חלוקת נכסי קריירה/מוניטין אישי/פערי השתכרות/הון אנושי בעת הגירושין
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בגירושין, חלוקת רכוש אינה מסתכמת בדירה, בכספים או בזכויות סוציאליות. לא פעם, מוקד המחלוקת האמיתי הוא הפער הכלכלי שנוצר בין בני הזוג – מצב שבו צד אחד יוצא מהנישואין עם קריירה מבוססת וכושר השתכרות גבוה, בעוד הצד השני נשאר מאחור לאחר שנים של ויתור, עצירה או פיתוח מקצועי מצומצם.
כאן עולות שאלות פרקטיות: האם פער כזה מזכה בפיצוי, מתי בתי המשפט מכירים בנכסי קריירה או מוניטין אישי, איך בכלל מחשבים דבר שלא ניתן למכור או לכמת בסכום מדויק, ומה עושים כשהחוק עצמו לא נותן תשובה ברורה. המאמר להלן עוסק בדיוק בנקודות הללו ויפרוס בפניכם את המצב המשפטי כפי שהוא נכון להיום בסוגיית נכסי קריירה והזכות לאיזון משאבים.
נכסי קריירה / מוניטין אישי / פערי השתכרות/הון אנושי
כאשר בני זוג מתגרשים, עולה לעיתים השאלה של הפערים הכלכליים בין הצדדים.
את הנכסים המוחשיים כמו דירה, חנות, מגרש וכיוצ”ב, ברור שמחלקים בין בני הזוג המתגרשים, בהנחה שאלו נצברו במהלך החיים המשותפים. גם ברור כיום כי גם את הזכויות הסוציאליות שצברו בני הזוג במקום עבודתם ו/או חסכונות כספיים אחרים ואשר נצברו במהלך החיים המשותפים- מאזנים ומחלקים.
בני הזוג פונים לאקטואר, אשר עורך איזון משאבים מיידי או איזון משאבים נדחה, לפי ההנחיות שיקבל.
יחד עם זאת – יש להביא בחשבון פערי השתכרות בין הצדדים בנוסף לנכסים המוחשיים שהינם ברי חלוקה במהלך המו”מ על הגירושין, או במקרה שאין אפשרות להשיג הסכם גירושין – והצדדים פונים להליך משפטי – יתייחס בית המשפט לענייני משפחה לטענות בדבר נכסי קריירה ופערים בין הצדדים.
ניקח לדוגמא מקרה בו הבעל, יעקב, רואה חשבון במקצועו, למד ועבד במהלך הנישואין, והקים כשותף מייסד משרד רואי חשבון, והגיע להישגים כלכליים כתוצאה מעבודתו. יעקב מושך משכורת המגיעה בממוצע ל-40,000 ₪ נטו מהמשרד.
שירה, אשתו, הייתה עקרת בית במרבית השנים, בהחלטה משותפת של הצדדים, ומשבגרו הילדים ויצאו מן הבית – החלה לעבוד כמנהלת משרד במרפאת מומחים והכנסתה ממשכורתה הינה 8,000 ₪ נטו.
אם בני הזוג או מי מהם יפנו להליך של גירושין – הרי שאין ספק ששירה תעלה, לאחר קבלת יעוץ, את הסוגייה של מוניטין, נכסי קריירה, הון אנושי ופערים כלכליים בין הצדדים.
אין חולק כי משכורתה של שירה מכובדת, ושירה אשר מקבלת מחצית מכלל הרכוש, לא תהיה רעבה לפת לחם מחד, אך מאידך, לא תוכל לחיות ברמת החיים הגבוהה ממנה נהנתה במהלך החיים המשותפים עם יעקב.
יעקב לעומת זאת, אינו צפוי לרדת ברמת חייו מאחר והכנסתו לא תשתנה, והואיל וההכנסה מהמשרד גבוהה ולא מוטל עליו לשלם מזונות ילדים לאור היות הילדים בגירים או מזונות אישה, מאחר ואין משלמים מזונות אישה לאחר הגירושין – מצבו לא יורע.
בעולם המעשה, במידה ושירה תפנה לקבלת יעוץ במשרד עורכי דין לגירושין – היא בוודאי תקבל עצות שונות באשר למעמדה ולזכויותיה, ובין היתר ייאמר לה כי היא רשאית לדרוש תשלום נוסף – מעבר לכל מה שמגיע לה ממילא – בגין הפערים בהשתכרות בין הצדדים, ובגין ההון האנושי שנצבר במהלך שנות הנישואין.
מהם נכסי קריירה/מוניטין אישי/כושר השתכרות/הון אנושי?
נכסי הקריירה או ההון האנושי הינם ההגדרה לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי של אדם הנובע מנכסים שאינם מוחשיים, בין היתר – מוניטין אישיים הבאים לידי ביטוי בהצלחה כלכלית כשכיר בכיר ו/או כעצמאי בעסק, תואר אקדמי, רישיון מקצועי (כמו רואה חשבון, עורך דין, שמאי מקרקעין וכיוצ”ב).
בפסקי דין שעסקו בנושא בעבר, בלטה הגישה לפיה המוניטין האישי של אדם וכושר השתכרותו העתידי ככאלה שאינם נכס בר איזון וקיים קושי לשום את שוויו, ואף נקבע כי “האדם אינו עומד למכירה” (ע”א (ת”א) 257/90, מ”א (חיפה) 623/91, ת.א. (ירושלים) 415/94).
בפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בבית המשפט העליון, החלה מתגבשת ההכרה ב– נכסי קריירה כ- נכס בר איזון בין בני זוג העומדים בפני הליך גירושין.
כך בתמ”ש 37181/97, שעסק ברווחיו העתידיים של משרד רו”ח של הבעל, פסק כב’ השופט גרניט תשלום עתידי ע”ס 4,500 ₪ לחודש למשך כל חייה של האישה, בגין שווי עסקו של הבעל, כאשר האישה קיבלה בכל מקרה גם מחצית מכלל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, וכאשר הגיע הנושא לפתחו של בית המשפט העליון הוא פסק תשלום חד פעמי של 250 אלף שקלים שישולמו לאישה על ידי הבעל.
*הערה: חשוב לדעת כי זהות הערכאה משפיעה בפועל על הסיכוי לקבל פיצוי בגין נכסי קריירה ופערי השתכרות.
בבתי המשפט לענייני משפחה קיימת פתיחות להכיר בפערי השתכרות כנכס שיש לאזנו, בעיקר כאשר הוכח ויתור מקצועי של אחד מבני הזוג לטובת התא המשפחתי וקשר ברור בין הנישואין לפער שנוצר. לעומת זאת, בבתי הדין הרבניים הגישה לרוב מצמצמת יותר, ונשענת על הדין ההלכתי שאינו ממהר להכיר בכושר השתכרות עתידי או במוניטין אישי כנכס בר חלוקה. המשמעות המעשית היא שמקרה זהה עשוי להסתיים בתוצאה שונה לחלוטין בהתאם לפורום.
ההתפתחות של הפסיקה בעניין נכסי קריירה
האבולוציה הפסיקתית בתחום נכסי הקריירה, המוניטין האישי ופערי כושר ההשתכרות איננה תוצר של שינוי חד או מהפך נקודתי, אלא תהליך מתמשך, זהיר ומדורג, שהתפתח לאורך למעלה משני עשורים בפסיקה של ביהמ”ש.
כאמור, בשלב הראשון של הפסיקה, בעיקר בשנות התשעים וראשית שנות האלפיים, שלטה גישה שמרנית אשר דחתה בעקביות תביעות להכרה במוניטין אישי או בכושר השתכרות כנכס בר איזון.
בתי המשפט הדגישו כי מדובר בכישורים אישיים הטבועים באדם עצמו, שאינם ניתנים להפרדה, שומה או העברה, וקבעו עקרון יסוד לפיו “האדם אינו עומד למכירה” ואין הצדקה לשעבד בן זוג להכנסות עתידיות לאחר פירוק התא המשפחתי. גישה זו באה לידי ביטוי בפסקי דין מוקדמים כגון ע”א 257/90 גוזנר נ’ גוזנר, תמ”ש 5860/99 פלונית נ’ פלוני ותמ”ש 701/95 ברגר נ’ ברגר, אשר שללו הכרה במוניטין אישי גם כאשר התקיימו פערי השתכרות ממשיים בין בני הזוג.
נקודת המפנה החלה להתגבש בראשית שנות האלפיים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, ובהמשך קיבלה עיגון עקרוני ומחייב בפסיקת בית המשפט העליון, ובראשה בע”מ 4623/04 פלוני נ’ פלונית.
בפסק דין זה קבע המשנה לנשיאה השופט אליעזר ריבלין כי בנסיבות מסוימות כושר השתכרות מוגבר אינו בהכרח תוצר אינדיבידואלי טהור, אלא עשוי להיות פרי מאמץ זוגי משותף, חלוקת תפקידים בתוך התא המשפחתי, ותמיכה או ויתור ממשי של בן זוג אחד על התפתחותו המקצועית לטובת פיתוח הקריירה של האחר.
עם זאת, גם בפסק דין מכונן זה נמנע בית המשפט במכוון מקביעת נוסחה חישובית או מודל אחיד לתמחור נכסי קריירה, והדגיש כי ההכרה תיעשה בזהירות, במקרים חריגים ומובהקים בלבד, בהם מתקיים קשר סיבתי ברור בין חיי הנישואין לבין הפער שנוצר בכושר ההשתכרות.
קו זה המשיך והועמק בפסיקה מאוחרת יותר, בין היתר בבע”מ 5879/04 פלוני נ’ פלונית, בע”מ 740/08 פלוני נ’ פלונית ובע”מ 3664/07 פלוני נ’ פלונית, אשר חיזקו את ההבחנה בין הכרה עקרונית בקיומם של נכסי קריירה לבין יישום פרטני, מצומצם וזהיר שלהם בפועל.
הפסיקה הדגישה כי אין מדובר בנכס רכושי “רגיל” המחולק מחצה על מחצה, אלא בכלי איזון ייחודי שמטרתו מניעת עיוות תוצאתי ופער בלתי הוגן ביציאה מן הנישואין, תוך שמירה על עצמאותם הכלכלית של הצדדים לאחר הגירושין.
התוצאה המצטברת היא התפתחות פסיקתית “עקב בצד אגודל”, הנשענת על שיקול דעת שיפוטי רחב, איזון ערכי בין חופש העיסוק והאוטונומיה האישית לבין עקרונות של צדק חלוקתי ושוויון הזדמנויות, והימנעות מודעת מיצירת תלות כלכלית מתמשכת בין בני זוג לאחר פירוק הקשר הזוגי.
הזכאות לחלק מנכסי הקריירה של בן הזוג השני
בבע”מ 4623/04 קבע שופט בית המשפט העליון, כב’ השופט ריבלין, כי:
“לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו“,
ובכך ביסס ולמעשה קיבע את ההכרה ב- נכסי קריירה כ- נכס בר איזון מקום בו ההתפתחות האישית של בן הזוג נעשתה רובה ככולה בתקופת הנישואים, ומתקיים פער השתכרות משמעותי בין בני הזוג.
החלוקה נעשית בבחינת הפער שנוצר בין בני הזוג, ובאיזונו, בין בתשלום חד פעמי ובין בתשלומים עיתיים.
**בשורה התחתונה, נכסי קריירה אינם “עוד רכוש” שמחלקים אוטומטית, אלא כלי משפטי חריג שנועד לאזן פער שנוצר בגלל החיים המשותפים עצמם. השאלה המרכזית איננה מי מרוויח יותר, אלא האם הפער נולד מתוך חלוקת תפקידים זוגית, ויתור או הקרבה של אחד הצדדים, ומה תהיה נקודת הפתיחה הכלכלית של כל אחד לאחר הגירושין.
במקרים המתאימים, בית המשפט יבחר בפתרון שיביא לתוצאה הכי הוגנת שנייתן – בין אם באמצעות תשלום, חלוקה רכושית שונה או שילוב בין השניים – ולא לפי נוסחה קבועה מראש.
מועד הקרע והפעלת סעיף 8(2) – המסגרת החוקית לנכסי קריירה
להבנת מועד הקרע ויחסו לאיזון משאבים יש חשיבות מעשית מכרעת בניהול תיקי גירושין. בניגוד לתפיסה הרווחת בעבר, איזון משאבים אינו חייב להמתין לגט.
תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, שנכנס לתוקף ביום 5.11.2008, הוסיף את סעיף 5א, המאפשר לבית המשפט להורות על איזון משאבים מוקדם כאשר הוכח כי חיי השיתוף הגיעו לקיצם הלכה למעשה.
הסעיף מכיר במצבים של חיים בנפרד גם תחת אותה קורת גג, נתק כלכלי, היעדר ניהול משק בית משותף, ולעיתים אף קיומה של אלימות פיזית או כלכלית, ומסמיך את בית המשפט לקצר תקופות ואף להקדים איזון בהחלטה מנומקת. זאת מתוך הבנה שהמשך “המתנה טכנית” לגט עלול לייצר עיוותים כלכליים חמורים ולהעמיק פערים שלא לצורך.
בהקשר זה חשוב לחדד את המיקום המשפטי של נכסי קריירה וכושר השתכרות עתידי בתוך החוק. רכיבים אלה אינם נמנים על רשימת נכסי האיזון ה”רגילים” שבסעיף 5 לחוק, אלא נכנסים לתמונה בעיקר דרך סעיף 8(2) – כסמכות חריגה לחלוקה לא שוויונית מטעמי צדק והוגנות.
המשמעות המעשית היא שכושר השתכרות עתידי אינו נכס המחולק אוטומטית, אלא שיקול שיפוטי גמיש, המופעל בהתאם לנסיבות המקרה, מועד הקרע, חלוקת התפקידים בין בני הזוג והפער הכלכלי שנוצר בפועל עם פירוק התא המשפחתי.
בניהול תיק ובמסגרת משא ומתן, חידוד זה משנה את נקודת המוצא: אין מדובר בטענה לזכות קניינית קשיחה, אלא בבניית מהלך משפטי מושכל שמטרתו שכנוע בית המשפט להפעיל את סמכותו לאיזון שונה, באופן שמונע תוצאה בלתי צודקת עבור צד מקופח ביציאה מן הנישואין.
מהו הקושי המתעורר במידה ויפסק לשירה פיצוי חד פעמי?
נחזור למקרה שהבאתי לעיל: היה ויעקב יחלה, או יפסיק לעבוד מכל סיבה שהיא, לרבות אובדן לקוחות, שינוי המצב בשוק, הצפת המקצוע ברואי חשבון צעירים שמוכנים לעבוד בכל מחיר, וכיוצ”ב – עלול להיווצר מצב שיעקב שילם עבור הפער בין הצדדים כאשר בפועל הפער לא קיים והוא למעשה התבטל מיד ובסמוך לאחר הגירושין.
זאת הסיבה שבגינה יש מקום לפסוק תשלום עיתי בגין פיצוי, שכן אף אחד אינו יכול לחזות את העתיד וישנם מצבים בהם המציאות טופחת על פנינו, ועסק שנראה מבטיח ומשגשג יכול להיכשל ולהיכנס למצב של חדלות פירעון, ואז עולה בדיעבד כי אין ולא הייתה כל הצדקה לפיצוי בגין הפרשים בין בני הזוג שהתגרשו.
*מאחר ותנאים ממוניים אינם ברי שינוי כאשר נקבעו בהסכם גירושין, ראוי ונכון בעיניי לקבוע תשלומים עיתיים שיהיו צמודים לפערים שבין הצדדים ויתעדכנו על פי המצב הממשי בפועל.
שילוב בין נכסי קריירה לחלוקת נכסים ממשיים – פתרון פרקטי במקום תמחור מוניטין
בפרקטיקה, ובייחוד בהליכי משא ומתן, בתי המשפט ועורכי הדין עושים לא פעם שימוש בגישה מאוזנת יותר: שיקוף פערי ההשתכרות באמצעות חלוקה שונה של נכסים מוחשיים קיימים, במקום ניסיון לתמחר מוניטין אישי או לקבוע תשלום חודשי לאחר הגט. כך למשל, ניתן להקצות לצד בעל כושר ההשתכרות הנמוך חלק גדול יותר בדירת המגורים, בחסכונות או בנכסים נזילים, מתוך הכרה ביתרון הכלכלי העתידי של הצד השני.
פתרון זה מפחית חיכוך, מונע תלות מתמשכת בין בני הזוג לאחר הפרידה, ומייתר מחלוקות עתידיות סביב שינויי הכנסה, מחלה או פגיעה בכושר ההשתכרות.
זהו יישום פרקטי (וחכם בעיניי) של שיקול הדעת שמקנה סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש לצורך השגת צדק מהותי – מבלי “להמציא” שווי מוניטין ומבלי להכביד על הצדדים במנגנונים מתמשכים שאינם תואמים את רוח סיום הקשר הזוגי.
האם בכל מקרה בו יש פער בין הצדדים – יפסקו פיצויים בגין הפערים בהשתכרות?
לא תמיד יש מקום להתחשב בנכסי קריירה לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג מתגרשים, וזאת במקרה בו בין בני הזוג פערים קטנים או במקרה בו התפתחותו המקצועית של בן הזוג לא נעשתה הודות לויתור מצד בן הזוג השני על הקריירה של עצמו, וכי בן הזוג התקדם גם הוא בחייו האישיים ופער ההשתכרות אינו מהותי, ובמקרים כאלה לא יחושבו נכסי קריירה והפערים בין הצדדים לא יבואו לידי ביטוי בהיבט הכספי.
כך גם נכונים הדברים כאשר עסקינן בכישרון אישי מולד, שאין לבן הזוג השני כל תרומה בגינו (כמו למשל במקרה של אמן).
מתי תביעה לנכסי קריירה נדחית למרות קיומו של פער השתכרות?
לא כל פער בהכנסות או בכושר ההשתכרות מצדיק הכרה בנכסי קריירה או פסיקת פיצוי. בתי המשפט דוחים תביעות כאלה כאשר מתברר כי המקצוע, ההשכלה או המוניטין נרכשו בעיקרם טרם הנישואין, ולכן אינם תוצר של החיים המשותפים. כך גם במקרים שבהם לא הוכחה הקרבה ממשית של בן הזוג התובע – למשל ויתור על לימודים, קידום או קריירה – לטובת פיתוח הקריירה של האחר.
תביעות נדחות גם כאשר שני בני הזוג התפתחו מקצועית במהלך הנישואין, כל אחד במסלולו, והפער שנוצר ביניהם אינו קיצוני או אינו נובע מחלוקת תפקידים זוגית מובהקת.
בנוסף, כאמור, כאשר מקור היתרון הכלכלי הוא כישרון אישי מובהק ומולד – כגון אומנות, יצירה, כישרון ייחודי או יכולת יוצאת דופן שאינה פרי תמיכה זוגית – הנטייה היא שלא לראות בכך נכס בר איזון. נקודת המבחן החוזרת בפסיקה היא הקשר הסיבתי: ללא זיקה ברורה בין המאמץ הזוגי לבין הפער שנוצר, לא ייפסק פיצוי גם אם בפועל אחד הצדדים מרוויח יותר.
ההלכה של הון אנושי ונכסי קריירה פותחה במיוחד למקרים בהם צד אחד – בדרך כלל האישה – ישבה בבית וגידלה את הילדים ולא עשתה מאומה למען פיתוח קריירה, ואילו הצד השני, התפתח מקצועית היטב והגיע להישגים שיש להם ביטוי כספי ולהצלחה כלכלית. על הפערים הללו מעוניין בית המשפט לפצות כדי שהצדדים יצאו שווים פחות או יותר מן הנישואין ויפתחו דרך וחיים חדשים מנקודת מוצא שווה ככל שהדבר ניתן ואפשרי.
**זקוקים לייעוץ פרטני בענייני נכסי קריירה/חלוקת רכוש בגירושין? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את שנות ניסיוני הרבות בתחום למענכם. אשמח לסייע!
תוכן נוסף שעשוי לעניין אתכם בנושא:
