וחתימתו על ידי העדים תיעשה במעמד כולם (שם, 199-198)..

מכל המקובץ עולה כי ,בהעדר עדות עו”ד ט. ז”ל כעד לצוואה ,והמסקנה העולה כי עדת הצוואה השנייה הגב’ ב. לא נכחה במעמד עריכת הצוואה ויתכן שחתמה מאוחר יותר על  הצוואה במשרדו של עוה”ד ,מביאה לכך כי לא התקיים מרכיב היסוד בצוואה, כי הצוואה נחתמה במעמד  שני העדים.

בהעדר “מרכיב יסודי” זה הצוואה בטלה.