מצאתי לנכון לצטט את הבית השלישי משירו של חמי רודנר כאשר שקלתי מה לכתוב על חלוקת רכוש בין בני זוג:
"בואי ניפרד נעשה את זה יפה
את הרכוש כבני תרבות נחלק על כוס קפה
ומה אכפת לי הוא ושכולם ראו
הכינו את הממחטות אולי תבכו."
כמה אנשים ישבו על כוס קפה ובצעו חלוקת רכוש או איזון משאבים בצורה יפה? מעט מאוד
דבר החקיקה הרלוונטי לעניין חלוקת הרכוש בגירושין, הוא חוק יחסי ממון. על פיו, על בני זוג אשר נישאו לאחר 1/1/74, יחול הסדר איזון המשאבים המפורט בחוק.
חוק יחסי ממון בין בני זוג
הסדר זה קובע חלוקה שווה בין בני הזוג של הרכוש המשותף, אשר נצבר במהלך הנישואין והפרדה רכושית מלאה בגין רכוש שנצבר טרם הנישואין או לאחר הגירושין. זאת ועוד, החוק קובע גם הפרדה בנוגע לירושות וגם לגבי ירושה שהתקבלה במהלך הנישואין, וכך גם בנוגע לפיצויים בגין נזקי גוף.
כך למשל במקרה של תאונת דרכים אשר עבר מי מהצדדים ואשר בגינה קיבל פיצוי כספי, הרי שהפיצוי שייך לצד שעבר את התאונה, גם אם עבר אותה במהלך הנישואין, הדברים נכונים גם לגבי גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי וכיוצ"ב.
הלכת השיתוף
הלכת השיתוף היא יצירת הפסיקה, מעין חקיקה שנוצרה באמצעות פסקי דין מרובים, אשר קבעו את העיקרון לפיו זוגות שנישאו קודם לתחולת חוק יחסי ממון, וכן ידועים בציבור חוסים תחת כנפי ההלכה ולא תחת כנפי החוק, והעיקרון הוא שמה שנצבר במהלך הזוגיות הינו רכוש משותף.
לעיקרון זה כמובן לא מעט חריגים ומאחר והפסיקה אינה אחידה, מתקדמת ומתפתחת ובמיוחד משתנה עם השנים, יש הרבה פסקי דין החורגים מעקרונות ברורים אלה, שהפכו בלתי ברורים ותלויי נסיבות, תלויי שופט וכיוצ"ב.
מועד קרע
מועד הקרע הוא המועד שלאחריו לא מבוצע איזון משאבים משמע מה שנצבר בכל אפיק חסכון שהוא לאחר מועד זה שייך אך ורק לבן הזוג אשר צבר אותו ואין שיתוף בנכסים.
בסמכות בית המשפט גם לשנות את מועד הקרע הקובע לעניין חלוקת הרכוש. כך למשל קיימים לא מעט בני זוג המנהלים הליכים במשך שנים ובשל סירוב אחד הצדדים אינם מתגרשים.
לא הגיוני לקבוע ברוב המקרים כי מועד הקרע יהא ביום הגירושין כאשר הצדדים כבר נפרדו ואין ביניהם מאומה מיום הפירוד. על כן יכול בית המשפט לקבוע כי המועד הקובע יהיה מיום הנישואין ועד ליום הפירוד הפיסי או יום הגשת התביעות וכיוצ"ב.
ידוע הוא כי ככלל, למעט חריגים, קיים עיקרון השיתוף במהלך הנישואין ועיקרון ההפרדה לאחר סיום הזוגיות. כך או כך מה שנצבר במהלך חיי הנישואין הוא משותף ומה שנצבר לאחר מכן הוא נפרד ושייך לבן הזוג אשר צבר אותו.
מהו רכוש משותף? התשובה לכך אינה ברורה
בעיקרון כל הרכוש אשר נצבר מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין הצדדים. לעניין זה אציין, כי לא מדובר רק בנכסים הסטנדרטיים כגון דירה וחשבונות הבנק, אלא גם בנכסים כגון זכויות סוציאליות ופנסיה, אופציות מניות, עסקים, חברות, אקזיט צפוי ועוד ועוד.
כמו כן, כאשר למי מבני הזוג יש חברה או עסק בבעלותו, בן או בת הזוג האחרים יכולים לטעון לחלק מהשווי.
בית המשפט ייתן לנתון זה משקל ובפרט כאשר ישנם פערי השתכרות משמעותיים בין הצדדים וכי לבן/בת הזוג הייתה תרומה אקטיבית או פסיבית בבניית העסק.
מתי לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג?
חוק יחסי ממון אינו חל במקרים בהם חתמו בני הזוג על הסכם ממון הקובע חלוקה אחרת של הרכוש בין הצדדים.
חלוקת רכוש בגירושין – לא כל כך פשוט
על פניו נראה כי נושא חלוקת הרכוש הינו פשוט ביותר, שהרי כל אשר על בני הזוג לעשות הוא לחלק ביניהם שווה בשווה את הרכוש המשותף, קרי הרכוש שנצבר לאחר שנישאו.
כך רק על פני הדברים אך בפועל חלוקת רכוש ואיזון משאבים הינה סוגיה מורכבת ביותר, בין היתר משום:
- אחד מבני הזוג או שניהם יכול שהגיעו לנישואין עם רכוש משותף בין אם נשאר על שמם ובין אם נרשם גם על בן הזוג השני. הצד השני יכול להעלות טענה בדבר שיתוף ברכוש בשל התחייבות ספציפית והסתמכות על התחייבות ככזאת.
- יכולה לעלות טענה כי בשל בגידה אישה אשר קיבלה רכוש מבן זוגה – מפסידה היא את המתנה וצריכה להחזיר את חלקה בדירה.
- הרכוש נרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד אך בפועל הכספים הושגו על ידי שניהם.
- הצדדים השקיעו כספים בנכס הרשום על שם אחד מבני הזוג ויכולה לעלות טענה לשיתוף רכושי בין בני זוג בשל תשלום משכנתא או השקעה בשיפוץ.
- גם במקרה בו אדם שגשג במהלך חיי הנישואין ועשה קריירה מיוחדת ומצליחה יכולה לעלות טענה בכל הנוגע לנכסי קריירה מוניטין אישי וכיוצ"ב.
- ישנם מקרים בהם בן או בת זוג ירשו כספים או רכוש והטמיעו אותם בחיי הנישואין ואז עם הגירושין תעלה הטענה של החזר הירושה מאחר והייתה זו מתנה על תנאי וכיוצ"ב.
- במקרה בו גבר צבר כספים מרובים במקום העבודה וקיימת גם דירה, יכולה האישה לטעון כי מחצית מהזכויות הצבורות והכספים, עולים בשווים על מחצית דירה ולדרוש להישאר עם כל הדירה כנגד ויתור על איזון משאבים.
- יכול צד גם לטעון לחלוקה בלתי שוויונית של רכוש משותף בנסיבות של נחיתות כלכלית כלפי בן הזוג האחר, כמו למשל במקרה בו אחד מבני הזוג ירש כספים ורכוש ממשפחתו, לבני הזוג דירה אחת, יכול הצד ה"עני" לדרוש יותר ממחצית נוכח עושרו של הצד השני.
יש דוגמאות רבות נוספות לאפשרות של סיבוכים בחלוקת הרכוש בין בני זוג מתגרשים. לא כל משפחה מחזיקה בדירה הרשומה על שם שני בני הזוג וזאת בלבד. במקרה כזה בו בני הזוג יחדיו השיגו את הרכוש והוא נרשם על שם שניהם – באמת יש קושי לטעון לחלוקת רכוש שונה, ואולם כאשר הדברים אינם כאלו ברור שיכולות לעלות טענות משפטיות שונות ומשונות המסבכות ומאריכות את ההליך המשפטי.
נכס שהושג בטרם נישואין
במקרים רבים, גם נכסים שנרכשו טרם הנישואין, יכולים להיחשב לרכוש משותף.
כמו כן, גם מתנות וירושות שניתנו לאחד מבני הזוג, יכולים בסופו של יום, להיכלל בחלוקת הרכוש אגב גירושין, במיוחד אם הוטמעו ברכוש המשותף, כגון קבלת כספים מירושה שהוכנסה לחשבון הבנק המשותף. בעקרון אין שיתוף בירושה ואולם מרגע שהוטמעה הגישה הינה אחרת.
אחת הדוגמאות הטובות להדגמת נושא זה, היא דירת מגורים שרכש מי מהצדדים טרם הנישואין, אולם בני הזוג שילמו את המשכנתא או שיפצו משמעותית, הגדילו והרחיבו והשביחו את הנכס מכספים משותפים.
במצב זה יכול ובית המשפט יורה על פיצוי בן/בת הזוג על הכספים שתרם ובמקרים של השתתפות מהותית מאוד, יכול גם בית המשפט לקבוע כי המדובר בנכס משותף אשר תהיה בו חלוקה שווה בין הצדדים.
סיבוכים כאלה הינם דבר שבשגרה היכולים להאריך את הליך חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין בני זוג ולסבך אותו.
